אליהו רחמים זייני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף א"ר זיני)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אליהו רחמים זייני
הרב זייני.jpg
הרב זייני נואם בטכניון
תאריך לידה י"ד באב ה'תש"ו (בן 70)
מקום לידה אלג'יריה
תאריך לידה לועזי 11 באוגוסט 1946
מקום פעילות אלג'יריה, צרפת, ישראל
תפקידים נוספים דוקטור במתמטיקה ומרצה בטכניון
רבותיו רבי שלמה דהן, הרב לוי נחמני, הרב פרופ' בנימין זאב בנדיקט,הרב יהודא ליאון אשכנזי.
חיבוריו "עולמות באיחודם", "רבנן סבוראי וכללי ההלכה" ועוד

הרב ד"ר אליהו רחמים זייני (נולד בי"ד באב ה'תש"ו, 11 באוגוסט 1946) הוא ראש ישיבת "אור וישועה" שהוקמה על ידו בחיפה ב-2001. בעבר שימש כרב הטכניון, כמרצה בכיר בפקולטה למתמטיקה, ובמחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בי"ד באב ה'תש"ו (1946) למשפחה של תלמידי חכמים, בן בכור לרחל ולרב מאיר זייני, רבה של טאהרת שבאלג'יריה. מקורה של משפחת זיני הוא בשושלת רבי יוסף יושתו מהעיר חאאן (Jaén) בצפון מזרח אנדלוסיה שבספרד, מתלמידי הרי"ף. אמו רחל, ניצולת מחנה ההשמדה אושוויץ פגשה את אביו ששירת כקצין בצבא צרפת החופשית בזמן שחרור המחנה.

עם תום השלטון הצרפתי באלג'יריה, בשנת 1962, עקר עם משפחתו לפריז, שם השלים את לימודיו התיכוניים והחל להשתלם בלימודי מתמטיקה באוניברסיטת פריז. בתקופה זו, למד קארטה, והוסמך כבעל חגורה שחורה דאן 2.

בשנת 1970 עלה לארץ ישראל. סיים בטכניון דוקטורט במתמטיקה שאותו החל באוניברסיטת פריז. את הפוסט-דוקטורט עשה במכון ויצמן למדע. לאחר מכן שב לטכניון כמרצה בכיר נלווה בפקולטה למתמטיקה, ומרצה בכיר נלווה לתלמוד ופילוסופיה יהודית במחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות.

שירת בחיל הרפואה כחובש קרבי, ונלחם במלחמת שלום הגליל.

משהחליט רב הטכניון הקודם לעזוב את משרתו, המליץ בפני הסנאט של הטכניון, למנות תחתיו את הרב זייני, והחל משנת 1980 שימש הרב זייני כרב הטכניון, לצד היותו מרצה בכיר נלווה במתמטיקה.

בשנת ה'תשס"א הקים את ישיבת אור וישועה.

נשוי ואב לשמונה ילדים, מתגורר בשכונת נווה שאנן בחיפה. אחיו הרב יוסף זייני משמש כרב שכונה ד' באשדוד וראש מדרשת אדרת אמונה.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילותו החינוכית והמחקרית בתחומי היהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצרפת למד הרב זייני אצל הרב שלמה דהן. עם הגיעו לארץ התגורר בבני ברק, וכעבור זמן עבר להתגורר בחיפה והתקרב לרב פרופ' בנימין זאב בנדיקט, רבה של שכונת אחוזה בחיפה, שהסמיכו לרבנות.

הרב זייני מקדיש מזמנו להפצת התורה בציבור. יזם בטכניון תוכניות לימוד המאפשרות שילוב עיסוק הנדסי-מדעי בלימוד תורה.

מחקריו התורניים עוסקים בספרות הגאונים. חלק ממחקריו פורסמו בספרים בחוברות ובמאמרים. פרסם סדרות של ספרים כמו "עולמות באיחודם", "עץ ארז" ו"ארץ חמדתנו". הוציא לאור חידושי הרשב"ץ על מסכתות ראש השנה וקינים, ואת "מגן אבות" - פירוש הרשב"ץ על מסכת אבות במהדורה מדעית. כמו כן הוציא לאור מחקרים בתולדות ההלכה ובעריכת התלמוד כגון "רבנן סבוראי וכללי ההלכה" (כרך א', כרך ב' בדפוס). כן הוציא לאור מכתבי הרב אליהו בן אמוזג, תרגומים של פרופ' עמנואל לוינס, תרגומים של הרב יהודה ליאון אשכנזי (אליו היה מקורב) ועוד. כן הוציא מחדש מהדורה ארץ ישראלית של הסידור "תפילת החדש" ומחזור לשלוש רגלים "מועדי ה' ".

הרב זייני דוגל בחיבור תורה למדע, וטוען שבאופן עקרוני לא יכולה להיות סתירה ביניהם. הוא מתנגד לשיטתו של פרופסור נתן אביעזר בספרו "בראשית ברא", המשתמשת בהסברים מדעיים להוכחת נכונות התורה, שכן לדעתו הסברים אלו אינם נצרכים.

דרך לימודו של הרב זייני מושתתת על בקיאות רחבה בספרות התנאים והאמוראים, העמקת העיון למקורות הקדומים ביותר - מדרשי ההלכה, ורק אחר כך דיון בדברי התלמוד והראשונים. בלימוד התלמוד נסמך הרב זייני על כתבי הגאונים.

הרב זייני עוסק גם בפילוסופיה. הוא הכיר את פרופ' עמנואל לוינס עוד בצרפת ותרגם מחיבוריו. פרסם ארבעה מאמרים של לוינס בחוברת בשם "דברי עמנואל" ומביא בשיעוריו ממאמריו.

עידוד העלייה לישראל והקליטה בה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב זייני עלה לארץ בשנת 1970. את דירתו קבע בבני ברק, והחל בהשלמת לימודי הדוקטורט שלו בטכניון. עם שובו לטכניון כמרצה נלווה, החל הרב זייני בפעולות לקירוב העולים החדשים מבין הסטודנטים. קבוצת עולים מצרפת שהנהיג עמדה ביסוד הגרעין הראשוני של המניין בבית הכנסת.

רב הטכניון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת פעילותו בטכניון פעל הרב זייני בצורה פרטית, מסר שיעורים וארגן אירועים לסטודנטים. בשנת 1980 פרש רב הטכניון הקודם (הרב אהרן שאר ישוב), והמליץ על הרב זייני כממלא מקומו.

כרב הטכניון, עמד הרב זייני בראש ארגון הסטודנטים הדתיים במוסד, אחוות אהרון. כרב המוסד, התנגד הרב זייני לכך שזוגות חד-מיניים יקבלו חדרים המיועדים לבני זוג. לאחר שהחליט המוסד לאפשר לזוגות אלה לקבל 'חדרי נשואים' פסק הרב זייני שיש להסיר את המזוזות באותם חדרים, אולם הטכניון לא ציית לפסיקה זו.[1]

בשנת 2013, עת הגיעו לגיל פנסיה, פרש מתפקידו והוחלף על ידי הרב אלעד דוקוב.

עמדתו הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב ידוע בהשקפת עולם הרואה בארץ ישראל אחד מיסודות היהדות, והשקפת עולם זו באה לידי ביטוי בעמדתו הפוליטית. בנובמבר 1994, בזמן הוויכוחים הקשים בחברה הישראלית סביב הסכמי אוסלו, אמר בפינתו השבועית בערוץ 7: "כנראה יודע הקב"ה למה דרך הרשעים המנהלים כעת את המדינה צלחה, כי כנראה אנו ואתם לא עשינו את שהוא מצפה מאתנו.. בינתיים לאחראי העיקרי על התדרדרות המצב מר רבין נאמר בושה לחגך מחר וכל אלו שישמחו אתך, ויהי רצון שה' יציל אותנו מהר ממך ואז שלום רב יהיה לאוהבי שמו ותורתו".[2]

בתביעת דיבה שהגיש הרב זייני כנגד המקומון "כלבו" קבע השופט שהמקומון הוציא את דיבתו של הרב זייני, אך פסק לו פיצוי בסך 1,000 ש"ח בלבד, ובין השאר נימק זאת: "מתוך החומר שהוצג עולה תמונה של אדם קיצוני בדעותיו, שלא בחל בהתבטאויות הגובלות בהסתה תוך נקיטת לשון הקרבה מאד, אם לא מגעת, כדי אלימות מילולית", והוסיף "אין זה המקרה של אדם שבו מוטחת אשמה של הסתה על לא עוול בכפו. דעותיו וסגנונו המלבים שנאה ופירוד, תוך פגיעה קשה בחלקים נרחבים באוכלוסייה שאינם שותפים להשקפת עולמו, ויצירת קיטוב בחברה, כשאלה קשורים קשר ישיר לנושא הפרסום נושא הדיון, ראויים להלקח בחשבון בעת פסיקת הפיצויים" ערעור של הרב זייני על גובה הפיצוי נדחה בבית המשפט המחוזי.[2]

בספר "ברוך הגבר" פורסם מאמר מפרי עטו (שנכתב במקורו כחוות דעת, לפי בקשתו של הרב עידו אלבה, במסגרת טיעונים לבית המשפט), המעניק לגיטימציה למאמרו של הרב אלבה "בירור הלכות הריגות גוי" (על מאמרו של אלבה קבע בית המשפט העליון,[3] כי הוא מסית לגזענות).

במאמר שפורסם ב-12 באוגוסט 1995 בעיתון "עלה" כתב: "פקודת פינויי יישובים אזרחיים איננה רק פקודה בלתי חוקית אלא היא אף פקודת סיוע לאויב. ... כל פקודת סיוע לאויב .. כל פקודת פינוי תחשב כמילוי תפקיד האויב הרוצה בביצוע פעולה זו".

הרב זייני יצא כנגד התבטאויותיו של הרב שך ופסק ההלכה של הרב עובדיה יוסף בעניין מסירת שטחים. פרסם חוברת בשם 'ארץ חמדתנו', שבה הוא מוכיח כי מן המקורות אותם הביא הרב יוסף אין הוכחה שמותר למסור שטחים, אלא להפך.

בעקבות מלחמת לבנון השנייה כתב:

מסקנה אחת מתבקשת מיד, והיא החובה המוטלת על הדור הנפלא הזה, שניהל ביד רמה את הקרב במסירות עילאית שכדוגמתה לא ראינו זה אלפיים שנה, לעשות ככל יכולתו כדי לשלוח לפח אשפה של ההיסטוריה את הממשלה הזו, כל כולה ליקוט של גרוטאות שנאספו על ידי אספן פוליטיקאים חלשים המוכנים לכל, אספן עריץ שרמס בדרכו כל ערכי מוסר וכל ערכי העם, והכל כדי להציל עורו בפני מערכת משפט - כהצהרת הרמטכ"ל לשעבר בוגי יעלון - שככל הנראה אינה יודע רחמנות אלא כלפי חבריה וחברי חבריה".[4]

לקראת הבחירות לכנסת ה-18 פרסם קריאה: "שתי מטרות לפחות צריכות לעמוד לנגד עינינו בבחירות אלה: הראשונה, תמיכה באלו המגינים על התורה, על הזהות היהודית והשנייה, תמיכה בכל אלו המגינים על ארץ ישראל ומתנגדים בכל תוקף לשלשלת של ויתורים נוראיים שהביאו כבר די שפך דם לאחינו ודי אסונות לכל המציאות הישראלית." הוא המליץ על מפלגות הבית היהודי והאיחוד הלאומי, והקפיד לציין "דברים אלה אינם על דעת המוסד האחר בו אני עובד".[5]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים שתרגם או ערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חנה טל חשוכים, אפריל 2009, כלבו
  2. ^ 2.0 2.1 ע"א (חיפה) 2014/01 הרב ד"ר אליהו זייני נגד כלבו ואחרים, ניתן ב-16 באוקטובר 2002
  3. ^ ע"פ 2831/95 עידו אלבה נ. מדינת ישראל, פ"ד נ (5) 221
  4. ^ אליהו רחמים זייני, ההתנגדות לכיבוש היא היא המשחיתה, באתר "אור וישועה", כ"ו במנחם אב התשס"ו
  5. ^ הרב אליהו רחמים זייני, קריאה לכל החברים הי"ו לקראת הבחירות, באתר "אור וישועה", מוצ"ש 'שירה', פרשת בשלח התשס"ט