החברה המרכזית לייצור משקאות קלים – הבדלי גרסאות
החברה המרכזית היא הבעלים של קשת שכבר אינה מוגדרת כ׳זכיינית׳ אלא ׳בעלת רישיון׳. בנוסף עודכנו הבעלויות בקוקה קולה ישראל והמאבקים בארץ. |
|||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
|עובדים=4,700 |
|עובדים=4,700 |
||
}} |
}} |
||
'''החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ''', הידועה גם בשם '''קוקה-קולה ישראל''', היא יצרנית ומשווקת וכן הזכיינית הבלעדית בישראל של [[חברת קוקה-קולה]] ו[[בירה|בירות]] שונות כגון [[טובורג]] ו[[קרלסברג]], ומחזיקה במספר חברות מזון ומשקאות נוספות. החברה הוקמה בשנת [[1968]] והיא מעסיקה בה ובחברות הבת שלה כ-4,700 עובדים. לחברה אחזקות בחברות נוספות שהבולטת בהן היא |
'''החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ''', הידועה גם בשם '''קוקה-קולה ישראל''', היא יצרנית ומשווקת וכן הזכיינית הבלעדית בישראל של [[חברת קוקה-קולה]] ו[[בירה|בירות]] שונות כגון [[טובורג]] ו[[קרלסברג]], ומחזיקה במספר חברות מזון ומשקאות נוספות. החברה הוקמה בשנת [[1968]] והיא מעסיקה בה ובחברות הבת שלה כ-4,700 עובדים. לחברה אחזקות בחברות נוספות שהבולטת בהן היא בעלת הרישיון לשידור ב[[קשת 12|ערוץ 12]]. |
||
המפעל הראשי של החברה ומשרדיה שוכנים ב[[בני ברק]]. |
המפעל הראשי של החברה ומשרדיה שוכנים ב[[בני ברק]]. |
||
קוקה-קולה ישראל מהווה את השלוחה המקומית לקוקה קולה העולמית, יצרנית בקבוקי הפלסטיק הגדולה בעולם אשר מייצרת למעלה מ-110 מיליארד בקבוקי פלסטיק מדי שנה<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Marion Nestle|שם=Soda Politic|כתב עת=Market capitalisation as of April 2015, stated in Marion Nestle |
|||
(2015) Soda Politic}}</ref>. רבים מהבקבוקים האלו מגיעים לים, נאכלים על ידי דגים וציפורים ונכנסים לשרשרת המזון. |
|||
עד היום קוקה קולה מסרבת לקחת אחריות על הפלסטיק שהיא מייצרת ומגלגלת את האחריות אל הצרכנים. |
|||
בישראל קוקה קולה נלחמת בחובת הפיקדון באמצעות הפעלת לוביסטים שמונעים העברת חוקי פיקדון לאיסוף בקבוקי הפלסטיק ומקדמת חוק שיצמצם את החובות והקנסות המוטלים עליה. |
|||
בשנים 2015- 2008ֿ הפחיתה חברת קוקה קולה את השימוש בבקבוקים רב־פעמיים בכ-10%, וייצור הבקבוקים החד־פעמיים עלה ב-12%. משמעות הדבר היא כי 75% מכלל האריזות אשר מייצרת החברה הן חד־פעמיות, ומתוכן 58% הם בקבוקי פלסטיק חד־פעמיים. |
|||
ב-2015, הודיעה חברת קוקה קולה כי היא לא תספק יותר ללקוחותיה הגרמנים בקבוקים לשימוש חוזר. הגרמנים נותרו עם בקבוקים חד־פעמיים למרות המלצת משרד הסביבה הגרמני להשתמש בבקבוקים רב־פעמיים. <ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.sueddeutsche.de/wirtschaft/getraenke-konzerncoca-cola-wendet-sich-von-mehrweg-flaschen-ab-1.2357141|הכותב=|כותרת=Coca-Cola wendet sich von Mehrweg-Flaschen ab|אתר=|תאריך=}}</ref> |
|||
אנו יודעים כי החברה לא עמדה אפילו במחצית מהיעד אשר הגדירה לעצמה בשנת 2015 – לאסוף 25% מבקבוקי הפלסטיק שבהם ניתן לעשות שימוש חוזר – ועמדה ביעד זעום של .12.4% נראה כי החברה מוכנה להתפשר על מחויבויותיה לקיימוּת בעבור הרווחים קצרי הטווח שלה. לראיה, הצהרות קודמות של החברה איששו את סדר העדיפויות. <ref>{{קישור כללי|כתובת=http://assets.coca-colacompany.com/29/0b/1c0121a84941aa46b9c9f6201ac9/2014-2015-sustainabilityreport.15_080415.pdf|הכותב=|כותרת=פרוטוקולי ישיבות קוקה קולה|אתר=|תאריך=}}</ref> |
|||
שלה. כך למשל, בדו"ח הקיימוּת של החברה המתייחס לשנים 2012-2013 נאמר: "אנו נישאר מחויבים לשימוש ב- RPET באריזותינו, כל עוד הדבר הגיוני מבחינה כלכלית". ואכן, מחירי נפט נמוכים וירידת מחירי הפלסטיק הגולמי הזיקו לעסקי המחזור. <ref>{{קישור כללי|כתובת=http://assets.coca-colacompany.com/44/d4/e4eb8b6f4682804bdf6ba2ca89b8/2012-2013-gri-report.pdf|הכותב=|כותרת=פרוטוקולי הישיבות של קוקה קולה בנושא המיחזור|אתר=|תאריך=}}</ref> |
|||
לאחר שלא עמדה ביעדים שהציבה לעצמה בשנת 2015 נטשה קוקה קולה את היעדים המקוריים שלה, וציינה כי מעתה תתמקד בהפחתת פליטת הפחמן. כיום, לחברה אין יעדי ִמחזור עבור אף אחד ממוצריה. |
|||
כיום [[גרינפיס]] מנהל [http://act.gp/cola מאבק] נגד קוקה קולה כדי שתחדל לייצר מוצרים שפוגעים בבעלי החיים בים. |
|||
== היסטוריה == |
== היסטוריה == |
||
| שורה 69: | שורה 88: | ||
{{אתר רשמי}} |
{{אתר רשמי}} |
||
* {{גלובס||אימפריית המשקאות התוססת של מוזי ורטהיים|1000365212|25 ביולי 2008}} |
* {{גלובס||אימפריית המשקאות התוססת של מוזי ורטהיים|1000365212|25 ביולי 2008}} |
||
* [http://act.gp/cola העצומה נגד קוקה קולה] |
|||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
||
גרסה מ־13:50, 22 בנובמבר 2017
שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית
פרמטרים [ שנת הקמה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]
| קובץ:Hachevra Hamerkazit Clean.png | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה פרטית |
| מייסדים | אברהם פיינברג |
| תקופת הפעילות |
1968–הווה (כ־56 שנים)  |
| מיקום המטה |
בני ברק |
| משרד ראשי | בני ברק |
| מוצרים עיקריים | קוקה-קולה, ספרייט, FUZE tea, פריגת, פאנטה, קינלי סודה, נביעות, קרלסברג, טובורג, טרה (מילר), משק צוריאל, יקב תבור |
| אנשי מפתח |
יורם שגיא - מנכ"ל |
| עובדים | 4,700 |
|
cbcsales | |
  | |
החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ, הידועה גם בשם קוקה-קולה ישראל, היא יצרנית ומשווקת וכן הזכיינית הבלעדית בישראל של חברת קוקה-קולה ובירות שונות כגון טובורג וקרלסברג, ומחזיקה במספר חברות מזון ומשקאות נוספות. החברה הוקמה בשנת 1968 והיא מעסיקה בה ובחברות הבת שלה כ-4,700 עובדים. לחברה אחזקות בחברות נוספות שהבולטת בהן היא בעלת הרישיון לשידור בערוץ 12.
המפעל הראשי של החברה ומשרדיה שוכנים בבני ברק.
קוקה-קולה ישראל מהווה את השלוחה המקומית לקוקה קולה העולמית, יצרנית בקבוקי הפלסטיק הגדולה בעולם אשר מייצרת למעלה מ-110 מיליארד בקבוקי פלסטיק מדי שנה[1]. רבים מהבקבוקים האלו מגיעים לים, נאכלים על ידי דגים וציפורים ונכנסים לשרשרת המזון.
עד היום קוקה קולה מסרבת לקחת אחריות על הפלסטיק שהיא מייצרת ומגלגלת את האחריות אל הצרכנים.
בישראל קוקה קולה נלחמת בחובת הפיקדון באמצעות הפעלת לוביסטים שמונעים העברת חוקי פיקדון לאיסוף בקבוקי הפלסטיק ומקדמת חוק שיצמצם את החובות והקנסות המוטלים עליה.
בשנים 2015- 2008ֿ הפחיתה חברת קוקה קולה את השימוש בבקבוקים רב־פעמיים בכ-10%, וייצור הבקבוקים החד־פעמיים עלה ב-12%. משמעות הדבר היא כי 75% מכלל האריזות אשר מייצרת החברה הן חד־פעמיות, ומתוכן 58% הם בקבוקי פלסטיק חד־פעמיים.
ב-2015, הודיעה חברת קוקה קולה כי היא לא תספק יותר ללקוחותיה הגרמנים בקבוקים לשימוש חוזר. הגרמנים נותרו עם בקבוקים חד־פעמיים למרות המלצת משרד הסביבה הגרמני להשתמש בבקבוקים רב־פעמיים. [2]
אנו יודעים כי החברה לא עמדה אפילו במחצית מהיעד אשר הגדירה לעצמה בשנת 2015 – לאסוף 25% מבקבוקי הפלסטיק שבהם ניתן לעשות שימוש חוזר – ועמדה ביעד זעום של .12.4% נראה כי החברה מוכנה להתפשר על מחויבויותיה לקיימוּת בעבור הרווחים קצרי הטווח שלה. לראיה, הצהרות קודמות של החברה איששו את סדר העדיפויות. [3]
שלה. כך למשל, בדו"ח הקיימוּת של החברה המתייחס לשנים 2012-2013 נאמר: "אנו נישאר מחויבים לשימוש ב- RPET באריזותינו, כל עוד הדבר הגיוני מבחינה כלכלית". ואכן, מחירי נפט נמוכים וירידת מחירי הפלסטיק הגולמי הזיקו לעסקי המחזור. [4]
לאחר שלא עמדה ביעדים שהציבה לעצמה בשנת 2015 נטשה קוקה קולה את היעדים המקוריים שלה, וציינה כי מעתה תתמקד בהפחתת פליטת הפחמן. כיום, לחברה אין יעדי ִמחזור עבור אף אחד ממוצריה.
כיום גרינפיס מנהל מאבק נגד קוקה קולה כדי שתחדל לייצר מוצרים שפוגעים בבעלי החיים בים.
היסטוריה
ניסיון ראשון להקמה
חברת קוקה-קולה העולמית היא חברה לייצור משקאות קלים, שנוסדה באטלנטה, ארצות הברית בשנת 1892. החל מאמצע המאה ה-20 היא נחשבת אחת החברות העשירות והמוּכרות בעולם. מוצר הדגל שלה הוא המשקה קוקה-קולה.
בשנת 1949 פנה איש העסקים אברהם פיינברג לחברת קוקה-קולה בבקשה לאשר לו לפתוח בישראל מפעל מקומי שיוכר כזכיין למוצרי המפעל. הרעיון אושר על ידי החברה, אך לא קיבל אישור מממשלת ישראל. שר האוצר הראשון של המדינה, אליעזר קפלן, הביע התנגדותו בתוקף להכנסתו של מפעל זה לישראל, בגיבויו של דוד בן-גוריון. ההתנגדות הייתה אידאולוגית. במדינת ישראל הצעירה, שסיימה מלחמה עקובה מדם זה עתה, ושקלטה מעל מיליון עולים תוך זמן קצר, ללא תשתיות ותוך קשיים כלכליים, הונהג עם קום המדינה משטר צנע כלכלי. הקמתו של מפעל לשתייה קלה, המייצג באופן מופגן את ערכי הקפיטליזם האמריקאיים, לא הייתה לרוחה של ממשלת ישראל הראשונה.
בישראל הוקמו מפעלים מקומיים אחרים לייצור משקאות קלים וגזוז, אולם חברת קוקה-קולה האמריקאית לא קיבלה דריסת רגל במשך יותר משני עשורים.
חברת קוקה-קולה מול החרם הערבי
בשנת 1951 עברה במליאת הליגה הערבית החלטה כלכלית-פוליטית כי מדינות ערב לא יקיימו יחסים כלכליים עם חברות המקיימות קשרים כלכליים עם מדינת ישראל. החלטה זו, שכונתה "החרם הערבי", היוותה מכה קשה לכלכלתה הצעירה של מדינת ישראל.
בשנות ה-60 של המאה ה-20 החל בארצות הברית מאבק פוליטי מצד ארגונים יהודיים נגד החרם הערבי. נעשתה פנייה לחברות אמריקאיות שונות בבקשה לפעול נגד החרם, לפתוח נציגויות בישראל ולשווק את מוצריהן בה. מרבית החברות האמריקאיות לא נענו לפניות הארגונים היהודיים, חלקן מסיבות כלכליות. השוק הערבי, שגודלו הפוטנציאלי נאמד ב-800 מיליון צרכנים, היה גדול באופן ניכר מפוטנציאל השוק הישראלי והיהודי.
בניגוד לחברות אחרות, הודיעה חברת קוקה-קולה העולמית על הסכמתה העקרונית למאבק האידאולוגי, ולשיתוף פעולה כלכלי עם מדינת ישראל, וזאת גם במחיר כלכלי כבד. החלטה זו של חברת קוקה-קולה הביאה בדיעבד לעליית כוחה של החברה האמריקאית המתחרה, פפסי קולה, שהמשיכה לשתף פעולה עם החרם הערבי.
בשנת 1965 הודיעה חברת קוקה-קולה באופן רשמי על הסתלקות מהחרם הערבי. איש העסקים הישראלי-אמריקאי אברהם פיינברג פנה לממשלת ישראל בבקשה לאישור הקמת מפעל ישראלי כזכיין של חברת קוקה-קולה. הפעם, בברכתה של ממשלת ישראל, הוקמה בשנת 1968 החברה המרכזית לייצור משקאות קלים, ומפעל הייצור הראשון נבנה בבני ברק.
התפתחות החברה
המשקאות המיוצרים על ידי החברה תחת זיכיון קוקה-קולה: קוקה-קולה, ספרייט, פאנטה, קינלי סודה, קוקה-קולה דיאט, קוקה-קולה זירו ו-FUZE tea (עד 2012 נקרא נסטי).
בשנת 1990 קנתה החברה את "משקר", חברה להפעלת מכונות אוטומטיות לממכר מזון ומשקאות.
בשנת 1992 נכנסה החברה גם לשוק הבירה בישראל והקימה את "מבשלות בירה ישראל".
ב-1998 הכריז הממונה על ההגבלים העסקיים על החברה כמונופול בתחום המשקאות המוגזים בטעם קולה.
בשנת 2000 החלה החברה לשווק מים מינרליים, במותג "נביעות".
בשנת 2005 רכשה "החברה המרכזית לייצור משקאות קלים" את מחלבות "טרה", המחזיקות בכ-12 אחוז משוק מוצרי החלב בישראל.
בשנת 2006 החברה רכשה את "יקב תבור".
בשנת 2007, על מנת להוסיף מגוון מוצרים לחברת החלב "טרה", נרכשו "מחלבות גלעד" ו"משק צוריאל".
בשנת 2008 החלה "טרה" בשיווק מוצרי חלב של חברת "מילר". כמו כן רכשה ה"חברה המרכזית לייצור משקאות קלים" 95.6% מקרלסברג טורקיה, ובנוסף רכשה גם את 20% הנותרים של קרלסברג ישראל והפכה לבעליה בשליטה מלאה.
בתחילת המאה ה-21 החברה היא אחד המעסיקים הפרטיים הגדולים במשק הישראלי. המפעל הראשי של החברה ומשרדיה שוכנים בבני ברק. מפעל זה הוא מהגדולים במתקני חברת קוקה-קולה בעולם. החברה מפעילה מרכז שירות ארצי לטיפול ואחזקה של ציוד הקירור והמזיגה של החברה, בסמוך לצריפין.
בפברואר 2014 נפתחה חקירה נגד החברה ברשות ההגבלים העסקיים בחשד לניצול לרעה של כוח מונופוליסטי, בין היתר כדי לדחוק המותג נסטי של מתחרתה אסם. לאחר שלוש שנות חקירה, קבעה במרץ 2017 הרשות כי החברה ניצלה לרעה את מעמדה כבעלת מונופולין והוטל עליה עיצום כספי של 62 מיליון שקל.[5][6]
מבשלות בירה ישראל
ערך מורחב – מבשלות בירה ישראל
מבשלות בירה ישראל בע"מ, ידועה גם כמב"י או קרלסברג ישראל, היא חברה ישראלית השייכת לחברה המרכזית לייצור משקאות קלים. מב"י הוקמה ב-1992 כגוף אשר מטרתו לשווק את מותגי הבירה של קרלסברג וטובורג בישראל.
בשנת 1995 הוקם מפעל באשקלון הכולל מבשלה, בו מיוצרים עד היום מוצרי קרלסברג, טובורג, מאלטי (נקרא במקור "טובורג מאלט"), FUZE tea ומיצי פירות סחוטים. ב-1996 נכנסה מב"י לשותפות עם חברת גת גבעת חיים, יצרנית מותג פריגת, וב-2003 שולבו שתי החברות.
בנוסף, מב"י היא היבואנית של מותגי הבירה הוגרדן, לף, וסטלה ארטואה של חברת InBev הבלגית, מותג הבירה האירי גינס (כולל מותג-הבת קילקני), והמותג הגרמני וייהנשטפאן.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של החברה המרכזית לייצור משקאות קלים- אימפריית המשקאות התוססת של מוזי ורטהיים, באתר גלובס, 25 ביולי 2008
- העצומה נגד קוקה קולה
הערות שוליים
- ^ Marion Nestle, Soda Politic, Market capitalisation as of April 2015, stated in Marion Nestle (2015) Soda Politic
- ^ Coca-Cola wendet sich von Mehrweg-Flaschen ab
- ^ פרוטוקולי ישיבות קוקה קולה
- ^ פרוטוקולי הישיבות של קוקה קולה בנושא המיחזור
- ^ "רשות ההגבלים נערכת להטיל קנס בגובה 62 מיליון שקל על קוקה-קולה ישראל". כלכליסט - www.calcalist.co.il. 2017-03-22. נבדק ב-2017-05-12.
- ^ "בדרך לקנס חסר תקדים על קוקה קולה ישראל: "איומים, הסכמים אסורים ודחיקת מתחרים"". TheMarker. נבדק ב-2017-05-12.