אאוסגייר אאוסגיירסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אאוסגייר אאוסגיירסון
לידה 13 במאי 1894
איסלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 בספטמבר 1972 (בגיל 78)
רייקיאוויק
מדינה איסלנדאיסלנד איסלנד
מקום קבורה איסלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מפלגה המפלגה הפרוגרסיבית
המפלגה הסוציאל-דמוקרטית
בת זוג דורה תורהלסדוטיר
נשיא איסלנד ה־2
1 באוגוסט 19521 באוגוסט 1968
(16 שנים)
ראש ממשלת איסלנד ה־6
3 ביוני 193228 ביולי 1934
(שנתיים ו־7 שבועות)
פרסים והוקרה
  • הצלב הגדול של מסדר הוורד הלבן של פינלנד עם צווארון (13 באפריל 1954)
  • אביר הצלב הגדול בדרגה מיוחדת של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (3 בינואר 1955)
  • מסדר הפיל
  • הצלב הגדול עם צווארון של מסדר הבז עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אאוסגייר אאוסגיירסוןאיסלנדית: Ásgeir Ásgeirsson; נהגה: [ˈausceir̥ ˈausceir̥sɔn];‏ 13 במאי 189415 בספטמבר 1972) היה פוליטיקאי איסלנדי, נשיא איסלנד השני. כיהן בתפקידו זה בין השנים 19521968. לפני כן כיהן כראש ממשלת איסלנד בין השנים 19321934.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

למד תאולוגיה וסיים את לימודיו בהצטיינות באוניברסיטת איסלנד ברייקיאוויק בשנת 1915. נישא לדורה תורלסדוטיר ב-1917. דורה הייתה בתו של תורהלור ביירנרסון שכיהן כבישוף של איסלנד בין השנים 19081916. אחיה היה טריגווי תורהלסון, ראש ממשלת איסלנד בין השנים 19271932.

אאוסגיירסון נבחר לאלת'ינגי בשנת 1923, בהיותו בגיל 29, מטעם המפלגה הפרוגרסיבית של איסלנד. ב-1931 התמנה כשר האוצר של איסלנד, וב-1932 לתפקיד ראש ממשלת איסלנד. בשנת 1934 פרש מן המפלגה הפרוגרסיבית, במשך תקופה מסוימת התמודד כמועמד עצמאי, אך בהמשך הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית, ונשאר כחבר האלת'ינגי עד היבחרו לנשיא בשנת 1952.

במקביל כיהן משנת 1938 ועד בחירתו לנשיאות כמנהל בנק "Útvegsbanki Íslands", שבעתיד התמזג יחד עם שלושה בנקים נוספים ל"Íslandsbanki" שהפך לימים לבנק גליטניר (אנ').

בחירתו לנשיאות בפעם הראשונה הייתה בבחירות המוקדמות לנשיאות ב-1952 שנקבעו עקב מותו של נשיאה הראשון של איסלנד סוון ביירנסון. יריבו העיקרי בבחירות אלו, ביארני יונסון, זכה לתמיכתן של מפלגות השלטון באיסלנד, מפלגת העצמאות והמפלגה הפרוגרסיבית. למרות זאת הצליח אאוסגיירסון לזכות ב-46.7% מהקולות ולגבור על יריבו שזכה ב-44.1%. המועמד השלישי, גיסלי סוונסון, חבר אלת'ינגי לשעבר מטעם מפלגת העצמאות, קיבל 6.0% בלבד. בבחירות של 1956, 1960, ו-1964 נבחר אאוסגיירסון שוב ושוב ללא התנגדות. זמן קצר לאחר תחילת הקדנציה הרביעית שלו בנשיאות, מתה אשתו דורה מלוקמיה, ובשנת 1968 בחר אאוסגיירסון שלא להתמודד שוב לנשיאות. הדעה הרווחת באיסלנד הייתה שחתנו גונאר תורודסן ייבחר במקומו, אך למרות שהתחיל כמועמד מוביל, סיים את מערכת הבחירות בהפסד למועמד המנצח כריסטיאן אלדיארן.

בתאריך 28 במרץ 1966 במסגרת ביקורו בישראל, היה למנהיג המדינה הזרה הראשון שנאם במליאת הכנסת.

אאוסגייר אאוסגיירסון נפטר ב-15 בספטמבר 1972.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


ערך זה הוא קצרמר בנושא פוליטיקאים ובנושא איסלנדים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.