אבא לפין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אבא לפין
Abelis Lapinas
Aba Lafin.jpg
ד"ר אבא לפין
לידה 1863
טאווריג
פטירה 26 בפברואר 1940 (בגיל 77 בערך)
קובנה
מקום קבורה קובנה
פעילות בולטת עסקנות ציונית, רופא, פילנטרופ
ידוע בשל ראש קהילת קובנה, ליטא
מקצוע רופא

אַבָּא (אֶיְבֶּל) לַפִּיןליטאית: Abelis Lapinas‏; 186326 בפברואר 1940) היה עסקן ציוני, רופא, סופר ומנהיג קהילת יהודי קובנה שבליטא.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפין נולד בטאווריג למשפחה חסידית, בנם של נח, סוחר, קבלן, שומר מסורת ומשכיל, ומינה לבית פרלמן. התחנך בגימנסיה הרוסית בקובנה. ובהשפעת תנועת ההשכלה סיים ב-1893 בהצטיינות לימודי רפואה באוניברסיטת טרטו באסטוניה ובאוניברסיטת ורשה, והתמחה ברפואת עור. ב-1896 נישא לפאני לבית פרנס בווילנה.[1] לפין פרסם ספרים רבים בתחום הרפואה בשפה הגרמנית, והוא פתח קליניקה פרטית בעיר קובנה, שם חי בתום לימודיו.

לפין התגייס לצבא הליטאי ושירת כקצין רפואה בכיר. לאחר שחרורו היה לראשון בקובנה[2] להחזיק במכשיר רנטגן. עם הזמן הפך לפין לאיש אמיד, כשברשותו נכסים רבים בקובנה ובסביבתה, אך נכסיו אלה הולאמו בהמשך על ידי השלטונות.

לפין נפטר ב-26 בפברואר 1940, ועל מצבתו נכתב בעברית "ד"ר לרפואה תארו - אך כל ימיו עליי אדמות שאף להגיע לתור המעלה - תואר אדם".

פעילות ציבורית וציונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל לעיסוקיו בתחום הרפואה, עמד לפין בראש הקהילה היהודית בקובנה, והיה פעיל בארגונים יהודיים וציוניים, כשהוא רואה בפעילותו בתנועה הציונית את שליחות חייו. לפין השתתף בכל האסיפות והוועדות סביב הרעיון הציוני שהתקיימו בקובנה.

כאחד המנהיגים המשפיעים ביותר בקהילה היהודית, הפך ביתו למועדון לראשי התנועה הציונית ולאנשי רוח שונים שביקרו בקובנה, בהם זלמן שזר, חיים נחמן ביאליק ושמעון דובנוב,[3] שאף הקדיש את המהדורה הרוסית של ספרו, "דברי ימי עם עולם", ללפין.

לפין נחשב למקורב לבנימין זאב הרצל, והמפגש הראשון בין השניים התקיים ב-1903 בקובנה.[4] השתתף במשלחת שקיבלה פניו של ד"ר הרצל בווילנה.[5] הם נפגשו בהמשך בקונגרסים הציוניים, וחלק מחלופת מכתבים שהתקיימה בין השניים מוצגת במוזיאון הרצל בירושלים.[6]

במסגרת פעילותו הציונית סייר לפין עם קבוצת רופאים ליטאים בארץ ישראל ב-1932. במהלך מסעו נערכה לכבודו ולכבוד ד"ר צמח שאבאד מווילנה קבלת פנים על ידי ועדת הבריאות של כנסת ישראל והסתדרות הרופאים בירושלים.[7] לפין ניצל את הביקור לרכישת מגרש בשכונת רחביה בירושלים.

פעילות בולטת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכלל פעילותו הציבורית של לפין בלטה פעילותו בתחומי הרווחה, התרבות והציונות.

רווחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפין ייסד את בית היתומים היהודי בקובנה על שם רב העיר, רבי יצחק אלחנן ספקטור, והוא היה מעורב בניהולו בשנותיו האחרונות.[8] ב-1913 היה לפין ממקימי הזרוע המבצעת של יק"א בליטא - "ארגון לריפוי מהגרים - החברה הקולינארית היהודית",[9] ארגון שסייע ליהודים החולים במחלות שמנעו מהם כניסה לארצות ההגירה (בעיקר לארצות הברית). לפין יזם וייסד מספר ארגונים ומוסדות נוספים דוגמת החברה "פלשתינא", תלמוד תורה בקובנה, בית תמחוי לענייה היהודים של קובנה, ובתקופה בין המלחמות, בשנת 1921, היה חבר בעיריית קובנה ואף הקים את הבלוק היהודי ליטאי בבחירות לדומה. כן היה גם חבר "ועד הקהילה" בקובנה, ונמנה עם מייסדי הארגונים "עזרה" ו"טרוד" בעיר ו"הליגה למלחמה נגד השחפת" בליטא.

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1885, בהיותו סטודנט באוניברסיטת דורפט, ייסד יחד עם ד"ר כהן ברנשטיין את "האגודה לתולדות היהדות והספרות היהודית", שהייתה פעילה עד לפלישת הבולשביקים לאסטוניה. ב-1908 אסף למעלה מעשרת אלפים כתבים מהקהילה היהודית בנושאי "בראיקה" ו"יודייקה", והקים את הספרייה היהודית על שם אברהם מאפו בקובנה.[10] הספרייה הייתה מרכז לתרבות יהודית, עד שהיא הועלתה באש על ידי פשיסטים ליטאים ערב הפלישה הגרמנית לקובנה.[11] בנוסף, לפין ייסד וכיהן כיושב ראש המוזיאון ההיסטורי והאתנוגרפי בקובנה.[12][13] לפין גם פעל יחד עם ד"ר ד.מ. שוורץ להצלת ספרייתו המפורסמת של ד"ר פיינברג מקובנה, דרך ברלין, לירושלים (על ידי פרופ' הנקיך לווה).[14]

ציונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפין היה ממייסדי החוג הציוני הראשון בדורפט וממייסדי "מכבי" העולמי. לפין שימש גזבר קרן היסוד, תרם רבות מהונו עבור קרן היסוד והקרן הקיימת, ואף התרים נדבנים אחרים עבור קרנות אלו.[15] לפין גם כיהן כציר בקונגרס הציוני התשיעי שהתכנס ב-1909 בהמבורג, בקונגרס העשירי ב-1911 בבזל ובקונגרס ה-11 ב-1913 בווינה.[16][17]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Abel Lapin, Zur Pharmakologie Der Camphergruppe Und Der Ätherischen Oele, C. Mattiesen, 1893 (בגרמנית)
  • B. Sereiskis, Lietuviškai-rusiškas žodynas [Lithuanian-Russian dictionary], Kaunas: A. Lapino ir G. Volfo leidinys, 1933 (מילון ליטאי-רוסי שלפין הוציא לאור ביחד עם וולף)

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ללפין שלושה ילדים, מילה רחמילביץ, קלרה (קיטי) רהדר ועמנואל לפין.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המליץ, 1 במרץ 1896, עמוד 7
  2. ^ Lietuvos radiologų laborantų draugija, באתר האיגוד הליטאי למעבדות רדיולוגיה
  3. ^ "רזסווט" מספר 5, עמוד 15, 1922
  4. ^ מתוך "יובל החמישים לאגודות אקדמאיות יהודיות בליטא 1924-1974"
  5. ^ "יהדות ליטא" כרך ג', עמ' 188
  6. ^ מתוך "קובץ ארכיב משפחתי של נינו יורם דוקטורי"
  7. ^ מתוך "דאר היום", כ"ו ניסן תרצ"ב, 2 במאי 1932
  8. ^ מתוך "אגרת שלום וברכה" מאת ראשי "עדת ישראל" בקובנה, י"ד סיוון תרצ"ח
  9. ^ מתוך דו"ח ועידת נציגי האגודות "יק"א" בווילנה, 3-6 במאי 1913, עמוד 66
  10. ^ JewishGen ShtetelLinks *Kovno, Lithuania Page 6
  11. ^ דיווח "פאלקור" ז'נבה, "ספריית אברהם מאפו עלתה על המוקד בקובנה"
  12. ^ מתוך "היכל ששקע" מאת י. בולוקובסקי, עמוד 255
  13. ^ KehilaLinks JewishGen, Apendix II
  14. ^ Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2168). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2168
  15. ^ מתוך דברים שנאמרו לזכרו בתל אביב, 1940, על ידי ד"ר ד. מ. שוורץ, בנוכחות הקונסול הליטאי בארץ ישראל, ד"ר נ. רחמלביציוס
  16. ^ "קורות חיי", מאת ד"ר דוד מרדכי שוורץ, ת"א תש"ט, עמודים 125-126
  17. ^ מתוך "יהדות ליטא", כרך III, הוצאת האגודה לעזרה הדדית ליוצאי ליטא בישראל, עמודים 188, 277, 279, 280. רשפים הוצאה לאור