אאוסגייר סיגורווינסון

אאוסגייר סיגורווינסון
מידע אישי
לידה	8 במאי 1955 (בן 68); וסטמאנאאיאר שבאיסלנד
גובה	1.82 מטר
עמדה	קשר
מועדונים מקצועיים כשחקן*
נבחרת לאומית כשחקן
קבוצות כמאמן
1993 ; 2003 - 2005	פראם ; נבחרת איסלנד
	* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

אאוסגייר סיגורווינסון (באיסלנדית: Ásgeir Sigurvinsson, נולד ב-8 במאי 1955 בוסטמאנאאיאר שבאיסלנד) הוא כדורגלן עבר איסלנדי ששיחק לאורך רוב הקריירה שלו בעמדת הקשר בסטנדרד לייז' ובשטוטגרט. לסיגורווינסון 45 הופעות במדי נבחרת איסלנד. סיגורווינסון נבחר ככדורגלן הזהב של איסלנד בטקס פרסי היובל של אופ"א, והוא נחשב בעיני רבים לגדול הכדורגלנים של איסלנד בכל הזמנים.

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיגורווינסון החל את קריירת הבוגרים שלו במועדון האיסלנדי איי. בי. וי. בשנת 1971, וכבר בעונת הבכורה שלו במועדון זכה בגביע האיסלנדי לאחר ניצחון בגמר על הפנארפיורדור האיסלנדית בתוצאה 2-0. סיגורווינסון הבקיע שבעה שערים ב-21 משחקי ליגה באיסלנד, ובקיץ 1973 נרכש על ידי סטנדרד לייז' הבלגית. סיגורווינסון שיחק במועדון הבלגי שמונה שנים, אך לא זכה עמו באליפויות. בתחילת תקופתו של סיגורווינסון בליאז', המועדון התמקם בחלק העליון של הטבלה אך רחוק מהצמרת הגבוהה. עם זאת, בשנת 1974 נבחר סיגורווינסון לראשונה כספורטאי השנה באיסלנד. בחמש עונותיו האחרונות, המועדון סיים ארבע פעמים במקום השלישי ופעם אחת במקום השני. בעונת 1980/81, שהייתה האחרונה של סיגורווינסון בליאז', הוא זכה בגביע הבלגי לאחר ניצחון בגמר על לוקרן. בתום עונה זו עזב סיגורווינסון את סטנדרד לייז' לאחר שערך במדיה 249 הופעות ליגה והבקיע 57 שערים, וחתם בבאיירן מינכן.

סיגורווינסון שיחק רק עונה אחת בבאיירן מינכן, אך זכה בעונה זו בגביע הגרמני, לאחר ניצחון בגמר 4-2 על נירנברג, בו לא שיחק סיגורווינסון. את אותה עונה סיימו באיירן מינכן וסיגורווינסון במקום השלישי בבונדסליגה, והגיעו גם לגמר גביע אירופה לאלופות 1982, בו הפסידו 1-0 לאסטון וילה. גם בגמר זה סיגורווינסון לא שיחק. בתום עונה אחת, בה ערך 17 הופעות ליגה והבקיע שני שערים, עזב סיגורווינסון את באיירן מינכן וחתם בשטוטגרט.

בשטוטגרט פתח סיגורווינסון פרק חדש ומפואר בקריירה, כאשר שיחק במועדון במשך שמונה עונות. בעונתו הראשונה במועדון הבקיע ארבעה שערי ליגה, ובעונתו השנייה, 1983/84, זכה עם שטוטגרט באליפות הבונדסליגה בזכות הפרש שערים עדיף על הסגניות המבורג ובורוסיה מנשנגלדבך. בעונה זו הבקיע סיגורווינסון 12 שערי ליגה, ושיתף פעולה בהתקפת הקבוצה עם הרמן אוהליכר, קרל אלגוור, פטר רייכרט והשוודי דן קורנליוסון. לאחר עונה זו, נבחר סיגורווינסון בפעם השנייה בקריירה כספורטאי השנה באיסלנד, לשנת 1984. בעונת 1985/86 הגיע סיגורווינסון עם שטוטגרט לגמר הגביע הגרמני, בו הובסה שטוטגרט בתוצאה 5-2 על ידי באיירן מינכן. סיגורווינסון שיחק במשחק זה 90 דקות. באותה עונה הבקיע תשעה שערי ליגה, ונהנה מהצטרפותו של יורגן קלינסמן לקבוצה כחיזוק התקפי. בעונת 1988/89 היגע סיגורווינסון עם שטוטגרט לגמר גביע אופ"א, בו הפסידה הקבוצה במפגש כפול לנאפולי של דייגו מראדונה, כאשר המשחק הראשון נגמר בניצחון 2-1 לנאפולי, והגומלין בתיקו 3-3. סיגורווינסון שיחק את מלוא הדקות במפגש זה. עונתו האחרונה של סיגורווינסון בקריירה הייתה 1989/90. בעונה זו הבקיע שער אחד, וסיים עם שטוטגרט במקום השישי בבונדסליגה. בתום עונה זו, פרש מכדורגל לאחר שמונה עונות בשטוטגרט, בהן הבקיע 38 שערי ליגה ב-194 הופעות. לאחר פרישתו, המשיך לעבוד בשטוטגרט כסקאוט למשך שלוש שנים.

קריירה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיגורווינסון ערך את הופעת הבכורה בנבחרת איסלנד בשנת 1972, בהפסד 5-2 לנבחרת דנמרק במשחק ידידות. סיגורווינסון ערך 45 הופעות במדים הלאומיים, האחרונה בשנת 1989, והבקיע חמישה שערים, אך לא הצליח להעפיל עם נבחרת איסלנד לטורניר גדול כלשהו.

בשנת 2003 נבחר סיגורווינסון ככדורגלן הזהב של איסלנד בפרסי היובל של אופ"א.