אביעזר יערי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אביעזר יערי
Aluf Aviezer Yaari.jpg
לידה 24 בפברואר 1930 (בן 90)
מרחביה
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
שנות הפעילות 19481987 (כ־39 שנים)
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מבצע קדש  מבצע קדש
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
תפקידים אזרחיים
האחראי על מערכת הביטחון במשרד מבקר המדינה

אביעזר יערי (נולד ב-24 בפברואר 1930) הוא איש צבא ישראלי, שסיים את שירותו בצה"ל בדרגת אלוף. שירת באמ"ן כראש ענף סוריה בתקופת מלחמת יום הכיפורים, מפקד חטיבת המחקר ומפקד המכללות הצבאיות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביעזר יערי ברפת קיבוץ מרחביה

יערי נולד בקיבוץ מרחביה, בנם של אנדה ומאיר יערי. הוא גדל במרחביה עד גיל 12 בטרם עבר למוסד חינוכי במשמר העמק, ב-1948 חזר למרחביה והתקבל כחבר מן המניין בקיבוץ. באותה שנה התגייס לצה"ל, שירת בתחילה בגדוד 113, גדוד משמר של יוצאי עמק יזרעאל, שמאוחר יותר נטמע בחטיבת גולני. יצא לקורס מ"כים ולאחריו שובץ כסייר בחטיבה 7. ב-1949 יצא לקורס קצינים אך בסיומו בחר שלא לשרת בקבע והשתחרר מן הצבא.

יערי חזר לקיבוץ עבד כרפתן ועשה שנת שירות בתנועת השומר הצעיר בתל אביב, במקביל שירת במילואים בחטיבה 9 והשתתף בקרב תל מוטילה. ב-1952 החל לשרת כקצין מודיעין בגדוד 93, אך בקשתו להשתבץ לחיל המודיעין נענתה בשלילה. במבצע קדש השתתף עם חטיבה 9 בחציית חצי האי סיני וכיבוש שארם א-שייח'.

ב-1963 החל לעבוד בבית דפוס במרחביה, תפקיד אותו מילא עד 1968. בתקופה זו היה פעיל פוליטי במוסדות מפ"ם ומונה לאחד ממזכירי הקיבוץ. במלחמת ששת הימים שירת כקמ"ן חטיבה 8 המשוריינת בפיקודו של אלברט מנדלר. יחד עם החטיבה נטל חלק בקרבות ההבקעה ברמת הגולן ובכיבוש קוניטרה.

שירות באגף המודיעין[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה התגייס לשירות קבע בצה"ל, והצטרף לחטיבת המחקר באגף המודיעין, ב-1968 מונה לראש מדור מדיני בענף סוריה. וב-1971 קודם על ידי אהרן יריב לדרגת סגן-אלוף ולראש ענף 5, ענף סוריה לבנון ועיראק, תפקיד בו כיהן בתקופה שלפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים. ועדת אגרנט זקפה לזכותו עצמאות מחשבתית וראיית הקשר בין היערכות הכוחות המצרים להיערכות בחזית הסורית. יערי ננזף על ידי ראש החטיבה אריה שלו כשנקט פעולה אישית, ומסר אזהרה לקצין המודיעין של פיקוד הצפון, חגי מן, ולמפקד אוגדה 252, מפקדו לשעבר, אלברט מנדלר. בבוקר 5 באוקטובר 1973, דרש לערוך גיחת צילום על מנת לאמוד את ההכנות הצבאיות בחזית הסורית, אך על ממצאיה דווח רק למחרת, יום פרוץ המלחמה. לאחר המלחמה שודרג ענף 5 לזירת מחקר ויערי שעמד בראשו עוד שנתיים קודם לדרגת אלוף-משנה.

ב-1974 מונה לראש הזירה המזרחית באמ"ן. ב-1975 מונה לקצין מודיעין של פיקוד הצפון לאור בקשתו של אלוף הפיקוד רפאל איתן. ב-1977 החל בלימודים במכללה לביטחון לאומי שנפתחה מחדש, וב-1978 התמנה לעוזר ראש אמ"ן למחקר (ראש חטיבת המחקר). במהלך הדיונים בממשלה על האפשרות לתקוף את הכור הגרעיני בעיראק, הביע תמיכה במהלך, בניגוד לדעת מפקדו, ראש אמ"ן יהושע שגיא. במלחמת לבנון הראשונה המליץ, יחד עם גיורא פורמן שהיה עוזר ראש אג"ם, לשר הביטחון אריאל שרון להימנע מהכנסת כוחות צה"ל לביירות. בתפקידו האחרון בצה"ל שימש יערי בין השנים 1983 ל-1986 כמפקד המכללה לביטחון לאומי.

לאחר שיחרורו מצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שיחרורו מצה"ל, התמנה יערי לממונה על ביקורת מערכת הביטחון במשרד מבקר המדינה, תפקיד בו כיהן מ-1987 ועד ספטמבר 2000. בתקופת פעילותו במשרד נכתבו מספר דו"חות שזכו לתהודה ציבורית רחבה, בהם הדו"ח על אסון צאלים ב' שניקה את אהוד ברק מהאשמות על התנהלותו בתקרית, דו"ח על שירות המילואים והדו"ח על ההגנה האזרחית מפני התקפה בנשק כימי במלחמת המפרץ.

לאחר מכן שימש כחוקר אורח במרכז יפה למחקרים אסטרטגיים שבאוניברסיטת תל אביב, חבר הנהלת המועצה לשלום ולביטחון ויו"ר בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליערי 3 בנות, היה נשוי לסוניה, אם בנותיו. נישא בשנית לד"ר איה לופט (1936-2015[1]), רופאה וטרינרית, בתם של צבי וגרדה לופט.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אביעזר יערי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]