אביטל גזית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אביטל גזית
פרופסור אביטל גזית
פרופסור אביטל גזית
ענף מדעי אקולוגיה
מקום מגורים ישראלישראל  ישראל
עיסוק ביולוג עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פרופסור אביטל גזית הוא ביולוג מומחה באקולוגיה של נחלים ומקווי מים מתוקים, הראשון שעסק והניח את התשתית לשיקום נחלים בישראל[1]. גזית הוא זוכה פרס השר להגנת הסביבה למצוינות סביבתית לשנת 2011 בקטגוריית אישים בעלי הישגים יוצאי דופן[2].

גזית החל את לימודיו בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב אצל פרופסור מנדלסון, הנחשב לאחד ממייסדי שימור הטבע בישראל והמחקר הזואולוגי בה וזוכה פרס ישראל. מחקרו של גזית בתואר השני עסק בקבוצת חרקי מים בלתי מוכרת בשנות ה-60 של המאה הקודמת – שעירי כנף. בעקבות מחקרו זה נתגלו גם מינים חדשים למדע. גזית המשיך את לימודיו לתואר השלישי באוניברסיטת מדיסון, ויסקונסין, ארצות הברית במרכז המוביל במחקרי לימנולוגיה (תחום מחקר האקולוגיה של מקווי מים מתוקים), בהנחיית פרופ' האסלר (Arthur D. Hasler), לימנולוג בעל שם וראש האגודה האמריקאית לזואולוגיה לשעבר. מאז שובו לארץ עמד גזית בראשון המכון לחקר שמירת הטבע ולאחר מכן בראש המחלקה לזואולוגיה. מחקריו של גזית מתמקדים באקולוגיה של הכנרת, שיקום נחלים ים תיכוניים, ושיקום בריכות חורף. בהקשר האחרון, הוביל גזית מהפכה חסרת תקדים של שיבת ברכות החורף לנוף הארץ. בית גידול ייחודי זה שעובר שינויים עונתיים של הרטבה והתייבשות הוא נוף הולך ונעלם בכל אגן הים התיכון, כתוצאה מפעילות אדם[3]. עם תלמידיו, הוביל את שיקומו של הירקון תוך כדי פיתוח מתודולוגיה חדשנית לבדיקת בריאות הנחל על פי חברת היצורים המאכלסת אותו[4]. נוסף על הירקון היה שותף בשיקומו של הקישון ונחלים נוספים רבים[5].

גזית הוא זוכה פרס השר להגנת הסביבה למצוינות סביבתית לשנת 2011 בקטגוריית אישים בעלי הישגים יוצאי דופן. מנימוקי ועדת הפרס: "המחקרים הרבים שביצע, הסקרים הסביבתיים שערך והידע הרחב שצבר, הם הבסיס להבנתו העמוקה והמקפת של פרופ‘ אביטל גזית בכל הקשור בהגנה ובשיקום של נחלי ישראל. עקרונות שהניח פרופ‘ גזית להגנה על נחלים ולשיקומם הפכו לבסיס המקצועי המנחה את החלטותיהם ופעילותם של אנשי המקצוע ושל מקבלי ההחלטות בתחום זה - ברשות המים, במשרד להגנת הסביבה, ברשויות הנחלים וברשות הטבע והגנים. בזכות הדוחות המפורטים שפרסם פרופ‘ גזית, חוות הדעת שלו והרצאותיו בפורומים אקדמיים ואחרים, הפכה פעילותו של פרופ‘ גזית להיות מאבני היסוד של פעולות שיקום הנחלים הנעשות כיום בארץ."[2]

בשנים האחרונות גזית הוביל שורה של מאבקים סביבתיים וביניהם: שיקומו של נחל רבה (שעיריית ראש העין הפכה אותו לנחל מצופה בטון ב 2013)[6]. גזית עסוק בחינוך הציבור לאהבת הטבע ולשמירתו תוך כדי הנחלת אהבתו לבריכות החורף [7][8]. הוא עוסק רבות בפעילות מקצועית התנדבותית המסייעת לרשויות מקומיות ולארגוני סביבה מקומיים. על כך זכה לאחרונה באות הוקרה מרשויות מקומיות בשרון. כיום גזית הוא חבר סגל (גמלאי) בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת ת"א, ומשמש בבית הספר פורטר ללימודי (שהיה ממיסדיו) כראש התוכנית המחקרית לתואר השני. בנוסף הוא חבר הוועד המנהל של החברה להגנת הטבע, משמש כיועץ מומחה לרשות ניקוז נחל קישון ולקרן לשמירה על שטחים פתוחים של רשות מקרקעי ישראל[4].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]