אבינוף פרומר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אבינוף פרומר

אבינוף פרומר (נולד ב-21 במאי 1969) הוא פעיל חברתי, סוכן נסיעות, קופירייטר בהכשרותו, מראשי המאבק באיידס בישראל, ומהפעילים הבולטים בקהילת הלהט"ב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרומר נולד בגבעתיים בשם אברהם פרומר. בגיל 17 שינה את שמו לאבינוף, ויצא מהארון בפני משפחתו. פרומר למד בתיכון קלעי בגבעתיים במגמה ריאלית. בתקופת נערותו היה פעיל בתנועות הצופים והנוער העובד, שם הדריך קבוצת נוער. כמו כן רקד בלהקת המחול הורה גבעתיים.

בספטמבר 1988, בגיל 19, בעת שירותו הצבאי בנח"ל, אובחן פרומר כנשא נגיף ה-HIV, ושוחרר מהשירות כעבור מספר ימים. לאחר מכן הקדיש את מרצו לפעילות ציבורית לשינוי המודעות למחלת האיידס במסגרת התנדבותית ומקצועית במסגרת בלה דואגת פרויקט ההסברה לקהילה הגאה באגודת הלהט"ב, ולאחר מכן במסגרת הוועד למלחמה באיידס.

בשנה לאחר גילוי נשאותו היה שותף להפקת יום הזיכרון הראשון בישראל לנפטרים ממחלת האיידס (מאי 1989), שנערך בכיכר רבין. בהמשך אותהּ השנה, בעודו בן 20 בלבד, היה שותף להקמת ולהפעלת קבוצת התמיכה הראשונה בישראל לאנשים החיים עם נגיף ה-HIV.

במהלך 1990 שימש פרומר כנציג ישראלי ראשון בכנס בינלאומי של נשאי וחולי איידס במדריד, ובשנת 1991 השתתף במשלחת לכנס דומה בלונדון, שם הכיר את בן זוגו ריצ'רד יואן, שהיה נציג אוסטריה. פרומר החליט לעבור לגור בווינה ולאחר כשנתיים של חיים משותפים והתדרדרות מצבו הבריאותי, נפטר יואן ממחלת האיידס בגיל 33 (ב-20 במרץ 1994). פרומר היה ממקימי פרויקט השמות בישראל.

לאחר שובו לישראל הצטרף לארגון בלה דואגת, שהוקם כמה חודשים לפני-כן במטרה לבנות לראשונה לקהילת הלהט"ב, כקבוצה בסיכון גבוה, מערך הסברה ייעודי המופעל על ידי קבוצת מתנדבים בראשות נעם הולדנגרבר (היו"ר הראשון), ועד במהרה נבחר ליו"ר הארגון. לאורך השנים הפיק הארגון מסעות הסברה רבים, שבהם נטל פרומר חלק בצוות הקריאטיבי בניהולו של אורי ינץ, ושרובם צולמו על ידי צלם האופנה איתן טל. בין הקמפיינים החריפים: "איידס בעיה שלנו" (1997), "רק עם קונדום, לי זה לא יקרה" (2003) בכיכובו של חי בן שושן, שחברת דן סירבה להעלות על גבי האוטובוסים שלהּ.

בינואר 1995 הקים פרומר את "קפה פלוס" – בית קפה ייחודי שפעל אחת לחודש, אשר יועד לנשאים, לקרוביהם, לחברים ולבני זוגם. "קפה פלוס", שפעל לסירוגין במשך 8 שנים במקומות שנים, ערך הופעות והרצאות בנושאים משתנים. במקביל החל פרומר בקיום מסיבות סגורות לנשאי ונשאיות HIV.

בספטמבר 1995 הפיק ארגון בלה דואגת בראשותו את פסטיבל הוויגסטוק הראשון בגן העצמאות בתל אביב – מופע של אמני דראג. האירוע יועד לגיוס כספים עבור המאבק באיידס ולקידום המודעות למחלה. פרומר הנחה את המופע בדמותהּ של נופית תידהר. בעקבות ההצלחה הוחלט להמשיך במסורת. בין השנים 1996–1997 היה פרומר המפיק בפועל את אירועי הגאווה. במאי 1998 לקח חלק פעיל במהומות הוויגסטוק מול המשטרה.

פרומר בדמותהּ של נופית תדהר, ויגסטוק

בין השנים 19951999 הופיע פרומר כדראג קווין בשם הבמה "נופית תדהר" ברחבי הארץ במועדונים, באירועים המוניים ובטלוויזיה. היה משתתף קבוע ב"מופע הקברט של נינו אורסיאנו", והשתתף בפסטיבלי דראג ובמצעדי הגאווה והאהבה.

לצורך חשיפת בלה דואגת ואירוע הוויגסטוק הוזמן רן קוצר להפיק ולביים סרט תיעודי. רן קוצר בחר בפרומר להיות הדמות המובילה את הסרט "סיפור חיובי" – סרטו הראשון, שנעשה במסגרת החוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב. בסרט, שהוקרן בערוץ 2, נחשפים פרומר וסיפור חייו עד אז. הסרט הוקרן בפסטיבל הקולנוע ירושלים ובפסטיבלים מסביב לעולם, ואף זכה לכתבה במהדורה הראשונה של עיתון הזמן הורוד.

בעקבות יציאת הסרט זכה פרומר לחשיפה תקשורתית מסיבית וארוכת שנים ברדיו, בעיתונות הכתובה (במוספים 7 ימים של ידיעות אחרונות, סוף שבוע של מעריב) ואף בטלוויזיה – בתוכניות בוקר, תוכניות אקטואליה, בחדשות ובפריים טיים: "ממני" עם מני פאר ו"לילה גוב" עם גידי גוב. פרומר הרצה במאות מפגשים מול בני נוער חיילים ונוער גאה בכל רחבי הארץ.

פרומר היה השני בישראל שנחשף כנשא HIV, לאחר פטריק לוי, שחשיפת נשאותו הובילה לפיטוריו מעבודתו כמורה במשרד החינוך.

בשנת 1997 התאגדו ארגוני האיידס בישראל למטה מאבק בראשותו של רמי הסמן להכנסת התרופות המשולבות לטיפול באיידס "קוקטייל התרופות" לסל התרופות של משרד הבריאות. כיו"ר בלה דואגת היה פרומר בין ראשי המאבק בן 70 הימים, אשר כלל הפגנות, ריאיונות תקשורתיים, משלחות נשאים לכנסת והפעלת שדולה פעילה, ריסוס כתובות גרפיטי ותובענה ייצוגית בבית הדין האזורי לעבודה מטעם האנשים החיים עם הנגיף. כאחת מפעילויות מטה המאבק יזם והפיק את כנס הנשאים הראשון בבית החולים תל השומר, אשר הפך מאז למסורת.

בשנת 1998 יזם פרומר במסגרת בלה דואגת את הקמת פרויקט "קו לנשא", אשר פעל כשנתיים. מטרת הפרויקט הייתה מתן תמיכה טלפונית ואנונימית לנשאים, לבני משפחותיהם, לקרוביהם ולבני זוגם, והמתנדבים בקו הסיוע היו בעצמם נשאים ונשאיות פעילים שהיוו דוגמה חיובית. בשנה זו הפיק וערך פרומר את תוכנית הרדיו של נינו אורסיאנו "סינדרלה יוצאת מהארון" ברדיו השרון (99FM), תוכנית רדיו לילית ראשונה מסוגה לקהל ההומוסקסואלי.

בדצמבר 1999 קיבל פרומר את אות יקיר הוועד למלחמה באיידס. בשנת 2002 פעל בשירות הוועד למלחמה באיידס כרכז התמיכה החברתית לטיפול בתלונות הנשאים ואף הפעיל מרכז חלוקת תרופות לעובדים זרים החולים באיידס. פרומר המשיך בעבודתו בוועד למלחמה באיידס עד שנת 2007.

במאי 2010 הפיק פרומר מטעם משרד הנסיעות "יש תיירות" את הפלגת הגאווה הראשונה שיצאה מישראל לטורקיה ולקפריסין על אוניית התענוגות מג'יק 1.