אריה גוראל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 19: שורה 19:
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* {{הארץ|פאדי עיאדאת|ראש עיריית חיפה לשעבר, אריה גוראל, הלך לעולמו|917719|28.10.2007}}
* {{הארץ|פאדי עיאדאת|ראש עיריית חיפה לשעבר, אריה גוראל, הלך לעולמו|917719|28.10.2007}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}



{{ראשי עיריית חיפה}}
{{ראשי עיריית חיפה}}

גרסה מ־13:02, 5 בפברואר 2013

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

אריה גוראל (20 בנובמבר 1918 - 28 באוקטובר 2007) היה מהנדס חשמל במקצועו וראש עיריית חיפה בשנים 1978 - 1993.

גוראל נולד בשנת 1918 בוורשה שבפולין למשה וצילה, שניהלו אורח חיים חרדי. כשהיה בן 14 עזב את חיי הדת והצטרף לתנועת השומר הצעיר. גוראל עלה לישראל בשנת 1935 כשהיה בן 17 והצטרף לקרובי משפחתו בכפר חסידים. בשנת 1936 הצטרף לארגון ההגנה, בתחילה היה קשר ושומר, אך התקדם ובזמן מלחמת העצמאות שירת כמפקד פלוגה בגדוד 22 והשתתף בקרבות על חיפה. לאחר מלחמת העצמאות למד הנדסת אלקטרוניקה ועבד בהקמת רשתות טלפונים. בין השנים 19591968 עבד כמהנדס שירותי רדיו במחוז חיפה ובמחוז הצפון, והיה אחראי על ניהול רשות הטלפון במחוזות אלה. בשנת 1963 הוסמך כמהנדס חשמל באנגליה. בין השנים 19681978 כיהן כמנכ"ל משרד העבודה.

בשנת 1978 נבחר גוראל ראשות עיריית חיפה. הוא פעל להקמת רכבל חיפה וטיילת בת גלים בשכונת בת גלים. בתקופת כהונתו הוקמו תחנות לניטור זיהום האוויר, חודשה פעילות הכרמלית וכן נבנו המדרחוב ברחוב נורדאו וטיילת לואי במרכז הכרמל. ב-1986 הוענק לו אות לגיון הכבוד של ממשלת צרפת על טיפוח היחסים בין חיפה לצרפת ומרסיי.

בשנת ה'תשמ"ח 1988. ביקר אריה גוראל במעמד חלוקת דולרים אצל הרבי מליובאוויטש, במהלכה אמר לו הרבי: "בחיפה יש ים, ואין להתרשם מדבר שהוא עמוק. זהו מהעניינים של חיפה שיש לו ים, ושם יש עמק, ובעמק נמצאים אבנים טובות ומרגליות. הקב"ה עשה דבר פלא – הוא הטמין אותם בעומק הארץ, ועל כל פנים, בעומק המענה" (שדה חרוש) ‏ובעקבות הוקמה חברת שפע ימים הפועלת כחברת אקספלורציה לחיפושי יהלומים באזור חיפה[1] .

גוראל פרסם מספר מאמרים בנושא קליטת גלים אלקטרומגנטיים מעבר לאופק.

אריה גוראל נפטר ב-28 באוקטובר 2007 לאחר מחלה קשה ונטמן בחלקת ראשי העיר בבית העלמין חוף הכרמל. הוא הותיר אחריו את רעייתו מרים, בתם איריס ונכדים.

ראו גם

  • שרה ומאיר אהרוני, אישים ומעשים בחיפה והסביבה, 1993.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ וידאו מהמפגש בערוץ הרשמי של jem