עריכת הדף "חציל"

{{מיון
|שם=חציל
|תמונה=[[קובץ:Aubergine.jpg|250px]]
|ממלכה=[[צומח]]
|מערכה=[[בעלי פרחים]]
|מחלקה=[[דו-פסיגיים]]
|סדרה=[[סולנאים]]
|משפחה=[[סולניים]]
|סוג=[[סולנום]]
|מין=חציל
|שם מדעי=Solanum melongena
}}
[[קובץ:חציל.JPG|250px|שמאל|ממוזער|דוכן חצילים בשוק]]
{{ערך תזונתי
|המזון=חציל (חי)
|בממוצע=
|מים=92.30
|אנרגיה=25
|חלבון=0.98
|פחמימות=5.88
|פחמימות זמינות=
|שומן=0.18
|שומן רווי=
|שומן חד בלתי רווי=
|שומן רב בלתי רווי=
|כולסטרול=
|ויטמין A=1
|ויטמין B1=0.039
|ויטמין B6=0.084
|ויטמין C=2.2
|ויטמין B3=0.649
|ויטמין B2=0.037
|ויטמין B9=
|ברזל=0.23
|סידן=9
|מגנזיום=14
|זרחן=24
|אשלגן=229
|נתרן=2
|סיבים תזונתיים=3
|בטא-קרוטן=14
|מקור=[http://ndb.nal.usda.gov/ndb/foods/show/2998 משרד החקלאות האמריקני]
}}
[[קובץ:Solanum melongena ja02.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צמח החציל, תפרחת ופירות]]
[[קובץ:Three Types of Eggplant.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלושה סוגי חצילים]]
'''חציל''' (שם מדעי: ''Solanum melongena''; נקרא גם: '''סולנום החציל'''), צמח [[רב שנתי]] [[פרי]] מאכל נפוץ בצבע [[סגול]] או [[לבן]] ממשפחת ה[[סולניים]] (מבחינה בוטנית הוא פרי שכן הוא מתפתח מחלקי ה[[פרח]] הפנימיים של הצמח ומכיל זרעים), בעל מרקם [[ספוג]]י. מקורו של צמח החציל באזורי [[הודו]] ו[[סרי לנקה]].

החציל אינו פופולרי כמאכל כאשר הוא נא. לאחר [[בישול]] הוא מקבל טעם עשיר ומורכב יותר.

המילה ה[[עברית]] "חציל" היא [[תחדיש]] של [[אברהם משה לונץ|אברהם לונץ]] משנת [[תרנ"ז]] על פי המילה ה[[ערבית]] הנדירה <big><big>حَيْصَل</big></big> (בתעתיק מדויק: חַיְצַל). המילה הרגילה בערבית לציון פרי זה היא <big><big>باذِنْجان</big></big> (בַּאדִ'נְגַ'אן).

== שימושים קולינריים ==
צורות הבישול השכיחות ביותר של חצילים הן [[טיגון]] בשמן, [[אפייה]] בתנור, [[קלייה]] במחבת כבדה או צלייה על האש. בישול רגיל בסיר קיים אך פחות נפוץ.

החציל משמש כמרכיב עיקרי במגוון רחב של סלטים מן [[המטבח הבלקני]] והים-תיכוני, בהם [[סלט חצילים רומני]], [[זקוסקה]], [[סביח]], [[סלט חצילים|חציל במיונז]], חציל ברוטב מרוקאי, חציל על האש, חציל ב[[גזר]], חציל פיקנטי, חציל בטעם [[כבד]] ועוד.

ה[[באבא גנוש]], סלט חצילים קלויים ב[[טחינה]], הוא [[סלט ערבי]] הנפוץ במטבח הישראלי. תבשיל חצילים עם [[בשר (מזון)|בשר]] טחון או קצוץ ובתוספת [[עגבנייה|עגבניות]] בציפוי [[ביצה (מזון)|ביצים]] ו[[קמח]] נקרא [[מוסקה]], והוא נפוץ במרחבי [[האימפריה העות'מאנית]] לשעבר, בייחוד ב[[אסיה הקטנה]] וב[[חבל הבלקן]]. מאכל נוסף מאזורים אלה הוא ה"[[אימאם ביילדי]]" (imam bayıldı) שפירושו ב[[טורקית]] - "האימאם התעלף", מאכל העשוי מחצאי חצילים ממולאים [[בשר (מזון)|בשר]] טחון עם [[תבלין|תבלינים]], אפויים בתנור. המאכל הנ"ל גם ידוע בשם נוסף בתפוצת יהדות יוצאי טורקיה בשם "קרנה יריק" (karnıyarık) שפירושו בטורקית "בטנו פתוחה" או "בטנו מפוצלת". ב[[יוון]] מאכל זה נקרא "אימאם", וכשהוא מצופה ב[[גבינה]] הוא נקרא "פַאפוּצַ'אקִי".

== מאפיינים כימיים ==
כירק ממשפחת הסולניים, חציל שאנו אוכלים (שאינו בשל), מכיל סולנין בכמויות גדולות יותר מאשר חציל בשל (שצבהו צהוב. לרוב אנו לא אוכלים את החציל במצב זה). עלי וגבעולי החציל רעילים ואינם ניתנים לאכילה.
החציל הוא ה[[ירק]] האכיל העשיר ביותר ב[[ניקוטין]]. עם זאת, ריכוז הניקוטין בחציל ובירקות אחרים זניח ביחס ל[[טבק (שיח)|טבק]], ובכ-9 [[ק"ג]] חצילים כמות הניקוטין שווה לזו של [[סיגריה]] רגילה{{הערה|שם=ניקוטין|הולי ון הייר, [https://www.thedailymeal.com/healthy-eating/eggplant-contains-nicotine-it-addictive החציל מכיל ניקוטין אבל האם הוא ממכר?] אתר הדיילי מייל, מ-25 בספטמבר 2017}}.

== אלרגיה לחצילים ==
חציל, כירק המכיל [[סולנין]] עלול לגרום לתגובה אלרגית בקרב הרגישים לחומר זה. התגובה עלולה לכלול סחרחורות, [[הקאות]] ועוד. המלחת רקמת החציל הפנימית (כגון בצורה של המלחת קוביות או רצועות בשר החציל) עשויה להקטין הסבירות להמצאות סולנין בשל ספיחת נוזלים מבשר החציל (ובזה גם נוטריאנטים בהם סולנין).

==בהלכה==
בעל [[כפתור ופרח]] פקפק לגבי כשרותו של החציל, וסבר ששיח החציל נחשב לעץ, שהרי מתקיים הוא כמה שנים, ואם כן יש בו משום [[איסור ערלה]], ומשכך אי אפשר לאכול את החציל מפני שאינו עושה פירות לאחר שלוש שנים{{הערה|כפתור ופרח פרק נו עמוד רס}}. אמנם ה[[רדב"ז]] התירם מב' טעמים א, משום שלדעתו פרי שגדל בשנה הראשונה לזריעתו נחשב לירק ואין בו ערלה, ב, משום שטעמם נגרע והולך משנה לשנה, ולדעתו זה סימן מספיק להחשיבו ירק. וכן נהגו [[האר"י]] וה[[בית יוסף]]. הרב [[חיים יוסף דוד אזולאי]] יליד [[ירושלים]], ([[1724]]–[[1806]]) נדרש לסוגיה זו והכריע שמותר לאכול חציל. כמו כן כתב על פי אבי סבו, הרב [[אברהם אזולאי]], שמנהג קדום היה לאכלם, וזאת משני טעמים: שפירותיהם מגיעים כבר בשנת הגידול הראשונה, ושאינם עושים פירות לאחר שלוש שנים{{הערה|ברכי יוסף יורה דעה סימן רצד}}. רבי [[דוד בן שלמה אבן זמרא]] ([[1479]]–[[1573]]) שהיה ראש יהדות מצרים, כתב שיהודי [[מצרים]] חלוקים בסוגיה זו ולכן פסק שחצילים שחורים אסורים למאכל ואילו חצילים לבנים מותרים. הדיון נמשך עד שקבעו רבי [[אברהם ישעיהו קרליץ]], [[החזון איש]] ([[1878]]–[[1953]]) והרב [[עובדיה יוסף]] שאכילת חציל מותרת{{הערה|אילון גלעד,  מוסף [[הארץ]], כ"ט באדר ב' תשע"ו, 8.4.2016, הקצה, מהשפה פנימה, חציל, עמוד 64}}.

ראש [[ישיבת פומבדיתא]], [[רב האי גאון]] ([[939]]–[[1038]]) קבע שיש לברך על החציל ברכת "[[בורא פרי האדמה]]", וכך גם קבע הרב [[חננאל בן חושיאל]] ([[955]]–[[1055]]) מ-[[קירואן]].

== קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיספר=קטגוריה:חציל|שם ויקיספר=מתכוני חציל|ויקימילון=חציל|ויקישיתוף=Solanum melongena|שם ויקישיתוף=חציל}}
{{מידע טקסונומי}}
* {{הארץ|ניר חסון|זרעי חציל קדומים שנמצאו בירושלים מעידים על תזונת תושבי העיר לפני מאות שנים|1.4606765|16 בנובמבר 2017}}
* {{ynet|יעל גרטי|חיצול ממוקד: המדריך המלא לחצילים|3913564|2 ביולי 2010}}
* {{ynet|[[מיכל וקסמן]]|הצד הנשי של החציל|4045049|22 במרץ 2011}}
* {{דבר ראשון||תגלית ארכאולוגית בעיר דוד: חציל בן 1,100 שנה|94842|16 בנובמבר 2017}}
* [http://israplant.com/index.php?n=2387 סולנום החציל], באתר צמח ישראלי

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{הבהרה רפואית}}

[[קטגוריה:סולניים]]
[[קטגוריה:ירקות]]
[[קטגוריה:מאכלי חצילים|*]]
[[קטגוריה:מאכלים שברכתם שנויה במחלוקת]]