אבו להב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אַבּוּ לַהַבערבית: أَبُو لَهَب; 549–624 במכה) הוא כינויו של עַבְּד אלְ-עוּזַא בְּן עַבְּד אלְׂ-מוּטַלִבּ (בערבית: عَبْد الْعُزَّى بْن عَبْد الْمُطَّلِب; בתעתיק מדויק: עַבְּד אלְעֻזַּא בְּן עַבְּד אלְׂ-מוּטַּלִבּ) שהיה דודו של הנביא מוחמד מצד אביו ועמד בראש בני שבט קורייש שהתנגדו להטפה של הנביא מוחמד.[1]

אזכורו בקוראן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבו להב מוזכר בסורת אל-מסד בקוראן (סורה מספר 111), שם הוא מופיע כדמות מקוללת.[2] במסורת המוסלמית הוא מייצג את דמות הרודף מתוך החוג המשפחתי הקרוב של הנביא מוחמד, בניגוד לדודו האחר, אבו טאלב.[1]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 עליזה שניצר, "מוחמד: דמותו וציוני דרך בתולדות חייו", בתוך: האסלאם - היסטוריה, דת ותרבות בעריכת מאיר בר אשר ומאיר חטינה, ירושלים: הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, 2017, עמ' 42–43
  2. ^ יוסף ויצטום, "הקוראן ומחקרו", בתוך: האסלאם - היסטוריה, דת ותרבות בעריכת מאיר בר אשר ומאיר חטינה, ירושלים: הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, 2017, עמ' 144, 159–160
IconeIslam.png ערך זה הוא קצרמר בנושא אסלאם. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.