לדלג לתוכן

תסמונת הכתף הקפואה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Ofrikimchy (שיחה | תרומות)
67 עריכות
הרחבה
Ofrikimchy (שיחה | תרומות)
67 עריכות
שורה 24: שורה 24:


== טיפול ==
== טיפול ==
הטיפול בתסמונת הוא בדרך כלל שמרני, מתמקד בהחזרת תנועת המפרק והפחתת הכאב, וכולל טיפול תרופתי, פיזיותרפיה, או במקרים מסוימים ניתוח.<ref name=":0" /> שלב ההחלמה יכול לארוך מספר חודשים, ואין עדויות חזקות לטובת הגישות הניתוחיות.<ref>{{צ-מאמר|שם=Adhesive capsulitis: a review|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21322517/|כתב עת=American Family Physician|שנת הוצאה=2011-02-15|עמ=417–422|כרך=83|מחבר=Anthony Ewald}}</ref> תרופות מסוג [[נוגדי דלקת שאינם סטרואידים|נוגדי דלקת שאינם סטראוידים]] יכולות לעזור בהפחתת הכאב. גם קורטיקוסטראוידים יכולים לסייע במקרים מסוימים דרך הזרקה מקומית או בצורה סיסטמתית. הסטראוידים בבליעה יכולים לסייע לטווח קצר בהרחבת טווח התנועה ולהפחית כאב, אך יש להם תופעות לוואי לטווח הארוך, כמו [[היפרגליקמיה]].<ref>{{צ-מאמר|שם=Oral steroids for adhesive capsulitis|קישור=https://doi.org/10.1002/14651858.cd006189|כתב עת=Cochrane Database of Systematic Reviews|שנת הוצאה=2006-10-18|doi=10.1002/14651858.cd006189|מחבר=Rachelle Buchbinder, Sally Green, Joanne M Youd, Renea V Johnston}}</ref>
הטיפול בתסמונת הוא בדרך כלל שמרני, מתמקד בהחזרת תנועת המפרק והפחתת הכאב, וכולל טיפול תרופתי, פיזיותרפיה, או במקרים מסוימים ניתוח.<ref name=":0" /> שלב ההחלמה יכול לארוך מספר חודשים, ואין עדויות חזקות לטובת הגישות הניתוחיות.<ref>{{צ-מאמר|שם=Adhesive capsulitis: a review|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21322517/|כתב עת=American Family Physician|שנת הוצאה=2011-02-15|עמ=417–422|כרך=83|מחבר=Anthony Ewald}}</ref> תרופות מסוג [[נוגדי דלקת שאינם סטרואידים|נוגדי דלקת שאינם סטראוידים]] יכולות לעזור בהפחתת הכאב. גם קורטיקוסטראוידים יכולים לסייע במקרים מסוימים דרך הזרקה מקומית או בצורה סיסטמתית. הסטראוידים בבליעה יכולים לסייע לטווח קצר בהרחבת טווח התנועה ולהפחית כאב, אך עלולים לגרום לתופעות לוואי לטווח הארוך, כמו [[היפרגליקמיה]].<ref>{{צ-מאמר|שם=Oral steroids for adhesive capsulitis|קישור=https://doi.org/10.1002/14651858.cd006189|כתב עת=Cochrane Database of Systematic Reviews|שנת הוצאה=2006-10-18|doi=10.1002/14651858.cd006189|מחבר=Rachelle Buchbinder, Sally Green, Joanne M Youd, Renea V Johnston}}</ref> זריקות הסטרואידים גם כן נראה שמועילות בטווח הקצר,<ref>{{צ-מאמר|שם=Corticosteroid injections for shoulder pain|קישור=https://doi.org/10.1002/14651858.cd004016|כתב עת=Cochrane Database of Systematic Reviews|שנת הוצאה=2003-01-20|doi=10.1002/14651858.cd004016|מחבר=Rachelle Buchbinder, Sally Green, Joanne M Youd}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=Efficacy of Pharmacological Therapies for Adhesive Capsulitis of the Shoulder: A Systematic Review and Network Meta-analysis:|קישור=https://journals.sagepub.com/doi/10.1177/0363546518823337|כתב עת=The American Journal of Sports Medicine|שנת הוצאה=2019-02-08|doi=10.1177/0363546518823337|מחבר=Dimitrios Kitridis, Konstantinos Tsikopoulos, Ilias Bisbinas, Paraskevi Papaioannidou}}</ref> ובהשוואה לפיזיותרפיה נמצאו דומים ביעילותם בהפחתת הכאב ושיפור תנועת המפרק.<ref>{{צ-מאמר|שם=Steroid Injection Versus Physiotherapy for Patients With Adhesive Capsulitis of the Shoulder|קישור=https://doi.org/10.1097/MD.0000000000003469|כתב עת=Medicine|שנת הוצאה=2016-05|עמ=e3469|כרך=95|doi=10.1097/md.0000000000003469|מחבר=Yaying Sun, Shuai Lu, Peng Zhang, Zhaohui Wang}}</ref> מחקרים לא הראו יתרון של זריקות מונחות אולטרה סאונד על פני זריקות אנטומיות ללא הדמיה.<ref>{{צ-מאמר|שם=Image-guided versus blind glucocorticoid injection for shoulder pain|קישור=https://doi.org/10.1002/14651858.cd009147.pub2|כתב עת=Cochrane Database of Systematic Reviews|שנת הוצאה=2012-08-15|doi=10.1002/14651858.cd009147.pub2|מחבר=Jason E Bloom, Adam Rischin, Renea V Johnston, Rachelle Buchbinder}}</ref>


התפקיד של [[פיזיותרפיה]] בתסמונת הכתף הקפואה עדיין לא הוכרע. פיזיותרפיה משמשת כטיפול התחלתי, עם שימוש בתרגילי טווח תנועה ובפיזיותרפיה ידנית שמטרתם להחזיר את הכתף לשימוש נורמטיבי ולשפר את תנועת המפרק. הטיפול הפיזיותרפי ניכר שעוזר בשלבי הקיפאון וההפשרה, אך לא בשלב הכאב המוקדם או בשלב הקפיאה שלאחריו.<ref name=":0" /> במטופלים אשר סובלים מהתסמונת במשך פחות משישה חודשים, מתן תרגילי בית בשילוב עם זריקות קורטיקוסטרואידים במינון נמוך יכול להיות יעיל. יכולה להיות הטבה מסוימת עם פיזיותרפיה ידנית ומתיחות כחלת מתכנית ההחלמה והשיקום, אך עקב הזמן הממושך הדרוש, יש לשקול בזהירות תכנית כזו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.medicaljournals.se/jrm/content/abstract/10.2340/16501977-2578|כותרת=Clinical effectiveness of non-surgical interventions for primary frozen shoulder: A systematic review|אתר=www.medicaljournals.se|doi=10.2340/16501977-2578|תאריך_וידוא=2020-12-27}}</ref> פיזיותרפיסטים יכולים להשתמש בטכניקה טיפולית של הנעת המפרק (Joint mobilization) ישירות על המפרק הגלנוהומרלי כדי להפחית כאב, לשפר תפקוד, ולהרחיב את טווח התנועה.<ref>{{צ-מאמר|שם=Shoulder Pain and Mobility Deficits: Adhesive Capsulitis|קישור=https://www.jospt.org/doi/10.2519/jospt.2013.0302|כתב עת=Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy|שנת הוצאה=2013-05-01|עמ=A1–A31|כרך=43|doi=10.2519/jospt.2013.0302|מחבר=Martin J. Kelley, Michael A. Shaffer, John E. Kuhn, Lori A. Michener}}</ref> מחקרים מסוימים הראו שגם מתיחות פסיביות אינטנסיביות יכולות לקדם החלמה.<ref>{{צ-מאמר|שם=Efficacy of Different Types of Mobilization Techniques in Patients With Primary Adhesive Capsulitis of the Shoulder: A Systematic Review|קישור=https://doi.org/10.1016/j.apmr.2015.07.025|כתב עת=Archives of Physical Medicine and Rehabilitation|שנת הוצאה=2016-05|עמ=815–825|כרך=97|doi=10.1016/j.apmr.2015.07.025|מחבר=Suzie Noten, Mira Meeus, Gaetane Stassijns, Francis Van Glabbeek}}</ref> בחלק מהמחקרים תועדו התערבויות נוספות שכוללות אולטרהסאונד, תרפיה בגלים אלקטרומגנטים בתדירות גבוהה (shortwave diathermy), טיפולי לייזר וגירוי חשמלי, שנמצאו יעילות במקרים של הסתיידות רצועות הכתף, אך לא גרמו לשיפור אצל חולים בכתף קפואה. <ref>{{צ-מאמר|שם=Clinical effectiveness of non-surgical interventions for primary frozen shoulder: A systematic review|קישור=https://www.medicaljournals.se/jrm/content/abstract/10.2340/16501977-2578|כתב עת=Journal of Rehabilitation Medicine|שנת הוצאה=2019|עמ=0|doi=10.2340/16501977-2578|מחבר=C Minns Lowe, E Barrett, K McCreesh, N de Búrca}}</ref> טכניקה אוסטאופתית נוספת בשם טכניקת ספנסר תועדה בשימוש אצל פיזיותרפיסטים, אך אין ראיות חזקות ששיטה כזו ושיטות מובליזציה אוסטאופתיות נוספות יכולות לשנות את מהלך המחלה.<ref>{{צ-מאמר|שם=Efficacy of Different Types of Mobilization Techniques in Patients With Primary Adhesive Capsulitis of the Shoulder: A Systematic Review|קישור=https://doi.org/10.1016/j.apmr.2015.07.025|כתב עת=Archives of Physical Medicine and Rehabilitation|שנת הוצאה=2016-05|עמ=815–825|כרך=97|doi=10.1016/j.apmr.2015.07.025|מחבר=Suzie Noten, Mira Meeus, Gaetane Stassijns, Francis Van Glabbeek}}</ref>


אם האמצעים שהוזכרו לא צלחו, ישנן התערבויות אגרסיביות יותר כמו ניתוח שניתן לנסות. לעתים משתמשים בהזזת הכתף בזמן הרדמה מלאה כדי לפרק הידבקויות.<ref>{{צ-מאמר|שם=Adhesive capsulitis: a review|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21322517/|כתב עת=American Family Physician|שנת הוצאה=2011-02-15|עמ=417–422|כרך=83|מחבר=Anthony Ewald}}</ref> קיימת גם טכניקת הרחבה ארתוגרפית, אך היא שנויה במחלוקת לפי חלק מהמחקרים<ref>{{צ-מאמר|שם=Hydrodilatation, corticosteroids and adhesive capsulitis: A randomized controlled trial|קישור=https://doi.org/10.1186/1471-2474-9-53|כתב עת=BMC Musculoskeletal Disorders|שנת הוצאה=2008-04-19|עמ=53|כרך=9|doi=10.1186/1471-2474-9-53|מחבר=Einar Kristian Tveitå, Rana Tariq, Sølve Sesseng, Niels Gunnar Juel}}</ref>, אך יש עדויות שהיא יכולה להיטיב עם החולים <ref>{{צ-מאמר|שם=Arthrographic distension for adhesive capsulitis (frozen shoulder)|קישור=https://doi.org/10.1002/14651858.cd007005|כתב עת=Cochrane Database of Systematic Reviews|שנת הוצאה=2008-01-23|doi=10.1002/14651858.cd007005|מחבר=Rachelle Buchbinder, Sally Green, Joanne M Youd, Renea V Johnston}}</ref>.ניתוח שבו חותכים את ההידבקויות הוזכר בשימוש במקרים חמורים וממושכים, ובדרך כלל מבוצע באמצעות [[ארתרוסקופיה]]<ref>{{צ-מאמר|שם=Functional outcome and general health status in patients after arthroscopic release in adhesive capsulitis|קישור=https://doi.org/10.1007/s00167-006-0203-x|כתב עת=Knee Surgery, Sports Traumatology, Arthroscopy|שנת הוצאה=2007-05-01|עמ=638–644|כרך=15|doi=10.1007/s00167-006-0203-x|מחבר=M. H. Baums, G. Spahn, M. Nozaki, H. Steckel}}</ref>. לעתים יש גם צורך בהערכה כירורגית של בעיות אחרות בכתף, כגון קרע ברצועה. מקרים קשים יכולים גם להגיב לניתוח פתוח של חיתוך ההידבקויות. ניתוח כזה נותן למנתח את האפשרות לגלות את הבעיה שגורמת לקשיחות המפרק ולתקן אותה <ref>{{צ-מאמר|שם=Treatment of adhesive capsulitis: a review|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23738277/|כתב עת=Muscles, Ligaments and Tendons Journal|שנת הוצאה=2012-04|עמ=70–78|כרך=2|מחבר=Giovanni Maria D'Orsi, Alessio Giai Via, Antonio Frizziero, Francesco Oliva}}</ref>. שימוש בפיזיותרפיה בשיקום שאחרי הניתוח יכול לשפר את תוצאות הטיפול.<ref>{{צ-מאמר|שם=Treatment Strategy for Frozen Shoulder|קישור=https://doi.org/10.4055/cios.2019.11.3.249|כתב עת=Clinics in Orthopedic Surgery|שנת הוצאה=2019-09-01|עמ=249–257|כרך=11|doi=10.4055/cios.2019.11.3.249|מחבר=Chul-Hyun Cho, Ki-Choer Bae, Du-Han Kim}}</ref>
הטיפול הפיזיותרפי ניכר שעוזר בשלבי הקיפאון וההפשרה, אך לא בשלב הכאב המוקדם או בשלב הקפיאה שלאחריו.<ref name=":0" />


== פרוגנוזה ==
== פרוגנוזה ==

גרסה מ־01:16, 28 בדצמבר 2020

תסמונת הכתף הקפואה

סימנים וסימפטומים

גורמים

פתופיזיולוגיה

אבחון

מכיוון שהתסמונת מאופיינת בהגבלה בתפקוד המפרק שלא ממקור מבני ישיר ידוע, ומחקרים לא מצאו בצורה עקבית שינויים ברקמות המפרק למעט שינויים דלקתיים כרוניים, האבחנה נעשית על ידי שלילת גורמים פתולוגים ידועים להפרעה בתנועה.

בדיקה גופנית

קובץ:5 - Shoulder Abduction.png
הרחקת היד במפרק הכתף

מטרת הבדיקה היא לאמוד את מידת ההפרעה בתנועה, ולשלול פגיעה באחד מהמפרקים האחרים באזור חגורת הכתפיים; הסטרנוקלביקולרי והאקרומיוקלביקולרי, ובנוסף בעמוד השדרה הצווארי. טווחי התנועה הנבדקים הם:

  1. זווית הרמה פעילה וסבילה של הזרוע
  2. זווית הרחקה פעילה של הזרוע
  3. סיבוב חיצוני פעיל וסביל של הזרוע
  4. סיבוב פנימי פעיל וסביל של הזרוע, שנמדד לפי מספר החולה הגבוה ביותר אליו החולה יכול להגיע עם האגודל של היד הפגועה.

בהתאם לשלב וחומרת המחלה נצפים שינויים בטווחי התנועה ברמות שונות, כאשר בשלבי הקפיאה והקיפאון, ההגבלות בתנועה והכאבים באים לידי ביטוי בפעולות יומיומיות, ובבדיקה הגופנית זוויות התנועה הפעילה דומות לזוויות התנועה הפסיבית, ובנוסף נצפה כאב חד בסוף התנועה. יתר על כן, גם בבדיקה בהרדמה טווח התנועה זהה לזה שבהכרה. בבדיקה גופנית ניתן גם לבדוק האם ישנה דלקת בגיד על ידי הפעלת השריר כנגד התנגדות.[1]

דימות

ממצאי דימות לא נדרשים בשביל להגיע לאבחנה, אך יכולים לשמש כדי לשלול גורמים אחרים לכאב. צילומי הרנטגן של החולים לרוב תקינים, אך בדיקות אולטרה-סאונד או הדמיה בתהודה מגנטית (MRI) יכולות להראות תסמינים אופייניים. בצילומים אלה, סימנים אבחנתיים טובים הם רוחב של הרצועה הקורקו-הומרלית שעולה על 3 מ"מ (ברגישות של 60% וייחודיות של 95%???) ורוחב הקופסית והרקמה הסינוביאלית העולה על 4 מ"מ.[1] יתרה מכך, בבדיקות הדמיה בתהודה מגנטית ספציפיות ניתן לראות את התעבות הכיס התחתון של קופסית המפרק ותהליך של לַיֶּפֶת (יצירת רקמת חיבור) באות שחור בתמונה בשכלול T1 ועם בצקת ודלקת בתמונה בשכלול T2.[2]

טיפול

הטיפול בתסמונת הוא בדרך כלל שמרני, מתמקד בהחזרת תנועת המפרק והפחתת הכאב, וכולל טיפול תרופתי, פיזיותרפיה, או במקרים מסוימים ניתוח.[1] שלב ההחלמה יכול לארוך מספר חודשים, ואין עדויות חזקות לטובת הגישות הניתוחיות.[3] תרופות מסוג נוגדי דלקת שאינם סטראוידים יכולות לעזור בהפחתת הכאב. גם קורטיקוסטראוידים יכולים לסייע במקרים מסוימים דרך הזרקה מקומית או בצורה סיסטמתית. הסטראוידים בבליעה יכולים לסייע לטווח קצר בהרחבת טווח התנועה ולהפחית כאב, אך עלולים לגרום לתופעות לוואי לטווח הארוך, כמו היפרגליקמיה.[4] זריקות הסטרואידים גם כן נראה שמועילות בטווח הקצר,[5][6] ובהשוואה לפיזיותרפיה נמצאו דומים ביעילותם בהפחתת הכאב ושיפור תנועת המפרק.[7] מחקרים לא הראו יתרון של זריקות מונחות אולטרה סאונד על פני זריקות אנטומיות ללא הדמיה.[8]

התפקיד של פיזיותרפיה בתסמונת הכתף הקפואה עדיין לא הוכרע. פיזיותרפיה משמשת כטיפול התחלתי, עם שימוש בתרגילי טווח תנועה ובפיזיותרפיה ידנית שמטרתם להחזיר את הכתף לשימוש נורמטיבי ולשפר את תנועת המפרק. הטיפול הפיזיותרפי ניכר שעוזר בשלבי הקיפאון וההפשרה, אך לא בשלב הכאב המוקדם או בשלב הקפיאה שלאחריו.[1] במטופלים אשר סובלים מהתסמונת במשך פחות משישה חודשים, מתן תרגילי בית בשילוב עם זריקות קורטיקוסטרואידים במינון נמוך יכול להיות יעיל. יכולה להיות הטבה מסוימת עם פיזיותרפיה ידנית ומתיחות כחלת מתכנית ההחלמה והשיקום, אך עקב הזמן הממושך הדרוש, יש לשקול בזהירות תכנית כזו.[9] פיזיותרפיסטים יכולים להשתמש בטכניקה טיפולית של הנעת המפרק (Joint mobilization) ישירות על המפרק הגלנוהומרלי כדי להפחית כאב, לשפר תפקוד, ולהרחיב את טווח התנועה.[10] מחקרים מסוימים הראו שגם מתיחות פסיביות אינטנסיביות יכולות לקדם החלמה.[11] בחלק מהמחקרים תועדו התערבויות נוספות שכוללות אולטרהסאונד, תרפיה בגלים אלקטרומגנטים בתדירות גבוהה (shortwave diathermy), טיפולי לייזר וגירוי חשמלי, שנמצאו יעילות במקרים של הסתיידות רצועות הכתף, אך לא גרמו לשיפור אצל חולים בכתף קפואה. [12] טכניקה אוסטאופתית נוספת בשם טכניקת ספנסר תועדה בשימוש אצל פיזיותרפיסטים, אך אין ראיות חזקות ששיטה כזו ושיטות מובליזציה אוסטאופתיות נוספות יכולות לשנות את מהלך המחלה.[13]

אם האמצעים שהוזכרו לא צלחו, ישנן התערבויות אגרסיביות יותר כמו ניתוח שניתן לנסות. לעתים משתמשים בהזזת הכתף בזמן הרדמה מלאה כדי לפרק הידבקויות.[14] קיימת גם טכניקת הרחבה ארתוגרפית, אך היא שנויה במחלוקת לפי חלק מהמחקרים[15], אך יש עדויות שהיא יכולה להיטיב עם החולים [16].ניתוח שבו חותכים את ההידבקויות הוזכר בשימוש במקרים חמורים וממושכים, ובדרך כלל מבוצע באמצעות ארתרוסקופיה[17]. לעתים יש גם צורך בהערכה כירורגית של בעיות אחרות בכתף, כגון קרע ברצועה. מקרים קשים יכולים גם להגיב לניתוח פתוח של חיתוך ההידבקויות. ניתוח כזה נותן למנתח את האפשרות לגלות את הבעיה שגורמת לקשיחות המפרק ולתקן אותה [18]. שימוש בפיזיותרפיה בשיקום שאחרי הניתוח יכול לשפר את תוצאות הטיפול.[19]

פרוגנוזה

אפידמיולוגיה

ראו גם

דימות תהודה מגנטית

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 4 כאב - תסמונת הכתף הקפואה - Frozen Shoulder Syndrome, באתר www.medicalmedia.co.il
  2. ^ Abe Shaikh, Murali Sundaram, Your Diagnosis?, Orthopedics 32, 2009-01-01 doi: 10.3928/01477447-20090101-20
  3. ^ Anthony Ewald, Adhesive capsulitis: a review, American Family Physician 83, 2011-02-15, עמ' 417–422
  4. ^ Rachelle Buchbinder, Sally Green, Joanne M Youd, Renea V Johnston, Oral steroids for adhesive capsulitis, Cochrane Database of Systematic Reviews, 2006-10-18 doi: 10.1002/14651858.cd006189
  5. ^ Rachelle Buchbinder, Sally Green, Joanne M Youd, Corticosteroid injections for shoulder pain, Cochrane Database of Systematic Reviews, 2003-01-20 doi: 10.1002/14651858.cd004016
  6. ^ Dimitrios Kitridis, Konstantinos Tsikopoulos, Ilias Bisbinas, Paraskevi Papaioannidou, Efficacy of Pharmacological Therapies for Adhesive Capsulitis of the Shoulder: A Systematic Review and Network Meta-analysis:, The American Journal of Sports Medicine, 2019-02-08 doi: 10.1177/0363546518823337
  7. ^ Yaying Sun, Shuai Lu, Peng Zhang, Zhaohui Wang, Steroid Injection Versus Physiotherapy for Patients With Adhesive Capsulitis of the Shoulder, Medicine 95, 2016-05, עמ' e3469 doi: 10.1097/md.0000000000003469
  8. ^ Jason E Bloom, Adam Rischin, Renea V Johnston, Rachelle Buchbinder, Image-guided versus blind glucocorticoid injection for shoulder pain, Cochrane Database of Systematic Reviews, 2012-08-15 doi: 10.1002/14651858.cd009147.pub2
  9. ^ Clinical effectiveness of non-surgical interventions for primary frozen shoulder: A systematic review, www.medicaljournals.se
  10. ^ Martin J. Kelley, Michael A. Shaffer, John E. Kuhn, Lori A. Michener, Shoulder Pain and Mobility Deficits: Adhesive Capsulitis, Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy 43, 2013-05-01, עמ' A1–A31 doi: 10.2519/jospt.2013.0302
  11. ^ Suzie Noten, Mira Meeus, Gaetane Stassijns, Francis Van Glabbeek, Efficacy of Different Types of Mobilization Techniques in Patients With Primary Adhesive Capsulitis of the Shoulder: A Systematic Review, Archives of Physical Medicine and Rehabilitation 97, 2016-05, עמ' 815–825 doi: 10.1016/j.apmr.2015.07.025
  12. ^ C Minns Lowe, E Barrett, K McCreesh, N de Búrca, Clinical effectiveness of non-surgical interventions for primary frozen shoulder: A systematic review, Journal of Rehabilitation Medicine, 2019, עמ' 0 doi: 10.2340/16501977-2578
  13. ^ Suzie Noten, Mira Meeus, Gaetane Stassijns, Francis Van Glabbeek, Efficacy of Different Types of Mobilization Techniques in Patients With Primary Adhesive Capsulitis of the Shoulder: A Systematic Review, Archives of Physical Medicine and Rehabilitation 97, 2016-05, עמ' 815–825 doi: 10.1016/j.apmr.2015.07.025
  14. ^ Anthony Ewald, Adhesive capsulitis: a review, American Family Physician 83, 2011-02-15, עמ' 417–422
  15. ^ Einar Kristian Tveitå, Rana Tariq, Sølve Sesseng, Niels Gunnar Juel, Hydrodilatation, corticosteroids and adhesive capsulitis: A randomized controlled trial, BMC Musculoskeletal Disorders 9, 2008-04-19, עמ' 53 doi: 10.1186/1471-2474-9-53
  16. ^ Rachelle Buchbinder, Sally Green, Joanne M Youd, Renea V Johnston, Arthrographic distension for adhesive capsulitis (frozen shoulder), Cochrane Database of Systematic Reviews, 2008-01-23 doi: 10.1002/14651858.cd007005
  17. ^ M. H. Baums, G. Spahn, M. Nozaki, H. Steckel, Functional outcome and general health status in patients after arthroscopic release in adhesive capsulitis, Knee Surgery, Sports Traumatology, Arthroscopy 15, 2007-05-01, עמ' 638–644 doi: 10.1007/s00167-006-0203-x
  18. ^ Giovanni Maria D'Orsi, Alessio Giai Via, Antonio Frizziero, Francesco Oliva, Treatment of adhesive capsulitis: a review, Muscles, Ligaments and Tendons Journal 2, 2012-04, עמ' 70–78
  19. ^ Chul-Hyun Cho, Ki-Choer Bae, Du-Han Kim, Treatment Strategy for Frozen Shoulder, Clinics in Orthopedic Surgery 11, 2019-09-01, עמ' 249–257 doi: 10.4055/cios.2019.11.3.249
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=תסמונת_הכתף_הקפואה&oldid=30221749"