אביגיל אריאלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אביגיל אריאלי
אביגיל אריאלי ונעמה שטרית בהצגה "אבא של עמליה נוסע לאוסטרליה" בבימויו של אורי אומנותי, תיאטרון חיפה, 2012

אביגיל אריאלי (נולדה ב-9 במרץ 1966), שחקנית ומנחת טלוויזיה ישראלית, מראשוני המנחים בערוץ הילדים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריאלי בתו של מרדכי אריאלי היא הינה בוגרת הסטודיו למשחק ניסן נתיב. שיחקה לאורך השנים בסרטים "המאהב" (1985) של מיכל בת-אדם, "תל אביב לוס-אנג'לס" (1988) של שמואל אימברמן, "יוסל'ה, איך זה קרה" (1989) של טל רון, "שלג באוגוסט" (1993) של חגי לוי, "חולה אהבה בשיכון גימל" (1995) של שבי גביזון, "הביוגרפיה של בן" (2003) של דן וולמן ו"גיבורים קטנים" (2006) של איתי לב.

אריאלי השתתפה בסדרות "משפט קסטנר" (1994) של אורי ברבש (ערוץ 2), "המוסד" (1996) של דודי מור (ערוץ 2), "היעלמות" (2000) של אילן שושן (ערוץ 2), "השיר שלנו" (2004-5) של שירלי שטרן ויואב צפיר (yes) ו"ילדי הים-האדום" (2005) של מרקו כרמל (ערוץ הילדים).בין השנים 1991 -1997 הנחתה בערוץ הילדים תוכניות כמו "הכיתה המעופפת", "קטעים בשש עם אביגלגליג ומנשנש" (לצד עודד מנשה) ו"כדור פורח", וב-2006 הנחתה את תוכנית הילדים "משפחתולוגיה" בערוץ "בייבי פלוס". הגישה לאורך השנים את התוכניות "מבחן בד" ו"לשבת לקום" בערוץ 2 (אשר עסקה בהורות ובגידול ילדים) ו"אביגיל אשת חיל" בערוץ 1.

אביגיל אריאלי ועינת ארליך בהנחיית הצגת ילדים בטלוויזיה

בתיאטרון השתתפה בהצגות "מראה על הגשר" ו"מחילה" בהבימה, "מים קדושים" בתיאטרון בית ליסין, "לאלו" בפסטיבל עכו ו"מחילה", "גן ריקי", "השתיקה" ו"אילוף הסוררת" בתיאטרון חיפה.

אריאלי שימשה כתסריטאית ועורכת תוכניות טלוויזיה, בין-השאר של תוכניות ערוץ הילדים.

בשנת 2007 התחילה להשתתף בסדרה של yes "ראש גדול" כאמא של התאומות קשת ודבש ובקומדיית המצבים "החיים זה לא הכול" כאחות של דפנה וכמו כן מגישה את התוכנית "יש לי שאלה" בערוץ 2, ב-2011 החלה להנחות ברשת את תוכנית האירוח והליף סטייל "סוד החיים הטובים". כותבת מדור אישי במגזין טיים אאוט תל אביב. עוסקת כבר שנים ביוגה, ואף מתפקדת כמורה ומדריכת יוגה.

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריאלי הייתה נשואה לשלומי ברכה מלהקת "משינה" ואמא לשני ילדים: רחל ויפתח (ממערכת יחסים עם השחקן ששי סמוכה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]