אבו תביללי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אבו תביללי
აბო თბილელი
Saint Abo of Tiflis.jpg
הקדוש אבו מתיפליסי
תאריך לידה 756 בבגדד
תאריך פטירה 6 בינואר 786 באל תיפליס (בגיל 29 בערך)
קדוש עבור נצרות אורתודוקסית, נצרות קתולית
תארים הקדוש המגן של טביליסי
חג 8 בינואר

הקדוש אַבּוֹ תְבִּילֵלִיגאורגית: აბო თბილელი ‏; 756786 לערך), הנקרא גם אַבּוֹ מִתִּיפְלִיס או הַאבּוֹ טְפִּילֵלִי (ჰაბო ტფილელი), היה מרטיר נוצרי והקדוש המגן של העיר טביליסי שבגאורגיה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במוצאו היה אבו תביללי ערבי, והוא גדל כמוסלמי בבגדאד. בגיל 17 (או 18), הוא מצא את עצמו בטביליסי, כשהוא הולך בעקבות הנסיך נרסס, השליט של כארתלי. נרסס, שהושמץ בפני הח'ליף, בילה שלוש שנים במאסר ושוחרר על ידי הח'ליף החדש. אבו תביללי ליווה אותו ובדרכו.

מקצועו של אבו תביללי בבגדאד היה רוקח בשמים, אמנות המצביעה על ידע בכימיה, והוא הצטיין ביצירת בשמים ומשחות. הוא היה בעל השכלה רחבה והיה בקיא ב"תורת כל האסלאם". השכלה זו כללה גם לימודי טקסטים דתיים וגם טקסטים פילוסופיים. בהגיעו למזרח גאורגיה (כארתלי), הוא שוכנע באמיתות תורת נצרות. עניין זה לא קרה מידית, אלא לאחר תהליך של התבוננות נפשית שלוותה בוויכוחים סוערים עם כמרים נוצרים ובישופים. ויכוחים אלה רק חיזקו אותו באמונתו כי הנצרות היא האמונה הנכונה. למרות זאת, בתחילה פחד אבו תביללי להמיר את דתו בפרהסיה, כיוון שגאורגיה הייתה נתונה תחת שלטון ערבי, והוא רק נטש את המנהג האסלאמי של תפילה חמש פעמים ביום והחל להתפלל על פי הנצרות. מסיבות פוליטיות נמלט הנסיך של תביללי ומצא מקלט בממלכת הכוזרים בצפון הים הכספי, אזור שהיה חופשי משליטה אסלאמית. אבו תביללי ליווה את הנסיך לממלכת הכוזרים והוטבל שם לנצרות. לאחר מכן עברו נרסס ואבו תביללי לאבחזיה, שהייתה אף היא חופשית משליטה אסלאמית, ושם באבחזיה קיים בלהט חיים נוצריים של תפילות וסיגוף, כשהוא מכין את עצמו למשימה העתידית.

הנסיך נרסס ומפלגתו חזרו לטביליסי בשנת 782. אבו תביללי לא שעה לאזהרה כי חזרתו זו מסוכנת עבורו, וחזר אף הוא לטביליסי בעקבות נרסס. במשך שלוש שנים התוודה תביללי בחופשיות על אמונתו הנוצרית ברחובות טביליסי, כשהוא מצד אחד מחזק את הנוצרים, שסבלו בגלל אמונתם תחת השלטון האסלאמי, בדוגמה האישית שלו, ומצד שני עודד את התנצרותם של בני ארצו הערבים. סדרה של איומים ואזהרות שיככו את להיטותו. בשנת 786 הוא דווח כנוצרי כלפי שלטונות טביליסי, נעצר והוקע כמומר מהאסלאם. במשפטו הוא התוודה על אמונתו הנוצרית והושאר במאסר. ב-6 בינואר 786 הוצא להורג והפך לקדוש מעונה. מסופר כי בדרכו להוצאה להורג הודה לאלוהיו על הפיכתו מצורתו הגשמית לגוף שמיימי, "הניחוח המתוק של מצוות ישו".

יואן סבניסדזה, סופר דתי גאורגי ובן זמנו של תביללי, גולל את חיי המרטיר ברומן הגיוגרפי בשם "מות הקדושים של אבו הקדוש" ("The Martyrdom of Saint Abo").

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]