אביגיל (מאחז)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אביגיל הוא מאחז בתחום מועצה אזורית הר חברון. ממוקם על גבעה בין סוסיא למעון, נקרא על שמה של אביגיל, אשת נבל הכרמלי שעל פי המקרא התגוררה במעון המקראית שמזוהה באתר סמוך.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאחז הוקם בערב יום הכיפורים תשס"ב (2001) על ידי אלישע מדן, בנו של הרב יעקב מדן, שהתגורר באוטובוס שהביא לגבעה[1][2]. אחר כך הצטרפו אליו פעילים נוספים, שהחלו בהכשרת השטח והקמת מבנים. מיד לאחר מכן הוצאו צווי הפסקת עבודה למקום על ידי המנהל האזרחי, מאחר שהבנייה נעשתה בלא תוכנית מתאר ואישורים. צווי הפסקת העבודה לא מומשו. ב"מפת הדרכים", תוכנית ההסדר המדיני שנרקמה ב-2003, בתקופת הנשיא ג'ורג' בוש, הייתה התחייבות של ראש הממשלה דאז אריאל שרון לפנות 26 מאחזים, בהם אביגיל[3]. במקביל פנו פלסטינים בעלי קרקעות במקום לבג"ץ, בטענה שבמקום (הקרוי אום אל-שוקחאן) אדמות פרטיות בבעלותם, באמצעותם הם מתפרנסים מחקלאות פלחה, מטעי עצי זית ועדרי צאן. בנוסף טענו לזכויות בקרקע מכוח עיבוד רב שנים[4]. בג"ץ הוציא צו ביניים שהקפיא את עבודות הפיתוח עד לבירור מעמד הקרקע. הדיונים נמשכו כשנתיים וחצי, בסופם נמחקה העתירה לאחר שנקבע שההתנחלות עצמה ממוקמת על קרקע שהוכרזה כאדמות מדינה[5].

באביגיל מתגוררות נכון לשנת 2021 כ-50 משפחות. במקום קיימים כמה מבני קבע, בית כנסת, מקווה, גן ילדים, פעוטון וכן פועלים בו מספר עסקים עצמאיים. עד שנת 2008 פעל ביישוב דיר עזים שסיפק חלב למחלבה בסוסיא.

בשנת 2013 הוגשה עתירה נוספת לבג"ץ בטענה שבמאחז הוקמו חמישה מבנים על קרקע פרטית, כי כביש הגישה למאחז עובר על קרקע פרטית וכי המנהל האזרחי מונע או אינו דואג לגישה חופשית של בעלי קרקע בסמוך למאחז לאדמותיהם. בעקבות העתירה פונו המבנים נשואי העתירה, המדינה החלה בהליך להסדרת הכביש ובמקביל הבטיחה לעשות מאמץ לאפשר גישה של העותרים לקרקעותיהם[6][7].

בדצמבר 2013 ביקר במאחז שר הביטחון משה יעלון, והכריז שעבודת המטה להכשרת המאחז נמצאת בעיצומה[8]. המהלך להכשרת המאחז נתקל בקשיים משפטיים, מאחר ששבעה בתים במאחז נמצאים בשטח אש 918, שטח אש שב-1999, פינתה ממנו המדינה מאות פלסטינים, הרסה את כפריהם וסתמה את בורות המים. לאחר מכן הוגשה עתירה לבג"ץ המבקשת למנוע פינוי נוסף. ב–2012 הודיעה המדינה לבג"ץ כי שטח האש נחוץ לה, ולא תתאפשר שהיית קבע במקום[9].

בספטמבר 2021 יצאה קבוצה של מספר נערים מאביגיל לחוות מעון, לאחר שנזרקו עליהם אבנים מהכפר אל מופאקרה, תקפו נערים שאינם תושבי המקום ויידו אבנים בכפר מופקרה הסמוך.[10][11]

מעיינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמוך לאביגיל מצויים שני מעיינות מים, ששימשו את הפלסטינים תושבי האזור להשקיה ולצאן, ומתנחלי אביגיל השתלטו עליהם[12]:

  • "עין אל ביד'א" (בערבית "המעיין הלבן") נמצא כק"מ מצפון למאחז[13].
  • "המעיין הנסתר" מעין ובריכת מים קטנה החבויה בתוך מערה במעלה כביש הגישה למאחז.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רועי הולר, חילונים, דתיים, ג'וקים, נחשים, באתר ynet, 8 במאי 2005
  2. ^ נדב שרגאיראשי המתנחלים חשים שאיבדו שליטה על "נוער הגבעות", באתר הארץ, 19 באוקטובר 2002
  3. ^ נדב שרגאיההנהגה המשיכה בדיונים - והנוער הקים מאחז, באתר הארץ, 11 במאי 2003
  4. ^ יוסף אלגזיבמקום שהיתה אביגיל המקראית, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2005
  5. ^ בג"ץ 7683/01 מוחמד ג'יברין ואח' נ' המנהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון ואח', ניתן ב-19 באוקטובר 2003, באתר בית המשפט העליון
  6. ^ בג"ץ 5300/13 אחמד מוחמד אחמד מוחמד ואח' נ' שר הבטחון ואח', ניתן ב-19 בינואר 2015
  7. ^ פירוט טענות העותרים באתר עמותת "רבנים לזכויות אדם", המייצגים את העותרים
  8. ^ עמירה הסמשרד הביטחון מקדם את הכשרת המאחז אביגיל בדרום הר חברון, באתר הארץ, 21 בפברואר 2014
  9. ^ חיים לוינסוןהמדינה מבקשת להכשיר מאחז בשטח אש בו דרשה להרוס כפרים פלסטיניים, באתר הארץ, 1 ביוני 2014
  10. ^ קימון, אלישע בן; גולדיטש, חיים; לוי, אליאור (28 בספטמבר 2021). "עימותים אלימים בדרום הר חברון: ילד פלסטיני נפצע בראשו מאבן | תיעוד". Ynet (בעברית). בדיקה אחרונה ב-21 בנובמבר 2021. 
  11. ^ חלבי, עינב (2 באוקטובר 2021). "אחרי ההתפרעויות בדרום הר חברון: מאות פעילים הובילו מים לכפר שאנשיו הותקפו". Ynet (בעברית). בדיקה אחרונה ב-21 בנובמבר 2021. 
  12. ^ המשרד לתיאום עניינים הומניטריים של האו"ם - דו"ח מיוחד- ההשפעה ההומניטרית של השתלטות מתנחלים על מעיינות פלסטיניים
  13. ^ אורן זיו, פעילים ותושבים פלסטינים חזרו למעיין עין אל בידה אחרי 15 שנה, באתר "שיחה מקומית", 4 בינואר 2020