אאוזביו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אאוסביו)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אאוזביו
Eusébio
Eusebio (1963).jpg
אאוזביו, 1963
מידע אישי
לידה 25 בינואר 1942
לורנזו מרקש (מפוטו) שבמוזמביק
פטירה 5 בינואר 2014 (בגיל 71)
ליסבון, פורטוגל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא אאוזביו דה סילבה פריירה
גובה 1.75 מטרים
עמדה חלוץ
מועדונים מקצועיים כשחקן*
19571960
1960 - 1975
1975
1975
1975 - 1976
1976
1976 - 1977
1977 - 1978
1978 - 1979
ספורטינג לורנזו
בנפיקה ליסבון
בוסטון מינוטמם
מונטריי
טורונטו בליזרד
ביירה מאר
לאס וגאס קוויקסילברס
אוניאו דה תומר
ניו ג'רזי אמריקנס

301 (317)
7 (2)
10 (1)
21 (16)
12 (3)
17 (2)
12 (3)
9 (2)
נבחרת לאומית כשחקן
19611973 פורטוגל 64 (41)
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אֵאוּזֶבְּיוּ דָה סִילְבָה פֵרֶיְרָהפורטוגזית: Eusébio da Silva Ferreira‏; 25 בינואר 1942 - 5 בינואר 2014) היה כדורגלן פורטוגלי הנחשב לאחד משחקני הכדורגל הטובים בכל הזמנים. היה ידוע בכינויים "הפנינה השחורה", "היהלום השחור" ו"הפנתר השחור".[1]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אאוזביו נולד בלורנסו מרקש (כיום מפוטו), מוזמביק, שהייתה באותה העת מושבה פורטוגלית. עד גיל 12, כפי שכתב בזכרונותיו, לא ראה קורה, משקוף או רשת, אלא רק שערים משתי אבנים. היכולת שהפגין במגרשי החול והאדמה של עיר הולדתו הביאה אותו לקבוצת החובבים המקומית - ספורטינג לורנזו. באותן שנים נהגו הקבוצות הפורטוגליות הגדולות לאמץ קבוצת-בת במושבות אפריקה, מהן שאבו כשרונות גדולים. לורנזו הייתה קבוצת-בת של ספורטינג ליסבון.

פסלו של אאוזביו באצטדיון האור בליסבון

כבר בגיל 18 הוליך אאוזביו את לורנזו לאליפות המקומית ולמשחק ראווה נגד המועדון הברזילאי סאו פאולו, שהגיע למוזמביק. כמה שבועות אחרי אותו משחק, פגש מנהלה הנודע של בנפיקה ליסבון, בלה גוטמן, את מאמן סאו פאולו. מאמנה של סאו פאולו סיפר לגוטמן על הכשרון שראה במוזמביק, וגוטמן לא היסס: הוא טס למוזמביק, בחן את אאוזביו התלהב והביא אותו לליסבון תמורת 15,000 דולר.

בהופעת הבכורה שלו, במשחק ידידות נגד סנטוס של פלה בטורניר שנערך בפריז, הוא עלה למגרש בדקה ה-60 כשקבוצתו בפיגור 0:5. הוא הבקיע שלושער. המשחק הסתיים בהפסד 3:6 ואאוזביו קנה את מקומו בהרכב לתמיד. עונה לאחר מכן, בשנת 1962, הוליך אאוזביו את בנפיקה לזכייה בגביע אירופה לאלופות עם ניצחון במשחק הגמר על ריאל מדריד 5:3, כשהוא מבקיע צמד.

בכל 13 השנים שבהן שיחק אאוזביו במדי בנפיקה, היו רק שנתיים שבהן לא זכה בתארים (1966, 1975). הוא הוליך את בנפיקה לזכייה בעשר אליפויות ובחמישה גביעים, היה מלך השערים בליגה הפורטוגלית מ-1964 ועד 1968 ושוב ב-1973, זכה בתואר כדור הזהב ב-1965 ובתואר "נעל הזהב" (מלך השערים של אירופה) בשנים 1968 (42 שערים) ו-1973 (40 שערים), והבקיע במסגרות האירופאיות 46 שערים, שני רק לאלפרדו די סטפנו.

בזירה הבינלאומית ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת פורטוגל ב-1961 נגד לוקסמבורג. הוא היה מלך השערים במונדיאל 1966 כשכבש תשעה שערים, כולל ארבעה נגד צפון קוריאה. בסך הכול כבש בנבחרת 41 שערים ב־64 משחקים.

בגיל 32 נאלץ אאוזביו לפרוש מהמשחק בשל פציעה חמורה בברך, ב-1975 ו-1976. אאוזביו שיחק בשני מועדונים פורטוגלים קטנים וכבש 773 שערים בסך הכול בליגה הפורטוגלית. הוא שיחק גם בארצות הברית כשנתיים, בשלוש קבוצות שונות.

על אף שפרש, אאוזביו נראה פעמים רבות בסביבת הנבחרת הפורטוגלית שבה השחקנים רואים בו כסוג של השראה.

בשנת 2004, במסגרת חגיגות היובל לאופ"א, הוא נבחר לכדורגלן הזהב של פורטוגל, וכן נבחר על ידי פלה לאחד מ-125 שחקני הכדורגל החיים הטובים בעולם. מת ב-5 בינואר 2014 מדום לב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אאוזביו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]