התנועה למען איכות השלטון בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אביר איכות השלטון)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
התנועה למען איכות השלטון בישראל
לוגו איכות.jpg
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון ירושלים
יושב ראש עו"ד אליעד שרגא
מנכ"ל שחף גל
תאריך הקמה מרץ 1990 עריכת הנתון בוויקינתונים
www.mqg.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

התנועה למען איכות השלטון בישראל היא עמותה הפועלת לקידום ממשל איכותי יותר במדינת ישראל. התנועה רואה צורך חיוני בדמוקרטיה מוגנת ואקטיבית, במיוחד במדינה צעירה כמדינת ישראל. במשך השנים, התנועה הציבה עצמה כ"כלב השמירה" על שלטון החוק, טוהר המידות וטובת הציבור.

התנועה נוסדה כתנועת מחאה במרץ 1990, בעקבות המשבר הקואליציוני שהתחולל בכנסת, עם קומץ שובתי רעב, מפגינים ואזרחים מן השורה, שקראו לשינוי ומשטר פוליטי תקין. התנועה מונה ב-2017 כ־35,000 חברים רשומים. בדף הפייסבוק של התנועה ישנם כ-200,000 אנשים שמקבלים עדכונים ומגיבים על פעולות התנועה לאיכות השלטון. 

התנועה היא עצמאית, א-פוליטית וקיימת שלא למטרות רווח. היא פועלת באמצעות תרומות פרטיות, ולא ממשלתיות, ומדמי חבר של חבריה, וזאת על מנת לשמור על אי-תלות. התנועה היא אחד מהעותרים הציבוריים הבולטים ביותר לבג"ץ.

בשנת 2013 מנה צוות התנועה כ-23 עובדים בשכר, הפועלים במחלקות שונות: המחלקה המשפטית; ליטיגציה מנהלית, כלכלה ומחקר, פניות הציבור וחושפי שחיתות, המחלקה האזרחית; מבצעים, חברים ודוברות, ובפברואר 2019 יוקם במחלקה גם אגף תחקירים.

יושב ראש התנועה מיום הקמתה הוא עו"ד אליעד שרגא, מנכ"ל התנועה הוא שחף גל והיועץ המשפטי לתנועה הוא עו"ד תומר נאור.

התנועה יסדה את המכללה לאיכות השלטון, באמצעותה היא מקדמת את חיזוק המודעות הציבורית לדמוקרטיה ולאתיקה שלטונית הן בבתי ספר והן בהשתלמויות למבוגרים ועובדי ציבור.

משרדי התנועה שוכנים בירושלים.

מטרות התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעודת חבר התנועה

התנועה בחרה להתמקד במטרות הבאות:

  • להעלות את הסטנדרטים האתיים הציבוריים של עובדי ציבור, ולהנחיל תרבות של הגינות בפוליטיקה.
  • לחזק את מודעות הציבור באמצעות מעורבות אזרחית גדולה יותר, ולעודד את שקיפות הפעילות בשלטון.
  • קידום אחריות אישית של עובדי ציבור לשמירה על שלטון החוק בישראל.
  • חשיפה ומעקב אחר שחיתות ועבירות של עובדי ציבור.
  • לשמור על האינטרס הציבורי ועל הקופה הציבורית.
  • להביא למנהל תקין בכל הרמות, לניהול תקין של כספי הציבור ולחיזוק ערכי הדמוקרטיה, טוהר המידות ושלטון החוק.

דרכי פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתנועה פועלים צוות התנועה ומאות מתנדבים. בין דרכי הפעולה נמנים:

  • עתירות לבג"ץ.
  • חשיפה וגילוי ברבים של פעולות עובדי ציבור, שאינן תואמות את המנהל הציבורי התקין.
  • מתן עזרה משפטית ללא תשלום לחושפי שחיתות.
  • הוצאת מגוון רחב של פרסומים מיסודה של התנועה כגון ביטאון "מאחוריך", ירחון אינטרנט – "עמוד האש" ועוד.
  • פעילות אינטרנטית ענפה בדף הפייסבוק של התנועה המונה כ-200,000 עוקבים.
  • כנס ירושלים לאיכות השלטון הנערך מדי שנה במשך שלושה ימים ועוסק במאבק לטוהר המידות.
  • מתן תוארי "אבירי השלטון" כל שנה לעובדי ציבור, אשר תרמו ופעלו בנושא האתיקה בחיים הציבוריים.
  • סימפוזיון שנתי בנושאי ממשל איכותי.
  • הפגנות ועצומות בהתאם להתרחשויות.
  • עצרות וחוגי בית בכל רחבי הארץ.
כנס ירושלים לאיכות השלטון

הישגי התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנועה מקדמת את נושא איכות השלטון בכמה דרכים, אך היא מוכרת בעיקר בשל הצלחותיה המשפטיות כנגד עבירות שלטוניות חמורות.

לדעת חברי התנועה הצלחתם היא שם דבר, בשל העובדה שתנועתם מוכרת כ"כלב השמירה" הציבורי - "לעיתים מספיק אזכור שם התנועה בנושא על מנת שיתוקנו העוולות". ברוב המקרים התלונות מופנות למשטרה ולמבקר המדינה, אך עם זאת ישנן תלונות המופנות לערכאות גבוהות כבג"ץ.

בעקבות הגשת עתירות לבג"ץ הושגו הישגים רבים, כגון:

  • כל הסכם להרכבת קואליציה יובא לידיעת הציבור בטרם תאשר הכנסת את הרכב הממשלה.
  • פורסם צו בית משפט לפיקוח הדוק על מינויים למשרות ממשלתיות על מנת למגר את תופעת המינויים הפוליטיים.
  • חברי הכנסת יחיאל חזן ונעמי בלומנטל ויתרו על חסינותם לאחר הגשת עתירה נגדם.
  • קביעת רף כישורים למשרות ציבוריות כדי למנוע מינוים פוליטיים.
  • קצבה בלתי-חוקית שקבעה הכנסת לחבריה בוטלה, והכסף הוחזר לקופת המדינה.
  • ועדת הכנסת הורתה למפלגות להעביר לקופת המדינה תרומות בלתי חוקיות שקיבלו.
  • התמודדות עם בעיות הון ושלטון ברשויות המקומיות- איסור על רשויות מקומיות לוותר על גביית היטלי השבחה ולהמירם בשירותים או תמורות אחרות.
  • עובדים בכירים ברשויות מקומיות לא יוכלו עוד להתעלם מאי-סדירות בכספים במהלך כהונתם, וישאו באחריות אישית לגביהם.
  • ביטול מענק על סך 65 מיליון ₪ בחריגה מכללי מנהל תקין, בהיעדר שקיפות וללא קביעת קריטריונים למענק.
  • משרת נציב שירות המדינה תהיה מינוי על בסיס מקצועי ועצמאי.
  • חקירות בנושאים צבאיים רגישים הועברו מגורם חקירות פנימי לחיצוני, על מנת לשמור על טוהר החקירה - כמו דרישת התנועה להקמת ועדת חקירה חיצונית בעקבות אסון צאלים, דרישה אשר התקבלה בשנת 1994 ובכך אף נקבעה נורמה לחקירות דומות בעתיד. כמו גם בשנת 2006, בה התנועה הייתה פעילה בארגון מחאה ציבורית בעקבות מלחמת לבנון השנייה בדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית ולקיחת אחריות אישית - מאבק שהוביל להקמת ועדת וינוגרד.
  • המוסד לביטוח לאומי מעסיק אקטוארים, כנדרש בחוק.
  • הדחת שרים שהוגש נגדם כתב אישום.
  • הגברת השקיפות במערכת הבנקאית והקמת ועדת פישמן.
  • אמנה ציבורית למאבק בשחיתות (2006) - על האמנה חתמו 22,820 אזרחים – כמספר האזרחים המהווים מנדט בכנסת. על האמנה חתמו גם שרים וחברי כנסת מכל המפלגות.
  • הזכות להפגין: המאבק בעיריות שגובות כסף על הפגנות - בית המשפט העליון קיבל את עמדת התנועה וקבע בפסיקתו כי אין מקום לגבות כסף מאזרחים או ארגונים המעוניינים להפגין באתרים ציבוריים.
  • אתרי אינטרנט לרשויות המקומיות - בעקבות עתירת התנועה חייב בית המשפט עשרות רשויות להקים אתרי האינטרנט, כפי שנדרשות על פי חוק, על מנת להנגיש לאזרחים מידע, ולפעול בהתאם לעקרונות המחייבים של השקיפות והנגישות.
  • השעיית ראשי עיר נאשמים בפלילים - עתירת התנועה לבג"ץ בנושא הובילה לחקיקת חוק המאפשר מנגנון השעיה לראשי ערים נגדם הוגשו כתבי אישום.
  • החלת דיני המשמעת והמינויים על עובדי המועצות הדתיות.
  • אתר החרמון: שקיפות, נגישות ומנהל תקין - לאחר שנים בהן האתר היה בבעלות פרטית באופן לא מוסדר, ללא הסכם בתוקף עם המינהל, ללא שקיפות וללא תשלום ראוי לקופת המדינה על השימוש במשאב הטבע הנדיר ששייך לציבור.

חברי התנועה הם אלו שקובעים את מצעה ופעולותיה. הגופים המרכזיים הפועלים בתנועה הם נשיאות התנועה, המורכבת מאישי ציבור מהשורה הראשונה והוועד המנהל, הנבחר באספה הכללית מדי שלוש שנים וקובע את מדיניות התנועה. לוועד המנהל כפופות מס' ועדות ובהן הוועדה האקזוקטיבית (ביצועית). בראש הוועד המנהל עומד מייסד התנועה, עו"ד אליעד שרגא, שעומד לבחירות באספה הכללית בכל שלוש שנים.

המאבק בריכוזיות במשק הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2011 החלה התנועה לאיכות השלטון במאבק מתמשך כנגד הריכוזיות במשק הישראלי. במחאה החברתית שפרצה בשנת 2011 עברו נציגי התנועה באהלי המחאה, העבירו הרצאות והדרכות בנושאים כלכליים, מתוך מגמה למקד את עיקר המאבק החברתי להעברת "חוק הריכוזיות". במחקר שערכה הציגה התנועה נתונים לפיהם צמצום הריכוזיות ופתיחת השוק לתחרות יביאו לכל משפחה ממוצעת חיסכון של כ-3,000 ש"ח בחודש. בעצרות שהיו ברחבי הארץ התנועה השתתפה ובחרה להתמקד בהם במלחמה בריכוזיות במשק הישראלי.

המאבק של התנועה היה בין הגורמים העיקריים להעלאת הנושא למודעות הציבורית, ובזמן שהתנועה פתחה במאבק עוד היו מי שטענו שאין בעיה של ריכוזיות במשק הישראלי; התנועה דחפה להקמת ועדה מקצועית שתטפל בנושא הריכוזיות, ולאחר מכן ליוותה באופן צמוד את הדיונים בוועדת הכספים בהצעת החוק שנוסחה והשתתפה בכל דיון שנערך בנושא בוועדה; נציגי התנועה הופיעו 3 פעמים מול חברי הוועדה, הציגו ניירות עמדה והביעו עמדה נחרצת כנגד חוסר הרגולציה הממשלתית בשוק המאפשר לתופעת הריכוזיות לחנוק את המשק ואת האזרח.

התנועה פעלה להעברת חוק הריכוזיות והחוק עבר בקריאה ראשונה לפני פיזור הכנסת ה-18. עם תחילת פעולתה של הכנסת ה-19 התנועה פעלה בוועדות הכנסת השונות הדנות בחוק הריכוזיות והעבירה ניירות עמדה והצעות לחיזוק החוק כנגד הריכוזיות. החוק אושר בדצמבר 2013. מדובר בהישג ענק שצפוי להשפיע על החברה והדמוקרטיה ועל המשק הישראלי בכללותו. גם לאחר שעבר החוק התנועה ממשיכה בפעילות ומתמקדת במעקב אחר יישום החוק וכן פועלת לוודא שיסגרו הפרצות בו.

המאבק לשוויון בחובת הגיוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר יותר מעשר שנים של דיונים, בג"ץ קיבל בשנת 2012 את עתירת התנועה משנת 2002 וביטל את חוק טל. במסגרת המאבק גם חתמו על עצומת התנועה בנושא למעלה מ-30 אלף אזרחים. התנועה ממשיכה בפעילות משפטית וציבורית על מנת להביא לכך שחוק שירות ביטחון ייאכף באופן שוויוני על כלל אזרחי המדינה.

ליווי והגנה משפטית על חושפי שחיתויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חושפי השחיתות הם חיל החלוץ במלחמה בשחיתות – ופעמים רבות הם משלמים על כך מחיר אישי כבד ונאלצים לעבור מסכת התנכלויות ואיומים שפעמים רבות נגמרת אף בפיטוריהם. התנועה מלווה חושפי שחיתות רבים במאבקם הכפול – הן בטיפול בתלונות שלהם, והן בשמירה על זכויותיהם והגנה עליהם מפני ההתנכלויות והפיטורים.

במהלך השנים התנועה העניקה ייעוץ, תמיכה והגנה משפטית לחושפי שחיתות בנמל אשדוד, ברשות השידור, ברשות המיסים, במשטרה, בעיריות ובעוד אינספור מקומות. במקרים רבים הצליחה התנועה להביא למתן צווי הגנה ממבקר המדינה לחושפי השחיתות, לפיצויים, לביטול הפיטורין, להחזרת חושפי השחיתות לעבודה ועוד. בשנת 2000 אף נקבע בזכות פעילות התנועה תקדים, כשהודח מנכ"ל חברה ממשלתית בשל התנכלותו לחושף שחיתות – זו הייתה הפעם הראשונה בה מנהל הודח בשל התנכלות לחושף שחיתות.

במסגרת ההגנה המשפטית, הצליחה התנועה להוביל גם להלכה תקדימית ומחייבת – "הלכת גרטי" – שנקבעה בעקבות עתירת התנועה משנת 2005 בבית הדין הארצי לעבודה, קובעת עקרון מנחה בדבר חובתה של רשות להשיב את מצבו של עובד שחשף שחיתות לקדמותו, טרם מסכת ההתנכלות שבאה בעקבות נכונותו לפעול ולהתריע על מעשי שחיתות. ההלכה נקבעה בעקבות ערעורה של התנועה בעניינו של עובד משרד הפנים אסף גרטי שפוטר לאחר שהתריע על חשדות לחריגות קשות ממנהל תקין. בעקבות ערעור התנועה, הושב גרטי לעבודתו ונקבעה ההלכה התקדימית – שמסייעת למאבקם המשפטי של כל חושפי השחיתות.

מעבר לכך, הכנסת אישרה בשנת 2008 חוק שהתנועה סייעה רבות בניסוחו וקידומו ושהגישו חברי הכנסת שלי יחימוביץ' ואריה אלדד – חוק הקובע עונש מאסר למעסיק שיפטר או יתנכל לחושף שחיתות וכן מאפשר לחושפי השחיתות לתבוע פיצויים. בנוסף, בשנת 2014 הכנסת אישרה חוק נוסף שנוסח בשיתוף התנועה ושהגיש ח"כ מיקי רוזנטל: תיקון חשוב ביותר לחוק, שנועד לשים סוף למצב האבסורדי שבו חושפי שחיתות רבים לא זכו להגנה שמגיעה להם ממבקר המדינה – מהסיבה הפשוטה שלא הייתה הגדרה ברורה מספיק בחוק לשחיתות.

יום איכות השלטון ואות אביר איכות השלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת לשנה התנועה מקיימת את יום איכות השלטון, במסגרתו מוענקים אותות אביר איכות השלטון לאנשים שתרמו בפועלם למען החברה, הדמוקרטיה ואיכות השלטון במדינה בתחומים רבים ומגוונים: חקיקה, חינוך, עיתונות, ביטחון, משפט, חשיפת שחיתויות ועוד. אות אביר איכות השלטון מוענק על ידי התנועה החל משנת 1995 לאישים בולטים שבמהלך השנה שחלפה פעילותם הייתה מופת לקידום טוהר המידות ושלטון החוק בעיני התנועה. בחירת המועמדים נעשית על ידי ועדה חיצונית המפרסמת את שיקוליה. לדברי התנועה לאיכות השלטון מגיעות מדי שנה מאות פניות למועמדים לקבלת האות. מקבלי האות מתועדים כולם באתר התנועה. האותות מוענקים מתוך האמונה של התנועה שאין די במאבק היום-יומי הבלתי-נגמר במי שבפועלם פגעו באיכות השלטון – אחת לשנה כדאי וראוי לציין לטובה גם את אלה שבפועלם חיזקו את איכות השלטון וערכי טוהר המידות.[1]

המכללה לאיכות השלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך שנים עסקה התנועה בצד החינוכי באמצעות המחלקה לחינוך. לפני מספר שנים נפתחה עמותה נפרדת מהתנועה וקרואה המכללה לאיכות השלטון. המכללה מנוהלת באופן נפרד על ידי מנכ"ל נפרד וחבר מנהלים נבחר, אך לה זיקה למטרות התנועה לאיכות השלטון.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרים:

כתבות וידאו:

כתבות:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הזוכים לאורך השנים נמצאים תחת הקטגוריה: זוכי אות אביר איכות השלטון