הקהילה הגאה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספת מידע חדש ושכתוב הערך על פי הערך באנגלית.
הוספת מידע חדש ושכתוב הערך על פי הערך באנגלית.
שורה 30: שורה 30:
המתנגדים לנישואים חד מיניים בקהילה הגאה טוענים כי המאבק להשגת יתרונות אלה באמצעות הרחבת זכויות הנישואים לזוגות חד מיניים מפריט הטבות (למשל, שירותי בריאות) שיש להעמיד לרשות אנשים ללא קשר למצב היחסים שלהם. עוד טוענים כי תנועת הנישואים של בני אותו המין בתוך הקהילה הגאה מפלה את המשפחה המורכבת מסורתית משלושה בני זוג אינטימיים או יותר. אין לבלבל בין התנגדות לתנועת הנישואים החד מיניים מתוך הקהילה הגאה לבין התנגדות מחוץ לקהילה.
המתנגדים לנישואים חד מיניים בקהילה הגאה טוענים כי המאבק להשגת יתרונות אלה באמצעות הרחבת זכויות הנישואים לזוגות חד מיניים מפריט הטבות (למשל, שירותי בריאות) שיש להעמיד לרשות אנשים ללא קשר למצב היחסים שלהם. עוד טוענים כי תנועת הנישואים של בני אותו המין בתוך הקהילה הגאה מפלה את המשפחה המורכבת מסורתית משלושה בני זוג אינטימיים או יותר. אין לבלבל בין התנגדות לתנועת הנישואים החד מיניים מתוך הקהילה הגאה לבין התנגדות מחוץ לקהילה.


== כוח קנייני ==
== מדיה ==
לקהילה הלהט"בית העכשווית ישנו ייצוג גדול ומורכב בתקשורת האמריקאית והמערבית-אירופית. לסביות וגברים הומוסקסואליים מצטיירים לרוב בצורה לא מדויקת בטלוויזיה, בסרטים ובתקשורת אחרת. [[סטריאוטיפים על להט"בים|הקהילה ההומוסקסואלית מוצגת לעיתים קרובות בסטריאוטיפים]] רבים, בהן הצגתם של גברים הומוסקסואליים כפרועניים ונועזים. כמו קבוצות מיעוט אחרות, סטריאוטיפים אלה נועדו ללעג עבור הקהילה.

נכון להיום חל איסור נרחב על הפניות של הקהילה בענייני [[בידור]] הקשורים לילדים, וכאשר הפניות אכן מתרחשות הן כמעט תמיד מייצרות [[מחלוקת]]. בשנת 1997, כאשר הקומיקאית האמריקאית [[אלן דג'נרס]] יצאה מהארון ב[[המופע של אלן דג'נרס|תוכנית הפופולרית שלה]], נותני חסות רבים, כמו רשת המזון המהיר של [[ונדיז]], הפסיקו את תמיכת בה. כמו כן, חלק מהתקשורת ניסתה להפוך את הקהילה הגאה למוכרת ומקובלת בפומבי בתוכניות טלוויזיה כמו [[ויל וגרייס]] ו[[טאץ' עליז לסטרייט שיעיז]]. פרסום מוגבר זה שיקף את תנועת ה[[יציאה מהארון]] של קהילת הלהט"ב. ככל שיצאו ידוענים נוספים, התפתחו תוכניות ומופעים נוספים, כגון התוכנית [[ישנן בנות]] משנת 2004. תיאורים אלה של קהילת הלהט"ב היו שנויים במחלוקת, אך מועילים לקהילה. הגידול בנראות של אנשי הלהט"ב איפשר לקהילת הלהט"ב להתאחד, להתארגן ולדרוש שינוי, והיא גם עוררה השראה עבור אנשיה הרבים לצאת מהארון.<ref>{{צ-ספר|שם=Up from invisibility : lesbians, gay men, and the media in America|קישור=http://archive.org/details/upfrominvisibili0000gros|מו"ל=New York : Columbia University Press|שנת הוצאה=2001|ISBN=978-0-231-11952-8|מחבר=Larry P. Gross}}</ref>

בארצות הברית אזרחים הומוסקסואליים משמשים לעתים קרובות כסמל ל[[דקדנס]] חברתי על ידי [[אוונגליזם|אוונגליסטים]] מפורסמים ועל ידי ארגונים [[שמרנות|שמרנים]]-[[דתיים לאומיים|דתיים]] כמו "Focus on the Family" (התמקד במשפחה). קיימים ארגוני להט"ב רבים המייצגים ומגנים על הקהילה הגאה. לדוגמא, [[הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה]] (GLAAD) בארצות הברית וארגון סטונוול (Stonewall) בבריטניה אשר פועלים עם התקשורת במדינה בכדי לסייע בייצוג הוגן ומדויק של הקהילה הגאה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.britannica.com/topic/lesbian-gay-bisexual-transgendered-and-queer-community|כותרת=Lesbian, gay, bisexual, transgender, and queer community {{!}} sociology|אתר=Encyclopedia Britannica|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-03-25}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.theatlantic.com/ideas/archive/2019/06/battle-gay-rights-over/592645/|הכותב=James Kirchick|כותרת=The Struggle for Gay Rights Is Over|אתר=The Atlantic|תאריך=2019-06-28|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-03-25}}</ref>

מכיוון שחברות מפרסמות יותר ויותר תוכן וגישה לקהילה הגאה, פעילים להט"ב משתמשים בסיסמאות מודעות בכדי לקדם השקפות בקהילה הגאה. יצרנית כלי הרכב [[סובארו]] שיווקה את הפרסומות שלה עם הסיסמה "זה לא בחירה. זו הדרך בה אנו בנויים" על [[נטייה מינית]], אשר לימים שימשה בשמונה ערים בארצות הברית ברחובות או באירועי הקהילה.

=== רשת חברתית ===
[[מדיה חברתית]] משמשת לעתים קרובות כפלטפורמה עבור קהילת הלהט"ב להתכנס ולשתף בה תוכן. מנועי החיפוש ואתרי הרשתות החברתיות מספקים הזדמנויות רבות לאנשי להט"ב להתחבר זה לזה. בנוסף, הם ממלאים תפקיד מפתח ביצירת זהות ובהצגה עצמית.<ref>{{צ-מאמר|שם=You Can Form a Part of Yourself Online: The Influence of New Media on Identity Development and Coming Out for LGBTQ Youth|קישור=https://doi.org/10.1080/19359705.2013.777007|כתב עת=Journal of Gay & Lesbian Mental Health|שנת הוצאה=2014-01-01|עמ=95–109|כרך=18|doi=10.1080/19359705.2013.777007|מחבר=RSW, LCSW Shelley L. Craig PhD, RSW Lauren McInroy MSW}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=“That looks like me or something i can do”: Affordances and constraints in the online identity work of US LGBTQ+ millennials|קישור=https://asistdl.onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1002/asi.24217|כתב עת=Journal of the Association for Information Science and Technology|שנת הוצאה=2019|עמ=1340–1351|כרך=70|doi=10.1002/asi.24217|מחבר=Vanessa Kitzie}}</ref> אתרי רשתות חברתיות מאפשרים בנייה של קהילות אנונימיות, ומאפשרים לאנשים לעסוק כמה שיותר בה. למגוון פלטפורמות המדיה החברתית נכללים [[פייסבוק]], [[טיקטוק]], [[טאמבלר]], [[טוויטר]] ו[[יוטיוב]]. פלטפורמות משתנות אלה מאפשרות הכללה רבה יותר לחברי קהילת הלהט"ב להחליט היכן להצטרף וכיצד להציג את עצמם.<ref>{{צ-מאמר|שם='Too Gay for Facebook': Presenting LGBTQ+ Identity Throughout the Personal Social Media Ecosystem|קישור=https://doi.org/10.1145/3274313|כתב עת=Proceedings of the ACM on Human-Computer Interaction|שנת הוצאה=2018-11-01|עמ=44:1–44:23|כרך=2|doi=10.1145/3274313|מחבר=Michael A. DeVito, Ashley Marie Walker, Jeremy Birnholtz}}</ref> קיומה של קהילת הלהט"ב והשיח על פלטפורמות מדיה חברתית חיוניים לשיבוש רבייה של סיס-הטרונורמטיביות ההגמונית ומייצגים את המגוון הרחב של ייצוג זהויות קיימות.

לפני האיסור על תוכן למבוגרים בלבד בשנת 2018, טאמבלר הייתה פלטפורמה המתאימה באופן ייחודי לשיתוף סיפורי טרנסג'נדרים ובניית הקהילה.<ref>{{צ-מאמר|שם=Tumblr was a trans technology: the meaning, importance, history, and future of trans technologies|קישור=https://doi.org/10.1080/14680777.2019.1678505|כתב עת=Feminist Media Studies|שנת הוצאה=2019-10-18|עמ=1–17|כרך=0|doi=10.1080/14680777.2019.1678505|מחבר=Oliver L. Haimson, Avery Dame-Griff, Elias Capello, Zahari Richter}}</ref> פלטפורמות מדיה חברתית רגילות כמו טיקטוק הועילו גם לקהילה הטרנסית על ידי יצירת מרחבים לאנשים לשיתוף משאבים וסיפורי המגדר שלהם אשר נירמלו זהות טרנסית בקרב האוכלוסייה. נמצא כי גישה לתוכן להט"בי, עמיתי הקהילה קיבךה במנועי חיפוש ובאתרי רשתות חברתיות קבלת זהות וגאווה בקרב אנשיה.

[[אלגוריתם|אלגוריתמים]] וקריטריונים הערכתיים קובעים איזה תוכן מומלץ למשתמשים במנועי החיפוש ובאתר הרשתות החברתיות.<ref>{{צ-מאמר|שם=“That looks like me or something i can do”: Affordances and constraints in the online identity work of US LGBTQ+ millennials|קישור=https://asistdl.onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1002/asi.24217|כתב עת=Journal of the Association for Information Science and Technology|שנת הוצאה=2019|עמ=1340–1351|כרך=70|doi=10.1002/asi.24217|מחבר=Vanessa Kitzie}}</ref> אלה יכולים לשחזר שיחות סטיגמטיות הדומיננטיות בחברה, ולהביא להשפעה שלילית על התפיסה העצמית של להט"בים. לאלגוריתמים של המדיה חברתית ישנה השפעה משמעותית על היווצרות קהילת הלהט"ב ותרבותה.<ref>{{צ-מאמר|שם=Queer Identity Management and Political Self-Expression on Social Networking Sites: A Co-Cultural Approach to the Spiral of Silence|קישור=https://doi.org/10.1111/jcom.12137|כתב עת=Journal of Communication|שנת הוצאה=2015-02-01|עמ=79–100|כרך=65|doi=10.1111/jcom.12137|מחבר=Jesse Fox, Katie M. Warber}}</ref> הדרה אלגוריתמית מתרחשת כאשר שיטות הרחקה מתחזקות על ידי אלגוריתמים על פני נופים טכנולוגיים, וכתוצאה מכך יש אי הכללה של זהויות לא מוכרות בחברה. אי הכללת ייצוגי זהות אלה גורמת לחוסר ביטחון זהותי בקרב אנשים להט"ב, תוך הנצחת שיח זהות הטרונורמטיבי נוסף.<ref>{{צ-מאמר|שם=For You, or For"You"? Everyday LGBTQ+ Encounters with TikTok|קישור=https://doi.org/10.1145/3432951|כתב עת=Proceedings of the ACM on Human-Computer Interaction|שנת הוצאה=2021-01-05|עמ=252:1–252:34|כרך=4|doi=10.1145/3432951|מחבר=Ellen Simpson, Bryan Semaan}}</ref> משתמשי להט"ב ובני בריתה מצאו שיטות להאבק באלגוריתמים שעשויים לדכא את תוכנם בכדי להמשיך ולבנות קהילות מקוונות.<ref>{{צ-מאמר|שם=For You, or For"You"? Everyday LGBTQ+ Encounters with TikTok|קישור=https://doi.org/10.1145/3432951|כתב עת=Proceedings of the ACM on Human-Computer Interaction|שנת הוצאה=2021-01-05|עמ=252:1–252:34|כרך=4|doi=10.1145/3432951|מחבר=Ellen Simpson, Bryan Semaan}}</ref>

== כוח קנייתי ==
{{להשלים|פסקה=כן|נושא=מדעי החברה}}
{{להשלים|פסקה=כן|נושא=מדעי החברה}}
{{הפניה לערך מורחב|כסף ורוד}}
{{הפניה לערך מורחב|כסף ורוד}}

== בריאות ==

=== אפליה ובריאות הנפש ===
{{הפניה לערך מורחב|הומופוביה}}
במחקר שנערך בשנת 2001, שבדק סיבות אפשריות להפרעות נפשיות אצל אנשים לסבים, הומואים וביסקסואלים, בדקה הפסיכולוגית ויקי מ'מייס מ[[אוניברסיטת קליפורניה]] האם האפליה המתמשכת כלפי הקהילה מייצרת חרדה, דיכאון ובעיות נפשיות אחרות הקשורות למתח בקרב אנשי להט"ב. המחקרים מצאו עדויות חזקות ליחסים בין השניים. הצוות השווה כיצד 74 להטב"ים ו-2,844 משיבים [[הטרוסקסואליות|הטרוסקסואלים]] דירגו חוויות חייהם וחיי היום יום שלהם עם אפליה כגון אי קבלה לעבודה או סירוב להלוואה בנקאית, כמו גם תחושות של אפליה מתמשכת. הנבדקים הלהט"בים דיווחו על שיעורים גבוהים יותר של אפליה הנתפסת בהשוואה להטרוסקסואלים בכל קטגוריה הקשורה לאפליה. עם זאת, בעוד צעירים הומוסקסואליים נחשבים בסיכון גבוה יותר ל[[התאבדות]], סקירת ספרות שפורסמה בכתב העת בגיל ההתבגרות קובעת כי "להיות הומו בפני עצמו הוא לא הגורם לעלייה בהתאבדות".

עם זאת, הסקירה ציינה כי ממצאי מחקרים קודמים הראו כי, "ניסיונות התאבדות היו קשורים באופן משמעותי ללחצים פסיכו-סוציאליים, הכוללים אי ​​התאמה בין המינים, דעות מוקדמת כלפי הומוסקסואלים, קורבנות, חוסר תמיכה, נשירה מבית הספר, בעיות משפחתיות ומכרים". ניסיונות התאבדות, מחסור בית, שימוש בסמים והפרעות פסיכיאטריות אחרות חלק מהלחצים הללו חווים גם מתבגרים הטרוסקסואליים, אך הוכח כי הם שכיחים יותר בקרב מתבגרים הומוסקסואליים. למרות ההתקדמות בשנים האחרונות של [[המאה ה-21]] ב[[זכויות להט"ב|זכויות הלהט"ב]] בעולם, גברים הומוסקסואליים ממשיכים לחוות שיעורי בדידות ודיכאון גבוהים לאחר יציאתם מהארון.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://highline.huffingtonpost.com/articles/en/gay-loneliness/|הכותב=Michael Hobbes|כותרת=Why Didn't Gay Rights Cure Gay Loneliness?|אתר=The Huffington Post|תאריך_וידוא=2021-03-25}}</ref>


== הקהילה הגאה בישראל ==
== הקהילה הגאה בישראל ==

גרסה מ־15:38, 25 במרץ 2021

עיינו גם בפורטל

פורטל הלהט"ב הוא שער לכל הערכים בוויקיפדיה העברית הקשורים בלסביות, בהומואים, בטרנסג'נדרים ובביסקסואלים.

הקהילה הגאה או קהילת הלהט"ב הוא מושג רחב המאגד תחתיו לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים, ביסקסואלים (בראשי תיבות: להט"ב) ואוכלוסיות נוספות כגון אינטרסקס, א-מיניים, ג'נדרקווירים וקבוצות נוספות החורגות מהתפיסה החברתית הכללית של מגדר ומיניות. לקהילה שייכים גם ארגונים ותתי תרבויות המאוחדים בתרבות משותפת ואמונה בזכויות פרט מסוימות. קהילות מסוג זה בדרך כלל מציינות את ערכי הגאווה, גיוון, ייחודיות ומיניות. פעילי זכויות להט"ב וסוציולוגים החוקרים את קהילת הלהט"ב מגדירים את תהליך בניית הקהילה כאמצעי מנע להומופוביה, הטרוסקסיזם, טרנספוביה, ביפוביה, קווירפוביה וכדרך להעצים את ביטחון הפרט על ידי חברה תומכת.

המושג גאווה משמש על מנת להדגיש את זהות הקהילה הגאה ואת חוזקה הקולקטיבי.

הקהילה הגאה מגוונת בדעותיה הפוליטית ואינה תומכת כקולקטיב בצד זה או אחר של המפה הפוליטית. לא כל הלהט"בים מגדירים עצמם כחלק מהקהילה הגאה.

מוסדות שיכולים להיכלל בהגדרת הקהילה הגאה יכולים להיות ארגוני עובדים (כמו הגייגלרים), רבעים גאים (לדוגמה: הקסטרו), ארגוני זכויות להט"ב (כמו אגודת הלהט"ב), ארגוני להט"בים דתיים (כגון "הו"ד") ותאי סטודנטים גאים (לדוגמה: האחווה הסטודנטיאלית הגאה ו"סגו"ל").

אף על פי ההגדרה הרחבה של הקהילה הגאה, כאשר מתייחסים לקהילה הגאה בתקשורת, מתכוונים לרוב לארגוני זכויות להט"ב ולא לפרטים הלהט"בים באוכלוסייה.

מונח

ערך מורחב – להט"ב

להט"ב (LGBT), הוא מונח שמייצג לסביות, הומואים, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים (lesbian, gay, bisexual, transgender) בשימוש מאז שנות התשעים, המונח הוא עיבוד לאי-ראמליזם הלהט"ב, ששימש להחלפת המונח גיי - כאשר הוא מתייחס לקהילה כולה - החל מאמצע סוף שנות השמונים. התנועה אמנם כללה תמיד את כל אנשי הלהט"ב, אבל המונח המאחד במילה אחת בשנות החמישים עד תחילת שנות השמונים היה "הומו". מאוחר יותר, הוא הורחב על ידי קבוצות רבות יותר של לסביות והומואים, כדי להיות מייצג יותר. בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים, קוויר הוחזר גם כאלטרנטיבה של מילה אחת למחרוזת ראשי התיבות המתארכת כ-"להטב"ק" (LGBTQ), במיוחד כאשר נעשה שימוש בקבוצות פוליטיות רדיקליות.

הראשוניות, כמו גם גרסאות נפוצות של להטב"ק (LGBTQ), אומצו למיינסטרים בשנות התשעים כמונח מטריה לשימוש בעת תיוג נושאים על מיניות וזהות מגדרית.[1] לדוגמה, פרויקט קידום הלהט"ב התייחס למרכזים קהילתיים, שיש להם שירותים ספציפיים לאותם חברי קהילת הלהט"ב, כ-"מרכזים קהילתיים להט"בים" במחקרים מקיפים על מרכזים כאלה ברחבי ארצות הברית.

הלהט"ב הראשוני נועד להדגיש מגוון של מיניות ותרבויות מבוססות זהות מגדרית. הוא עשוי היה להתייחס לכל מי שאינו הטרוסקסואלי או לא ססג'נדר, במקום באופן בלעדי לאנשים שהם לסבים, הומואים, דו מיניים או טרנסג'נדרים.[2] אוכלוסיות הכירו בהכללה זו כגרסא פופולרית שמוסיפה את האות Q למי שמזדהה כמוזר או מטיל ספק בזהותו המינית, המילה "להטב"ק" (LGBTQ) תועדה מאז 1996.[3][4]

זכויות אדם ומעמד חוקי

ערך מורחב – זכויות להט"ב

קהילת הלהט"ב המיוצגת על ידי מרכיב חברתי בחברה הגלובלית, שמאמינים על ידי רבים, כולל בעלי בריתה ההטרוסקסואלים, שהם מיוצגים מעט מדי בתחום זכויות האדם. המאבק הנוכחי של הקהילה הגאה נוצר במידה רבה על ידי הגלובליזציה. בארצות הברית מלחמת העולם השנייה הפגישה גברים כפריים סגורים רבים מרחבי האומה וחשפה אותם לעמדות מתקדמות (פרוגרסיביות) יותר בחלקים של אירופה. עם שובם הביתה לאחר המלחמה, רבים מאנשים אלה החליטו להתאגד בערים שונות ולא לחזור לעיירותיהם הקטנות. עד מהרה הפכו הקהילות לפוליטיות בתחילת המאבק לזכויות הומוסקסואלים, כולל תקריות מונומנטליות במקומות כמו בבר "סטונוול" (Stonewall Inn). כיום, בערים גדולות רבות יש מרכזים קהילתיים הומוסקסואליים ולסבים גדולים. באוניברסיטאות ובמכללות רבות ברחבי העולם יש מרכזי תמיכה לסטודנטים להט"בים.

הקמפיין לזכויות האדם, ארגון למדא חוקית, ארגון הרוחות המעצימות, והליגה ההומו-לסבית נגד השמצה (GLAAD) תומכים באנשי הלהט"ב במגוון רחב של נושאים בארצות הברית.[5] בשנת 1947 נוסד האיגוד הבינלאומי ללסביות, הומואים, ביסקסואלים, טרנס ואינטרסקס כאשר אימצה הממלכה המאוחדת את ההצהרה האוניברסלית של זכויות האדם (UDHR), פעילי הלהט"ב נצמדו לתפיסה של זכויות שוות ובלתי ניתנות לערעור לכלל האנשים, ללא קשר לגזע, מין או נטייתם המינית. ההצהרה אינה מזכירה במפורש זכויות הומוסקסואלים, אלא דנה בשוויון ובחופש מאפליה. ב-1962 הצטרף קלארק פולק לחברת יאנוס בפילדלפיה, פנסילבניה.[6] שנה לאחר מכן הוא הפך לנשיאה. ב-1968 הוא הודיע ​​כי האגודה תשנה את שמה לחברה הרפורמית בחוק ההומוסקסואלי (Homosexual Law Reform Society) באומרו כי, "הומוסקסואלים יוכלים כעת לזרוח תחת הצבעים שלהם".

נישואים חד מיניים

ערך מורחב – נישואים של בני-זוג מאותו המין

באזורים מסוימים בעולם הורחבו זכויות השותפות או הנישואים גם לזוגות חד מיניים. תומכי נישואי חד מיניים מצטטים מגוון של הטבות הנשללות מאנשים שאינם יכולים להינשא, כולל חוקים הקשורים לאימוץ ופונדקאות, סוגיות הקשורות לשירות בצבא, שוויון בזכויות הגירה, חוקים האוסרים על אפליה ועל פשעי שנאה, חוקים הנוגעים ליחסי מין, השוואת גיל ההסכמה וחובות והגנות משפחתיות אחרות, כסיבות לכך שיש להרחיב את הנישואים גם לזוגות חד מיניים.

המתנגדים לנישואים חד מיניים בקהילה הגאה טוענים כי המאבק להשגת יתרונות אלה באמצעות הרחבת זכויות הנישואים לזוגות חד מיניים מפריט הטבות (למשל, שירותי בריאות) שיש להעמיד לרשות אנשים ללא קשר למצב היחסים שלהם. עוד טוענים כי תנועת הנישואים של בני אותו המין בתוך הקהילה הגאה מפלה את המשפחה המורכבת מסורתית משלושה בני זוג אינטימיים או יותר. אין לבלבל בין התנגדות לתנועת הנישואים החד מיניים מתוך הקהילה הגאה לבין התנגדות מחוץ לקהילה.

מדיה

לקהילה הלהט"בית העכשווית ישנו ייצוג גדול ומורכב בתקשורת האמריקאית והמערבית-אירופית. לסביות וגברים הומוסקסואליים מצטיירים לרוב בצורה לא מדויקת בטלוויזיה, בסרטים ובתקשורת אחרת. הקהילה ההומוסקסואלית מוצגת לעיתים קרובות בסטריאוטיפים רבים, בהן הצגתם של גברים הומוסקסואליים כפרועניים ונועזים. כמו קבוצות מיעוט אחרות, סטריאוטיפים אלה נועדו ללעג עבור הקהילה.

נכון להיום חל איסור נרחב על הפניות של הקהילה בענייני בידור הקשורים לילדים, וכאשר הפניות אכן מתרחשות הן כמעט תמיד מייצרות מחלוקת. בשנת 1997, כאשר הקומיקאית האמריקאית אלן דג'נרס יצאה מהארון בתוכנית הפופולרית שלה, נותני חסות רבים, כמו רשת המזון המהיר של ונדיז, הפסיקו את תמיכת בה. כמו כן, חלק מהתקשורת ניסתה להפוך את הקהילה הגאה למוכרת ומקובלת בפומבי בתוכניות טלוויזיה כמו ויל וגרייס וטאץ' עליז לסטרייט שיעיז. פרסום מוגבר זה שיקף את תנועת היציאה מהארון של קהילת הלהט"ב. ככל שיצאו ידוענים נוספים, התפתחו תוכניות ומופעים נוספים, כגון התוכנית ישנן בנות משנת 2004. תיאורים אלה של קהילת הלהט"ב היו שנויים במחלוקת, אך מועילים לקהילה. הגידול בנראות של אנשי הלהט"ב איפשר לקהילת הלהט"ב להתאחד, להתארגן ולדרוש שינוי, והיא גם עוררה השראה עבור אנשיה הרבים לצאת מהארון.[7]

בארצות הברית אזרחים הומוסקסואליים משמשים לעתים קרובות כסמל לדקדנס חברתי על ידי אוונגליסטים מפורסמים ועל ידי ארגונים שמרנים-דתיים כמו "Focus on the Family" (התמקד במשפחה). קיימים ארגוני להט"ב רבים המייצגים ומגנים על הקהילה הגאה. לדוגמא, הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה (GLAAD) בארצות הברית וארגון סטונוול (Stonewall) בבריטניה אשר פועלים עם התקשורת במדינה בכדי לסייע בייצוג הוגן ומדויק של הקהילה הגאה.[8][9]

מכיוון שחברות מפרסמות יותר ויותר תוכן וגישה לקהילה הגאה, פעילים להט"ב משתמשים בסיסמאות מודעות בכדי לקדם השקפות בקהילה הגאה. יצרנית כלי הרכב סובארו שיווקה את הפרסומות שלה עם הסיסמה "זה לא בחירה. זו הדרך בה אנו בנויים" על נטייה מינית, אשר לימים שימשה בשמונה ערים בארצות הברית ברחובות או באירועי הקהילה.

רשת חברתית

מדיה חברתית משמשת לעתים קרובות כפלטפורמה עבור קהילת הלהט"ב להתכנס ולשתף בה תוכן. מנועי החיפוש ואתרי הרשתות החברתיות מספקים הזדמנויות רבות לאנשי להט"ב להתחבר זה לזה. בנוסף, הם ממלאים תפקיד מפתח ביצירת זהות ובהצגה עצמית.[10][11] אתרי רשתות חברתיות מאפשרים בנייה של קהילות אנונימיות, ומאפשרים לאנשים לעסוק כמה שיותר בה. למגוון פלטפורמות המדיה החברתית נכללים פייסבוק, טיקטוק, טאמבלר, טוויטר ויוטיוב. פלטפורמות משתנות אלה מאפשרות הכללה רבה יותר לחברי קהילת הלהט"ב להחליט היכן להצטרף וכיצד להציג את עצמם.[12] קיומה של קהילת הלהט"ב והשיח על פלטפורמות מדיה חברתית חיוניים לשיבוש רבייה של סיס-הטרונורמטיביות ההגמונית ומייצגים את המגוון הרחב של ייצוג זהויות קיימות.

לפני האיסור על תוכן למבוגרים בלבד בשנת 2018, טאמבלר הייתה פלטפורמה המתאימה באופן ייחודי לשיתוף סיפורי טרנסג'נדרים ובניית הקהילה.[13] פלטפורמות מדיה חברתית רגילות כמו טיקטוק הועילו גם לקהילה הטרנסית על ידי יצירת מרחבים לאנשים לשיתוף משאבים וסיפורי המגדר שלהם אשר נירמלו זהות טרנסית בקרב האוכלוסייה. נמצא כי גישה לתוכן להט"בי, עמיתי הקהילה קיבךה במנועי חיפוש ובאתרי רשתות חברתיות קבלת זהות וגאווה בקרב אנשיה.

אלגוריתמים וקריטריונים הערכתיים קובעים איזה תוכן מומלץ למשתמשים במנועי החיפוש ובאתר הרשתות החברתיות.[14] אלה יכולים לשחזר שיחות סטיגמטיות הדומיננטיות בחברה, ולהביא להשפעה שלילית על התפיסה העצמית של להט"בים. לאלגוריתמים של המדיה חברתית ישנה השפעה משמעותית על היווצרות קהילת הלהט"ב ותרבותה.[15] הדרה אלגוריתמית מתרחשת כאשר שיטות הרחקה מתחזקות על ידי אלגוריתמים על פני נופים טכנולוגיים, וכתוצאה מכך יש אי הכללה של זהויות לא מוכרות בחברה. אי הכללת ייצוגי זהות אלה גורמת לחוסר ביטחון זהותי בקרב אנשים להט"ב, תוך הנצחת שיח זהות הטרונורמטיבי נוסף.[16] משתמשי להט"ב ובני בריתה מצאו שיטות להאבק באלגוריתמים שעשויים לדכא את תוכנם בכדי להמשיך ולבנות קהילות מקוונות.[17]

כוח קנייתי

ערך מורחב – כסף ורוד

בריאות

אפליה ובריאות הנפש

ערך מורחב – הומופוביה

במחקר שנערך בשנת 2001, שבדק סיבות אפשריות להפרעות נפשיות אצל אנשים לסבים, הומואים וביסקסואלים, בדקה הפסיכולוגית ויקי מ'מייס מאוניברסיטת קליפורניה האם האפליה המתמשכת כלפי הקהילה מייצרת חרדה, דיכאון ובעיות נפשיות אחרות הקשורות למתח בקרב אנשי להט"ב. המחקרים מצאו עדויות חזקות ליחסים בין השניים. הצוות השווה כיצד 74 להטב"ים ו-2,844 משיבים הטרוסקסואלים דירגו חוויות חייהם וחיי היום יום שלהם עם אפליה כגון אי קבלה לעבודה או סירוב להלוואה בנקאית, כמו גם תחושות של אפליה מתמשכת. הנבדקים הלהט"בים דיווחו על שיעורים גבוהים יותר של אפליה הנתפסת בהשוואה להטרוסקסואלים בכל קטגוריה הקשורה לאפליה. עם זאת, בעוד צעירים הומוסקסואליים נחשבים בסיכון גבוה יותר להתאבדות, סקירת ספרות שפורסמה בכתב העת בגיל ההתבגרות קובעת כי "להיות הומו בפני עצמו הוא לא הגורם לעלייה בהתאבדות".

עם זאת, הסקירה ציינה כי ממצאי מחקרים קודמים הראו כי, "ניסיונות התאבדות היו קשורים באופן משמעותי ללחצים פסיכו-סוציאליים, הכוללים אי ​​התאמה בין המינים, דעות מוקדמת כלפי הומוסקסואלים, קורבנות, חוסר תמיכה, נשירה מבית הספר, בעיות משפחתיות ומכרים". ניסיונות התאבדות, מחסור בית, שימוש בסמים והפרעות פסיכיאטריות אחרות חלק מהלחצים הללו חווים גם מתבגרים הטרוסקסואליים, אך הוכח כי הם שכיחים יותר בקרב מתבגרים הומוסקסואליים. למרות ההתקדמות בשנים האחרונות של המאה ה-21 בזכויות הלהט"ב בעולם, גברים הומוסקסואליים ממשיכים לחוות שיעורי בדידות ודיכאון גבוהים לאחר יציאתם מהארון.[18]

הקהילה הגאה בישראל

שלט ב-"יער הגאווה" שננטע בפברואר בשנת 2004 עבור הקהילה הלהט"בית בגליל העליון.
ערך מורחב – זכויות להט"ב בישראל

המציאות הקשה עמה התמודדו הומואים ולסביות בישראל של שנות ה-50 עד ה-80 של המאה ה-20 גרמה להיווצרותה של קהילה שהתכנסה סביב אישים כתיאו מינץ וסביב ארגונים כגון אגודת הלהט"ב להומואים ו"קלף - קהילה לסבית פמיניסטית" ללסביות.

המציאות החברתית הסובלנית יותר, והתחזקותה של הקהילה הלסבית בסוף המאה ה-20 ובעשור הראשון של המאה ה-21, הביאו לשני תהליכים מנוגדים. מחד גיסא, הקהילה ההומו-לסבית גדלה והתחזקה ואף הקימה מספר ארגונים נוספים המתמחים כל אחד בתחום מסוים. ומאידך גיסא יותר הומואים ולסביות אינם רואים עצמם כיום כחלק מקהילה. החופש היחסי ממנו נהנים להט"ב בתל אביב מאפשר לאנשים אלו לחיות בחופשיות מבלי להזדקק לשיוך קהילתי.

מצעד הגאווה בתל אביב בשנת 2019
מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים בשנת 2007

חברה

בישראל קיימת קהילה להט"בית פעילה, עם פסטיבלי גאווה שנתיים,[19][20] שמתקיימים בתל אביב וירושלים מאז שנת 1998. אירועי גאווה מתקיימים גם באופן קבוע בערים חיפה, פתח תקווה, חדרה, רעננה, אילת, וראשון לציון. בשנת 2016, מצעד הגאווה הראשון אי פעם שנקבע בבאר שבע בוטל על ידי בית המשפט העליון בישראל בשל חששות ביטחוניים,[21] אך התקיים עם אלפי משתתפים בכל שנה לאחר מכן.[22] ישראל היא אחת מתוך 11 מדינות זרות שיש להן ארגון חבר בקבוצת הורים, משפחות וחברים של לסביות והומואים (PFLAG) האמריקאית, בשם תהל"ה.[23] מצעד הגאווה בתל אביב הוא אחד ממצעדי הגאווה הגדולים בעולם והגדול ביותר במזרח התיכון. בשנת 2016, דווח על כ-200,000 משתתפים במהלכו.[24] המצעד הוא חגיגת הגאווה הגדולה ביותר ביבשת אסיה, ובשנת 2017 משך יותר מ-200,000 איש, שמתוכם כ-30,000 מהם תיירים.[25] בשנת 2018 מספר המשתתפים דווח כי גדל ביותר מ -250,000, ושוב מעל ל-250,000 משתתפים בשנת 2019 ובכך, הוכתר כמצעד במקום השני ברשימת מצעדי הגאווה הגדולים ביותר בעולם לאותה שנה, וכמצעד ה-36 בכול הזמנים.[26][27]

ב-2019 הודיעה עמותת האגודה למען הלהט"ב בישראל כי אירועים ומצעדי גאווה יתקיימו ב-12 ערים שמעולם לא התקיימו בהן לפני, כגון טבריה, בית שמש, זכרון יעקב, רמת גן, פתח תקווה, פרדס חנה-כרכור, נתניה, רעננה, יבנה וקריית ביאליק וכ-50 אירועים ברחבי הארץ סך הכל. בנוסף, התקיימה במתחם שרונה החתונה הגאה הגדולה בישראל.[28]

תנועת הצבעים שלנו במצעד הגאווה בשנת 2003

בריאות

ב-23 בפברואר 2016 אישר משרד הבריאות תוכנית לטיפול מונע לפני חשיפה (PrEP) להפחתת ההעברה של מחלת HIV. מה שהופך את ישראל לאחת המדינות הראשונות ליישם אותה. התרופות מועברות במרכזי איידס בבתי חולים ובמרפאות המשרתים את קהילת הלהט"ב, בנוסף למרפאות קופות חולים.[29]

בשנת 2020, מעצב הפנים הישראלי ינאי פרישר גוטמן ייסד את העמותה "קליניקה למשפחה גאה" אשר מתמקדת בייעוץ ותמיכה מקצועית ומשפטית, טיפול רגשי בילדים ומתבגרים, הדרכה וגישור בין זוגות וליווי בתהליך הורות להט"בית.

מדיה

אחד העיתונים הישראלים הראשונים שסקר את נושא האזרחים ההומוסקסואליים היה מאמר משנת 1962 בהעולם הזה עד סגירתו ב-1993. בנימה סנסציוניסטית התריע העיתון מפני תנועת "מחתרת סודית" בתוך ישראל. בין השנים 1989-2001 שימש מגזין הלהט"ב קל"ף חזק עבור ביטוי ספרותי ואידאולוגי לנשים לסביות שהיו פעילות בארגון קל"ף. בשנת 1990 יצא כתב העת הדו-חודשי, נתיב נוסף מטעם אגודת הלהט"ב, עד סגירתו ב-1994. בסך הכל הוציא לאור כ-15 בגיליונות שעסקו בתכנים שנחשבו למיינסטרים, כגון אקטואליה, פוליטיקה, איידס, וההימצאות בתוך "הארון" בקרב הקהילה.[30]

בשנת 1996 נוסד העיתון הזמן הוורוד שפנה ללהט"ב. במחצית השנייה של שנות התשעים נקט העיתון קו אידאולוגי רדיקלי ונאבק בדימוי המאיים של מחלת האיידס תוך שימוש בשיח חזותי המציב את מצוקת הקורבנות במרכז השיח העיתונאי. בתחילת שנות האלפיים, עם חילוף עורכי הזמן הוורוד ומסירתו לאגודת הלהט"ב, חלה תפנית בשיח האיידס שדגל בשעתוק הדימוי המאיים. בשנת 1998 הוקם פורטל אינטרנטי ישראלי "GoGay" הפונה להומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים. זהו האתר היחיד מסוגו בישראל, ואתר האינטרנט המקצועי היחיד בעברית המתעדכן באופן שוטף באירועים הקשורים לקהילת הלהט"ב בישראל ובעולם ומסקר אירועי תרבות, פנאי, סגנון חיים ועוד. בשנת 2003 יצא לאור המגזין הלסבי-ישראלי, פנדורה. בין השנים 2008 ל-2010 יצא לאור הירחון הישראלי, העיר בוורוד.

ארגון חוש"ן במצעד הגאווה בחיפה בשנת 2014
במאי הקולנוע הישראלי איתן פוקס
דנה אינטרנשיונל טרנסג'נדרית ישראלית, זוכת האירוויזיון 1998

בשנות השמונים החל השבועון התל-אביבי העיר לפרסם כרוניקה על הומוסקסואל ישראלי, שכונה באותה תקופה משה, שלימים יתגלה כגל אוחוובסקי.[31] השינוי הגדול השני באופן ההתמודדות עם התקשורת הישראלית בנושאי הלהט"ב הגיע בשנת 1991, כאשר ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל החלה לכלול, בפרסומה הרשמי, חלק על נושאים חברתיים ופוליטיים של להט"ב. בעקבותיו החל סיקור עיתונאי תומך בהדרגה על קהילת הלהט"ב הישראלית ויעדיה לזכויות האדם.  כיום ישנם בשני העיתונים היומיים הישראליים עורכים הומוסקסואלים או סופרים גלויים. תחנות רדיו כגון רדיו צפון ורדיוס 100FM שתיהן קבעו זמנים לאורחים לעלות לאוויר ולדבר על נושאים חברתיים ופוליטיים של הקהילה.

תנועות וארגוני זכויות להט"ב

מאז שנות ה-70 של המאה ה-20 קיימות תנועות הפעילות למען זכויות הלהט"ב שלעתים קרובות התחברו לתנועה הפמיניסטית הישראלית ולמפלגות פוליטיות ליברליות וסוציאל-דמוקרטיות שונות.[32] ארגון הלהט"ב הישראלי הוותיק ביותר הוא האגודה למען הלהט"ב בישראל שנוסד בשנת 1975 לצד ארגונים מוסדות ועמותות רבות בהן, איגי - ארגון נוער גאה, חברותא - הומואים דתיים, סגול, בת קול, הו"ד - הומוסקסואלים דתיים, תהל"ה, הצבעים שלנו, אל"ף - ארגון לסבי פמיניסטי, כמוך, מעברים, חוש"ן - חינוך ושינוי, בית גאה בבאר שבע, הפורום החיפאי, פרויקט גילה, קל"ף, שישה צבעים, האחווה הסטודנטיאלית הגאה, יש עם מי לדבר (קו קשב ומידע), אסוואת, הקבוצה הירושלמית לקידום זכויות להט"ב וכביסה שחורה.

סרטים וטלוויזיה

הסרט הישראלי הראשון של קהילת הלהט"ב הגיע מהבמאי ההומוסקסואלי הגלוי עמוס גוטמן וכונה נגוע (Drifting) שיצא לאור בשנת 1983. גוטמן היה אחד הכותבים המשותפים שלו. הסרט עוקב אחר צעיר גיי ישראלי, המתגורר ועובד עם סבו וסבתו, שחולם על חלומות ליצור סרט ולמצוא את אהבת אמת. גוטמן, שמת ממחלת האיידס בשנת 1993, כתב וביים סרט ישראלי נוסף בנושא הקהילה בשם חסד מופלא (1992). שני הסרטים נחשבים לאוטוביוגרפיות של הבמאי. בסך הכל ביים גוטמן ארבעה סרטים ושלושה סרטים קצרים. הצגתם של גברים הומוסקסואליים ישראלים הייתה בזמנו אפלה, וסרטיו נחשבים כממוקדים לקהילת הלהט"ב רק בישראל ולא לציבור בעולם.

במאי ישראלי בולט נוסף שהמתמודד עם נושאים להט"בים בסרטיו הוא איתן פוקס.[33] סרטו הראשון, אפטר (1990), היה הסרט השני שיוצר בישראל שהתמקד בהומוסקסואלים. הוא ביים וכתב מספר סרטים מצליחים נוספים בנושא הלהט"ב, ביניהם בעל בעל לב (1997), יוסי וג'אגר (2002), ללכת על מים (2004) והבועה (2006) פוקס היה מעורב גם בדרמת הטלוויזיה הישראלית הראשונה בפריים טיים שהוקמה לקהל כללי שעסק רבות בנושאי הלהט"ב, פלורנטין (1997-2000). זו הייתה סדרת טלוויזיה ישראלית העוסקת בחייהם של קבוצת צעירים בני 20 החיים בפלורנטין שבתל אביב לאחר שירותם הצבאי. זו הייתה הסדרה הישראלית הראשונה שהציגה אדם הומו בין הדמויות המרכזיות שלה, והייתה חלק ממגמה איטית שהחלה להתרחש בשנות התשעים של המאה ה-20 בישראל.[34]

כיום, בשנת 2021, ישנן יותר תכנות לקהל הלהט"ב. בשנת 1993, עלתה לאוויר רשת הטלוויזיה המסחרית הראשונה בישראל, ערוץ 2. הוא עסק בקביעות בנושאים חברתיים ופוליטיים של קהילת הלהט"ב, ובמיוחד סייע ליצירת נראות וקבלה רבה יותר של ידוענים טרנסג'נדרים כמו דנה אינטרנשיונל. קהילת הלהט"ב בישראל הובאה לידיעת התקשורת גם בעקבות הזכייה באירוויזיון בשנת 1998 על ידי דנה אינטרנשיונל, כטרנסית ישראלית. נכון להיום ניתן לראות אנשי להט"ב בישראל בטלוויזיה במגוון תוכניות בעיקר כמנחים כגון, אסי עזר, גל אוחובסקי, נבו עמרני וצחי קומה, מתמודדים בתוכניות ריאליטי (לאון שניידרובסקי) או דמויות באופרות סבון.

אישים בולטים

בישראל קיימים אישים בולטים רבים המשתייכים אל קהילת הלהט"ב במגוון נושאים בהם, אדרת - מוזיקאית, קורין אלאל - מוזיקאית, יוסי אבני-לוי - דיפלומט, אסי אזר - מנחה ושדרן רדיו, אורנה בנאי - שחקנית וקומיקאית, ז'אן פייר ברדה - מוזיקאי ושחקן, אפולו בראון - מוזיקאי וסופר, אליעד כהן - דוגמן, אוון כהן - בלשן, פעיל חברתי ודובר תקשורת זרה, דנה אינטרנשיונל - מוזיקאית, רותם דנון - איש תקשורת, רן דנקר - שחקן וזמר, ג'ייסון דנינו-הולט - שחקן ומנחה, עירית דינור - מתמטיקאית, עוזי אבן - מדען ופוליטיקאי, רוז פוסטאנס - מוזיקאית, איתן פוקס - במאי, מרסיה פרידמן - פעילה חברתית ופוליטיקאית, רוברט פרנד - משורר, אמיר פרישר גוטמן - מוזיקאי ושחקן, איתן גינזבורג - פוליטיקאי, עמוס גוטמן - במאי, יובל נח הררי - סופר והיסטוריון, מתן חודורוב - עיתונאי, ניצן הורוביץ - פוליטיקאי ואיש תקשורת, דריו דייוויד האנטר - רב, רונה קינן - מוזיקאית, יוראי להב-הרצנו - פוליטיקאי, אסי לוי - שחקנית, עברי לידר - מוזיקאי, מייקל לוקאס - במאי ושחקן, שורטי - ראפרית, שלומי לאופר - עיתונאי, רוית הכט - עיתונאית, סלי ברדה - מגישת חדשות, דורון מדלי - פזמונאי, גילי מוסינזון - שחקן כדורסל, רפי אפלר-ח'טאב - עיתונאי, עזרא נאווי - פעיל חברתי, עדי נס - צלמת, עופר ניסים - מפיק, ציפי אובזילר - טניסאית, אמיר אוחנה - פוליטיקאי, דנה אולמרט - פעילה חברתית, יותם אוטולנגי - שף, אתאי פנקס - פעיל חברתי, יהודה פוליקר - מוזיקאי, ערן סיקורל - עיתונאי, יהודית רביץ - מוזיקאית, עידן רול - פוליטיקאי ודוגמן, מתן חודורוב - פרשן כלכלי. יונתן סגל - שחקן, איציק שמולי - פוליטיקאי, גיל שוחט - מוזיקאי, הראל סקעת - מוזיקאי, עפרי אילני - היסטוריון ובלוגר, דורי ספיבק - שופט, חובי סטאר - מוזיקאי, גל אוחובסקי - תסריטאי ומפיק, יהו - מוזיקאי, ערן סויסה - עיתונאי, יונה וולך - משוררת, רון יוסף - פעיל חברתי, עמית רהב - שחקן, דניאל מורשת - שחקן ומדבב, נבו עמרני - אושיית רשת, עברי לידר - מוזיקאי, ינאי פרישר גוטמן - מעצב פנים, לאון שניידרובסקי - סטייליסט, צחי קומה - מנחה, מיקי בוגנים - מעצב שיער ואיש אופנה, בל אגם - שחקנית, סתיו סטרשקו - דוגמנית ושחקנית, רומי אברג'יל - אושיית רשת ופעילה חברתית, מיקיאגי - מוזיקאי ומאפר, טום באום - מנחה, אוריאל יקותיאל - רקדן ושחקן, עומרי מזרחי - אושיית רשת, דרור קונטנטו - מעצב אופנה, גואל פינטו - מבקר קולנוע, קארין סנדל - כדורגלנית, שני גולדשטיין - שדרנית רדיו, עוז זהבי - שחקן, מושיק גלאמין - מעצב פנים, נדב אבוקסיס - שחקן, סילבי ז'אן - כדורגלנית.

סמלים

ערך מורחב – סמלי להט"ב

הקהילה הגאה קשורה לעיתים קרובות לסמלים מסוימים, במיוחד לדגלי הקשת או הקשת בענן. סמל הלמבה היווני ("L" המסמל שחרור), משולשים, סרטים וסמלי מגדר משמשים גם כסמל "קבלת הומואים". ישנם סוגים רבים של דגלים המייצגים חלוקות משנה בקהילה הגאה, אך הנפוץ ביותר הוא דגל הקשת. לדברי האמן האמריקאי גילברט בייקר, יוצר דגל הקשת הידוע, כל צבע מייצג ערך בקהילה:

מאוחר יותר הוסרו מהדגל הצבע הורוד והאינדיגו, וכתוצאה מכך הוצג הדגל של ימינו שהוצג לראשונה במצעד גאווה בשנת 1979. דגלים אחרים כוללים את דגל הניצחון על מחלת האיידס, "דגל הגאווה מעור" ו-"דגל הגאווה של הדובים".[35]

סמל הלמדא אומץ במקור על ידי ברית הפעילים הגאים בניו יורק (Gay Activists Alliance) בשנת 1970 לאחר שהתנתקו מהחזית הגדולה יותר לשחרור הומואים. האות למדא נבחרה מכיוון שאנשים עלולים לבלבל אותה לסמל קולג' ולא להכיר בו כסמל של קהילה הומוסקסואלית אלא אם כן היא מעורבת בפועל בקהילה. כבר בדצמבר 1974 הוכרזה הלמדא רשמית כסמל הבינלאומי לזכויות הומוסקסואלים ולסביות על ידי הקונגרס הבינלאומי לזכויות הומואים באדינבורו, סקוטלנד."

המשולש הוורוד הפך לסמל לקהילה הגאה לאחר השואה. לא רק שהוא ייצגה יהודים, אלא הומוסקסואלים שנהרגו בגלל החוק הגרמני באותה תקופה. במהלך השואה הלכו הומוסקסואלים עם משולשים ורודים עליהם כדי שיבחינו בינם לבין יהודים, אסירים רגילים ואסירים פוליטיים. המשולש השחור הוא סמל לנקבות לסביות באותה תקופה.

המשולש הורוד והצהוב שימש לסימון הומוסקסואלים יהודים. לסמלים מגדריים ישנה רשימה ארוכה הרבה יותר של וריאציות של יחסים הומוסקסואליים או דו מיניים שניתן לזהות אותם בבירור, אך ייתכן שלא ניתן לראות אותם באופן פופולרי כמו הסמלים האחרים. סמלים נוספים המתייחסים לקהילה הגאה או גאוות הומוסקסואלים כוללים את סרטון המודעות להתאבדות הומואים, סרטים למודעות למחלת האיידס, "פרחי קרנף" ו-"קרנף סגול".

בסתיו 1995 אימץ הקמפיין לזכויות האדם סמליל (לוגו) (שלט שווה צהוב על ריבוע כחול עמוק) שהפך לאחד הסמלים המוכרים ביותר של הקהילה הלסבית, ההומוסקסואלית, הביסקסואלית והטרנסג'נדרית. ניתן להבחין בלוגו ברחבי העולם שהפך לשם נרדף למאבק למען שוויון זכויות לאנשי להט"ב.

אחד השינויים הבולטים לאחרונה בוצע בפילדלפיה, פנסילבניה, ב-8 ביוני 2017. שם הוספו שני פסים חדשים לדגל הלהט"ב המסורתי, אחד שחור ואחד חום. אלה נועדו להדגיש את חברי הצבע בקהילה הרחבה יותר של להט"בקאא - לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים, ביסקסואלים, קווירים, אינטרסקסים, א-מיניים (LGBTQIA).

תתי-קהילות

הקהילה הגאה היא קהילה הקשורה להמון קהילות שונות אשר מופלות מתפקידי המגדר בחברה. אלו חלק מהן:

המטרייה הרב משיכתית:

ולעיתים גם:

לכל אחת מתת-הקהילות סממנים ברורים משלהן (כגון דגלים וסמלים) ולרובן גם אירועי חברה, מקומות בילוי וארגונים המתמקדים בהן.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ Susan Ferentinos, Interpreting LGBT History at Museums and Historic Sites, Rowman & Littlefield, 2014-12-16, ISBN 978-0-7591-2374-8. (בערבית)
  2. ^ Michael D. Shankle, The Handbook of Lesbian, Gay, Bisexual, and Transgender Public Health: A Practitioner's Guide to Service, Harrington Park Press, 2006, ISBN 978-1-56023-496-8. (באנגלית)
  3. ^ The Santa Cruz County In-queery, The Center, 1996. (באנגלית)
  4. ^ Petrow, Steven. "Civilities: What does the acronym "LGBTQ" stand for?". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2021-03-25.
  5. ^ Page Not Found | Human Rights Campaign, web.archive.org, ‏2012-07-31
  6. ^ Polak, Clark | Encyclopedia.com, www.encyclopedia.com
  7. ^ Larry P. Gross, Up from invisibility : lesbians, gay men, and the media in America, New York : Columbia University Press, 2001, ISBN 978-0-231-11952-8
  8. ^ Lesbian, gay, bisexual, transgender, and queer community | sociology, Encyclopedia Britannica (באנגלית)
  9. ^ James Kirchick, The Struggle for Gay Rights Is Over, The Atlantic, ‏2019-06-28 (באנגלית)
  10. ^ RSW, LCSW Shelley L. Craig PhD, RSW Lauren McInroy MSW, You Can Form a Part of Yourself Online: The Influence of New Media on Identity Development and Coming Out for LGBTQ Youth, Journal of Gay & Lesbian Mental Health 18, 2014-01-01, עמ' 95–109 doi: 10.1080/19359705.2013.777007
  11. ^ Vanessa Kitzie, “That looks like me or something i can do”: Affordances and constraints in the online identity work of US LGBTQ+ millennials, Journal of the Association for Information Science and Technology 70, 2019, עמ' 1340–1351 doi: 10.1002/asi.24217
  12. ^ Michael A. DeVito, Ashley Marie Walker, Jeremy Birnholtz, 'Too Gay for Facebook': Presenting LGBTQ+ Identity Throughout the Personal Social Media Ecosystem, Proceedings of the ACM on Human-Computer Interaction 2, 2018-11-01, עמ' 44:1–44:23 doi: 10.1145/3274313
  13. ^ Oliver L. Haimson, Avery Dame-Griff, Elias Capello, Zahari Richter, Tumblr was a trans technology: the meaning, importance, history, and future of trans technologies, Feminist Media Studies 0, 2019-10-18, עמ' 1–17 doi: 10.1080/14680777.2019.1678505
  14. ^ Vanessa Kitzie, “That looks like me or something i can do”: Affordances and constraints in the online identity work of US LGBTQ+ millennials, Journal of the Association for Information Science and Technology 70, 2019, עמ' 1340–1351 doi: 10.1002/asi.24217
  15. ^ Jesse Fox, Katie M. Warber, Queer Identity Management and Political Self-Expression on Social Networking Sites: A Co-Cultural Approach to the Spiral of Silence, Journal of Communication 65, 2015-02-01, עמ' 79–100 doi: 10.1111/jcom.12137
  16. ^ Ellen Simpson, Bryan Semaan, For You, or For"You"? Everyday LGBTQ+ Encounters with TikTok, Proceedings of the ACM on Human-Computer Interaction 4, 2021-01-05, עמ' 252:1–252:34 doi: 10.1145/3432951
  17. ^ Ellen Simpson, Bryan Semaan, For You, or For"You"? Everyday LGBTQ+ Encounters with TikTok, Proceedings of the ACM on Human-Computer Interaction 4, 2021-01-05, עמ' 252:1–252:34 doi: 10.1145/3432951
  18. ^ Michael Hobbes, Why Didn't Gay Rights Cure Gay Loneliness?, The Huffington Post
  19. ^ Tel Aviv's Gay Pride parade draws thousands to the city, the Guardian, ‏2011-06-10 (באנגלית)
  20. ^ Jerusalem Pride 10.11.2006, Jerusalem Photo Archive
  21. ^ First Beersheba gay pride march canceled over route change, Jewish Telegraphic Agency, ‏2016-07-14 (באנגלית אמריקאית)
  22. ^ מצעד הגאווה צועד בבאר שבע, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
  23. ^ תהל"ה - תמיכה להורים של הומוסקסואלים, לסביות, טרנסג'נדרים וביסקסואלים, באתר www.tehila.org.il
  24. ^ Melanie Lidman, T. O. I. staff, 200,000 crowd Tel Aviv streets for annual pride parade, www.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית)
  25. ^ T. O. I. staff, Agencies, Over 200,000 attend Tel Aviv Gay Pride Parade, some 30,000 from abroad, www.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית)
  26. ^ i24NEWS, www.i24news.tv
  27. ^ Tel Aviv Pride Parade held with 250,000 attendants celebrating LGBTQ, The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית אמריקאית)
  28. ^ עשרות מצעדים, חתונה המונית ומחאה: חודש הגאווה 2019, באתר ynet, ‏2019-05-26
  29. ^ Israel approves drug that prevents HIV infection, The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית אמריקאית)
  30. ^ Lee Walzer, Between Sodom and Eden : a gay journey through today's changing Israel, New York : Columbia University Press, 2000, ISBN 978-0-231-11394-6
  31. ^ Lee Walzer, Between Sodom and Eden : a gay journey through today's changing Israel, New York : Columbia University Press, 2000, ISBN 978-0-231-11394-6
  32. ^ The GULLY | Gay Mundo | History of Gay Israel — Queer in the Land of Sodom, www.thegully.com
  33. ^ Andrejs Visockis, Yossi & Jagger (Israel, 2002), Andy's Film World, ‏2008-01-27
  34. ^ Lee Walzer, Between Sodom and Eden : a gay journey through today's changing Israel, New York : Columbia University Press, 2000, ISBN 978-0-231-11394-6
  35. ^ Gay, Lesbian, Bisexual, & Transgender Symbols, web.archive.org, ‏2004-12-04