אביגיל קובארי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות משחק

שימוש בפרמטרים מיושנים [ בכורה ]

אביגיל קובארי
אין תמונה חופשית
לידה 14 ביולי 1987 (בת 32)
תל אביב, ישראל
סוגה מועדפת מוזיקה: אינדי רוק
משחק: דרמה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות הפעילות 2014 – הווה
דמות ידועה
שפה מועדפת עברית, אנגלית
עיסוק זמרת, מוזיקאית, שחקנית קולנוע, שחקנית טלוויזיה
פרסים והוקרה השחקנית הראשית הטובה ביותר בפסטיבל הקולנוע ירושלים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אביגיל עטרה קובארי (נולדה ב-14 ביולי 1987) היא זמרת, מוזיקאית ושחקנית ישראלית. זוכת פרס השחקנית הראשית הטובה ביותר בפסטיבל הקולנוע ירושלים לשנת 2018 עבור הופעתה בסרט פרה אדומה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קובארי נולדה בירושלים למשפחה דתית, הוריה יהודים ילידי ארצות הברית, דור שני לניצולי השואה[1]. היא האחות הקטנה מבין ארבעה ילדים והשלישית שיצאה בשאלה. בילדותה למדה באולפנה[1]. בבת מצווה שלה עלתה לתורה מול מניין נשים[2]. אמהּ, חנה לוינסקי קובארי, השפיעה עליה רבות: ״אמא שלי היא פמיניסטית בתוך הקהילה הדתית. להיות פמיניסטית דתייה, זה להתנגד כל הזמן לממסד שלך״[3]. לאחר שירותה הצבאי עברה לתל אביב כדי לעסוק במוזיקה[4]. בסביבות 2013, לאחר שחזרה מטיול בהודו, החלה תהליך של יציאה בשאלה עליו אמרה: ״הרגשתי שהטיול רוקן את הדתיות שלי ממשמעות. אם גדלתי עם האמונה שאלוהים שלי הוא הקדוש ברוך הוא, והוא שווה ליהדות והכל זו מקשה אחת – פתאום התחלתי להרגיש שזו בעצם המצאה אנושית. מאז אני עוברת תהליך איטי מאוד[2]

קובארי בוגרת לימודי תואר ראשון באמנות והוראה ממכללת סמינר הקיבוצים ומטפלת באיור ודה, שיטה הוליסטית שמקורה בהודו[2].

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתיכון קובארי שרה בלהקת הרוק הירושלמית 'השכן של הפולקע' שהקימו חברים שלה מבני עקיבא. הלהקה הצטרפה לפרויקט להקות צעירות של הפאב הירושלמי הצוללת הצהובה[2]. היא החלה ללמוד ברימון אך פרשה לאחר שנה וחצי[2], בגיל 23, ובהמשך סיפרה ש״החינוך הכי חשוב שקיבלתי שם היה איך אני לא רוצה להישמע ואיך אני לא רוצה להיראות על במה״[3]. לאחר מכן השתתפה בסדנה לכתיבת שירים בהנחיית דן תורן ומאיר גולדברג[1].

במהלך לימודיה ברימון הכירה את זיו זק ובשנת 2013 הקימה איתו את להקת האינדי רוק קובארי; הלהקה מורכבת ממאור אלוש (בס וקולות), לירן פרידמן (גיטרות וקולות), איתי כפיר (תופים), זיו זק (עיבוד, הפקה וחשמלית) וקובארי על תקן סולנית, כותבת שירים ומלחינה[5].

בשנת 2014 יצא אלבום הבכורה של הלקה, "דת בית אלוהים אהבה".

בשנת 2016 יצא אלבומם השני, ״פיל שמן", אשר נכתב במהלך מסע רגלי באירופה, בעקבות פרידה.

בשנת 2018 יצא אלבומם השלישי, ״בת זקונים״, שהופק בתמיכת פרס לעידוד יצירה מטעם אקו"ם[6]. האלבום זכה לביקורות אוהדות בתקשורת[7][8] ובמסגרתו הופקו קליפים לשירים "פסים צהובים"[9] ו"איילות"[10]. במהלך השנה השתתפה הלהקה בפסטיבל אינדינגב; בן שלו כתב על ההופעה כי ״יש אצל קובארי פער מעניין בין טקסטים שנכנסים באומץ לפינות היותר מחוספסות של הנפש לבין הבעה ווקאלית נקייה וצלולה. היא לא צריכה לצרוח כדי להיות נוקבת, ויש באישיות היצירתית והבימתית שלה, לצד הרגישות, גם יסוד ממזרי וחופשי[11]

משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2016 קובארי הפציעה לראשונה בתוכנית הטלוויזיה אורי ואלה בכיכובם של שלמה בראבא ודינה סנדרסון[4]. הבמאי יובל שפרמן פגש את קובארי כשהיא מילצרה בבית קפה ולאחר מכן הזמין אותה לעשות אודישן[2]. היא שיחקה את זוהר, סטודנטית לאמנות וחברתה הטובה של אלה, המזמינה אותה להתגורר איתה ועם אורי בביתם. בפרק מס' 6 היא שרה דואט ביחד עם אורי (בראבא); השיר ״נשבעתי לחזור אליך״ נכתב על ידי גל תורן שגם השתתף בסדרה בתפקיד אורח[12].

בשנת 2017 הפיקה סרט סטודנטים קצר בשם ״סימונה ועדן״.

בשנת 2018 קובארי כיכבה בסרט פרה אדומה לצד גל תורן ומורן רוזנבלט. היא שיחקה את בני, נערה דתיה בת 17 שמתגוררת עם אביה (תורן) בהתנחלות בסילואן ומתאהבת ביעל (רוזנבלט), בת שירות לאומי. קובארי זכתה על הופעתה בסרט בפרס השחקנית הראשית הטובה ביותר בפסטיבל הקולנוע ירושלים[13]. במהלך אותה שנה, השתתפה קובארי בסרט גאולה המספר את סיפורו של מנחם (משה פולקנפליק) אלמן חרדי ואב לגאולה, ילדה חולת סרטן בת 6 (אמילי גרנין); היא משחקת את שרהל'ה, בת השכנים שמסייעת לו כבייביסיטר[14].

בשנת 2019 השתתפה בתפקיד ראשי בסדרה "מתיר עגונות" לצד אביב אלוש. התוכנית משודרת בערוץ כאן 11. לקראת עליית הסדרה לאוויר, יצא השיר "גלה נא" בביצוע אלוש קובארי. אלוש כתב והלחין את השיר, שלווה בקליפ עם סצנות מתוך הסדרה[15].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קובארי רווקה ומתגוררת בתל אביב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראיונות


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 נטע עמית, "יש מרחק מיקרוסקופי בין סיפוק לחיפוש": אביגיל קובארי שרה את האוטוביוגרפיה שלה, פוליטיקלי קוראת, ‏22 בינואר 2019
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הדס בשן, ‏לא רוצה לשחק את תפקיד הכוסית על הבר, באתר ‏mako‏‏, ‏19 בינואר 2017‏
  3. ^ 3.0 3.1 בן שלואביגיל קובארי מתאהבת בכל מה שזז, באתר הארץ, 25 במרץ 2014
  4. ^ 4.0 4.1 הכירו את אביגיל קובארי – זוהר ב"אורי ואלה", HOT Magazine
  5. ^ Our Story, פייסבוק, ‏8 במאי 2018
  6. ^ איתמר זהר, שיר השנה - לגברים בלבד, באתר הארץ, 26 באפריל 2018
  7. ^ טל אורן, יאיר בריל, תתחדשו: עשרה אלבומים שכדאי לקנות לראש השנה 2018, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2018
  8. ^ דנית צמית, ‏לשרוף את אמריקה ולהתאהב בפריז: קליפים חדשים, באתר "ידיעות אחרונות", 13 באוגוסט 2018
  9. ^ סרטונים קובארי // פסים צהובים, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 4:26)
  10. ^ סרטונים קובארי // איילות, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 4:06)
  11. ^ בן שלואינדינגב 2018: פסטיבל מחובר, מגיב, מעורב וביקורתי, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2018
  12. ^ סרטונים נשבעתי לחזור אליך - אורי ואלה - בביצוע שלמה בראבא ואביגיל קובארי, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:25)
  13. ^ פסטיבל הקולנוע ירושלים 2018 גאה להכריז על הזוכים, פסטיבל הקולנוע ירושלים, ‏2018
  14. ^ שמוליק דובדבני, ‏ביקורת סרט - "גאולה": מצאנו את השחקן הכי משמעותי בקולנוע הישראלי, באתר "ידיעות אחרונות", 24 בדצמבר 2018
  15. ^ אביב אלוש ואביגיל קובארי – הגלה נא, באתר ‏mako‏‏, ‏29 באוקטובר 2019‏