לדלג לתוכן

אאורל ולאיקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אאורל ולאיקו
Aurel Vlaicu
לידה 19 בנובמבר 1882
Aurel Vlaicu, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 בספטמבר 1913 (בגיל 30)
קמפינה, ממלכת רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות בלו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי הנדסת אווירונאוטיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
השקפה דתית הכנסייה האורתודוקסית הרומנית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אאורל ולאייקו מטיס אחד ממטוסיו
אאורל ולאייקו על שטר כסף מרומניה

אָאוּרֵל וְלַאיְקוּ (ברומנית: Aurel Vlaicu; 19 בנובמבר 188213 בספטמבר 1913) היה מהנדס רומני, יליד טרנסילבניה, ממציא, בונה מטוסים וטייס מחלוצי התעופה בעולם.

ולאייקו נולד ב-1882 בבינצינץ (Binţinţi, בהונגרית "בנצנץ" Bencenc) שבטרנסילבניה, אשר באותה העת היה חלק מממלכת הונגריה שבמסגרת האימפריה האוסטרו-הונגרית. לימים ב-1925 הוסב שם היישוב על שמו והוא כיום חלק מעיירת הנופש ג'ואג'ו. הוא למד בבית ספר תיכון הקלוויניסטי "קון קוצ'ארד" בעיר אורשטייה (סאסווארוש). אתמבחני הבגרות סיים בעיר סיביו בשנת 1902. בתיכון באושטייה היה חבר ללימודים עם פטרו גרוזה ובסיביו התיידד עם המשורר אוקטביאן גוגה. המשיך במסלול הלימודים באוניברסיטה הטכנית של בודפשט ובאוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן. בשנת 1907 קיבל תעודת המהנדס. בשנים 1908-1907 שירת בצבא האוסטרו-הונגרי. אחר כך עבד זמן מה במפעל המכוניות אופל בעיר ריסלסהיים (Rüsselsheim) בגרמניה. ולאייקו חזר לכפר הולדתו בינצינץ כדי לבנות דאון, שאותו הטיס בקיץ שנת 1909. באותה שנה עבר לבוקרשט, בה החל לבנות את המטוס שסימנו Vlaicu I. ב-17 ביוני 1910 הטיס ולאייקו את המטוס שלו לראשונה. המטוס השני בסדרה, שסימונו היה Vlaicu II, נבנה והוטס בשנת 1911. מטוס זה זיכה את בעליו בפרסים כספיים בערך של 7,500 קרונה אוסטרו-הונגרית, הודות להצלחותיו בטיסה ובנחיתה, בתחרות שהייתה בשנת 1912 בתצוגה האווירית באספרן (Aspern) ליד וינה, ובה התחרה ב-42 טייסים אחרים.

המטוסים שבנה ולאייקו היו בצורת חץ, כאשר בקרת הטיסה וההיגוי הייתה שונה מהמקובל היום, ונעשתה בקדמת המטוס. למטוסים היו שני מדחפים משותפי ציר, טבעת מיוחדת סביב המנוע ומערכת מתלים עצמאית לשלושת הגלגלים עם תמסורות ומעצורים.

ולאייקו מצא את מותו בשנת 1913 ליד קמפינה ברומניה, כאשר מטוסו מדגם Vlaicu II התרסק, עת ניסה לחצות את הרי הקרפטים. הוא נטמן בבית הקברות בלו (Bellu) בבוקרשט. באותה עת החל לבנות דגם של מטוס דו-מושבי עבור חברת מרקוני לניסיונות בתחום הרדיו האלחוטי. המטוס, שנבנה רק בחלקו לפני מותו של ולאייקו, הושלם על ידי חברים והוטס בשנת 1914. בהפעלת המטוס ובבקרה שלו היו קשיים שטייסים ומתכננים בני התקופה לא ידעו לפתור. בשנת 1916 במלחמת העולם הראשונה, כאשר הגרמנים החזיקו בבוקרשט, הם תפסו מטוס מדגם Vlaicu III, שאותו הביאו לגרמניה. מטוס זה טס בתצוגה האווירית בברלין בשנת 1942.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Gheorghiu, Constantin C. - Aurel Vlaicu, un precursor al aviaţiei româneşti, Editura Tehnică București, 1960.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אאורל ולאיקו בוויקישיתוף