עקירת שן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הרחבה)
(הרחבה)
שורה 3: שורה 3:
עקירת שן היא פעולה פשוטה יחסית בדרך כלל, רוב העקירות מבוצעת תחת הרדמה מקומית. ישנן שיניים שקשה יותר לעקור וזאת מכמה סיבות, בעיקר ממיקום השן, צורת שורשיו ושלמותו. אנשים שסובלים מפובית שיניים בדרך כלל יפחדו יותר מפעולות עקירה מאשר טיפולים דנטליים רגילים כמו סתימות. אם השן קבורה מתחת לקו החניכיים, פעולה כירורגית מסובכת יותר עשויה להדרש, אשר דורשת חיתוך של החניכיים והסרה של העצם שמחזיקה את השן עם מקדחה כירורגית. לאחר הפעולה נדרשים תפרים על מנת להחזיר את החניכיים למיקומם הרגיל. פעולות מסובכות כאלו מבוצעות בדרך כלל על ידי כירורג פה ולסתות. לעיתים קרובות רופאי שיניים כלליים ופריודנטים מבצעים עקירות שיניים וזאת משום שזאת פעולה יחסית בסיסית שנלמדת בבתי ספר לרפואת שיניים וכי זוהי פעולה מקדימה לטיפול דנטלי כמו שתלים.
עקירת שן היא פעולה פשוטה יחסית בדרך כלל, רוב העקירות מבוצעת תחת הרדמה מקומית. ישנן שיניים שקשה יותר לעקור וזאת מכמה סיבות, בעיקר ממיקום השן, צורת שורשיו ושלמותו. אנשים שסובלים מפובית שיניים בדרך כלל יפחדו יותר מפעולות עקירה מאשר טיפולים דנטליים רגילים כמו סתימות. אם השן קבורה מתחת לקו החניכיים, פעולה כירורגית מסובכת יותר עשויה להדרש, אשר דורשת חיתוך של החניכיים והסרה של העצם שמחזיקה את השן עם מקדחה כירורגית. לאחר הפעולה נדרשים תפרים על מנת להחזיר את החניכיים למיקומם הרגיל. פעולות מסובכות כאלו מבוצעות בדרך כלל על ידי כירורג פה ולסתות. לעיתים קרובות רופאי שיניים כלליים ופריודנטים מבצעים עקירות שיניים וזאת משום שזאת פעולה יחסית בסיסית שנלמדת בבתי ספר לרפואת שיניים וכי זוהי פעולה מקדימה לטיפול דנטלי כמו שתלים.


מיד לאחר העקירה משתמשים במנשך על מנת להפעיל לחץ על האיזור ולהפסיק את הדימום. רופאי שיניים ממליצים על כמה פעולות ב24 השעות הראשונות לאחר העקירה על מנת לזרז את תהליך ההחלמה: לא לגעת עם הלשון או עם הידיים באיזור העקירה ולא לצחצח עם מברשת שיניים אלא באמצעות פד גזה. בנוסף יש להימנע מלשטוף את הפה, מפעולות יניקה כמו שתיה באמצעות קש או מציצת סוכריה ומעישון. חוסר ביצוע פעולות אילו יעלה משמעותית את הסיכוי להיווצרות מכתשית יבשה שעלולה להיות כואבת מאוד, בנוס, הדימום עלול להתחדש. לאחר 24 שעות ממומלץ לבצע שטיפת פה באמצעות מי מלח חמים.
מיד לאחר העקירה משתמשים במנשך על מנת להפעיל לחץ על האיזור ולהפסיק את הדימום. רופאי שיניים ממליצים על כמה פעולות ב24 השעות הראשונות לאחר העקירה על מנת לזרז את תהליך ההחלמה: לא לגעת עם הלשון או עם הידיים באיזור העקירה ולא לצחצח עם מברשת שיניים אלא באמצעות פד גזה. בנוסף יש להימנע מלשטוף את הפה, מפעולות יניקה כמו שתיה באמצעות קש או מציצת סוכריה ומעישון. חוסר ביצוע פעולות אילו יעלה משמעותית את הסיכוי להיווצרות [[מכתשית יבשה]] שעלולה להיות כואבת מאוד, בנוסף הדימום עלול להתחדש. לאחר 24 שעות ממומלץ לבצע שטיפת פה באמצעות מי מלח חמים.


== סיבות ==
== סיבות ==
שורה 28: שורה 28:


'''עקירות כירורגיות''' כרוכות בהסרת שיניים שלא ניתן לגשת אליהם בקלות, בין אם זה משום שהן שבורות מתחת לקו החניכיים או משום שהן לא בקעו לחלוטין. בדרך כלל עקירות אילו מבוצעות תחת הרדמה כללית ודורשות חיתוך. בעקירה כירורגית הרופא עשוי להרים את הרקמות הרכות המכסות את השן והעצם, ואף להסיר חלק מהרקמות העליונות סביב עצם הסנטר עם מקדחה או אוסטיאוטום. לעיתים קרובות הרופא יחליט לפצל את השן לכמה חלקים על מנת להקל על הוצאתה.
'''עקירות כירורגיות''' כרוכות בהסרת שיניים שלא ניתן לגשת אליהם בקלות, בין אם זה משום שהן שבורות מתחת לקו החניכיים או משום שהן לא בקעו לחלוטין. בדרך כלל עקירות אילו מבוצעות תחת הרדמה כללית ודורשות חיתוך. בעקירה כירורגית הרופא עשוי להרים את הרקמות הרכות המכסות את השן והעצם, ואף להסיר חלק מהרקמות העליונות סביב עצם הסנטר עם מקדחה או אוסטיאוטום. לעיתים קרובות הרופא יחליט לפצל את השן לכמה חלקים על מנת להקל על הוצאתה.

== נטילת תרופות ==

=== שימוש באנטיביוטיקה ===
רופאי שיניים עשויים לתת מרשם לנטילת אנטיקביוטיקה על מנת להפחית את הסיכון לסיבוכים. קיימות ראיות לכך שהשימוש באנטיביוטיקה לפני ו\או אחרי עקירת שיני בינה מפחית את הסיכון לזיהומים ב -70% ומוריד את השכיחות של [[מכתשית יבשה]] בשליש. עבור כל 12 אנשים הנוטלים אנטיביוטיקה בעקבות עקירת שן בינה, נמנע זיהום אחד. נראה שלשימוש אנטיביוטי אין השפעה ישירה על נפיחות, חום וכאב ב-7 ימים הראשונים לאחר העקירה. במחקר של ארגון קוקרן (באנגלית: Cochrane) שנעשה בשנת 2013 נבדקו 18 מחקרים בנושא והחוקרים הגיעו למסקנה שלאנטיביוטיקה השפעה חיובית על מניעת זיהום ותגובה דלקתית לאחר עקירת שיני בינה. למרות זאת קיימים חששות סבירים לגבי ההשפעות השליליות בעקבות שימוש אנטיביוטי לא מבוקר אצל מטופלים. בנוסף ישנם חששות לגבי פיתוח עמידות אנטיביוטית בטיפול מניעתי וחשש להיווצרות זני חדקים חדשים.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Giovanni Lodi, Lara Figini, Andrea Sardella, Antonio Carrassi|שם=Antibiotics to prevent complications following tooth extractions|כתב עת=The Cochrane Database of Systematic Reviews|כרך=11|עמ=CD003811|שנת הוצאה=2012-11-14|doi=10.1002/14651858.CD003811.pub2|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23152221}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.wikirefua.org.il/w/index.php/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C_%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%AA%D7%99_%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%99_%D7%9C%D7%91_%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D_-_Prophylactic_antibiotics_prior_to_dental_treatments_in_patients_with_congenital_heart_defects|כותרת=טיפול אנטיביוטי מניעתי לפני טיפולי שיניים במטופלים עם מומי לב מולדים - Prophylactic antibiotics prior to dental treatments in patients with congenital heart defects – ויקירפואה|אתר=www.wikirefua.org.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2017-12-16}}</ref>


=== נטילת תרופות נוגדי קרישה ===
=== נטילת תרופות נוגדי קרישה ===
מחקרים הראו כי קיים קשר בין צריכת תרופות נוגדות קרישה לאחר עקירת השיניים וכמות הדימום. באחת הסקירות, נוגדי קרישה אוראליים הוענקו למספר משתתפים שכולם עברו ניתוח שיניים. ל-89 מתוך 990 נבדקים (9%) הדימום לאחר העקירה היה מעוכב או שהיה הרבה פחות מאסיבי.<ref>{{צ-ספר|מחבר=Randall|שם=Surgical Management of the Primary Care Dental Patient on Warfarin|מו"ל=Dental Update|שנת הוצאה=2005|עמ=414–424|פרק=32}}</ref> מחקרים אחרים דיווחו על מספר גדול יותר של חולים עם דימום קל לאחר הניתוח.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=S. Al-Mubarak, M. A. Rass, A. Alsuwyed, A. Alabdulaaly|שם=Thromboembolic risk and bleeding in patients maintaining or stopping oral anticoagulant therapy during dental extraction|כתב עת=Journal of Thrombosis and Haemostasis|כרך=4|עמ=689–691|שנת הוצאה=2006-03-01|doi=10.1111/j.1538-7836.2006.01825.x|קישור=http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1538-7836.2006.01825.x/abstract}}</ref> עם זאת, קשה לקטלג את הדימום משום שזה משתנה ממטופל למטופל. עם זאת, רוב המחקרים מסכימים כי קיים סיכון קטן יותר של דימום מאסיבי לאחר העקירה אצל חולים שנוהגים לצרוך נוגדי קרישה באופן קבוע.
מחקרים הראו כי קיים קשר בין צריכת תרופות נוגדות קרישה לאחר עקירת השיניים וכמות הדימום. באחת הסקירות, נוגדי קרישה אוראליים הוענקו למספר משתתפים שכולם עברו ניתוח שיניים. ל-89 מתוך 990 נבדקים (9%) הדימום לאחר העקירה היה מעוכב או שהיה הרבה פחות מאסיבי.<ref>{{צ-ספר|מחבר=Randall|שם=Surgical Management of the Primary Care Dental Patient on Warfarin|מו"ל=Dental Update|שנת הוצאה=2005|עמ=414–424|פרק=32}}</ref> מחקרים אחרים דיווחו על מספר גדול יותר של חולים עם דימום קל לאחר הניתוח.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=S. Al-Mubarak, M. A. Rass, A. Alsuwyed, A. Alabdulaaly|שם=Thromboembolic risk and bleeding in patients maintaining or stopping oral anticoagulant therapy during dental extraction|כתב עת=Journal of Thrombosis and Haemostasis|כרך=4|עמ=689–691|שנת הוצאה=2006-03-01|doi=10.1111/j.1538-7836.2006.01825.x|קישור=http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1538-7836.2006.01825.x/abstract}}</ref> עם זאת, קשה לקטלג את הדימום משום שזה משתנה ממטופל למטופל. עם זאת, רוב המחקרים מסכימים כי קיים סיכון קטן יותר של דימום מאסיבי לאחר העקירה אצל חולים שנוהגים לצרוך נוגדי קרישה באופן קבוע. על מנת להגביר את יעילותן של תרופות נוגדי קרישה ולמזער את הסיכון לדימום ניתן לשטוף את הפה ב[[חומצה טראנקסאמית]] (5%) ארבע פעמים ליום.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Shuo Yang, Quan Shi, Jinglong Liu, Jinru Li|שם=Should oral anticoagulant therapy be continued during dental extraction? A meta-analysis|כתב עת=BMC oral health|כרך=16|עמ=81|שנת הוצאה=2016-08-26|doi=10.1186/s12903-016-0278-9|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27566540}}</ref>


בעקירות פשוטות הסיכון מדימום הוא לא גבוהה,לעומת זאת בקרב מטופלים הנוהגים ליטול תרופות נוגדי קרישה יש סיכון גבוה [[פקקת|לפקקת]] ('''באנגלית''': thromboembolism) לכן על חולים כאלו להודיע לרופא על נטילתן לפני הטיפול.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Walid Ahmed Abdullah, Hesham Khalil|שם=Dental extraction in patients on warfarin treatment|כתב עת=Clinical, Cosmetic and Investigational Dentistry|כרך=6|עמ=65–69|שנת הוצאה=2014-08-19|doi=10.2147/CCIDE.S68641|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4144934/}}</ref>
בעקירות פשוטות הסיכון מדימום הוא לא גבוהה,לעומת זאת בקרב מטופלים הנוהגים ליטול תרופות נוגדי קרישה יש סיכון גבוה [[פקקת|לפקקת]] ('''באנגלית''': thromboembolism) לכן על חולים כאלו להודיע לרופא על נטילתן לפני הטיפול.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Walid Ahmed Abdullah, Hesham Khalil|שם=Dental extraction in patients on warfarin treatment|כתב עת=Clinical, Cosmetic and Investigational Dentistry|כרך=6|עמ=65–69|שנת הוצאה=2014-08-19|doi=10.2147/CCIDE.S68641|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4144934/}}</ref>

== לקריאה נוספת ==
* [https://www.wikirefua.org.il/w/index.php/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C_%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%AA%D7%99_%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9 "טיפול אנטיביוטי מניעתי לפני טיפולי שיניים במטופלים עם מומי לב מולדים"] מאת ד"ר גיא וולפין מאתר [https://www.wikirefua.org.il/w/index.php/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 "ויקירפואה"]


*
*

גרסה מ־19:10, 16 בדצמבר 2017

עקירת שן (באנגלית: exodontia, tooth extraction, dental extraction) היא פעולה כירורגית, המבוצעת לרוב על ידי רופא שיניים ומטרתה סילוק מחלל הפה של שן שאינה ניתנת לטיפול שמרני או שיקומי. עקירות מבוצעות עבור מגוון רחב של סיבות, אבל בדרך כלל על מנת לעקור שיניים שאינן ניתנות לשיקום בעקבות עששתמחלת חניכיים או טראומה דנטלית, במיוחד כאשר מופיע כאב שיניים. לעיתים תבוצע עקירה בעקבות כך ששיני בינה לא מצליחות לבקוע בצורה נכונה, עלול להיווצר זיהום ודלקת חוזרת של החניכיים. באורתודונטיה עשויים לעקור שיניים (בדרך כלל טוחנות) אם הן צפופות מידי על מנת ליצור מרחב לשאר השיניים להתיישר.

עקירת שן היא פעולה פשוטה יחסית בדרך כלל, רוב העקירות מבוצעת תחת הרדמה מקומית. ישנן שיניים שקשה יותר לעקור וזאת מכמה סיבות, בעיקר ממיקום השן, צורת שורשיו ושלמותו. אנשים שסובלים מפובית שיניים בדרך כלל יפחדו יותר מפעולות עקירה מאשר טיפולים דנטליים רגילים כמו סתימות. אם השן קבורה מתחת לקו החניכיים, פעולה כירורגית מסובכת יותר עשויה להדרש, אשר דורשת חיתוך של החניכיים והסרה של העצם שמחזיקה את השן עם מקדחה כירורגית. לאחר הפעולה נדרשים תפרים על מנת להחזיר את החניכיים למיקומם הרגיל. פעולות מסובכות כאלו מבוצעות בדרך כלל על ידי כירורג פה ולסתות. לעיתים קרובות רופאי שיניים כלליים ופריודנטים מבצעים עקירות שיניים וזאת משום שזאת פעולה יחסית בסיסית שנלמדת בבתי ספר לרפואת שיניים וכי זוהי פעולה מקדימה לטיפול דנטלי כמו שתלים.

מיד לאחר העקירה משתמשים במנשך על מנת להפעיל לחץ על האיזור ולהפסיק את הדימום. רופאי שיניים ממליצים על כמה פעולות ב24 השעות הראשונות לאחר העקירה על מנת לזרז את תהליך ההחלמה: לא לגעת עם הלשון או עם הידיים באיזור העקירה ולא לצחצח עם מברשת שיניים אלא באמצעות פד גזה. בנוסף יש להימנע מלשטוף את הפה, מפעולות יניקה כמו שתיה באמצעות קש או מציצת סוכריה ומעישון. חוסר ביצוע פעולות אילו יעלה משמעותית את הסיכוי להיווצרות מכתשית יבשה שעלולה להיות כואבת מאוד, בנוסף הדימום עלול להתחדש. לאחר 24 שעות ממומלץ לבצע שטיפת פה באמצעות מי מלח חמים.

סיבות

ישנן כמה סיבות לביצוע עקירות שיניים :

  • עששת (חמורה או כרונית) או זיהום בשן.[1] למרות הירידה ברחבי העולם בשכיחות העששת היא הסיבה הנפוצה לעקירת שיניים עם עד 67% מהעקירות מבוצעות בשל כך[2]
  • שן עם מחלת חניכיים חמורה שיכולה לפגוע ברקמות תומכות ובעצם
  • עלות מופחתת בהשוואה לטיפולים אחרים[3]
  • עקירת שיניים אשר מפריעות לשניים אחרות לבקוע
  • לקראת טיפול אורטודונטי, על מנת לתת לשאר השיניים מקום להתיישר
  • שיניים שבורות
  • שיניים שלא ניתן לשחזר (לבצע סתימה).
  • הסרת שיני בינה שאינם מצליחות לבקוע בצורה נכונה וגורמות לדלקת חניכיים וזיהום שחוזר ונשנה.
  • שיני בינה מיותרות לעיתים נעקרות כדי למנוע סיבוכים עתידיים ולא בגלל מחלה קיימת. להנחיות של רשויות הבריאות בארצות הברית ובריטניה מתנגדות לעקירות שגרתיות אילו, אלא אם כן יש עדות למחלה שן קדומה או מחלה[4][5]. האגודה לבריאות הציבור האמריקאי, לדוגמה, אימצה מדיניות התנגדות להסרת שיני בינה, וזאת בשל פציעוצת מרובות בעקבות התהליך.[6][7][8]
  • עקירת שיניים שמפריעות להתאמה או למראה של שיניים תותבות[9]
  • סיבות אסטתיות - הסרת שיניים אשר פוגעות במראה האסטתי של המטופל
  • לפני טיפולים בקרינה במקרים של סרטן. לעיתים נזדקק לעקור שיניים גם אחרי טיפול קרינתי
  • עקירות לא חיוניות מבחינה רפואית, לדוגמא עקירה לשם עינוי פיזי עצמי[10]
  • בעבר היה נפוץ לעקור שיניים לחולים במוסד פסיכיאטרי אשר היו נוהגים לנשוך[11]

סוגי עקירות

נוהגים לסווג עקירות ל"פשוטות" ו"כירורגיות".

עקירות פשוטות מבוצעות על שיניים הנראות בחלל הפה, בדרך כלל תחת הרדמה מקומית. במהלך העקירה נוהגים להשתמש במכשירים אשר עוזרים להעלות (מעלית שורש) ולתפוס את השן(מלקחיים דנטליות). העקירה תבוצע על ידי נדנוד השן עד המצב שבו מכתשי העצם התרחבו מספיק והשן מספיק רופפת ומוכנה להוצאה. ההוצאה באמצעות מקלחיים תבוצע בצורה איטית תוך כדי הפעלת לחץ מבוקר.

עקירות כירורגיות כרוכות בהסרת שיניים שלא ניתן לגשת אליהם בקלות, בין אם זה משום שהן שבורות מתחת לקו החניכיים או משום שהן לא בקעו לחלוטין. בדרך כלל עקירות אילו מבוצעות תחת הרדמה כללית ודורשות חיתוך. בעקירה כירורגית הרופא עשוי להרים את הרקמות הרכות המכסות את השן והעצם, ואף להסיר חלק מהרקמות העליונות סביב עצם הסנטר עם מקדחה או אוסטיאוטום. לעיתים קרובות הרופא יחליט לפצל את השן לכמה חלקים על מנת להקל על הוצאתה.

נטילת תרופות

שימוש באנטיביוטיקה

רופאי שיניים עשויים לתת מרשם לנטילת אנטיקביוטיקה על מנת להפחית את הסיכון לסיבוכים. קיימות ראיות לכך שהשימוש באנטיביוטיקה לפני ו\או אחרי עקירת שיני בינה מפחית את הסיכון לזיהומים ב -70% ומוריד את השכיחות של מכתשית יבשה בשליש. עבור כל 12 אנשים הנוטלים אנטיביוטיקה בעקבות עקירת שן בינה, נמנע זיהום אחד. נראה שלשימוש אנטיביוטי אין השפעה ישירה על נפיחות, חום וכאב ב-7 ימים הראשונים לאחר העקירה. במחקר של ארגון קוקרן (באנגלית: Cochrane) שנעשה בשנת 2013 נבדקו 18 מחקרים בנושא והחוקרים הגיעו למסקנה שלאנטיביוטיקה השפעה חיובית על מניעת זיהום ותגובה דלקתית לאחר עקירת שיני בינה. למרות זאת קיימים חששות סבירים לגבי ההשפעות השליליות בעקבות שימוש אנטיביוטי לא מבוקר אצל מטופלים. בנוסף ישנם חששות לגבי פיתוח עמידות אנטיביוטית בטיפול מניעתי וחשש להיווצרות זני חדקים חדשים.[12][13]

נטילת תרופות נוגדי קרישה

מחקרים הראו כי קיים קשר בין צריכת תרופות נוגדות קרישה לאחר עקירת השיניים וכמות הדימום. באחת הסקירות, נוגדי קרישה אוראליים הוענקו למספר משתתפים שכולם עברו ניתוח שיניים. ל-89 מתוך 990 נבדקים (9%) הדימום לאחר העקירה היה מעוכב או שהיה הרבה פחות מאסיבי.[14] מחקרים אחרים דיווחו על מספר גדול יותר של חולים עם דימום קל לאחר הניתוח.[15] עם זאת, קשה לקטלג את הדימום משום שזה משתנה ממטופל למטופל. עם זאת, רוב המחקרים מסכימים כי קיים סיכון קטן יותר של דימום מאסיבי לאחר העקירה אצל חולים שנוהגים לצרוך נוגדי קרישה באופן קבוע. על מנת להגביר את יעילותן של תרופות נוגדי קרישה ולמזער את הסיכון לדימום ניתן לשטוף את הפה בחומצה טראנקסאמית (5%) ארבע פעמים ליום.[16]

בעקירות פשוטות הסיכון מדימום הוא לא גבוהה,לעומת זאת בקרב מטופלים הנוהגים ליטול תרופות נוגדי קרישה יש סיכון גבוה לפקקת (באנגלית: thromboembolism) לכן על חולים כאלו להודיע לרופא על נטילתן לפני הטיפול.[17]

לקריאה נוספת

  1. ^ Dr. H. Ryan, Extraction of Damaged Teeth, Kazemi,, ‏February 18, 2014
  2. ^ Yehdua Zadik, Vadim Sandler, Ron Bechor, Robert Salehrabi, Analysis of factors related to extraction of endodontically treated teeth, Oral Surgery, Oral Medicine, Oral Pathology, Oral Radiology, and Endodontics 106, November 2008, עמ' e31–35 doi: 10.1016/j.tripleo.2008.06.017
  3. ^ Contemporary oral and maxillofacial surgery, St. Louis, Mo.: Mosby Elsevier, 5th ed, 2008
  4. ^ Linda Beecham, UK government wants GMC to be given stronger powers, BMJ : British Medical Journal 320, 2000-04-01, עמ' 890
  5. ^ Yehuda Zadik, Liran Levin, Decision making of Israeli, East European, and South American dental school graduates in third molar surgery: is there a difference?, Journal of Oral and Maxillofacial Surgery: Official Journal of the American Association of Oral and Maxillofacial Surgeons 65, April 2007, עמ' 658–662 doi: 10.1016/j.joms.2006.09.002
  6. ^ null Morant, NICE issues guidelines on wisdom teeth, BMJ (Clinical research ed.) 320, 2000-04-01, עמ' 890A
  7. ^ Y. Zadik, L. Levin, [Decision making of Hebrew University and Tel Aviv University Dental Schools graduates in every day dentistry--is there a difference?], Refu'at Ha-Peh Veha-Shinayim (1993) 23, April 2006, עמ' 19–23, 65
  8. ^ M. M. Tarpey, R. C. Willis, J. E. Seegmiller, Uptake of alpha-ketoisocaproic acid in lymphoblast line WI-L2, Biochemical and Biophysical Research Communications 76, 1977-06-20, עמ' 1267–1275
  9. ^ Hollins, Carole., Levison's textbook for dental nurses., Oxford: Wiley-Blackwell, 10th ed., 2008
  10. ^ Richard D. Speers, Wolter G. Brands, Emilio Nuzzolese, Denny Smith, Preventing dentists' involvement in torture: the developmental history of a new international declaration, Journal of the American Dental Association (1939) 139, December 2008, עמ' 1667–1673
  11. ^ Gualtieri, C. Thomas., Brain injury and mental retardation : psychopharmacology and neuropsychiatry, Philadelphia: Lippincott Williams & Wilkins, 2002
  12. ^ Giovanni Lodi, Lara Figini, Andrea Sardella, Antonio Carrassi, Antibiotics to prevent complications following tooth extractions, The Cochrane Database of Systematic Reviews 11, 2012-11-14, עמ' CD003811 doi: 10.1002/14651858.CD003811.pub2
  13. ^ טיפול אנטיביוטי מניעתי לפני טיפולי שיניים במטופלים עם מומי לב מולדים - Prophylactic antibiotics prior to dental treatments in patients with congenital heart defects – ויקירפואה, www.wikirefua.org.il
  14. ^ Randall, Surgical Management of the Primary Care Dental Patient on Warfarin, Dental Update, 2005, פרק 32, עמ' 414–424
  15. ^ S. Al-Mubarak, M. A. Rass, A. Alsuwyed, A. Alabdulaaly, Thromboembolic risk and bleeding in patients maintaining or stopping oral anticoagulant therapy during dental extraction, Journal of Thrombosis and Haemostasis 4, 2006-03-01, עמ' 689–691 doi: 10.1111/j.1538-7836.2006.01825.x
  16. ^ Shuo Yang, Quan Shi, Jinglong Liu, Jinru Li, Should oral anticoagulant therapy be continued during dental extraction? A meta-analysis, BMC oral health 16, 2016-08-26, עמ' 81 doi: 10.1186/s12903-016-0278-9
  17. ^ Walid Ahmed Abdullah, Hesham Khalil, Dental extraction in patients on warfarin treatment, Clinical, Cosmetic and Investigational Dentistry 6, 2014-08-19, עמ' 65–69 doi: 10.2147/CCIDE.S68641