אאורפטור

אאורפטור
	;
תקופה
	טריאס עליון, 231.4 מיליון שנה לפני זמננו PreЄ Є O S D C P T J K Pg N ; לופינג תח' תיכון טריאס עליון י' תח' ; 259.5 משל"ז 192.9 משל"ז
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	זוחלים
קבוצה:	דינוזאוריה
סדרה:	בעלי אגן דמוי לטאה
סוג:	אאורפטור
שם מדעי
	Eoraptor; ‏סרנו, 1993
תחום תפוצה

אֵאוֹרַפְּטוֹר (שם מדעי: Eoraptor) הוא סוג של דינוזאור, כנראה אחד הדינוזאורים הקדומים ביותר. אאורפטור היה דינוזאור בעל אגן דמוי לטאה שהילך על שתי רגליים. גפיו הקדמיות שימשו לתפיסת מזון והעניקו לו את שמו: "רפטור" – גנב, על שם ידיו, ו"אאו" – שחר, כלומר, "רפטור מוקדם". הוא חי בתור הטריאס, כ-231.4 מיליון שנה לפני זמננו, במערב גונדוונה באזור שהיום הוא צפון-מערב ארגנטינה.

המחלוקת על הסיווג הטקסונומי של האאורפטור

מיונו הטקסונומי של האאורפטור נחשב לאחד המקרים הידועים של שינוי פרשנות מדעית בפלאונטולוגיה של דינוזאורים מוקדמים. מאז גילויו בראשית שנות ה-90 עבר סיווגו שינוי משמעותי, בעקבות גילויים חדשים וניתוחים פילוגנטיים מתקדמים.

הסיווג המקורי כתרופוד (1993)

כאשר תואר האאורפטור לראשונה בשנת 1993 על ידי פול סרנו ועמיתיו קתרין פורסטר, ריימונד רוג'רס ואלפרדו מונטה, הוא סווג כתרופוד בסיסי – כלומר כדינוזאור טורף קדום מאוד. הסיווג התבסס על שלד כמעט שלם שנמצא בתצורת איסצ'יגואלסטו בארגנטינה, והראה מבנה גוף דו-רגלי, גוף קל וגולגולת עם שיניים חדות – מאפיינים שנחשבו טיפוסיים לדינוזאורים טורפים מוקדמים^[1]

בהתאם לפרשנות זו, האאורפטור נתפס במשך קרוב לשני עשורים כאחד הדינוזאורים הטורפים הקדומים ביותר, ואולי אף כאב קדום של תרופודים מאוחרים יותר, כולל טורפים גדולים מתקופת הקרטיקון^[2]

הסיווג מחדש כדמוי זאורופוד (2011)

בשנת 2011 חל מפנה בפרשנות המדעית בעקבות גילוי הדינוזאור אאודרומאוס באותה תצורה גאולוגית בארגנטינה. מאובן זה הציג מאפיינים ברורים של תרופוד מוקדם, כגון מבנה שלד מותאם לריצה ומאפיינים אנטומיים מתקדמים יותר, כולל עדויות למערכת נשימה עם שקי אוויר בצוואר^[3].

בעקבות הגילוי נערך ניתוח פילוגנטי מחודש של דינוזאורים מוקדמים. תוצאות הניתוח הצביעו על כך שהאאורפטור חסר מספר מאפיינים אנטומיים המאפיינים תרופודים אמיתיים. במקום זאת, הוא חולק תכונות רבות עם קבוצת דמויי זאורופודים – הקבוצה הכוללת את אבותיהם של הדינוזאורים ארוכי הצוואר והגדולים, כגון הזאורופודים ^[4].

בהתאם לכך, הוצע כי האאורפטור אינו תרופוד אלא נציג מוקדם של שושלת דמויי זאורופודים, כלומר אחד הדינוזאורים הקדומים ביותר בקבוצה שהובילה בסופו של דבר לדינוזאורים הצמחוניים הענקיים של תקופות היורה והקרטיקון^[5].

תיאור

אאורפטור היה בעל גוף רזה, ואורכו היה בערך מטר אחד. משקלו היה כ-10 ק"ג. הוא הילך על שתי רגליו האחוריות, כאשר אצבעותיו ולא כף רגלו הן אלה שנגעו בקרקע, תכונה המאפיינת דינוזאורים. גפיו הקדמיות היו קצרות במחצית מגפיו האחריות והיוו ידיים ששימשו לתפיסת מזון. בכל יד היו 5 אצבעות, 3 מהן הסתיימו בטופר גדול. טפרים אלה על ידיו שימשו אותו לציד. אורך עצם הירך בהולוטייפ PVSJ 512 של אאורפטור הוא 152 מ"מ, ואורך השוקה הוא 157 מ"מ, דבר המעיד כי היה אצן מהיר. עצם הכסל נתמכת על ידי שלוש חוליות, בניגוד להררזאורוס, דינוזאור קדום נוסף אך גדול יותר, בו עצם הכסל נתמכה רק על ידי שתי חוליות.^[6]

כאמור, הפלאונטולוגים מעריכים שאאורפטור היה אוכל-כול. הוא היה אצן מהיר, וכאשר תפס טרף בידיו הזריזות הוא השתמש בטפריו לקרוע אותו לגזרים. בניגוד לדינוזאורים טורפים מאוחרים יותר, הוא היה חסר מפרק החלקה בלסת התחתונה שלו, שתפקידה היה להחזיק טרף גדול. שיניו היו מגוונות (הטרודנטיות): רק חלק משיניו, בעיקר בלסת העליונה, היו מעוקלות ומשוננות, והיו לו שיניים דמויות כפית בלסת התחתונה, שאפיינו דמויי זאורופודים. לאאורפטור היו ארבע שיניים בלסת הקדמית העליונה (premaxilla) ו-18 שיניים בלסת (maxilla). מבנה הגולגולת מאופיין בנחיריים מוגדלים יחסית התואם את האנטומיה של דמויי זאורופודים.

בתרבות

דינוזאור זה הופיע בסדרות הדינוזאורים!, פלאווורלד, מהפכת הדינוזאורים ובמשחק המחשב פארק היורה 3: בניית פארק.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אאורפטור בוויקישיתוף

אאורפטור, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
אאורפטור, באתר GBIF (באנגלית)
Eoraptor במדריך הדינוזאורים The Dino Directory של המוזיאון להיסטוריה של הטבע (לונדון)

הערות שוליים

↑ Paul C. Sereno, Catherine A. Forster, Raymond R. Rogers, Alfredo M. Monetta, Primitive dinosaur skeleton from Argentina and the early evolution of Dinosauria, Nature 361, 1993-01, עמ' 64–66 doi: 10.1038/361064a0
↑ Paul C. Sereno, The Evolution of Dinosaurs, Science 284, 1999-06-25, עמ' 2137–2147 doi: 10.1126/science.284.5423.2137
↑ Ricardo N. Martinez, Paul C. Sereno, Oscar A. Alcober, Carina E. Colombi, Paul R. Renne, Isabel P. Montañez, Brian S. Currie, A Basal Dinosaur from the Dawn of the Dinosaur Era in Southwestern Pangaea, Science 331, 2011-01-14, עמ' 206–210 doi: 10.1126/science.1198467
↑ Paul C. Sereno, Ricardo N. Martínez, Oscar A. Alcober, Osteology of Eoraptor lunensis (Dinosauria, Sauropodomorpha), Journal of Vertebrate Paleontology 32, 2012-11, עמ' 83–179 doi: 10.1080/02724634.2013.820113
↑ Max C. Langer, Martin D. Ezcurra, Jonathas S. Bittencourt, Fernando E. Novas, The origin and early evolution of dinosaurs, Biological Reviews 85, 2010-02, עמ' 55–110 doi: 10.1111/j.1469-185X.2009.00094.x
↑ Langer, Max C. (2004). "Basal Saurischia". In Weishampel, David B.; Dodson, Peter; and Osmólska, Halszka (eds.). The Dinosauria (2nd ed.). Berkeley: University of California Press. pp. 25–46. ISBN 0-520-24209-2.

[1] Paul C. Sereno, Catherine A. Forster, Raymond R. Rogers, Alfredo M. Monetta, Primitive dinosaur skeleton from Argentina and the early evolution of Dinosauria, Nature 361, 1993-01, עמ' 64–66 doi: 10.1038/361064a0

[2] Paul C. Sereno, The Evolution of Dinosaurs, Science 284, 1999-06-25, עמ' 2137–2147 doi: 10.1126/science.284.5423.2137

[3] Ricardo N. Martinez, Paul C. Sereno, Oscar A. Alcober, Carina E. Colombi, Paul R. Renne, Isabel P. Montañez, Brian S. Currie, A Basal Dinosaur from the Dawn of the Dinosaur Era in Southwestern Pangaea, Science 331, 2011-01-14, עמ' 206–210 doi: 10.1126/science.1198467

[4] Paul C. Sereno, Ricardo N. Martínez, Oscar A. Alcober, Osteology of Eoraptor lunensis (Dinosauria, Sauropodomorpha), Journal of Vertebrate Paleontology 32, 2012-11, עמ' 83–179 doi: 10.1080/02724634.2013.820113

[5] Max C. Langer, Martin D. Ezcurra, Jonathas S. Bittencourt, Fernando E. Novas, The origin and early evolution of dinosaurs, Biological Reviews 85, 2010-02, עמ' 55–110 doi: 10.1111/j.1469-185X.2009.00094.x

[6] Langer, Max C. (2004). "Basal Saurischia". In Weishampel, David B.; Dodson, Peter; and Osmólska, Halszka (eds.). The Dinosauria (2nd ed.). Berkeley: University of California Press. pp. 25–46. ISBN 0-520-24209-2.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]