אן דן דינו
"אן דן דינו" הוא משחק ספירה, המשמש (בעיקר) ילדים כדי לקבל החלטות. זהו שיר משחק, בעל מספר הברות גדול. בכל הברה מצביע הילד המבצע את השיר על אחת מהאפשרויות העומדות בפניו, לפי סדר קבוע. מכיוון שרוב הילדים אינם סופרים את מספר ההברות בשיר, וייתכן שאינם יודעים לחשב שארית, הילדים מתייחסים לתוצאת השיר כאל מעין הגרלה אקראית, אף כי יש מהם שיעמדו על שארית השיר בחלוקה בשתיים בטרם יחדלו להשתמש בו לביצוע הגרלות, ויעברו לכלים אקראיים יותר כגון אבן נייר ומספריים.
לעיתים הופך משחק העזר למשחק בפני עצמו, כאשר הילדים חוקרים את אקראיות תוצאת משחק הספירה. משחק ספירה המתאים לכך במיוחד הוא המשחק קווה קווה דה לה אומה.
המילים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקור המלים עתיק ממה שניתן לחשוב כשמדובר במשחק ילדים. אן דן דינו הוא שיבוש של הביטוי היווני העתיק (ἓν διὰ δυοῖν, (hèn dià duoîn, שפירושו: אחד מתוך שניים. וייתכן שבמקור שימש למשחק אצבעות בנוסח "זוג או פרט" לבחור אדם אחד מתוך שניים. אותו ביטוי בצורתו הלטינית "hendiaduos" התגלגל באנגלית כיום למילה Hendiadys המציינת שני ביטויים רצופים שונים האומרים דבר אחד.
לדוברי העברית הגיעו מילות השיר כנראה ממזרח אירופה, שם קיימות גרסאות דומות לגרסאות העבריות. בסרבו-קרואטית ישנה גרסה הדומה מאוד לגרסה הישראלית[1]:
- En den dino
- sava raka tino
- sava raka tika taka
- elem belem bu
ביידיש נמצאת גם הגרסה הבאה[2]:
- ען, דען, די,
- אַ שאַוולע קאַטי,
- אַ שאַוולע קאַטי, קאַטאַ,
- איילע, בּיילע, בּאַם.
מילים בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "אן דן דינו, סוף על הקטינו
- סוף על הקטי קטו (ן)
- אליק בליק בום."
יש המאריכים את השיר במילים כגון:
- "בום בום בום
- פתח את האלבום
- שם תראה אותי
- ביום הולדתי
- המלך אמר
- לספור עד 10
- 1, 2, 3..."
- סבא לא הסכים,
- אמר עד עשרים
- 1, 2, 3...
או בגרסאות שונות למיניהן:
- "בום בום בום
- תפוח האדום
- מי יצא ראשון?
- 1, 2, 3..."
- "בום בום בום
- פתח את האלבום
- שם תראה אותי
- ביום הולדתי"
- "בום בום בום
- פתח את האלבום
- שם תראה אותי
- ותיקח אותי"
- "בום בום בום
- פתח את האלבום
- שם תראה אותי
- ביום הולדתי
- אותי אותי אותי
- עם אחותי
- המלך אמר לספור עד עשר
- סבא לא הסכים אז ספרנו עד 20
- 1...2...3..."
- "בום בום בום
- פתח את האלבום
- שם תראה אותי
- ביום הולדתי
- תי תי תי
- אחותי
- המלך אמר
- לספור עד עשר
- 1, 2, 3,..."
- "בום בום בום
- תפוח האדום
- שנפל מראש העץ
- הוא נפל ו-
- הת-פו-צץ"
ועוד כמות נכבדת של גרסאות.
בגרסאות המסתיימות במילה "עשר", יש המוסיפים "גזר" בסיום, כשהמילה נחשבת כהברה אחת לצורכי ספירה. ייתכן שהמקור לכך היה בניסיון להטות את תוצאות ההגרלה והוא השתרש כחלק מהשיר. לפעמים יש הוספה של המילים: "א-לי-עזר ש-נ-פל לתוך הג-זר" או "א-לי-עזר ש-מ-שך ב-ג-זר".
השיר "אן דן דינו"[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1971 זכה שירם של דודו ברק ושייקה פייקוב "למה ככה" במקום הראשון בפסטיבל שירי הילדים הראשון. שנה לאחר מכן שלח פייקוב לפסטיבל את שירו "אן דן דינו". הפזמון היה המשפט הידוע "אן דן דינו, סוף על הקטינו סוף על הקטי קטו אליק בליק בום." ואילו את הבתים החדשים הוא כתב בעצמו. את השיר ביצעה כלת פרס ישראל יפה ירקוני שהוסיפה עוד שתי מילים משלה "עוד פעם" בסיום הפזמון שחזר שוב ושוב מה שעזר להצלחתו של השיר שהגיע בפעם השנייה ברציפות מבחינתו של פייקוב עד למקום הראשון בתחרות והפך לקלאסיקה בפני עצמה.[3]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לאה נאור, "אנדנדינו או: מעשה שמתחיל באליק בליק בום ונגמר בירח" (1983), הוצאת יבנה. יצא גם תקליט בהשתתפות חוה אלברשטיין, אמנון מסקין ומקהלת ילדים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנ דן דינו, באוסף המוזיקה הישראלית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ [1]
- ^ שׁ. בּאסטאמסקי, בּיים קוואל, וילנה 1923, ע' 32
- ^ אנדנדינו .[ביצוע מוקלט – מילים וביצועים | פייקוב, שייקה, 1937- מלחין מחבר | מוזיקה | הספרייה הלאומית], באתר www.nli.org.il