אביבה גר
 | |
| לידה |
20 באפריל 1951 (בת 75) תל אביב, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| תקופת פעילות | מ-1972 |
| עיסוק | שחקנית, מתורגמנית לשפת הסימנים הישראלית |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גר נולדה להורים חירשים, ועסקה בין השאר בתרגום לשפת הסימנים הישראלית באגודת החרשים בישראל, בטלוויזיה ובמשטרה[1]. בתיכון למדה בעירוני ט' תל אביב, והשתתפה בחוג לדרמה שריכזה הבמאית מירי מגנוס. בצה"ל שירתה בלהקת הצנחנים. עבדה שנתיים עם להקת המחול "קול ודממה" בהדרכת משה אפרתי[2]. כשטסה עם הלהקה להולנד – נשארה שם ועבדה עם במאי פורטוגזי. לאחר מכן חזרה לישראל ולמדה משחק במשך שנה אחת בסמינר הקיבוצים, בין השאר אצל נולה צ'לטון[2].
ב-1982 למדה משחק בבית-הספר הבינלאומי לתיאטרון של ז'אק לקוק בפריז עם מלגה שקבלה מממשלת צרפת.
פעילה כקריינית במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה המרכזית לעיוורים. מתגוררת בתל אביב עם בתה.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתיאטרון הצעיר: ב-1974 שיחקה בהצגה "היידה יפו" שכתב אבי קורן וביים דני ליטני.
בפסטיבל תיאטרונטו העלתה את ההצגה "גברת מקס" (הצגה זו הועלתה לראשונה בפסטיבל אדינבורו)[3], ואת ההצגה "אמא של חייל".
בתיאטרון הקאמרי: ב-1975 שיחקה בהצגה "קוריולנוס" מאת שייקספיר שביים פיטר דיוז.
בסוף 1975 החלה לשחק בהצגה "מושל יריחו" מאת יוסף מונדי שביים דוד מוכתר-סמוראי[4]; המחזה עסק בכיבוש הישראלי בשטחים ונסוב סביב דמותו של סגן אלוף המשמש כמושל צבאי המתעלל בתושבים הערבים. המחזה עורר מחלוקת ומספר חברי כנסת דרשו שהצגת המחזה תופסק[5].
ב-1976 שיחקה בהצגה "אקווס" מאת פיטר שאפר שביים פיטר ג'יימס וגילמה את המרקיזה ממונדקאר בהצגה "דון קרלוס" מאת פרידריך שילר שביים דוד מוכתר-סמוראי[6].
ב-1977 שיחקה בהצגה "אילוף הסוררת" מאת שייקספיר שביים יוסף מילוא; בהצגה "שלושה הוצמך" מאת איציק מאנגר שביים שמואל בונים, ובהצגה "יוליוס קיסר" מאת שייקספיר שביים פיטר ג'יימס[7].
בתיאטרון יובל: ב-1980 גילמה את ד"ר סקוט הרופאה בהצגה "של מי החיים האלה לעזאזל?" מאת בריאן קלארק שביים אורי רוטשילד בהפקת מרים עציוני.
בתיאטרון צוותא: ב-1980 שיחקה בהצגה "המבשר" שכתב וביים יוסף מונדי. הצגה זו הועלתה גם בפסטיבל עכו[8]. ב-1988 שיחקה שוב בפסטיבל עכו בהצגה "אני מפחדת ממך, וירג'יניה" שכתבה וביימה נויה לנצט.
בתיאטרון הסימטה: ב-1983 שיחקה בהצגה "פלישות קטנות" מאת ואצלב האוול שעיבד וביים ניקו ניתאי.
בתיאטרון אורנה פורת לילדים ונוער: ב-1986 שיחקה בהצגה "חייזר לא זר" שכתבה וביימה חגית רכבי ניקוליבסקי (על פי הברווזון המכוער) ובמחזה "הפיצוץ ברחוב אהל"ן" על־פי ספרה של דניאלה כרמי[9][10].
במרכז התיאטרוני בנווה צדק: ב-1987 שיחקה בהצגה "סוסי שוקולדה" שכתב וביים מוטי אברבוך.
ב-1993 שיחקה בהצגה "משוררים לא יכתבו שירים" שביים סיני פתר.
בתיאטרון חיפה: ב-1996 שיחקה בהצגה "אנטיגונה" מאת סופוקלס שביימה ורדית שלפי.
ב-1997 שיחקה בהצגה "דבש" מאת יהושע סובול שביימה נולה צ'לטון.
ב-1998 שיחקה בהצגה "גטו" שכתב וביים יהושע סובול.
ב-2001 גילמה את מרצדס בהצגה "נשף מסכות" מאת יהושע סובול שביים אבי מלכה[11].
ב-2002 שיחקה במחזה שאיפות של חנוך רעים, שעלה במסגרת פסטיבל תיאטרון קצר[12].
בתיאטרון הנפש: בין השנים 2005–2015 שיחקה בהצגה "מלך ההר" מאת נאווה מקמל עתיר שביים האוורד ריפ.
בטלוויזיה ובקולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1973 גילמה את דינה גמליאל בסרט "חכם גמליאל" שכתב משה הדר וביים יואל זילברג[13], ושיחקה בסדרה "עברית בסימן טוב" שכתבה רות בונדי וביים יוסי רונן.
ב-1977 גילמה את חברתו של יוני נתניהו בסרט "מבצע יונתן" שכתב וביים מנחם גולן.
ב-1982 גילמה את יונינה החירשת בסרט "אהבה אילמת" שכתב (לצד אלי תבור) וביים יואל זילברג[14]. באותה שנה שיחקה בסרט "אל תירא יעקב!" שביים ראדו גבראה, גילמה את גבי בסרט "אישה ושמה גולדה" שביים אלן גיבסון ושיחקה בסרט הטלוויזיה "סחרור" שכתב וביים צביקה קרצנר)[15].
ב-1983 שיחקה בסרט הקצר "הישרדות" שכתב יהושוע סובול, וביים רם לוי, במסגרת אוסף הסרטים "83" העוסק בכיבוש הישראלי בשטחים.
ב-1984 גילמה את יעל בסדרה "אנשים במיל" שכתבו חגית רכבי ניקוליבסקי ויהושע סובול וביים אנטואן סאלח.
ב-1985 גילמה את אילנה בסרט "מניו יורק באהבה" שכתב וביים עמוס קולק[16].
ב-1988 החלה לשחק בתוכנית הטלוויזיה "קשר משפחתי" שביימה דנה אביאל.
ב-1990 התארחה בתוכנית "קריאת כיוון" שכתב חיים אידיסיס וביימו יצחק חלוצי ושלמה אלברט.
ב-1991 שיחקה בסרט "אישה זרה" שכתבה וביימה מיכל בת-אדם.
ב-1992 גילמה את האמא בסרט "האסיסטנט של אלוהים" מאת סביון ליברכט שביים ברוך דינר[17].
ב-1994 גילמה את אירינה פלץ בפרק הרביעי בעונה השלישית של הסדרה "Love Hurts" ששודרה ב-BBC.
ב-1996 שיחקה בסרט "קיצור תולדות האוהבים" שכתב וביים יצחק צפל ישורון.
ב-1998 שיחקה בסרט "פרנק סינטרה מת" שכתב וביים נדב לויתן והתארחה באחד מפרקי הסדרה "משפחה וחצי" שביים עפר ויצמן.
בין השנים 1998–2001 גילמה את אורנה נווה בסדרת הטלוויזיה "טירונות" שכתב בני ברבש וביים אורי ברבש. בנוסף השתתפה במיני-סדרה "רצח, מצלמים", שביים רם לוי על פי ספרה של בתיה גור[18].
ב-2003 שיחקה בסרט "האחים מבורך" שכתב וביים נדב לויתן.
ב-2004 גילמה את האם בסרט "עונג שבת" שכתבו וביימו מיכל ברזיס ועודד בן-נון.
ב-2008 גילמה את אמא של יוחאי ואבישי בסדרה "סרוגים" שביים לייזי שפירא.
ב-2009 שיחקה בסדרה "אחרי הצלצול" שביים שבתאי קמינר בערוץ דיסני ישראל.
ב-2021 השתתפה בסרט שכרון ממעמקים ועדים דוממים שהופקו על ידי דינה פרלשטיין.
ב-2015 שיחקה בסרט "חתונה מנייר" בבימויו של ניצן גלעדי[19].
ב־2017 שיחקה בסדרה "כדברא" לצד אלדד פריבס ודניאל מורשת[20].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אביבה גר, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
אביבה גר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- אביבה גר, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- אביבה גר, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
אביבה גר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ ירון אביטוב, אביבה גר מדברת, כל העיר, 10 בדצמבר 1982
- 1 2 שרגא הר-גיל, נישואיה המוזרים של בת הרב, מעריב, 8 באפריל 1974
- ↑ שוש אביגל, תיאטרונטו / אביבה גר, אשה שהתחפשה לגבר, חדשות, 25 במרץ 1990
חיים נגיד, מיס מקס, מעריב, 9 במרץ 1990 - ↑ רות בונדי, גלים גבוהים במים עומדים, דבר, 12 בדצמבר 1975
שרגא הר-גיל, אנשים סגורים בין חומות יריחו, מעריב, 4 בנובמבר 1975
שרית ישי לוי, מושל יריחו - מעורר סערה, "העולם הזה", גיליון 1992 מ-5 בנובמבר 1975, עמוד 35 - ↑ שר החינוך לא יפעל להורדת "מושל יריחו", דבר, 14 בינואר 1976
יעקב העליון, סיר הלחץ של המושל, מעריב, 26 בינואר 1976
טריפ קולקטיבי - זרקו אותי לאבו עגיילה, "העולם הזה", גיליון 2077 מ-22 ביוני 1977, עמוד 56 - ↑ חוה נובק, בכורת השבוע: "אקווס" בקאמרי, דבר, 20 ביולי 1976
- ↑ יוליוס קיסר" " בקאמרי, דבר, 2 באוגוסט 1977
- ↑ פסטיבל לתיאטרון ישראלי אחר - בעכו, דבר, 15 בספטמבר 1980
- ↑ אמיר אוריין, חתול בתפקיד שלג - התיאטרון לילדים ונוער מציג: "החי־זר". מחזה ובימוי: חגית רכבי, העיר, 22 במאי 1987
- ↑ יוסי עוזרד, "הפיצוץ ברחוב אהל"ן" בתיאטרון לנוער, על־פי ספרה של דניאלה כרמי; בימוי: חגית רכבי־ניקוליבסקי;, חדשות, 12 בנובמבר 1986
- ↑ נשף מסיכות, באתר הארץ, 24 במרץ 2001
- ↑ דוד שליט, קצר מדי לטעמו של ועד העובדים, באתר גלובס, 28 בפברואר 2002
מיכאל הנדלזלץ, האורך לא קובע, באתר הארץ, 7 במרץ 2002 - ↑ נתן גרוס, בקולנוע - לחם מה הוא אומר - "חכם גמליאל", על המשמר, 19 באפריל 1974
- ↑ 3 המופלאים - אלימים בסרט ובמציאות, "העולם הזה", גיליון 2339 מ-30 ביוני 1982, עמוד 49
מאיר שניצר, סרט ישראלי - שיפודים - "אהבה אילמת". במאי: יואל זילברג; תסריט: אלי תבור, יואל זילברג, העיר, 24 בספטמבר 1982 - ↑ סחרורו של במאי, העיר, 19 בנובמבר 1982
- ↑ נחמן אינגבר, ביקורת קולנוע - עינוי סיני - "מניו־יורק באהבה" (ישראל־ארה״ב 84) בימוי ותסריט: עמוס קולק; צילום: אמנון סלומון; הפקה: עמוס קולק, העיר, 15 במרץ 1985
- ↑ שרית ישי-לוי, אני זוכרת את הבושה, חדשות, 29 במרץ 1992
- ↑ רותה קופפר, רצח בערוץ 66, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2001
- ↑ אורי קליין, על הנייר זה עובד: "חתונה מנייר" הוא בעיקר סרט מלא כוונות טובות, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2015
- ↑ גילי איזיקוביץ, מעשה כשפים מלא פאתוס בערבה, באתר הארץ, 19 בפברואר 2017
- ↑ אורון שמיר, פסטיבל טרייבקה 2023: הסרט הישראלי "העתיד" יעורר רעש כביר, באתר הארץ, 14 ביוני 2023