עריכת הדף "ליבק"

{{עיר
|שם=ליבק
|סוג יישוב=עיר
|שם בשפת המקור=Lübeck
|תמונה=
|מדינה=גרמניה
|סוג יחידה שלטונית ראשונה=[[מדינות גרמניה|מדינה פדרלית]]
|יחידה שלטונית ראשונה={{דגל|שלזוויג-הולשטיין||+}}
|ראש העיר=
|מושל=
|נפות במחוז=
|ערים במחוז=
|שטח=214.13
|גובה=13
|תאריך ייסוד=
|אוכלוסייה=209,890
|שנת אוכלוסייה=2010
|מטרופולין=
|שנת מטרופולין=
|צפיפות=
|שנת צפיפות=
|אזור זמן=
|אתר אינטרנט=http://www.luebeck.de
|מפה={{מפת מיקום|מדינה=גרמניה|מפה נוספת=שלזוויג-הולשטיין|שם=ליבק|אורך=10.6863888888889|רוחב=53.8697222222222|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=עיר}}
|סטטיסטיקות=
}}
{{אתר מורשת עולמית
|שם=עיר ההנזה ליבק
|תמונה=[[קובץ:Lübeck Holstentor.jpg|250px|מרכז]]
|כיתוב=הולשטנטור (שער הולשטן)
|מדינה={{דגל|גרמניה||+}}
|סוג=תרבותי
|קריטריונים=[[אתר מורשת עולמית#קריטריון 4|4]]
|מספר מזהה=272
|שנת הכללה=1987
|הערות=
|קואורדינטות=
|מפה=[[קובץ:Map lubeck 1910.jpg|מרכז|250px]]
}}
'''ליבק''' ({{שם בשפת המקור|שפה=גרמנית|שם=Lübeck|קובץ=De-Lübeck.ogg}}) היא עיר בצפון [[גרמניה]], והעיר השנייה בגודלה במדינת [[שלזוויג-הולשטיין]]. אוכלוסיית העיר מונה 209,890 איש, נכון לשנת 2010. העיר שוכנת על גדות נהר ה[[טרווה]], וה[[נמל]] שלה הוא הגדול בנמלי גרמניה לחוף ה[[הים הבלטי|ים הבלטי]]. העיר העתיקה של ליבק יושבת על אי אשר נתחם על ידי נהר הטרווה. [[אוטובאן]] מס' 1 מקשר את העיר עם [[המבורג]] ו[[דנמרק]].

תושבי העיר, זוכי [[פרס נובל לספרות]], [[תומאס מאן]] ו[[גינטר גראס]], שילבו את תיאורי העיר ואנשיה בספריהם.

==היסטוריה==
האזור של ליבק היה מיושב כבר מסוף [[עידן הקרח]] האחרון, וניתן לראות באזור מספר [[דולמן|דולמנים]].
בסביבות שנת [[700]] לספירה החלו עמים סלאביים להגר לחלקים המזרחיים של הולשטיין, אשר ננטשו על ידי [[שבטים גרמאניים]], במסגרת תקופת [[נדידת העמים]]. בתחילת [[המאה ה-9]] הביא לאזור [[קארל הגדול]] שניסיונותיו לגרום לסאקסונים להתנצר נכשלו, [[סלאבים]] פולאבים שהיו בני בריתו במקום הסאקסונים שישבו באזור. ליוביצה (ליבק העתיקה) נוסדה על גדות נהר הטרווה, כארבעה קילומטרים צפונית למרכז העיר ליבק בת ימינו.

במאה ה-10 הפכה העיר להתיישבות החזקה ביותר ב[[הקונפדרציה האובוטריטית|קונפדרציה האובוטריטית]] ונבנתה בה [[טירה (מבצר)|טירה]].
העיר נשרפה בשנת [[1128]] על ידי השבט ה[[פגניות|פגני]] ראני מהאי [[ריגן]].

העיר המודרנית נוסדה על ידי [[אדולף השני מהולשטיין]] בשנת [[1143]] על האי בוקו (Bucu) שבנהר הטרווה. הוא הקים טירה חדשה, ומסר אותה ל[[היינריך הארי]] בשנת [[1158]]. לאחר נפילתו של היינריך בשנת [[1181]] הפכה העיר ל[[עיר קיסרית]] למשך שמונה שנים. הקיסר [[פרידריך ברברוסה|ברברוסה]] העניק לעיר מועצה מנהלת בעלת 20 חברים ששרדה עד למאה ה-19. המועצה נשלטה על ידי סוחרים וגרמה לכך שה[[פוליטיקה]] של ליבק נשלטה על ידי ענייני [[מסחר]] במאות הבאות.

בסביבות שנת [[1200]] הפך נמל העיר לנקודת היציאה למתיישבים שנסעו לטריטוריות הבלטיות שנכבשו על ידי [[המסדר הטבטוני]]. בשנת [[1226]] העלה הקיסר [[פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|פרידריך השני]] את דרגת העיר ל[[עיר קיסרית חופשית]], והיא הפכה לעיר החופשית ליבק. במאה ה-14 הפכה ליבק ל"מלכת [[ברית ערי ההנזה]]", ונהייתה לעיר החזקה והגדולה ביותר בברית. בשנת [[1375]] כינה הקיסר [[קרל הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|קארל הרביעי]] את ליבק כ"אחת מחמש תהילות האימפריה הרומית הקדושה" יחד עם הערים [[ונציה]], [[רומא]], [[פיזה]], ו[[פירנצה]].

ליבק איבדה ממעמדה לאחר השתתפותה במלחמת אזרחים בדנמרק, שבה נחלה תבוסה. לאחר התבוסה כוחה של העיר החל לדעוך. ליבק הצליחה להישאר נייטרלית ב[[מלחמת שלושים השנים]], אך עם ההרס שנגרם על ידי שלושים שנות המלחמה ועקב כיוונו של המסחר האירופאי למסחר טרנס-אטלנטי, [[ברית ערי ההנזה]] והעיר ליבק איבדו מחשיבותן. לאחר שברית ערי ההנזה התפרקה למעשה בשנת [[1669]], ליבק נותרה עיר סחר חשובה בים הבלטי.

המלחין הגדול [[דיטריך בוקסטהודה]] החל לנגן כנגן [[עוגב]] בכנסיית מריה שבעיר בשנת [[1668]] ונותר במשרה עד שנת [[1703]] לפחות.

במסגרת מלחמת הקואליציה הרביעית נגד נפוליאון, חיילים תחת פיקודו של [[קרל הארבעה עשר, מלך שוודיה|ברנדוט]] (מלך שוודיה ונורווגיה) כבשו את ליבק הנייטרלית ב-[[6 בנובמבר]] [[1806]]. מאז ליבק הייתה למעשה מסופחת ל[[צרפת]] עד [[קונגרס וינה]] בשנת [[1815]].

ב[[מלחמת העולם השנייה]] ליבק הייתה העיר הגרמנית הראשונה שהופצצה על ידי [[חיל האוויר המלכותי]]. ההתקפה שנערכה ב-[[28 במרץ]] [[1942]], גרמה נזק רב למרכז העתיק של העיר, והרסה 3 כנסיות ראשיות וחלקים גדולים של אזורים בנויים. העיר נכבשה ב-[[2 במאי]] [[1945]] על ידי כוחות בריטיים.

אוכלוסיית ליבק גדלה בהיקף ניכר לאחר המלחמה, מ-150,000 תושבים ב-[[1939]] ל-220,000 אחרי המלחמה. לאחר [[חלוקת גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה|חלוקת גרמניה]] העיר שכנה על הגבול בין [[גרמניה המזרחית]] ל[[גרמניה המערבית]]. הושקעו מאמצים רבים לשחזור המרכז ההיסטורי של העיר, ובשנת [[1987]] הוכרז המרכז ההיסטורי של ליבק כ[[אתר מורשת עולמית]]. העיר העתיקה של ליבק נחשבת מרשימה ביופיה, בעיקר בזכות מבנים רבים המצויים בה בסגנון ה[[גותיקת לבנים]].

== ערים תאומות ==
{{קישורי פורטל|גרמניה}}
* {{עיר תאומה|לה רושל|צרפת}} 
* {{עיר תאומה|קלייפדה|ליטא}} 
* {{עיר תאומה|ויסבי|שוודיה}} 
* {{עיר תאומה|ויסמר|גרמניה}} 
* {{עיר תאומה|קוטקה|פינלנד}}

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Lübeck|תצוגה=ליבק}}
* {{אתר רשמי|http://www.luebeck.de}}
* {{אוצר ישראל|ו|45|לִיבֶּעק|עמוד=37}}

{{אתרי מורשת עולמית בגרמניה}}
{{מדינות הקיסרות הגרמנית}}

[[קטגוריה:שלזוויג-הולשטיין: ערים]]
[[קטגוריה:גרמניה: ערי חוף]]
[[קטגוריה:גרמניה: ערי נמל]]
[[קטגוריה:ערי הנזה]]
[[קטגוריה:ערי נמל בים הבלטי]]