אבטלה מבנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אבטלה מבנית היא סוג של אבטלה לא רצונית, הנגרמת מחוסר התאמה בין הצע כישורי העובדים במשק, לבין הכישורים הנדרשים על ידי המעסיקים בשוק (מכונה גם פער הכישורים). אבטלה מבנית נוצרת לרוב בעקבות שינויים טכנולוגיים שהופכים את כישורי העבודה של עובדים רבים למיושנים.

אבטלה מבנית היא אחת משלוש קטגוריות של אבטלה המובחנות על ידי כלכלנים, כאשר האחרות הן אבטלה חיכוכית ואבטלה מחזורית.

האבטלה המבנית עלולה להיות ארוכת טווח ואיטית לתיקון, כיוון שהיא דורשת הכשרה מחודשת של העובדים או לעיתים אף הגירה.[1]

סיבות ודוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנקודת מבט אינדיבידואלית, אבטלה מבנית יכולה להגרם מהסיבות הבאות:

  • חוסר יכולת כלכלית או החלטה שלא לרכוש השכלה או הכשרה בעבודה.
  • בחירה של תחום לימודים שלא מניב מיומנויות עבודה שנדרשות בשוק.
  • אי אפשרות כלכלית של שינוי מקום מגורים.
  • אי אפשרות לשנות מקום מגורים בגלל חוסר יכולת למכור בית (בגלל קריסת בועת נדל"ן או בגלל הכלכלה המקומית, למשל).
  • החלטה לא להעתיק מקום מגורים, כדי להישאר עם בן / בת זוג, משפחה, חברים וכו'.[2]

מנקודת מבט רחבה יותר, יכולות להיות סיבות אחרות לאבטלה מבנית, על פני מספר רב של עובדים:

  • התיישנות טכנולוגית הופכת מומחיות מסוימות לחסרות תועלת. לדוגמה, הביקוש לסדרי-טקסט ידניים נעלם עם דיגיטציה של ייצור לוחות הדפסה.
  • עלייה בפריון מפחיתה את מספר העובדים הדרושים כדי לספק את הביקוש.
  • טכנולוגיה חדשה המגדילה משמעותית את הפרודוקטיביות, אך דורשת מספר נמוך יותר של עובדים מיומנים. לדוגמה, נדרשים פחות עובדים חקלאיים כאשר מדובר בחקלאות שרובה מכנית; אלה שנותרו חייבים להיות מאומנים להפעלת ציוד. דוגמה שכיחה נוספת היא השימוש ברובוטים תעשייתיים לייצור אוטומציה. מחקר שערך קרל בנדיקט פריי ומייקל אוסבורן מצא בשנת 2013 כי כמעט מחצית מהמשרות בארצות הברית נמצאות בסיכון לאוטומציה.
  • תחרות גורמת למשרות מסוימות לעבור למיקום אחר, והעובדים לא תמיד יכולים לשנות את מיקומם גם כן. דוגמאות:
    • משרות ייצור בארצות הברית עברו מאזור המכונה כיום ערי חגורת החלודה, לערים בעלות נמוכה יותר בדרום ובאזורים הכפריים.
    • הגלובליזציה גרמה למשרות רבות בתעשייה לעבור ממדינות בשכר גבוה למדינות בשכר נמוך.
    • הסכמי סחר חופשי יכולים לגרום לשינוי מקום של משרות כחלק מהשגת יתרון תחרותי.
  • שינויים פוליטיים, למשל התמוטטות ברית המועצות.

שינויים במשק בקנה מידה גדול יכולים להיות מאתגרים במיוחד. לדוגמה, אם חברה גדולה היא המעסיק היחיד בענף נתון עבור עיר מסוימת, כאשר היא סוגרת, לעובדים לא תהיה שום חברה מתחרה לעבור אליה, כך יווצר המון עומס של הרבה אנשים שצריכים הסבה מקצועית בבת אחת על הממשלה ומערכת ההשכלה/הכשרה המקומית (ייתכן ובאותה עת הכלכלה המקומית לא מצליחה ליצור מקומות עבודה חדשים בגלל ירידה בביקוש הכללי).

בנוסף, מעסיקים עשויים לדחות עובדים מסיבות שאינן קשורות לכישורים או לגאוגרפיה, כך למשל אבטלה מבנית יכולה לנבוע גם מאפליה.

בעוד ששינויים זמניים בביקוש הכללי לעבודה גורמים לאבטלה מחזורית, אבטלה מבנית יכולה להיגרם בעקבות שינויים זמניים בביקוש מתעשיות שונות. לדוגמה, עובדי המשק לאחר השלמת הקטיף, ועובדים בעיירות הנופש לאחר סיום עונת התיירות (אבטלה עונתית). דוגמה נוספת - בועת הדוט-קום שהתקיימה בין השנים 19952001, גרמה לעלייה חדה בביקוש לעובדי טכנולוגיות המידע, שהתהפכה לפתע בשנים 2000–2001, בעקבות התפוצצות הבועה.

אבטלה מבנית משויכת לעיתים גם לעובדים שאינם מסוגלים לעבור מענף לענף, דבר העלול לקרות גם בתוך הענף עצמו כאשר טכנולוגיה מסוימת משנה את אופי העבודה בתחום.[3][4] זהו הגורם העיקרי לאבטלה מבנית, שכן הטכנולוגיה והגלובליזציה "מרוקנות" משרות רבות שדורשות מיומנויות "בינוניות" - תפקידים שבאופן מסורתי לא מחייבים תואר כלשהו.[5]

יחסים עם סוגי אבטלה אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קשה להפריד באופן אמפירי בין אבטלה מבנית לאבטלה חיכוכית. באבטלה חיכוכית, גירוי פשוט מצד הביקוש לא יעזור לבטל סוג זה של אבטלה.

אבטלה עונתית עשויה להראות כסוג של אבטלה מבנית, מכיוון שמדובר באבטלה המקושרת לסוגים מסוימים של עבודות (עבודות בנייה, עבודות משק). מדדי האבטלה הרשמיים המצוטטים ביותר מוחקים סוג זה של אבטלה מהסטטיסטיקה בטכניקות של "התאמה עונתית".

אבטלה מחזורית מתמשכת עלולה אף היא לעודד עלייה של אבטלה מבנית: אם כלכלה סובלת מביקוש מצרפי נמוך לאורך זמן, פירוש הדבר שרבים מהמובטלים נעשים אומללים, בזמן שכישוריהם (כולל כישורי חיפוש עבודה) הופכים "חלודים" ומיושנים.[6] עם הזמן, עלולים להיווצר אצלם חובות שעלולים להוביל למציאות של "חוסר-בית" ולנפילה למצב של עוני. המשמעות היא שאנשים אלו עשויים לא להתאים למשרות הפנויות שייווצרו בעתיד כאשר המשק יתאושש. משתמע מכך שביקוש ממושך גבוה עשוי להוריד את האבטלה המבנית.[7][8]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Structural unemployment crisis stalking U.S. economy". Reuters. 6 באוקטובר 2009. 
  2. ^ Mismatch Unemployment, Federal Reserve Bank of New York Staff Report No. 566, June 2013; accessed 2016-06-17]
  3. ^ The structure of the structural unemployment question, Macroblog, Federal Reserve Bank of Atlanta, April 9, 2012; accessed 2016-06-17
  4. ^ Production Skills Gap, Burning Glass Technologies, Jan. 8, 2014; accessed 2016-06-17
  5. ^ Bridge the Gap: Rebuilding America’s Middle Skills, Harvard Business School, Accenture, and Burning Glass Technologies, Nov. 14, 2014; accessed 2016-06-17
  6. ^ "Long-Term Unemployment," Rockefeller Foundation, May 2016; accessed 2016-06-17
  7. ^ "Consequences of Long-Term Unemployment," Urban Institute, Aug. 20, 2013; accessed 2016-06-17
  8. ^ "Are the Long-Term Unemployed on the Margins of the Labor Market?" Brookings Papers on Economic Activity, Brookings Institution, Spring 2014; accessed 2016-06-17