עריכת הדף "בננה"

{{פירוש נוסף|נוכחי=צמח טרופי}}
{{מיון
| שם = בננה
| תמונה = [[קובץ:3 Bananas.jpg|220px]]
| ממלכה = [[צומח]]
| מערכה = [[בעלי פרחים]]
| מחלקה = [[חד-פסיגיים]]
| סדרה = [[זנגבילאים]]
| משפחה = [[מוזיים]]
| סוג = '''מוז'''
| שם מדעי = Musa
}}
[[קובץ:Bananavarieties.jpg|ממוזער|זני בננה שונים. משמאל לימין: פלנטיין, [[בננה אדומה]] {{אנ|Red banana}}, [[לאטונדאן]] {{אנ|Latundan banana}} וקבנדיש]]
[[קובץ:Luxor, Banana Island, Banana Tree, Egypt, Oct 2004.jpg|שמאל|ממוזער|שיח הבננה, הכולל [[פרי|פירות]]. ניתן לראות שה[[גזעול]] אינו [[גזע (עץ)|גזע]] ואינו [[גבעול]]]]
[[קובץ:M. acuminata x balbisiana.JPG|ממוזער|תפרחת הבננה. כל שורת פרחים יוצאת מחיק [[חפה (צמחים)|חפה]] סגולה]]
[[קובץ:Banana carrier Uganda.jpg|שמאל|ממוזער|חקלאי נושא יבול בננות ב[[אוגנדה]]]]
[[קובץ:COLLECTIE TROPENMUSEUM Het verpakken van manilla-hennep (musa textilis) in balen op onderneming Kali Telepak Besoeki Oost-Java TMnr 10011535.jpg|ממוזער|אריזה של סיבי מנילה, מזרח האי [[ג'אווה]], [[אינדונזיה]]]]
[[קובץ:Abaca sachsenleinen 01.jpg|ממוזער|סיבי [[טקסטיל]], המיוצרים ממין הבננה "אבּאקָה", אשר מקורו בפיליפינים. צולם באינדונזיה]]
'''בָּנָנָה''' ([[שם מדעי]]: '''''Musa'''''; ב[[עברית]] בעבר: "'''מוֹז'''"{{הערה|השם "מוז" ניתן לבננה לזמן מסוים, אולם [[האקדמיה ללשון העברית]] החליטה בסופו של דבר שהשם העברי התקין יהיה "בננה".}} או "'''תְּאֵנַת חַוָּה'''") היא [[צמח]] [[אזור טרופי|טרופי]] [[חד-פסיגיים|חד-פסיגי]], דמוי [[עץ]], השייך למשפחת ה[[מוזיים]]. ב[[שנות האלפיים]], ידועים כ-200 [[זן (טקסונומיה)|זנים]], השייכים לארבעים [[מין (טקסונומיה)|מינים]] שונים. הבננה היא מזונם העיקרי של רבים מתושבי הארצות החמות{{דרושה הבהרה|סיבה=מזון עיקרי, רבים, הארצות החמות, המשפט עמום מדי.}}.

הבננה מוגדרת מבחינה [[בוטניקה|בוטנית]] כ"[[עשב]]", משום שאין לה [[גזע (עץ)|גזע]] מעוצה כמו לעצים רגילים, אלא [[גבעול]] מעובה, המורכב משכבות [[עצמים קונצנטריים|קונצנטריות]] של גלדים רבים (בדומה ל[[בצל]]). גידול זה מכונה "[[גזעול]]".

פירות הבננה המוארכים מכונים "[[אצבע (צמחים)|אצבעות]]" וגדלים בקבוצות צפופות, המכונות "[[כף (צמחים)|כפות]]". הכפות מסודרות לאורך [[שדרה (צמחים)|שדרה]] {{אנ|Thorns, spines, and prickles}}, ויוצרות [[מורפולוגיה של הצמח - מונחים#התפרחת|אשכול]]. [[צבע]] קליפת הפרי משתנה מ[[ירוק]] ל[[צהוב]] עם ה[[הבשלה]], כאשר במקביל מתפרק ה[[עמילן]] הנמצא בפרי והופך ל[[פרוקטוז]]. בשלב הסופי, הופך צבע הקליפה ל[[חום (צבע)|חום]] ול[[שחור]], עד שהפרי [[ריקבון|נרקב]], ואינו ראוי עוד למאכל.

==היסטוריית זני הבננה==
הבננה ה[[תירבות צמחי בר|תרבותית]], המשמשת למאכל, מוכרת לאדם מהתקופה ה[[פרה-היסטוריה|פרה-היסטורית]]. מקורה של הבננה התרבותית ב[[דרום-מזרח אסיה]], משם היא הופצה על ידי האדם לכל האזורים הטרופיים וה[[סובטרופי]]ים.
ככל הנראה, ה[[ערבים]] היו אלה שהביאו את הבננה למערב [[אפריקה]], ובמהלך [[המאה ה-16]] העבירו אותה [[ספרד|הספרדים]] ל[[אמריקה]]. כיום, עיקר יצוא הבננות לכלל ארצות העולם מקורו בארצות [[אמריקה הדרומית]] ו[[אמריקה המרכזית|התיכונה]]. מוצא הזנים התרבותיים משני מיני בר, הגדלים עד ימינו ביערות דרום-מזרח אסיה: ''Musa acuminata'' {{אנ|Musa acuminata}} ו-''Musa balbisiana'' {{אנ|Musa balbisiana}}.

פירותיהם של מיני הבר, אבותיהם של הבננה התרבותית, אינם אכילים ומלאים בצפיפות גדולה של [[זרע (בוטניקה)|זרעים]]. זרעים אלו גדולים למדי, וקוטרם מגיע לכעשרה [[מילימטר]]ים ויותר. [[מוטציה|מוטציות]] ו[[בן כלאיים|הכלאות]] טבעיות בין שני מינים יצרו את הזנים המתורבתים. כל הזנים המתורבתים הם [[פלואידיות|טריפלואידים]], כלומר, תאיהם מכילים שלושה עותקים של כל [[כרומוזום]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://hevdel.co.il/🍌-למה-לבננות-אין-זרעים/|כותרת=למה לבננות אין זרעים?|אתר=מה ההבדל?|תאריך=20 בנובמבר 2018|תאריך_וידוא=2018-12-05T09:00:01Z}}}} כתוצאה מכך, זנים אלו [[עקרות (צמחים)|עקרים]] ואינם מייצרים זרעים. משום כך, ריבוי הבננה מתבצע באופן של [[רבייה וגטטיבית]], ונוצר מ[[נצר (בוטניקה)|נצרים]] {{אנ|Water sprout}}, המתפתחים מבסיס הצמח. עובדה זו הופכת את הבננה לפגיעה במיוחד, משום שבניגוד ל[[ריבוי מיני (צמחים)|ריבוי מיני]], בו יש [[מגוון גנטי]] ושינויים בין דור מסוים של צמחים- ובין הדור שלאחריו, כולל תהליך חיסוני (אימונולוגי) נרכש, בריבוי וגטטיבי אין לצמחים אפשרות לפתח עמידות בפני מחלות חדשות.

כיום, מרבית הבננות בשוק העולמי משתייכות לקבוצת זנים מצומצמת – קבוצת "[[קבנדיש]]" (''Cavendish'') {{אנ|Cavendish banana}}. בשל קיומה של קבוצת בננות אחת בלבד, היה קיים בעבר חשש רב, שהתפשטות של [[מחלה]] קטלנית כלשהי- עלולה להשמיד את כל [[מטע]]י הבננות המסחריים. תופעה כזו כבר התרחשה ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20]]. דוגמה למחלה מסוג זה, היא "[[מחלת פנמה]]", הנגרמת על ידי [[פטריות|פטריית קרקע]]. המחלה התפשטה במהירות, והשמידה תוך כעשרים שנים את כל המטעים המסחריים ב[[אמריקה התיכונה]]. מאוחר יותר נמצא, למזלם של המגדלים ושל הצרכנים חובבי הבננות, שהזנים מקבוצת "קבנדיש" אינם נפגעים מן המחלה, ותוך מספר שנים מועט הצליחו להחליף את זן בננות זה- בזנים חדשים. ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות השישים]], התגלה גזע חדש של הפטרייה השייכת ל"מחלת פנמה", העשוי לתקוף גם את בננות ה"קבנדיש", ומאז נעשים מאמצים למנוע את התפשטות המחלה.

במקביל, מנסים כיום לגלות או ליצור זני בננה עמידים למפגעים, באמצעות ניסויים ומחקרים. ניסויים אלו מתבצעים בשני מישורים:

# '''הכלאות עם מיני בר עמידים''': תהליך זה קשה ומסובך, כיוון שהבננה התרבותית אינה מייצרת זרעים. למרות הקשיים, הצליחו החוקרים ליצור כמה זנים עמידים של בננות ל[[בישול]], בתקווה שזנים אלו יצליחו להציל את מקור ה[[מזון]] העיקרי של הארצות הטרופיות. בבננות אשר פותחו למטרת מאכל טרי, התוצאות שהתקבלו היו מוצלחות פחות משיטת ההכלאות: הזנים שנוצרו היו טעימים פחות מקודמיהם, וה[[ביקוש]] עבורם היה נמוך יותר.
# '''[[הנדסה גנטית]]''': העברה ישירה של [[גן (ביולוגיה)|גנים]] מבננות בר עמידות לזני בננות מבוקשים.

===הבננה בישראל===
[[קובץ:25 שנה לדגניה ב - בננות-ZKlugerPhotos-00132q0-907170685138470.jpg|ממוזער|חבר קיבוץ מחזיק אשכול בננות בחגיגות 25 שנה לדגניה ב']]
הבננה הובאה ל[[ארץ ישראל]] במהלך [[המאה ה-10]]. היה זה ה[[מוז ערבי|מוז הערבי]], שפירותיו טעימים ועסיסיים. כיום, מגדלים את זן ה"[[מוז נמוך (זן של בננה)|מוז הנמוך]]" בכמויות מסחריות, ב[[שפלת החוף]] וב[[עמק הירדן]]- אזורים בהם הסיכוי לפגיעת ה[[קרה]] ביבול, בחודשי השנה הקרים- נדירה. בישראל מגדלים כ-20,000 [[דונם|דונמים]] של בננות, המניבים כ-60,000 [[טון (מסה)|טונות]] של בננות בשנה. שיווק הבננות בארץ נמשך אמנם רוב חודשי השנה, אך שיאו ב[[חורף]] וב[[אביב]] (בשלהי ה[[קיץ]] קיים לרוב מחסור בבננות). חלקו הארי של היבול המתקבל נועד לצריכת השוק המקומי, ומיעוטו- [[יצוא|מיוצא]].

==גידול בננה==
צמח הבננה גדל מ[[פקעת]] תת-קרקעית הקרויה "[[עיקר (צמחים)|עיקר]]". הגבעול גדל במהירות ומגיע לגובהו המקסימלי ולבגרות בתוך פרק זמן של כ[[שנה]] - מרגע תחילת תהליך היווצרות הצמח מן הפקעת. לאחר הגיעו של הצמח לבגרות - הוא פורח, מניב פרי ומת. לאחר מות הצמח הקודם, מתפתח מן הפקעת צמח חדש, שיניב פרי בתוך כשנה, לאחר שהגיע לבגרות, וחוזר חלילה. במילים אחרות, ניתן לומר, כי ב[[אקלים טרופי]], מחזור החיים של צמח כזה הוא כשנה. '''לעומת זאת''', בישראל, בה יש תנאי [[אקלים סובטרופי]], מחזור חייו של צמח הבננה ארוך יותר, ועשוי להגיע לשנה וחצי עד שנתיים. בשל מחזור חייו הקצר של צמח הבננה, משימת ה[[חקלאי]] היא לפקח, שבכל זמן נתון יהיו במטע צמחים מגילאים שונים. זאת כדי לקבל [[יבול (חקלאות)|יבול]] בכל שנה, ובכדי להימנע ממצב, בו לא קיימים במטע, בכל זמן נתון, צמחי בננה מניבי פירות.

ככל שהמטע מזדקן, הולך היבול ופוחת. אורך חיי המטע, כלומר: משך הזמן, בו ניתן להמשיך ולגדל דורות נוספים של צמחי בננה באותו שטח- מוגבל, ותלוי בתנאי האקלים והקרקע. בארצות [[דרום אמריקה]], ניתן להמשיך ולגדל מטע במשך כעשרים שנה. בישראל, לעומת זאת, אורך חיי מטע בננות קצר בהרבה, ונע בין 5–7 שנים בלבד, ולעיתים רחוקות עד 10 שנים. משום כך, קיים צורך קבוע לטעת מטעים חדשים. עד התקופה האחרונה נהגו החקלאים להשתמש בנצרים צעירים או "עיקרים", אשר נלקחו ממטע בוגר, לצורך [[שתילה|נטיעה]] חדשה. חסרונהּ של שיטה זו הוא שצמחים כאלו נגועים בדרך כלל במחלות וב[[מזיקים]] {{אנ|Pest (organism)}}, ושתילת צמחים אלו במטע החדש מעבירה אליו, לרוע המזל, את אותם הגורמים ה[[פתוגניות|פתוגניים]]. כיום, רוב המטעים המסחריים החדשים נטועים בצמחים שמקורם ב[[תרבית רקמה]]. צמחים אלה מיוצרים ומגודלים ב[[מעבדה|מעבדות]], בתנאים [[עיקור (מיקרוביולוגיה)|סטריליים]], והם נקיים ממחלות וממזיקים. בעקבות הקטנת יבולי בננות באפריקה, [[פלורנס ואמבוגו]] חקרה אפשרויות לשיפור המצב תוך שימוש ב[[ביוטכנולוגיה]]{{הערה|https://www.researchgate.net/publication/255571089_BIOTECHNOLOGY_TO_BENEFIT_SMALL-SCALE_BANANA_PRODUCERS_IN_KENYA}} 

ב[[ישראל]] מגדלים את אותם הזנים הגדלים באזורים הטרופיים, ומייצאים אותם ל[[אירופה]] ול[[אמריקה הצפונית|צפון אמריקה]]. בשל מזג האוויר הקר, הפרי בארץ קטן מהמקובל בשוק העולמי. למרות התנאים הלא אופטימליים, טמפרטורות החורף הנמוכות והמחסור ב[[מים]], הרי שהודות למחקר מפותח, להתמחות מקצועית של מגדלי הבננות והיות צמחי הבננות בארץ נטולי מחלות, השכילו ה[[אגרונום (מקצוע)|אגרונומים]] הישראליים לפתח יבולים אשר אינם נופלים בהרבה באיכותם מאיכות היבולים בארצות הטרופיות. היתרון של תחלואת הבננות הנמוכה הפך את ישראל לאחת ה[[ספק (עיסוק)|ספקיות]] החשובות של שתילי בננות המיוצאים לכל רחבי העולם. ישראל היא אחת החלוצות בעולם בריבוי [[שתיל]]י בננה ב[[תרבית רקמה|תרבית]], ומייצאת שתילי בננה למטעים בכל רחבי העולם.

===ריבוי צמח-הבננה===
[[ציפה (פרי)|ציפת]] פרי הבננה נטולת זרעים. ריבוי צמחי הבננה נעשה באמצעות [[ניצן|ניצני]] ה[[ייחור|חטרים]] (ענף), הגדלים מ[[קנה שורש (צמחים)|קנה השורש]] {{אנ|Rhizome}} של צמח-האם. במהלך תהליך הריבוי, מנתקים את הצמחים הצעירים שהתפתחו מניצני המשנה - יחד עם שורשיהם, ושותלים אותם בקרקע. את הנצר הבכור, שסיים את מחזור חייו, כורתים ומרחיקים מן המטע.

==שימושים==
===מזון ומשקה===
בשונה מישראל, מרבית גידולי הבננה בעולם אינם של הזנים הנאכלים כפרי טרי ומתוק, אלא של זנים המשמשים כ[[מזון בסיסי]], המהווה מקור עיקרי ל[[פחמימות]] ב[[תזונה|תזונת]] האוכלוסייה. זנים אלו מכונים גם "[[פלנטיין]]" {{אנ|Cooking banana}}. הפרי של זנים אלה מכיל עמילן רב גם בהבשלה מלאה, ובדרך כלל אינו מתוק. הוא נאכל ללא הקליפה, טרי או מעובד ב[[טיגון]], [[בישול]], [[ייבוש מזון|ייבוש]], [[קלייה]] או [[אפייה]]. בארצות טרופיות רבות, הפלנטיין והבננה מגודלים לצריכה מקומית, ומהווים את המזון העיקרי של האוכלוסייה. שיא צריכת הבננה הוא בארצות [[מזרח אפריקה]], כ-300 ק"ג לנפש בשנה.

[[קמח בננה]] הוא אבקה המיוצרת באופן מסורתי מבננות ירוקות. מבחינה היסטורית, קמח בננה היה בשימוש ב[[אפריקה]] וב[[ג'מייקה]], כאלטרנטיבה זולה יותר ל[[קמח חיטה]]. הוא משמש כיום לעיתים קרובות כתחליף נטול [[גלוטן]] לקמח חיטה,{{הערה|שמאל=כן|[https://www.foodnavigator.com/Article/2012/06/25/Green-banana-flour-offers-gluten-free-pasta-solutions Gray, Nathan. “Pasta goes bananas: Green banana flour offers gluten-free pasta solutions.”]}} או כמקור ל[[עמילן עמיד]].{{ביאור|resistant starch, [[עמילן]] שהגוף אינו יכול לעכל. הוא לא נספג במעי הדק, ועובר כמות שהוא אל המעי הגס.}}

בדרום מזרח אסיה, בעיקר ב[[בורמה]], גם פרח הבננה משמש למאכל. ב[[אתיופיה]], מגדלים מין בננה הנקרא "[[אנסט]]" (''Musa ensete'') {{אנ|Ensete ventricosum}}, אשר פירותיו אינם אכילים, והחלק הנאכל בו הוא השורש ולעיתים גם פנים הגזעול. ב[[מקסיקו]] קיים המאכל [[טמלה]], אשר מורכב מ[[בשר (מזון)|בשר]] ו[[קמח תירס]], אשר עטופים עלי בננה. במזרח אפריקה ובבלגיה, מייצרים מזני בננה מסוימים [[בירה]]. ב[[אוגנדה]], מייצרים מזנים אחדים [[משקה חריף]] המכונה "[[וואראג'י]]" {{אנ|Waragi}}.

בננה היא מרכיב בקינוחים רבים, כגון: [[בננה ספליט]], [[בננה לוטי]], [[בננה פוסטר]], [[עוגת בננות]] {{אנ|Banana cake}} ועוד. כמו כן, ניתן לאכול את הבננה כחלק מה[[פירות יבשים|פירות היבשים]]. מאכל זה מכונה "[[בננה צ'יפס]]" {{אנ|Banana chip}}, והוא עשוי להופיע בצורת פלחים מיובשים, או כפצפוצים.

===שימושים נוספים===
קיימים מיני בננה רבים שאינם אכילים ויש מהם המשמשים ל[[צמח נוי|נוי]]. במזרח אסיה ([[הפיליפינים]]) מגדלים מין הקרוי "בננה טקסטיליס" (''Musa textilis'') או "[[אבאקה|אבּאקָה]]" {{אנ|Abacá}}, ממנו מפיקים [[סיב]]ים, שהם מן החזקים ביותר בעולם הצומח. סיבים אלו, המכונים "[[סיבי מנילה]]" {{אנ|Manila hemp}} משמשים לייצור [[חבל]]ים חזקים ביותר, המכונים "[[חבל מנילה|חבלי-מנילה]]" {{אנ|Manila rope}} ו[[שק (מארז)|שקים]] עמידים במיוחד. עם המצאת ה[[ניילון]] וחומרים פלסטיים נוספים, פחתה חשיבותו של חבל ה"מנילה".

בארצות הטרופיות משתמשים כמעט בכל חלקי צמח הבננה, למטרות שונות: בתוך העלים הטריים מגישים מזון; בעלים היבשים משתמשים לריפוד מיטות ולקירוי בקתות; סיבי הגבעולים והעלים משמשים לקליעת [[מחצלת|מחצלות]], חבלים, [[סל (תיק)|סלים]] ו[[מלכודת דגים|מלכודות דגים]] {{אנ|Fish trap}}; ל[[לשד|מוהל]] הצמח, המופק מהגבעול, מיוחסות סגולות מרפא, ומשתמשים בו ל[[חיטוי]] פצעים.

ב[[ימי הביניים]] נעשה שימוש בעלי הבננה כתחליף לנייר כתיבה. על פי [[הרמב"ם]], שימש הפרי המתוק לריפוי ה[[כבד]] וה[[טחול]]{{הערה|אפרים לב ו[[זהר עמר]], '''סממני המרפא המסורתיים בארץ ישראל''', ירושלים, תשס"ב, עמ' 88.}}.

בננות משמשות כלי חינוכי למדידת [[קרינה מייננת]], בשם [[מנת קרינה של בננה|מק"ב]].

==ערך תזונתי==
{{ערך תזונתי
|המזון=בננה
|אנרגיה=89
|חלבון=1.09
|פחמימות=22.84
|פחמימות זמינות=21.5
|סיבים תזונתיים=2.6
|שומן=0.33
|כולסטרול=0
|מים=74.91
|סידן=5
|ברזל=0.26
|נתרן=1
|אשלגן=358
|מגנזיום=27
|ויטמין A=3
|ויטמין B1=0.031
|ויטמין B2=0.073
|ויטמין B3=0.073
|ויטמין B6=0.367
|ויטמין C=8.7
|מקור=[http://ndb.nal.usda.gov/ndb/foods/show/2208 משרד החקלאות האמריקני]
}}
הערכים התזונתיים בפרי הבננה עשויים להשתנות בין הזנים השונים, שלבי ההבשלה, או אזורי הגידול. לפני הבשלתה, רוב הפחמימות בבננה הן [[עמילן]]. בתהליך ההבשלה, הופך העמילן ל[[פרוקטוז]], המקנה לבננה את [[טעם|טעמהּ]] המתוק.

הבננה מומלצת כמקור [[קלוריה|אנרגיה]] בזכות הסוכרים השונים שבה, ולסובלים מ[[לחץ דם גבוה]] - בזכות תכולת ה[[אשלגן]] הגבוהה הנמצאת בה. יש הטוענים, אך עדיין ללא הוכחות חד משמעיות{{הערה|שמאל=כן|{{צ-ספר|מחבר = Gregory McNamee|שם = Movable feasts : the history, science, and lore of food|מו"ל = Praeger|שנת הוצאה = 2007|עמ = 35}}}}, שהיא בעלת סגולות רפואיות רבות, העשויות להפחית את הסיכוי להיווצרות בעיות רפואיות נוספות, כדוגמת [[אנמיה]], [[עצירות]], [[עייפות]], [[כאב ראש|כאבי ראש]], [[בחילה|בחילות]] ואף [[דיכאון]]. זאת בזכות ה[[מינרל (תזונה)|מינרלים]] וה[[ויטמין|וויטמינים]] שהיא מכילה.

במדינות המזרח הרחוק, וביניהן [[הודו]], נהוג לאכול גם את [[קליפה|קליפת]] הבננה. לאור מחקרים שסקרו את ערכיה התזונתיים של קליפת הבננה, נמצא כי היא מכילה ערכים גבוהים ביותר של [[ויטמין|ויטמינים]] כגון [[ויטמין B6|B6]] ו-[[ויטמין B12|B12]]. בנוסף, מכילה הבננה גם [[מגנזיום]], אשלגן, [[סיבים תזונתיים]] כגון [[פרוטאין]] [[נוגד חמצון|ואנטי אוקסידנטים]] כגון [[לוטאין]] {{אנ|Lutein}}{{הערה|לוטאין הוא נוגד חמצון, המצוי באופן טבעי בירקות ובפירות רבים. הלוטאין מסייע בהגנה על העיניים מפני קרינה, ומקטין את הסיכוי לחלות ב[[מחלות עיניים]] כגון [[קטרקט]] ומחלות נוספות, העשויות לפגוע ב[[רשתית]].}}. קליפת הבננה מכילה גם [[טריפטופן]], אשר מעלה את רמת ה[[סרוטונין]] בדם, וכתוצאה מכך משפר את [[מצב רוח|מצב הרוח]]. בנוסף, הסיבים התזונתיים המצויים בקליפה, כמו גם חומרים אחרים בעלי ערך תזונתי, גורמים לתחושת [[שובע]] לאחר אכילתהּ, מעודדים [[מטבוליזם|חילוף חומרים]] ותורמים ל[[הרזיה]]{{הערה|שמאל=כן|{{צ-מאמר|מחבר=Jessie Szalay|שם=Bananas: Health Benefits, Risks & Nutrition Facts|כתב עת=Livescience}}}}. ניתן לאכול את קליפת הבננה לאחר שטיפה, בצורתה הטבעית, אך גם ניתן לבשלהּ, להרתיחהּ או לטגנהּ{{הערה|שמאל=כן|{{צ-מאמר|מחבר=Jessica Orwing|שם=People around the world are eating banana peels because they know something that Westerners do not, Business Insider|כתב עת=Business Insider, Science}}}}.

== ברכתה ==
הבננה מוזכרת בספרות ה[[הלכה|הלכתית]] בשמה העברי העתיק "מוז" או "מאוזי"ש", ו[[ברכה|ברכתה]] נידונה בשל אופי גידולה המיוחד כבר בפסקי ה[[גאונים]]. ר' [[יוסף קארו]] בספרו "בית יוסף" על ארבעה טורים (אורח חיים סימן ר"ג) כתב:
:"בתשובת הגאונים בלשון זה דהכי אמר גאון תני ב[[תוספתא]] כל שמוציא [[עלה|עלין]] מעיקרו [[עשב]] הוא וכל שמוציא עלין מעצו [[עץ]] הוא והני מוז"י כיון דכלו עציו לגמרי והדר פארי מ[[שורש (בוטניקה)|שרשיו]] מברכין עליו [[ברכת בורא פרי האדמה|בורא פרי האדמה]] עכ"ל".

לדעתם, כיון שה[[צמח]] מת בכל [[שנה]], ומתחדש מה[[שורש (בוטניקה)|שורש]], אין זה בגדר עץ, וברכת הבננה היא 'בורא פרי האדמה'. דעה זו היא בניגוד לדעת חכמי אשכנז [[בעלי התוספות]] וה[[רא"ש]] (כפי שמובאים דבריהם שם בארבעה טורים) הסוברים שכל [[פרי]] שאינו צריך [[זריעה]] מחודשת בכל שנה, דינו כפרי העץ וברכתו [[ברכת בורא פרי העץ|בורא פרי העץ]]. להלכה נפסק ב[[שולחן ערוך]] "על המאוזי"ש, בורא פרי האדמה", וכך נהוג כיום.

==גלריית תמונות==
<gallery perrow="6">
קובץ:UgandaWaragi.jpg|ממוזער|משקה "וואראג'י", שמקורו בננות, תוצרת אוגנדה
קובץ:Belgian banana beer.jpg|ממוזער|בירה בלגית מבוססת בננות, אשר שם ה[[מותג]] המסחרי שלה הוא "מונגוזו"
קובץ:Plantains.jpg|ממוזער|זן הבננה "פלנטיין" בחנות מזון ב[[נורווגיה]]
קובץ:Ensete ventricosum 002.JPG|ממוזער|מין הבננה "אנסט"
קובץ:Kerala banana chips Upperi varuthath.jpg|ממוזער|פלחי "בננה צ'יפס", העשויים בננות מיובשות
קובץ:Banana cake.jpg|ממוזער|עוגת בננות מעוטרת בפלחי בננות טריים
קובץ:チョコバナナ購入 (8647739879).jpg|בננות מצופות [[שוקולד]]
קובץ:Banana_Farm_-_Kerala.jpg|ממוזער|מטע בננות
קובץ:Banane-A-02.jpg|שמאל|ממוזער|בננה מקולפת ואכולה למחצה
</gallery>

==ראו גם==
* [[עכביש נודד ברזילאי|עכביש הבננות]]
* [[מלחמת הבננות]]
* [[רפובליקת בננות]]

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף 2=Musa acuminata|שם ויקישיתוף 2=שיח הבננה|ויקישיתוף=category:Bananas|שם ויקישיתוף=בננות|ויקימילון=בננה|ויקימילון 2=תאנת חוה}}
{{מידע טקסונומי}}
* {{תמונה}} "רק הבננה העברית מסומנת בתו תוצרת הארץ" - סיסמה על גבי [http://dlib.nli.org.il/webclient/DeliveryManager?custom_att_2=ext&metadata_request=false&pid=72144257 כרזה שפִרסמה המחלקה החקלאית של האיגוד למען תוצרת הארץ], 1936
* {{טבע הדברים|[[רחלי עינב]]|בננות – העשב הגדול מכולם|13218}}
* {{ynet|מאיה נבון|נגד עצירות, בחילה ודיכאון: כל הסיבות לאכול בננה|4484188|18 בפברואר 2014}}
* {{גלובס|[[וול סטריט ג'ורנל]]|הבננה בסכנת הכחדה והחוקרים מתקשים למצוא תחליף|1001216523|21 בדצמבר 2017}}

==ביאורים==
{{ביאורים}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{הבהרה רפואית}}

[[קטגוריה:בננה|*]]
[[קטגוריה:פירות]]
[[קטגוריה:צמחייה טרופית ביערות גשם]]
[[קטגוריה:זנגבילאים]]