אבולוציה של חתול הבית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוגמה לחתול מבוית מוויסקונסין, ארצות הברית.
A tabby cat sitting on a rock
חתול טאבי ביתי

תחילתה של האבולוציה של חתול הבית מאוכלוסיות מזרחיות ומצריות של חתול הבר האפריקני, Felis lybica. משפחת החתוליים, אליה שייכים כל מיני החתולים החיים, קמה לפני כעשרה עד אחד-עשר מיליון שנים. משפחה זו מחולקת לשמונה שושלות פילוגנטיות עיקריות. חתול הבית הוא בן לשושלת Felis.[1] מספר מחקרים הראו שכל הזנים הביתיים של חתולים מגיעים ממין יחיד של שושלת פליס, Felis catus . וריאציות של שושלת זו נמצאות בכל רחבי העולם ועד לאחרונה מדענים התקשו לקבוע באיזה אזור בדיוק נוצרו גזעי חתולי בית מודרניים. מדענים האמינו שאין מקור אחד לחתול המבוית אלא מופעים מרובים ונפרדים במקומות שונים בעולם שהובילו לגזעים המבויתים. קושי נוסף נובע מכך שאוכלוסיית חתולי הבר בכללותה נפוצה מאוד ומינים שונים שלה דומים מאוד זה לזה. וריאציות שונות של חתול בר התרבו באופן חופשי זו עם זו כאשר הם נמצאו במגע קרוב, ולכן הקווים בין הקבוצות הטשטשו עוד יותר.[2] מחקרים שבוצעו לאחרונה בנושא הדנ"א, התקדמות בטכנולוגיות גנטיות והבנה טובה יותר של הדנ"א והגנטיקה בכללותה, סייעו לגלות תגליות בהיסטוריה האבולוציונית של חתול הבית. עדויות ארכאולוגיות תיעדו תאריכים מוקדמים יותר של ביות ממה שחשבו בעבר.

DNA ועדויות פילוגנטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטקסונומיה הנוכחית נוטה להתייחס ל-F. silvestris, F. lybica, F. catus,‏[3] ו- F. bieti כמינים שונים. מחקר משנת 2007 של DNA מיטוכונדריאלי חתוליים ומיקרו-לוויינים של כ-1,000 חתולים מאזורים רבים ושונים (כולל אפריקה, אזרבייג'ן, קזחסטן, מונגוליה והמזרח התיכון) גילה 5 שושלות גנטיות של אוכלוסיית חתולי הבר.[4] שושלות אלו כללו:

  • Felis silvestris‏[5] (אירופה)
  • Felis bieti‏[6] (סין)
  • Felis silvestris ornata‏[7] (מרכז אסיה)
  • Felis silvestris cafra‏[8] (דרום אפריקה)
  • Felis silvestris lybica‏[9] (המזרח התיכון)

מחקר זה הראה כי Fs lybica כללה חתולים מבויתים וכי כמעט לא ניתן להבחין בין חתולי בר מקבוצה זו לבין חתולים מבויתים.[4] בנוסף לניתוח DNA, נערכו גם מחקרים פילוגנטיים כדי לצמצם את ההיסטוריה האבולוציונית. עצים פילוגנטיים נוצרו על בסיס ניתוח DNA מיטוכונדריאלי.

The head of a European Wildcat
חתול בר אירופאי, אחד מאבותיו האפשריים של חתול הבית המודרני

בכל מחקר עצי סבירות בייסיית, סבירות מקסימלית ועצי סבירות מקסימלית חסכוניות, כולם הניבו תוצאות זהות. כל אחד מהם מראים ש-Fs ornata, Fs cafra ו-Fs lybica היו כולם קשורים מאוד לאב קדמון משותף. זה גם הראה שקבוצת וריאציות זו היא מונופילטית, כלומר חולקים אב קדמון משותף שאינו משותף לקבוצות אחרות. העצים גם עזרו להראות ש- Fs lybica הוליד את החתולים המבויתים של היום. Fs silvestris הראה הסתעפות מוקדמת מאוד מהקבוצות האחרות, אך עדיין חולק אב קדמון משותף מוקדם מאוד עם שאר הקלאדים.[4]

מקורם של חתולים מבויתים[10] מאוכלוסיות קרובות למזרח וקבוצות מצריות של Fs lybica. הראשונים התאספו סביב מושבות חקלאיות אנושיות, בעוד שהאחרונים (~1500 לפני הספירה) היו מתאימים בעיקר בזכות תכונות התנהגותיות שלהם. הם החלו להתפשט במהלך התקופה הנאוליתית, אך לא התפשטו בעולם הישן עד העת העתיקה הקלאסית.[11] מחקר חדש יותר משנת 2018 מציע שמוצאם המוקדם בדרום מערב אסיה.[12]

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר משנת 2014 משווה גנומים רבים של חתולים עם גנום נמר וכלב. האזורים הגנומיים שהושוו כוללים את אלו המעורבים בתהליכים עצביים (התנהגות של פחד ותגמול) וברקומבינציה הומולוגית (תדירות רקומבינציה מוגברת). בנוסף, זוהו מוטציות KIT האחראיות לפנוטיפ הכתמים הלבנים.[13]

תכונת החתול המוכתם (מוטציית Aminopeptidase Q) החלה בימי הביניים. לחתולים מסוג בר יש דפוס מקרל.[11]

מחקר ארכאולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדענים השתמשו גם במחקרים ארכאולוגיים והתנהגותיים כדי לסייע בחיזוק הגילוי ש- F. lybica הוא האב הקדמון המשותף לחתולים מבויתים. שברי שיניים ועצמות שנמצאו באתרי קבורה ברחבי העולם נקשרו כולם על ידי ניתוח DNA ל- F. lybica, חלקם מתוארכים עוד לפני 7,000-8,000 שנים. במקור האוכלוסיות המצריות יוחסו לביות המוקדם של חתולים לפני כ-3,600 שנים, אך עדויות ארכאולוגיות ערערו גם על ההשערה הזו ב-2004.[2] ארכאולוגים שעבדו בקפריסין מצאו מקום קבורה ישן עוד יותר, אתר נאוליתי בן כ-9,500 שנה, של אדם בוגר שנקבר עם חתול.[14] חתולים אינם ילידי האזור הזה, מה שאומר שהשבט הביא את החתולים איתו כאשר קבע את מגוריו באי. ממצא זה מצביע על כך שאנשים מאזור המזרח התיכון של העולם הישן החלו להחזיק חתולים אלפי שנים מוקדם יותר מהמצרים.[2]

מחקר התנהגותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתוח התנהגותי של Fs silvestris (חתול הבר האירופי), שנחשב גם כאב קדמון משותף לחתולים מבויתים, הראה שיש הבדלים משמעותיים בין השניים. ל-Fs silvestris יש נטייה להיות מאוד ביישן ותוקפני גם כשהם גדלים בסביבה אנשוית החל מלידתם. קבוצה זו הייתה גם מאוד טריטוריאלית והראתה התנהגות תוקפנית גם כלפי בני מינה. חתולים שהם הכלאה בין חתולים מבויתים ל-silvestris הראו התנהגות פחות אגרסיבית וטמפרמנט יותר צייתני, מה שהוביל למסקנה שההבדל ההתנהגותי הוא גנטי וככל הנראה נובע מהבדל במינים.[1] עדויות אלו מצביעות על כך ש-Fs lybica עשוי להיות האב הקדמון המשותף של כל החתולים המבויתים כיום.

בידול הגזע של חתול בית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לבעלי חיים מבויתים אחרים, שגודלו במכוון כדי לחזק תכונות פיזיות ייחודיות כדי לעזור במשימות, כגון מזון, ציד או אבטחה, בגזעי חתולים מודרניים שגודלו ב-150 השנים פותחו תכונות פיזיות שאינן משפיעות על הפונקציונליות אלא רק שונות מבחינה אסתטית.[15] כמו כן, בניגוד ליונקים מבויתים, ההבדל הגנטי בין גזעי חתולים מבויתים לעמיתיהם הפראיים קטן מאוד יחסית, עקב ערבוב מתמיד במשך אלפי שנים של חילופים גנטיים בשני הכיוונים. הגנים המעטים השולטים במאפיינים פיזיים כמו צבע שיער ודפוס פרווה הם המבדילים בין אוכלוסיית חתולי הבר המודרנית לבין חתולים מבויתים.[16] גזעי חתולים מבויתים הם גם ייחודיים בעובדה שיש רק 40–50 גזעים שונים מבחינה גנטית, בעוד שלבעלי חיים מבויתים אחרים יכולים להיות בין 65 ל-100 גזעים שונים גנטית.[15]

גזעים עכשוויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

A Sphynx cat relaxing on a fluffy blanket
חתול ספינקס, אחד מגזעי החתולים הנובעים משיטות גידול אנושיות במהלך המאה וחצי האחרונות

בשנת 1871 רק חמישה גזעי חתולים הוכרו על ידי אגודה בלונדון. כיום איגוד חובבי החתולים (CFA) מכיר ב-41 גזעים[17] ואיגוד החתולים הבינלאומי (TICA) מכיר ב-57 גזעים.[18] רוב הגזעים הללו מוגדרים על ידי מאפיינים פנוטיפיים, או גלויים, שרובם הם תכונות גנטיות בודדות שנמצאות ברמות נמוכות עד בינוניות בחתול שאינו בן אילן היוחסין. מאפיינים אלו נדירים ואינם נראים בחתול הבית המצוי. בניגוד לרוב כלבי המחמד, המגיעים מתערובת של שושלות גזעיות, חתולים התחילו כתערובת של וריאציות רבות של חתולי בר וגודלו באופן סלקטיבי על ידי בני אדם עבור תכונות מסוימות המובילות לגזעים מודרניים. זה איפשר עלייה גדולה במספר הגזעים בפרק זמן קצר יותר. זו גם הסיבה שבגללה עמותות שמסווגות גזעי חתולים משתמשות במילה "ייחוס", שכן לחתולי בית אין צורות גזעיות אמיתיות.[18]

מחקרים ב-DNA נערכו כדי לחבר את קווי אילן היוחסין לאלה שהתרבו באופן חופשי באקראי. מחקרים אלו נערכו באותן טכניקות שהוזכרו לעיל, DNA מיטוכונדריאלי ומיקרו-לוויינים נבדקו כדי למצוא את האב הקדמון המשותף. נמצא שמקור כל גזעי החתולים בשמונה אזורים שונים ולאחר מכן הם התרבו באופן סלקטיבי מספר פעמים במהלך ההיסטוריה והועברו מספר פעמים, מה שהוביל לכ-45 הגזעים המודרניים. שמונה השושלות הללו כוללות את אירופה, מצרים, הודו, דרום מזרח אסיה, הים הערבי, מזרח אסיה והים התיכון.[19]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Serpell, James A. (2013), "Domestication and history of the cat", in Turner, Dennis C; Bateson, Patrick (eds.), The Domestic Cat, Cambridge University Press, pp. 83–100, doi:10.1017/cbo9781139177177.011, ISBN 9781139177177
  2. ^ 1 2 3 Driscoll, Carlos (2009). "The Taming of the Cat. Genetic and Archaeological findings hint that wildcats became housecats earlier- and in different place- than previously thought". Scientific American. 300 (6): 68–75. Bibcode:2009SciAm.300f..68D. doi:10.1038/scientificamerican0609-68. PMC 5790555. PMID 19485091.
  3. ^ "Felis catus domestic cat". Animal Diversity (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2021-04-30.
  4. ^ 1 2 3 Driscoll CA, Menotti-Raymond M, Roca AL, Hupe K, Johnson WE, Geffen E, Harley EH, Delibes M, Pontier D, Kitchener AC, Yamaguchi N, O'brien SJ, Macdonald DW (ביולי 2007). "The Near Eastern Origin of Cat Domestication". Science. 317 (5837): 519–23. Bibcode:2007Sci...317..519D. doi:10.1126/science.1139518. OCLC 808298830. PMC 5612713. PMID 17600185. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ Dewey, Tanya. "Felis silvestris (wild cat)". Animal Diversity Web (באנגלית). נבדק ב-2021-04-30.
  6. ^ "Chinese Mountain Cat (Felis bieti) Classification / Taxonomy". Wild Cat Family (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2021-04-30.
  7. ^ "Wildcat | mammal, Felis silvestris". Encyclopedia Britannica (באנגלית). נבדק ב-2021-04-30.
  8. ^ "Felis silvestris cafra (African wild cat)". www.biodiversityexplorer.info. נבדק ב-2021-04-30.
  9. ^ "African Wildcat". wildcatconservation.org. נבדק ב-2021-04-30.
  10. ^ "How did cats become domesticated?". Library of Congress. נבדק ב-2021-05-01.
  11. ^ 1 2 Ottoni, Claudio; Van Neer, Wim; De Cupere, Bea; Daligault, Julien; Guimaraes, Silvia; Peters, Joris; Spassov, Nikolai; Prendergast, Mary E.; Boivin, Nicole; Morales-Muñiz, Arturo; Bălăşescu, Adrian (19 ביוני 2017). "The palaeogenetics of cat dispersal in the ancient world" (PDF). Nature Ecology & Evolution. 1 (7). doi:10.1038/s41559-017-0139. {{cite journal}}: (עזרה)
  12. ^ Geigl, Eva-Maria; Grange, Thierry (2018). "Of Cats and Men: Ancient DNA Reveals How the Cat Conquered the Ancient World". Paleogenomics: genome-scale analysis of ancient DNA (PDF). doi:10.1007/13836_2018_26. ISBN 978-3-030-04752-8.
  13. ^ Montague, M. J.; Li, G.; Gandolfi, B.; Khan, R.; Aken, B. L.; Searle, S. M.; Minx, P.; Hillier, L. W.; Koboldt, D. C.; Davis, B. W.; Driscoll, C. A. (2014). "Comparative analysis of the domestic cat genome reveals genetic signatures underlying feline biology and domestication". Proceedings of the National Academy of Sciences. 111 (48): 17230–17235. Bibcode:2014PNAS..11117230M. doi:10.1073/pnas.1410083111. PMC 4260561. PMID 25385592.
  14. ^ Wade, Nicholas, Study Traces Cat's Ancestry to Middle East, The New York Times, June 29, 2007, archived from the original on 9 May 2015, retrieved 4 October 2012
  15. ^ 1 2 Montague, Michael J.; Li, Gang; Gandolfi, Barbara; Khan, Razib; Aken, Bronwen L.; Searle, Steven M. J.; Minx, Patrick; Hillier, LaDeana W.; Koboldt, Daniel C. (2014-11-10). "Comparative analysis of the domestic cat genome reveals genetic signatures underlying feline biology and domestication". Proceedings of the National Academy of Sciences. 111 (48): 17230–17235. Bibcode:2014PNAS..11117230M. doi:10.1073/pnas.1410083111. ISSN 0027-8424. PMC 4260561. PMID 25385592.
  16. ^ Ottoni, Claudio; Van Neer, Wim; De Cupere, Bea; Daligault, Julien; Guimaraes, Silvia; Peters, Joris; Spassov, Nikolai; Prendergast, Mary E.; Boivin, Nicole (2017-06-19). "The palaeogenetics of cat dispersal in the ancient world" (PDF). Nature Ecology & Evolution. 1 (7): 0139. doi:10.1038/s41559-017-0139. ISSN 2397-334X.
  17. ^ "Breeds – The Cat Fanciers' Association, Inc". cfa.org. נבדק ב-2021-04-30.
  18. ^ 1 2 Kurushima, J. D.; Lipinski, M. J.; Gandolfi, B.; Froenicke, L.; Grahn, J. C.; Grahn, R. A.; Lyons, L. A. (2012-11-22). "Variation of cats under domestication: genetic assignment of domestic cats to breeds and worldwide random-bred populations". Animal Genetics. 44 (3): 311–324. doi:10.1111/age.12008. ISSN 0268-9146. PMC 3594446. PMID 23171373.
  19. ^ Kurushima, Jennifer Dawn (2011). Genetic analysis of domestication patterns in the cat (Felis catus) : worldwide population structure, and human-mediated breeding patterns both modern and ancient. ISBN 9781124907475. OCLC 861518845.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אבולוציה_של_חתול_הבית&oldid=38099628"