אבו סלמאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אבו סלמאן (כפר)
أبو سلمان
"ח'רבת זכור", מיקומו המקורי של הכפר, כ-700 מטר ממערב לכפר הנוכחי
"ח'רבת זכור", מיקומו המקורי של הכפר, כ-700 מטר ממערב לכפר הנוכחי
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
נפה קלקיליה
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 899[1] (2016)
קואורדינטות 32°08′24″N 34°59′56″E / 32.140027777778°N 34.998972222222°E / 32.140027777778; 34.998972222222 
אזור זמן UTC +2

אבו סלמאן ידוע גם בשם עזבת אבו סלמאן, או עזבת סלמאןערבית: أبو سلمان) הוא כפר פלסטיני בשומרון, השוכן 7 ק"מ מדרום לקלקיליה. בכפר חיים 899 תושבים[1]. הכפר צמוד להתנחלות אורנית מצידה הצפוני.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקומו המקורי של הכפר היה על ראש גבעה, כ-700 מטר ממערב, בשם "ח'רבת זכור". בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת טולכרם. לפי תוכנית החלוקה, שהתקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947, הכפר היה אומר להיכלל בשטח המדינה הערבית. אך במסגרת הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות ב-1949, הוסכם שקו הגבול בין ישראל לירדן ("הקו הירוק") יעבור ממזרח לכפר[2]. תושבי הכפר קיבלו את האפשרות להישאר בשטח ישראל או לעבור לצד הירדני. מאחר שרוב האדמות החקלאיות שלהם נכללו בשטח ירדן, הם החליטו לעבור ולהקים את הכפר מחדש על האדמות שהחזיקו. אדמות פוריות שממוקמת סמוך לתוואי נחל קנה שהכפר הוקם בגבעה שמעליהם[3].

לפי עדויות ארכאולוגיות "ח'רבת זכור" הייתה מיושבת כמעט ברציפות מאז תקופת הברונזה הקדומה. במקום נערכו מספר חפירות וסקרים ארכאולוגים. השרידים הקדומים ביותר נתגלו במערות קבורה. עיקר השרידים במקום הם מהתקופה הביזנטית בארץ ישראל והתקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל וכוללים מבני מגורים, מצודה, בית בד, בורות מים רבים וגתות[4]. על אדמות "ח'רבת זכור" ניטע יער חורשים והוקמו היישובים קיבוץ חורשים בינואר 1955[5], ונירית ב-1981[6].

לאחר 1967[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז מלחמת ששת הימים ב-1967, אבו סלמאן נמצאת תחת שלטון ישראלי. בשנת 1983 החלה הקמת של ההתנחלות אורנית מדרום לכפר, על ידי יזמים פרטיים שלטענתם רכשו קרקעות באזור[7]. בשל מחלוקת על הבעלות על הקרקעות הם נרשמו אחר כך כאדמות מדינה[8][9].

לאחר הסכם אוסלו, השטח הבנוי של הכפר סווג כשטח B אך כל האדמות החקלאיות שלו סווגו כשטח C, בשליטה ישראלית מלאה.

בזמן האינתיפדה השנייה בשנת 2002, החלה ישראל בהקמתה של גדר הפרדה, שתחצוץ בין השטחים שבהם מתגוררים הפלסטינים ביהודה ושומרון ובין השטחים הישראלים. ב-5 בספטמבר 2002, השאירו חיילי צה"ל במסגד הכפר מפה וצו תפיסת אדמות לצרכים צבאיים. הצו הודיע רשמית לתושבי הכפר כי גדר ההפרדה תעבור באדמותיהם, ולצורך כך הופקעו כמה מאות דונם של תושבי הכפר. כדי לכלול את שטח אורנית מצדה המערבי של הגדר, באזור אבו סלמאן היא נבנתה בין 1 ל-3 ק"מ ממזרח, כך ששטחים חקלאיים נרחבים של תושבי אבו סלמאן נמצאים ממערב לגדר, והגישה אליהם לא מתאפשרת רוב הזמן, כולל מטעי זיתים שדות וחממות שפורקו[3]. בינואר 2004 אשרה מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי את תוואי כביש 5250 שצפוי להיסלל על אדמות הכפר, ככביש גישה נוסף להתנחלות אלפי מנשה[10].

לצורך, מעבר לשטחים החקלאיים שמצידה המערבי של הגדר, הוקם סמוך לכפר "מחסום אבו סלמאן – 1419" הנפתח בבוקר ובערב לכ-15 דקות כל פעם לצורך מעבר[11].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
  2. ^ צבי אילן, יער החורשים וחורבת זכור, דבר, 26 במרץ 1975
  3. ^ 1 2 עמירה הסהגדר הזאת רק תפגע בביטחון שלכם, כי אתם משאירים אותנו בלי כלום, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2002
  4. ^ דניאל ויינברגר, ‏חורבת זכור, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 123, 3 באפריל 2011
  5. ^ תנועת השומר הצעיר , על המשמר, 21 בינואר 1955
  6. ^ עמירם אורן, במרחב התפר בין "הכפרים", כפר סבא וכפר קאסם, באתר "עמירם במשעולי ישראל", 7 בנובמבר 2016
  7. ^ מרדכי אלקן, אלפי משפחות יגורו בישובים שיזמים פרטיים מקימים בשומרון, מעריב, 15 במאי 1983
  8. ^ ע"א 8361/09 דלתא להשקעות ולמסחר (קרני שומרון) בע"מ נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון
  9. ^ נעה ווסרמן-עמיר, ‏השטחים לא רשומים, באתר גלובס, 21 בדצמבר 1998
  10. ^ צחר רותם, בין קרני שומרון לשרון אפשר, מתברר, להעביר יותר מכביש אחד וזה יעלה הון, באתר הארץ, 27 בינואר 2004
  11. ^ עזבת סלמאן - רוצים אישור לאדמה הפרטית? בתנאי שיחלקו בין היורשים!, באתר מחסום Watch,‏9 באוקטובר 2018