אאה (טולקין)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אאה הוא העולם שנברא מתוך שירת האיינור. אאה היא העולם הדמיוני שיצר ג'ון רונלד רעואל טולקין. אאה מורכבת מהארץ התיכונה, יבשת אמן, האי נומנור, ים בלגיר, אקאיה (הים החיצוני) והאדמות הלא מיושבות במזרח. הארץ התיכונה היא היבשת המרכזית באאה ובה מתרחשים רוב הסיפורים בלגנדריום של טולקין. יבשת מרכזית נוספת באאה היא אמן ("היבשת הברוכה" בשפת הקווניה), אמן היא היבשת בה התיישבו הולאר והמיאר אחרי שמשכנם הקודם נהרס. תושבי הארץ התיכונה הם ילדי אילובאטאר, העלפים ובני אדם והגמדאים, הם יצירי כפיו של הוולאר אאולה שארו-אילובאטאר (יוצר העולם) נפח בהם חיים.

אאה בשנות הפנסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות הפנסים הן השנים הראשונות של אאה הנקראות גם "אביב ארדה". בשנות הפנסים, היצורים היחידים שחיו בארדה היו הואלאר והמאיאר. בשנות הפנסים, הואלאר שכנו באי-אלמארן. פנסי הואלאר (על שמם נקרא העידן) הוצבו בשני צידי האי. עוד לפני שהואלאר ירדו לאאה, הואלא מורגות ירד, מיד לאחר שהסתיימה שירת האיינור (האינולינדאלה). מורגות האמין שהשליטה באאה שייכת לו עקב היותו הישות החזקה בארדה (מלבד ארו-אילובאטאר) ובעל כל כשרונותיהם של הואלאר. הואלאר בארדה לא הצליחו לעמוד בפני כוחו האדיר של מורגות, אך כשהואלא טולקאס (הואלאר האחראי על המלחמות והקרבות) ירד אל העולם הגשמי, ברח מורגות. לאחר בריחתו של מורגות, חזר טולקאס אל מחוץ לגבולות אאה. מורגות ניצל את ההזדמנות והחריב את שני פנסי הואלאר. לאחר מכן, השקיע מורגות את מרבית כוחותיו בהשחתת אאה וכל מה שלא יכול לשלוט בו. הואלאר פתחו מלחמה נגד מורגות שנקראה "מלחמת הכוחות" בה נלחמו "כוחות ארדה" (הואלאר) במורגות. החרבת פנסי האור על ידי מורגות ותחילת מלחמת הואלאר נגד מורגות הם סופן של שנות הפנסים.

אאה בעידני העצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עידני העצים הם העידנים שהחלו לאחר החרבת פנסי הואלאר ומלחמת הואלאר הראשונה. בעידני העצים, הואלאר הקימו את משכנם החדש ביבשת אמאן הנקרא ולינור. ארו-אילובאטאר ברא את העלפים באגם קואיוויינן שבמזרח הרחוק. לאחר שהואלא אורומה מצא את העלפים הראשונים, הוא הוביל אותם לארץ האל-מוות, ולינור. רוב העלפים עזבו עם אורומה לולינור אך מעטים נשארו בבלריאנד - חלקה המערבי של הארץ התיכונה. לאחר מכן, התעוררו בני האדם ולאחר מכן, הגמדים. כל אלו הקימו ממלכות רבות בבלריאנד. מורגות, שרצה לשלוט בכול, שבה כמה עלפים\בני אדם ועינה אותם וכך יצר את משרתיו העיקריים "האורקים". בנוסף לאורקים, שירתו את מורגות איינור רבים שהושחתו כמו הבאלרוגים ומשרתו החזק והנאמן ביותר של מורגות "סאורון", אחד המיא החזקים ביותר. בעזרת משרתיו, בנה מבצרים נוראים בצפון בלריאנד (אוטומנו, אנגבנד ועוד) והחל לכבוש את הארץ מידי העמים החופשיים. בסוף תקופת עידני העצים, הגיע מורגות לולינור עם האיינור האפלה אונגוליאט. שם, השניים השמידו את עצי האור וגנבו את הסילאמירלי מפיאנור (אחד מעלפי הנולדור האדירים שידע העולם - יצר את הסילאמירלי ואת הפאלנטירי). לאחר מכן, עזבו השניים את אמן והגיעו לארץ "למות'" שבצפון בלריאנד, שם תקפה אונגוליאט את מורגות במטרה לגנוב את הסילאמירלי. מורגות שהיה חלש מאונגוליאט (בעקבות השעתו הרבה בהשחתת אאה), קרא לבאלרוגים שלו לעזרתו ובכך הביס את אונגוליאט. מקרה זה מסמל את סוף עידני העצים ותחילת העידן הראשון.

אאה בעידן הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אאה - העולם הגשמי בתקופת העידן הראשון

בתחילת העידן הראשון, מורגות המשיך וכבש שטחים נוספים בבלריאנד. בזמן הזה, נולדו גיבורים וקמו ממלכות אדירות רבות. הגדולה והמשמעותית שבהן היא ממלכת "דוריאת". מורגות יצר גזע נוסף ואכזרי, "הדרקונים". הדרקונים היו ממשרתיו החזקים ביותר. הראשון מביניהם היה "גלאורונג הזהוב"- אבי הדרקונים, נושף אש וחסר כנפיים. בעזרת גלאורונג ושאר הדרקונים, כבש מורגות את כל צפון בלריאנד וחלקים מהמזרח. לאחר סכסוך בין בני הלילית בדוריאת ובראשם תינגול לבין הגמדים (שהיו בעלי בריתם) הנגרם בעקבת התאווה לאבני הסילאמירלי, נרצח תינגול מה שגרם לרעייתו מליאן (אחת מהמיאר) לחזור לולינור ולהרוס את חומת המגן שיצרה סביב דוריאת. הבעיות הפנימיות בדוריאת נתנו לכוחותיו של מורגות יתרון ובעזרתו, כבש את דוריאת. לאחר מכן, כבש עוד ממלכות במערב ובדרום בלריאנד. אחרי שהחריב את עיר העלפים האחרונה בבלריאנד "גונדולין", היה מורגות שליט על רוב חלקי בלריאנד. בסוף העידן הראשון, צבאות העלפים, האדיין, הגמדאים והולאר לחמו בקרב גורלי נגד כוחותיו של מורגות. הקרב נגמר בכליאתו של מורגות על ידי הולאר ותבוסת צבאותיו. הקרב היה כל כך הרסני שהטביע כמעט את כל בלריאנד בים מלבד ממלכת לינדון וההרים הכחולים. סיום הקרב ציין את סוף מלחמת החרון וסוף העידן הראשון.


אאה בעידן השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

העידן השני התחיל בכליאתו של מורגות ומתאפיין בעליית נומנור, הפיכתו של סאורון לשר האופל ומלחמות הטבעת הראשונות. בחמש מאות השנים הראשונות של העידן השני, סאורון התחבא מהולאר בארץ התיכונה. לאחר חמש מאות שנים, התגלה סאורון לבני האדם בדמותו הנאה ביותר ושכנע אותם שהוא טוהר, בני האדם הקשיבו לסאורון והחשיבו אותו לאל. סאורון יצר את טבעות הכוח עם העלפים העליונים במטרה להפוך את הזמן סביבם למתאים יותר עבור האל-מותיות שלהם. לאחר שיצר את טבעות הכוח וחילק אותן לעלפים, הגמדאים ובני האדם, יצר סאורון את "הטבעת האחת" שמטרתה לשלוט בשאר טבעות הכוח ובמי שעונד אותן. העלפים גילו על מזימתו של סאורון ולא ענדו את הטבעות שלהם כדי לא ליפול לשליטתו, הגמדאים החזיקו מעמד נגד כוחה של הטבעת האחת ובני האדם נפלו לשליטתו של סאורון, איבדו צלם אנוש והפכו לרפאי הטבעת (הנאזגול). לקראת סוף העידן השני, שבו הנומנורים את סאורון כדי להחזיר את גדולתם לארץ התיכונה, סאורון נשבה מרצון כדי להיכנס לנומנור "ולהשתלט עליה מבפנים". אר-פארזון, מלך נומנור האחרון, נשבה בקסמי השכנוע של סאורון שהצליח לשכנע אותו שאילובאטאר הוא המצאה של הולאר שנועדה להצדיק את סמכותם ולהבטיח את שלטונם על ארדה ועל כך, הוא צריך לפלוש לאמן ולכבוש אותה מידי הולאר. הנומנורים פלשו לאמן במטרה לכבוש את ולינור (ממלכת הולאר), הולאר קראו לאילובאטאר לעזרה ובפעם הראשונה והאחרונה, "הישות האחת", ארו-אילובאטאר, התערב והטביע את נומנור ואת כל תושביה, סאורון הספיק להימלט. בגלל הפלישה לאמן, ארו הוציא את יבשת אמן מהעולם הגשמי כדי שלא יוכלו לפלוש אליה שוב. הוצאת אמן מהעולם הגשמי גרמה להפיכת העולם משטוח לעגול ולהפיכת שני עצי האור לשמש והירח. בסוף העידן השני, כוחות הנומנורים האחרונים עגנו בארץ התיכונה והקימו את ממלכות גונדור וארנור, סאורון תקף את גונדור וארנור וכבש את מינאס איתיל. כדי למנוע מסאורון להביס ולהכחיד את גזעי העלפים ובני האדם הם יצרו ברית ונלחמו בסאורון ובצבאותיו יחד. אחרי כמעט 8 שנים של מלחמה בין הברית לצבאותיו של סאורון, צבא הברית פלש למורדור ונלחם בצבא סאורון במדרונות הר הגזירה. רבים ממנהיגי הברית מתו בקרב, אלנדיל וגיל גאלאד הם הידועים שבהם. איסילידור (בנו של אלנדיל) לקח את חלקה השבור של נארסיל (חרבו של אלנדיל) וכרת את טבעת העוצמה של סאורון מידו, רוב כוחו של סאורון היה בטבעת כך שהיה חייב לברוח מגופו הגשמי בכדי לא למות בקרב. כוחות הברית ניצחו במלחמה שנקראה מלחמת הברית האחרונה. סיום מלחמת הברית מציינת את סופו של העידן השני.

אאה בעידן השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז הארץ התיכונה, הגבולות בין גונדור, רוהאן ומורדור.

העידן השלישי החל לאחר סיום מלחמת הברית האחרונה. איסילידור בנו של אלנדיל שכרת את טבעת העוצמה מידו של סאורון ובכך סיים את מלחמות הברית צווה להשמיד את הטבעת האחת במקום בו היא נוצרה, "הר הגזירה". בגלל הכוחות המניפולטיביים של סאורון, הטבעת פיתתה את איסילידור עד שלבסוף לא היה מוכן להשמיד אותה. כמה שנים לאחר מלחמת הברית האחרונה, הצבא של איסילידור שצעד לריוונדל נתקל במארב של אורקים באירוע שנודע כ"אסון שדות הסיפנים". האורקים הרגו את איסילידור והטבעת נפלה לנחל ואבדה. בשנת 1050 לעידן השלישי, התמקם סאורון ביעראפל ובנה את דול-גולדור, לא רחוק מלות'לוריין. הוולאר שלחו חמישה מיאר כדי לסייע לעמי הארץ התיכונה במאבק באותו כוח עולה. מיאר אלו נודעו בעולם כ"הקוסמים" או כ"האיסטרי", כשהבולטים מביניהם היו גנדלף וסארומן. בערך בשנת 1100, "החכמים" (כינוי לקוסמים ומנהיגי העלפים) נעשו מודעים לכך שכוח של רשע הקים מעוז בדול גולדור. בתחילה הם הניחו שמדובר באחד מהנאזגול ולא בסאורון עצמו. בערך בשנת 1300, הנאזגול אכן הופיעו מחדש. במאות השנים לאחר מכן, המנהיג של הנאזגול, המלך-המכשף של אנגמאר, תקף שוב ושוב את ארנור, הממלכה הצפונית, בפעם הראשונה ב-1409 ובסופו של דבר כבש והשמיד את הממלכה ב-1974. אף על פי שממלכתו נחרבה והוא הורחק מהצפון בשנה שלאחר מכן על ידי העלפים וכוחות מגונדור, נסוג המלך-המכשף למורדור ואסף את הנאזגול שם. בשנת 2000, הנאזגול יצאו ממורדור וצרו על העיר מינאס איתיל בהרים שגבלו במורדור. העיר נפלה ב-2002 והייתה ידועה מאז כמינאס מורגול. במהלך כיבוש העיר תפסו הנאזגול גם את הפלנטיר של מינאס איתיל, אחת משבעת אבני הרואי שאנשי אלנדיל הביאו איתם מנומנור בערב נפילתה. ככל שהתחזק כוחה של דול גולדור, התגבר חשדם של ה"חכמים" שהכוח העומד מאחורי המלך-המכשף ושאר הנאזגול היה אכן אדונם המקורי, סאורון. בשנת 2063, גנדלף חדר לדול גולדור בניסיונו הראשון ללמוד את האמת, אבל סאורון נסוג מפניו והתחבא במזרח. ייקח כמעט 400 שנים לפני שישוב למעוזו ב"יער אופל" וזהותו נשארה בינתיים בלתי ידועה. בשנת 2640, נמצאה הטבעת האחת על ידי הוביט בשם דיאגול. הוביט נוסף בשם סמיאגול שהיה קרוב משפחה וחברו הטוב של דיאגול, חמד את הטבעת והרג את דיאגול בשביל הטבעת, הוא עזב את משפחתו והתבודד עם איתה. כוחו של סאורון בטבעת השחית את סמיאגול והפך אותו ליצור דוחה בשם גולום. לאחר כמה מאות שנים, בדק גנדלף את דול גולדור פעם נוספת וגילה את סאורון, גנדלף דיווח על כך למועצה הלבנה (המועצה שהקים סארומן המורכבת מגנדלף, לורד אלרונד, הגבירה גאלאדריאל, קלבורן וסארומן), סארומן שחשק בטבעת האחת בעצמו, הניא את המועצה מפעולה נגד סאורון. בשנת 2941, גירשה המועצה הלבנה את סאורון מיעראפל. באותו הזמן, הוביט מההוביטון שבפלך בשם בילבו בגינס יצא למסע לכיבוש ארבור - אחת ממלכות הגמדאים של בני דורין שנכבשה בידי הדרקון סמאוג עשרות שנים קודם לכן. באמצא המסע, מצא בילבו את הטבעת האחת בתוך הרי האופל ולקח אותה איתו להוביטון, כשהזדקן, הוריש את הטבעת לאחיינו פרודו בגינס. במשך הזמן, סאורון השתקם והתחזק. ב-2942, עזב סאורון את דול-גולדור וחזר למורדור ושם שיקם את ברד-דור. סאורון פיתח זן חדש של אורקים חזקים בשם אורוק-האי כהכנה למלחמה האחרונה נגד צבאות בני האדם והעלפים. בסוף העידן השלישי, סארומן הושחת והצטרף לכוחותיו של סאורון, ביחד הם יצרו צבא של אורוק-האי. בזמן הזה, נציגים מהממלכות החופשיות של הארץ התיכונה התכנסו בריוונדל והוציאו למשלחת למורדור את אחוות הטבעת כדי להשמיד את הטבעת האחת בהר הגזירה. בזמן שאחוות הטבעת הלכה אל עבר מורדור, סארומן התשלט מתוך משכנו באייסנגארד על מלך רוהאן כדי לכבוש אותה כך שלא תוכל לסייע לגונדור (שהייתה יעד הכיבוש העיקרי של סאורון) במלחמה. אחרי שגנדלף שחרר את תאודן, מלך רוהאן משליטתו של סארומן, צבא הרוהירים יצא לגונדור כדי לעזור לה במלחמה נגד סאורון. סארומן ברח לפלך והשתלט עליו עם צבא בני בליעל. צבאות מינס-מורגול תקפו את צבא מינס טירית' בשדות הפלנור שמחוץ לעיר. הקרב נראה אבוד בשביל צבאות גונדור אך פרשי רוהאן הגיעו בזמן ואראגורן - צאצא של איסילידור ויורש העצר של גונדור, הוביל את צבא האל-מתים כתגבורת. הקרב הסתיים בניצחונם של צבאות גונדור ורוהאן על האורקים ממינס-מורגול וחיילי ההארד מהדרום ושחרור צבר הרפאים למנוחת עולמים כפי שהובטח להם. לאחר מכן, צבאות גונדור ורוהאן יצאו אל השער השחור, הכניסה למורדור ושם לחמו בכוחות מורדור. הקרב הסתיים כאשר פרודו בגינס וסמוויז ג'מג'י הגיעו לפסגת הר האבדון, השמידו את הטבעת האחת והביסו את סאורון. האופל עזב את הארץ התיכונה, עלפים רבים עזבו אותה ושטו לולינור, גם חלק מהמיאר שחיו בארץ התיכונה חזרו לולינור ואיתם פרודו ובילבו בגינס. סוף מלחמת הטבעת מציין את סוף העידן השלישי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]