אביעזרי זליג אוירבך (בוכסווילר)
| לידה |
י"ז בחשוון ה'תפ"ו ברודי |
|---|---|
| פטירה |
ט"ז בשבט ה'תקכ"ח (בגיל 42) בוכסווילר (אנ') |
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי באטנדורף (גר') |
| רבותיו | רבי צבי הירש אוירבך, רבי יהונתן אייבשיץ |
| בני דורו | רבי ידידיה טיאה וייל, רבי יוסף דוד זינצהיים |
| אב | רבי צבי הירש אוירבך |
| צאצאים | רבי אברהם אוירבך |
| חותנים | רבי יצחק זינצהיים |
  | |
רבי אביעזרי זליג אוירבך (בכתיב שנהג בזמנו: אביעזרי זעליג אויערבך; י"ז בחשוון ה'תפ"ו, 1725, ברודי – ט"ז בשבט ה'תקכ"ח, 1768, בוכסווילר (אנ')) היה רב גרמני-אלזסי, מתלמידי רבי יהונתן אייבשיץ.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בברודי שבגליציה לרבי צבי הירש אוירבך ואשתו דאברש. אביו היה באותה עת אחד מדייני הקהילה. בילדותו נדדה משפחתו בין מספר קהילות, בהתאם לתפקידי הרבנות של אביו, ובהיותו כבן שבע, השתקעה משפחתו בוורמייזא שבגרמניה, לאחר שאביו התמנה לראש ישיבה בקלויז שהוקם אז בקהילה. בצעירותו למד תורה מפי אביו בקלויז בוורמייזא, ובשנת ה'תק"ה (1745) בערך נסע למץ ללמוד בישיבתו של רבי יהונתן אייבשיץ, שהיה אז מרא דאתרא של יהדות מץ. הוא למד אצל רבי יהונתן אייבשיץ עד שהאחרון עזב את מץ בדרכו לרבנות קהילות אה"ו, בשנת ה'תק"י. בתקופה זו, כתב כרכים ובהם סיכומי שיעורים ששמע מרבו, ולימים שימשו כרכים אלה להדפסת חידושי רבי יהונתן.[1] בכמה מקומות בכתבי יד אלו, ישנן הערות של רבי יהונתן עצמו על סיכומי תלמידו.[א]
בב' בניסן ה'תק"י (1750) נשא לאישה את גיטל, בתו של רבי יצחק זינצהיים (אביו של רבי יוסף דוד זינצהיים), שהיה אז אב"ד אדנקובן (אנ'). מיד לאחר מכן, עזב רבי יצחק זינצהיים את אדנקובן לאחר שנבחר כרבה של טריר, ובז' באייר נקרא חתנו להחליף אותו ברבנות אדנקובן.
בכ"ג באדר ה'תקכ"ג (1763), נבחר לאב"ד בוכסווילר (אנ'), ובה' בתמוז הגיע לעיירה והחל לכהן בתפקיד. בוכסווילר הייתה בירת רוזנות הנאו-ליכטנברג,[ב] ורבנות בוכסווילר נחשבה לרבנות המחוזית ששאר קהילות הרוזנות היו כפופות לה. בבוכסווילר הייתה אז גם ישיבה קטנה, והוא עמד בראשה.
בליל ח' באייר ה'תקכ"ד (10 במאי 1764) נפטרה אשתו גיטל, ולאחר שבוע, בי"ד באייר (17 במאי) נפטרה גם בתו אסתר. הוא נשא אשה נוספת, אך לא ידועים עליה פרטים. בליל ט"ז בשבט ה'תקכ"ח (1768) נפטר רבי אביעזרי זליג אוירבך בבוכסווילר, בחיי הוריו. הוא נקבר בבית הקברות היהודי באטנדורף הסמוכה, ששימש מספר קהילות בצפון אלזס.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אשתו הראשונה גיטל הייתה בתו של רבי יצחק זינצהיים ואחותו של רבי יוסף דוד זינצהיים. מלבד אסתר, שנפטרה בקטנותה, ידועים כמה מילדיו:
- בנו אברהם – לאחר פטירת אביו, גדל בבית סבו רבי צבי הירש אוירבך, ולימים היה רב בנויוויד, בקובלנץ ובבון. ערך את כתבי אביו. בנו הוא רבי צבי בנימין אוירבך, רב בדרמשטאדט ובהלברשטאדט ומאבות הנאו-אורתודוקסיה.
- בנו ברוך נולד בערך בשנת ה'תקי"ב. נפטר בי"ב בטבת ה'תקכ"ט ונקבר באטנדורף.
- בתו שפרה נישאה למיכאל לזרוס גייגר מפרנקפורט (כנראה אביהם של שלמה זלמן ואברהם גייגר)
- בן בשם משה
- בת בשם קילא
כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
כתב חידושים על התלמוד הבבלי ועל השולחן ערוך. כתבי היד של חידושים אלו עברו לבנו רבי אברהם, שערך אותם והוסיף להם הקדמות. עסק גם בקבלה וחיבר חיבורים בתחום זה. כן הותיר כתבי יד של דרשות שדרש. בראשית המאה ה-21 נדפסו מכתבי יד אלו ספריו:[4]
- משפטי אביעזרי: על שולחן ערוך חושן משפט, ירושלים תשע"ב, באתר אוצר החכמה
- דעת אביעזרי: על שולחן ערוך יורה דעה, ירושלים תשע"ו, באתר אוצר החכמה
- אורח אביעזרי: על שולחן ערוך אורח חיים, ירושלים תשע"ו, באתר אוצר החכמה
- שויתי עזר, ירושלים תשע"ו, באתר אוצר החכמה
- שויתי עזר: על הש"ס והרמב"ם, חלק א', חלק ב, ירושלים תש"פ, באתר אוצר החכמה
כמה מתשובותיו נדפסו תחת השם "שו"ת עוללות אביעזר" בתוך שו"ת נחל אשכול, ירושלים תשע"ד, באתר אוצר החכמה. בנוסף, הוא מצוטט מספר פעמים בכתבי גיסו, רבי יוסף דוד זינצהיים, והתכתבות שלו עם רבי נתנאל וייל נדפסה בכתבי האחרון.[5]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נתן רפאל אוירבך, שומרי משמרת הקודש, ירושלים תש"ע, עמ' 106–122, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבי אביעזרי זליג אויערבך (בן רצ"ה) בלקסיקון הרבני 'אישי ישראל'.
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יש שציינו בטעות שסיכומים אלה הם של אביו רבי צבי הירש.[2] אולם, מדובר בשיבוש, שכן הוא היה בן דורו של ר"י אייבשיץ ולא תלמידו, ובנו רבי אביעזרי זליג הוא שלמד אצל ר"י אייבשיץ, וסיכם את שיעוריו.[3]
- ^ בעקבות הסכמי ניימכן, עברו שטחי אלזס התחתית משלטון האימפריה הרומית הקדושה לשלטון ממלכת צרפת. למרות זאת, השטחים באלזס התחתית שהיו שייכים לרוזנות הנאו-ליכטנברג נשארו בשליטת הרוזנים לבית הנאו, שהיו צריכים להכיר בריבונות הצרפתית על שטחיהם באלזס. ב-1736, ירשה רוזנות הסן-דרמשטאדט את שטחי הנאו-ליכטנברג. בתקופת רבי אביעזרי זליג אוירבך, הייתה בוכסווילר בירת המחוז של הנאו ליכטנברג, בבעלות הרוזן מהסן-דרמשטאדט, ובכפוף לריבונות הצרפתית.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראו למשל אורים ותומים, ירושלים תש"ע, באתר אוצר החכמה.
- ^ הרב יוסף בוקסבוים, "תורת רבינו יהונתן", מוריה קסז–קסח (ניסן תשמ"ו), עמ' י, באתר אוצר החכמה.
- ^ נתן רפאל אויערבך, "רבי צבי הירש אויערבך ובנו", ישורון יז (תשס"ו), עמ' תשי"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ חלק מחידושיו אלה נדפסו קודם לכן בכתבי עת תורניים.
- ^ שו"ת תורת נתנאל, סימנים טז–יט.