עריכת הדף "דודא רפואי"

{{מיון
|תמונה=[[קובץ:Duda.JPG|250px]]
|ממלכה=[[צומח]]
|מערכה=[[מכוסי זרע]]
|מחלקה=[[דו-פסיגיים]]
|סדרה=[[צינוראים]]
|משפחה=[[סולניים]]
|סוג=[[דודא]]
|מין=דודא רפואי
|שם מדעי=Mandragora autumnalis
}}
[[קובץ:Halevanon22.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שרלטנות במכירת דודאים, עיתון [[הלבנון]] 1863]]
'''דודא רפואי''' ([[שם מדעי]]: ''Mandragora autumnalis'') הוא [[עשב]]וני [[רב שנתי]], [[מין (טקסונומיה)|מין]] ב[[סוג (טקסונומיה)|סוג]] [[דודא]], ממשפחת ה[[סולניים]].

== מאפיינים ==
שורשו של הדודא הרפואי שיפודי ועבה, המעמיק חדור לקרקע עד כ-2 מטרים. סביב השורש צומחת בתחילת הסתיו שושנת עלים גדולים באורכם של כ-30 ס"מ. צבעם ירוק כהה, והם קמוטים מאוד. הפרחים הפורחים כבר בחודש דצמבר, נישאים על עוקצים ארוכים ממרכז השושנת, צבעם סגול ובהם חמש אונות. הפירות, המבשילים בסביבות חודש יוני, הם [[ענבה|ענבות]] בשרניות, קוטרן כ-3 ס"מ וצבען כתום עז. לפרי ריח נעים, חזק ומשכר. בתוך הפרי, מספר חרצנים שחורים. 

כל חלקי הצמח מכילים רעלים חריפים (בעיקר [[אטרופין]]), המגנים עליהם מפני הרעייה. רעלים אלו מסוכנים גם לאדם. ידועים מקרים של ילדים שאכלו את עליו המתוקים וסבלו מהרעלה קשה. הפירות ראויים למאכל אדם כשהם בשלים, טעמם אז נעים ומזכיר [[אננס]]. גם בתקופה זו, חרצני הפרי מסוכנים לאדם.

תפוצת הפרי ים-תיכונית ואירנו-טורנית, בארץ הוא מצוי ב[[גריגה#בתה|בתה]] וב[[גריגה]] הים תיכונית. 

סביב הצמח מהלכות אגדות רבות מימי קדם. במקרא מוזכר הדודא כצמח המסייע בבעיות פוריות, והזיהוי שלו עם הדודא המקראי{{הערה|1=המוזכר בספר בראשית פרק ל' פסוק י"ד.}} מקובל כוודאי. בספרות היוונית והרומית מוזכר הצמח פעמים רבות; השתמשו בו לרפואה, לטיפול בבעיות פריון, כשיקוי אהבה, כסם הרדמה, ל[[כישוף]], ולטיפול ב[[שד (מיתולוגיה)|שדים ורוחות]]. המחזה [[מנדרגולה]] של [[ניקולו מקיאוולי]] מבוסס על האמונה בסגולותיו ה[[מיתוס|מיתיות]] של צמח הדודא. הצמח מוזכר גם בספר השני בסדרת [[הארי פוטר]] כמרפא את אלה שנפגעו ממבט ה[[בסיליסק]].

==הדודא במקורות היהדות==
הדודאים נזכר פעמיים במקרא כצמח הקשור לפריון{{מקור}}: "וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר-חִטִּים וַיִּמְצָא דוּדָאִים בַּשָּׂדֶה וַיָּבֵא אֹתָם אֶל-לֵאָה אִמּוֹ" (בראשית ל יד), וכצמח המפיץ ריח נעים: "הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ" (שה"ש ז יד).

תרגומים רבים תרגמו את ה'דודאים' כ- Mandragora autumnalis, הקרוי בימינו דודא רפואי. גם אסף הרופא כתב: "דודאים, נקראים בלשון ארם יברוחין, וכל לשון מנדרגורא". בספרות חז"ל מובא עוד מגוון זיהויים: "מאי דודאים? אמר רב: יברוחי. לוי אמר: סיגלי. ר' יונתן אמר סביסקי" (סנהדרין צט ע"ב). במדרש מובא: "ר' חייא בר אבא אמר יברוחין. ר' יצחק אמר סעדין. ר' יהודה בר' סימון אמר מיישין".

הדודא הרפואי היה בשימוש במצרים העתיקה כפי שעולה מהמקורות הכתובים, מציורי קיר ומן הממצא הבוטני-ארכאולוגי{{הערה|[[זהר עמר]], '''צמחי המקרא''', ירושלים תשע"ב, עמ' 93-91}}.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Mandragora officinarum|שם ויקישיתוף=דודא רפואי}}
{{מידע טקסונומי}}
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:סולניים]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל: סולניים]]
[[קטגוריה:צמחי המקרא]]
[[קטגוריה:צמחים רעילים]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל: צמחים רעילים]]
[[קטגוריה:פרחים כחולים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:פרחים סגולים בארץ ישראל]]