אביגייל פרנקס
 | |
| לידה |
1696 לונדון, ממלכת אנגליה  |
|---|---|
| פטירה |
1756 (בגיל 60 בערך) |
| מדינה |
אנגליה, פרובינציית ניו יורק |
| בן או בת זוג |
Jacob Franks |
  | |
בלהה אביגייל לוי פרנקס (באנגלית: Bilhah Abigail Levy Franks; 1696–1756 בקירוב)[1][2]הייתה אנגלייה ממוצא יהודי-אשכנזי, אשר העבירה את רוב חייה בפרובינציית ניו-יורק שבאמריקה הבריטית. נולדה בלונדון וגדלה בניו-יורק, היא נישאה לסוחר מלונדון וגידלה תשעה ילדים. על אף שהקפידה לקיים את מצוות היהדות, היא ומשפחתה התערו בחופשיות בקהילה הנוצרית. משפחתה נחשבה לאחת המשפחות הבולטות במושבות ארצות הברית.
היא ידועה בזכות המכתבים שכתבה לבנה הבכור, נפתלי, לאחר שעבר לאנגליה. בין השנים 1733–1748, תיארו מכתבים אלו את הרקע החברתי והפוליטי בניו-יורק במאה ה-18 ואת ההתבוללות ונישואי התערובת שהשפיעו על המשפחות היהודיות. שניים מילדיה של פרנקס נישאו מחוץ לקהילה היהודית וכל נכדיה התבוללו. בסוף המאה ה-18, לא נותרו לה צאצאים יהודים.
ילדותה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בלהה אביגייל לוי נולדה בלונדון למוזס רפאל לוי, סוחר יהודי-גרמני, ולאשתו רחל אשר.[2][3] היו לה ארבעה אחים.[2] אביה העביר את המשפחה לניו-יורק בראשית המאה השמונה-עשרה והפך לסוחר עשיר ומכובד בעל עסקים בין-לאומיים.[1] אביגייל קיבלה "חינוך רשמי וקלאסי".[1] כשהייתה בת אחת-עשרה, נפטרה אמה ואביה נישא מחדש לגרייס מירס, שעמה הביא לעולם שמונה ילדים נוספים.[2]
נישואים ומשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1716, כשהייתה בת 16, נישאה אביגייל לג'ייקוב פרנקס (1688–1769), איש עסקים מלונדון.[1][3] לזוג נולדו תשעה ילדים בין השנים 1715–1742; שניים מהם מתו בינקותם.[1] נישואיהם נמשכו 44 שנים, עד פטירתה של אביגייל.[1]
באותה התקופה, האוכלוסייה היהודית בפרובינציית ניו-יורק הייתה קטנה, כחמישים משפחות בלבד.[4] למרות זאת, פרנקס ניהלה בית יהודי מסורתי, הכולל שמירת שבת מחמירה, שמירת חגים, והקפדה על הלכות כשרות.[1][3][5] כל ילדיה קיבלו "שיעורי עברית" והכירו את התפילות.[3] המשפחה הייתה חלק מקהילת שארית ישראל; ג'ייקוב מילא את תפקיד נשיא בית הכנסת בשנת 1730.[3]
עם זאת, בני משפחת פרנקס היו פעילים גם בקרב הקהילה הנוצרית הרחבה. ג'ייקוב ביסס את מעמדו בסוגי מסחר שונים, ביניהם ב"סחר עבדים, ספנות פרטית, מסחר כללי ושילוח", והפך עשיר למדי.[1] משפחת פרנקס נחשבה לאחת המשפחות הבולטות בעידן המושבות בארצות הברית.[1] ג'ייקוב וחמיו, מוזס לוי, היו חלק מאחד-עשר היהודים היחידים שתרמו לבניית המגדל עבור כנסיית השילוש הקדוש במנהטן, אשר שימש כמגדלור לספינות הנכנסות.[4]
רבים מחבריה של פרנקס היו נוצרים ובילו עמה את חופשות הקיץ.[6]
החל משנת 1732 לערך, החלו אביגייל וג'ייקוב לשלוח את ילדיהם לאנגליה ללמוד את העסק המשפחתי.[2][3][5] בניהם נפתלי ומוזס השתקעו שניהם באנגליה ועזרו לפתח את קשרי המסחר של אביהם; דייוויד נהג כמותם לאחר שעבר לפילדלפיה.[6]
עקב מיעוט המשפחות היהודיות באותה התקופה במושבות אמריקה וכן עקב ההיכרות הקרובה של משפחת פרנקס עם שכניהם הנוצריים, שניים מילדיה של פרנקס התבוללו.[3][4] היא ניתקה קשר עם בתה הבכורה פִילה לאחר שזו נישאה בחשאי לאוליבר דה לנסיי, צאצא למשפחת סוחרים נוצרים הוגנוטים מניו-יורק. פילה התנצרה זמן מה לאחר מכן.[3][7] ג'ייקוב, לעומת זאת, קיבל את הנישואים מאחר שאלו "קירבו את שבט פרנקס למשפחת דה לנסיי המקושרת".[4] דייוויד נישא לאחת מבנות משפחת חבריה הנוצרים של פרנקס.[3] נפתלי ומוזס נישאו שניהם באנגליה ליהודיות – דודניותיהם מדרגה ראשונה, אך כל צאצאיהם התבוללו.[1][3] לא ידוע אם ילדיה האחרים של פרנקס נישאו.[1] בסוף המאה השמונה-עשרה, לא נותרו לפרנקס צאצאים יהודים.[1]
מכתביה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרנקס שמרה על התכתבות סדירה עם בנה הבכור, נפתלי, שחי באנגליה. שלושים וארבעה ממכתביה שרדו, ביניהם מכתב אחד מג'ייקוב ושני מכתבים מדייוויד.[3] אוסף המכתבים מתוארך מ-7 במאי 1733, ועד 30 באוקטובר 1748.[3]
המכתבים עסקו במגוון נושאים, ביניהם רכילות משפחתית וקהילתית ודעותיה של פרנקס על מצבה הנוכחי ועתידה של היהדות במושבות ניו-יורק.[3] על אף שהיא הקפידה על קיום מצוות היהדות והאמינה כי על ילדיה להינשא בתוך הקהילה היהודית, הייתה לה ביקורת כלפי המסורות היהודיות. במכתביה הביעה רצון להכניס מעט מודרניות לדת כדי לאזן את "שלל האמונות התפלות", והשמיצה את נשות ניו-יורק היהודיות כ"חבורת נשים טיפשות".[5] היא תיארה את חייהן של נשים אמריקאיות אחרות באותה התקופה, ביניהן אמה החורגת גרייס מירס לוי, ובתה הבכורה של גרייס, רחל לוי, שנישאה לאייזק מנדס סיישאס, יהודי ממוצא ספרדי.[3] פרנקס, שמוצאה היה יהודי-אשכנזי, לא התחברה עם יהודים ספרדים, על אף שחלקם היו חברים בבית הכנסת שאליו נהגה ללכת. היא כתבה לבנה על אודות הצעת הנישואים לרחל: "הקהילה הפורטוגזית הייתה כמרקחה. הם אינם חושבים עליו טובות."[6]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 Franks Family Papers, 1711-1821, [1965-1968], American Jewish Historical Society, 2003 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 5 Edith B. Gelles, Bilhah Abigail Levy Franks (1696?-1756), Jewish Virtual Library, 2008 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 Ellen Smith, Bilah Abigail Levy Franks, Jewish Women's Archive, 2009 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 Michael Feldberg, Jewish “Continuity” in Early America, Jewish Virtual Library (באנגלית)
- ^ 1 2 3 American Jewish Women's History: A Reader, NYU Press, 2003, ISBN 0814758088
- ^ 1 2 3 Eli Faber, Community, A Time for Planting: The First Migration, 1654-1820, JHU Press, 1995, עמ' 65, ISBN 0801851203
- ^ Emily Taitz, Sondra Henry, Cheryl Tallan, The JPS Guide to Jewish Women: 600 B.C.E.to 1900 C.E., Jewish Publication Society, 2003, ISBN 0827607520