אביעד קליינברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אביעד קלינברג)
אביעד קליינברג
לידה 25 בנובמבר 1957 (בן 66)
באר שבע, ישראלישראל ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אביעד קליינברג (נולד ב-25 בנובמבר[1] 1957) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב, ונשיא המרכז האקדמי רופין, מאז 2021. בין 2015 ל-2019 היה ראש בית הספר להיסטוריה ע"ש צבי יעבץ באוניברסיטת תל אביב. קליינברג היה מנהל ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב ע"ש חיים רובין. הוא עוסק בתולדות ימי הביניים באירופה ובתולדות הנצרות והתאולוגיה הנוצרית.

חייו ופועלו האקדמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד וגדל בבאר שבע. קיבל דוקטורט בשנת 1989 מאוניברסיטת טורונטו, שעניינו לימודי ימי הביניים. נושא עבודת הדוקטור: "קדושים חיים ומוניטין של קדושה בימי הביניים". גם בהמשך הרבה לחקור את תחום סיפורי הקדושים, ולאורך השנים פרסם מאמרים רבים בנושא.

בשנת 1994 התמנה למרצה בכיר בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב, קודם לדרגת פרופסור חבר בשנת 2004 וקודם לדרגת פרופסור מן המניין בשנת 2008. בשנים 2000 - 2004 כיהן כראש החוג ללימודים כלליים ובינתחומיים ומשנת 2001 ועד 2022, ניהל את ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב. מדצמבר 2015 עד נובמבר 2019 היה ראש בית הספר להיסטוריה על שם צבי יעבץ.

תחום מחקרו של קליינברג הוא הנצרות מראשיתה ועד לעת החדשה. הוא תרגם את הספר "וידויים" של אוגוסטינוס הקדוש, שנחשב לאוטוביוגרפיה הראשונה בתולדות המערב והוא בעל השפעה רבה על הספרות, הפילוסופיה והתאולוגיה הנוצרית.

הוא מפרסם בלוג בשם "מבט על ההיסטוריה של העתיד"[2].

קליינברג היה בן זוגה של פרופ' יערה בר-און. הוא אב לשלושה ילדים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Prophets in Their Own Country[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1992 יצא ספרו "Prophets in Their Own Country: Living Saints and the Making of Sainthood in the Later Middle Ages" (כלומר "נביאים בעירם: קדושים חיים ומעמד הקדוש בימי הביניים המאוחרים"). הספר עוסק בסיפורה של תופעת הקדושה הנוצרית בחיי היומיום של אנשי ימי הביניים המאוחרים. קליינברג מתמקד במפגש בין קדושים חיים לבין קהילות מאמיניהם. הוא מתאר תהליך שבמהלכו מכירה הקהילה באחד מחבריה כקדוש ומנתח את הדינמיקה ההופכת אדם אחד לקדוש בעוד שמשנהו אינו נהיה כזה. חשיבותו של הקדוש במקרים רבים הוא בהעניקו משמעות לאירועים סתומים והוא נוסך אופטימיות בחברה קשת היום החיה בעולם האכזר של התקופה. זהו מחקר סוציולוגי, אנתרופולוגי והיסטורי של התופעה.

מעמדו של הקדוש נתון כל העת לביקורת מצד עדת מאמיניו. הספר אף דן ביחסים בין הקדושה הכנסייתית הקאנונית לבין זו שצמחה במסגרת הקהילה וקובע כי במקרים רבים הקהילה וקדושיה, ולא ההיררכיה הכנסייתית, העניקו את התוכן להופעה. קליינברג מספר את סיפורם של ארבעה קדושים: דוסלין מדין, כריסטינה משטומלן, לוקארדיס מוויימאר עלית ופרנציסקוס מאסיזי. בסיום הספר מתאר קליינברג את תופעת הניסים וחשיבותה בבניית הקריירה של הקדושים וכן את התפתחות מערכת היחסים בינו לבין הקהילה בה הוא חי. הספר דן בהיווצרות אגדות על קדושים נוצריים בקרב הקהילה הכפרית, לפני שהכנסייה ניכסה אותם לעצמה והכירה בהם.

רגל החזיר של האח ג'ינפרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהדורה העברית בהוצאת זמורה ביתן, 2000

בספר זה מתאר קליינברג את הנתיב דרכו מתעלת הכנסייה הנוצרית את סיפור הקדושים לטובתה, תוך שהיא מחליטה מי ראוי להערצה ומי לא. הכנסייה הנוצרית עיבדה את סיפורי הקדושים העממיים באופן שיתאימו לאמונה הנוצרית המקובלת וכך הרחיבה את השפעתה וחיזקה את מעמדה בקרב עדת המאמינים. הכנסייה אף חיברה ביוגרפיות לקדושים שהיו בחזקת אלמונים, על מנת להופכם לסיפורים נורמטיביים. באמצעות סיפור חיי הקדוש, מעשיו הטובים ומידותיו התרומיות, יצרה הכנסייה תעמולה להעברת מסריה לקהל המאמינים הנוצרי.

הספר מתאר את פולחן הקדושים מן המאה הרביעית ועד למאה השלוש עשרה לספירה, ואת התפתחותו לאורך השנים. הוא מנסה לחשוף את עולם הדעות והאמונות של המאמין הפשוט בתקופת ימי הביניים לפי ספורי הקדושה הנוצריים. קליינברג כותב בין השאר על פרנציסקוס הקדוש והופעת פצעיו של ישו על גופו, על המרטירית הצעירה פרפטואה (אנ') שהכתיבה יומן בכלא, על ניקולאוס הקדוש שהיה לסנטה קלאוס, על יוליאנוס, קדוש שרצח את הוריו, על שמעון איש העמוד, שבילה שנים רבות על עמוד ועל האח ג'ינפרו, פרנציסקני שוטה (או משתטה) מן המאה ה-13 שעל שמו קרוי הספר. הוא מתאר את עולמם של הקדושים כפי שהוא משתקף בקובץ פופולרי מן המאה ה-13, "הגדת הזהב” של יקובוס מוארזה, שהיה הספר הנקרא ביותר בימי הביניים, למעט כתבי הקודש. בספר נפרש מגוון רחב של אגדות קדושים, רובם מן העבר המיתולוגי של הנצרות, עת הייתה דת נרדפת באימפריה הרומית. האגדות מסופרות באופן ציורי ומלהיב על מנת לספק חומר חינוכי לדרשן כדי להעביר את מסריו.

ספרים נוספים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קריאת ביניים: מדריך קצר לימי הביניים במערב, 2020. הספר הוא מבוא לתקופת אלף השנים המכונה "ימי הביניים".
  • מדריך לחילוני: איך לא להאמין בלי להתנצל, 2019. הספר מציג את הטענות הדתיות העיקריות ומציע להן מענה חילוני.
  • שבעת החטאים - רשימה חלקית, ספרי עליית הגג, ידיעות אחרונות - ספרי חמד, 2007.

הספר תורגם לאנגלית (בהוצאת הרווארד), צרפתית, גרמנית, איטלקית, פורטוגזית והולנדית.

ספר שתרגם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • וידויים/ אוגוסטינוס; תרגם מלטינית והוסיף מבוא, הערות ואחרית דבר: אביעד קליינברג. תל אביב: המוסד לתרגומי מופת, ספרי עליית הגג, ידיעות אחרונות, 2001.

ספרים שערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בטן מלאה: מבט אחר על אוכל וחברה. ירושלים: כתר, 2005.
  • על אהבת אם ועל מורא אב: מבט אחר על המשפחה. ירושלים: כתר, 2004.
  • לא להאמין: מבט אחר על דתיות וחילוניות. ירושלים: כתר, 2004.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על ספריו:

מכּתביו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]