אבישי כ"ץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אבישי כ"ץ
אין תמונה חופשית
תאריך לידה 1935 (בן 82 בערך)
מקום לידה יפו
השתייכות IDF new.png  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 1952-1983
דרגה תת אלוף  תת אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון  מלחמת לבנון

אבישי כ"ץ (נולד ב-1935) תת-אלוף במילואים, קצין הנדסה ראשי השמיני של חיל ההנדסה בשנים 1979-1983.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ"ץ נולד בתל אביב וגדל בפרדס כץ. אביו קלמן ("קמי") כ"ץ היה מראשוני האצ"ל ואסיר בכלא עכו. התגייס לצה"ל ב-1952 בגיל 17.5 בטרם השלים את לימודיו התיכוניים. הוא גויס לחיל ההנדסה, עבר קורס סמלי מודיעין ושירת כסמל סיור בפלוגה מבצעית. סיים קורס קצינים ומילא שורת תפקידים בחיל בהם: מפקד מחלקה, קצין הדרכה במפקדת קצין הנדסה ראשי (מקהנ"ר) ועוד. בזמן שירותו השלים את לימודיו התיכוניים וב-1964 יצא ללימודי אדריכלות בטכניון והשלים את התואר ב-1969[1].

ב-1958 בעת סיור צבאי לצורכי מודיעין בהר הצופים כמעט נהרג ממוקש שהוטמן באחד הבתים, אך למזלו ה"פרפר" של המוקש היה רקוב ולא פעל. לימים תיאר כ"ץ תקרית זו כ"חוסר שיקול דעת" מצידו. במלחמת ששת הימים שירת כמפקד גדוד מילואים בפיקוד הצפון והיה שותף לפריצת הצירים לרמת הגולן. בתקופת מלחמת ההתשה נשלח לקו בר לב לסייע בבניית וביצור הקו, בעזרת מספר פלוגות הנדסה וכ-300 כלי ציוד מכני הנדסי שהושאלו מהשוק האזרחי.

ב-1972 מונה על ידי הרמטכ"ל דוד אלעזר לפקד על בית הספר להנדסה צבאית. בבהל"ץ ביצע כ"ץ מהפכה, בעיקר ביחס לחיילים: הוא הפסיק את תופעת הטרטורים וההתעללויות בחיילים על ידי מפקדים וחיילים אחרים שהייתה רווחת עד אז בבסיס. כמו כן אפשר למתגייסי מחזור מאי לצאת לקורסים פיקודיים בעקבות ראיון עם חייל בעל מוטיבציה ממחזור זה, שהזכיר לו את עצמו. מהפכה נוספת הייתה שילוב נשים בתפקידי הדרכה בבהל"ץ. בעקבות מאמציו הפך בה"ד 14 (בסיס ההדרכה שבו נמצא בהל"ץ) לבסיס לדוגמה וזכה להערכה רבה בקרב הקצינים הבכירים בצה"ל.

במלחמת יום הכיפורים הקים גדוד המורכב מחיילי בהל"ץ, והלה סופח לאוגדה שנלחמה ברמת הגולן. הוא מונה על ידי הקהנ"ר תא"ל יצחק בן דב לקצין ההנדסה של פיקוד הצפון, ובתפקיד זה פיקד על הגדוד ושאר כוחות ההנדסה בפיקוד.

אחרי המלחמה, מונה כ"ץ לקצין האחראי על בדיקת תפקוד חיל ההנדסה במלחמה והפקת לקחים ממנה (למעט בדיקת מערך הצליחה בפיקוד הדרום שלא היה שותף בו). מהבדיקה שלו עלה שחיל ההנדסה, למעט מערך הצליחה, לא בא לידי ביטוי במלחמה, לעומת מלחמת ששת הימים. הוא בדק וקבע שהסיבה לכך הייתה שחיל ההנדסה היה מאורגן לא נכון והופעל בתורת לחימה לא נכונה. בעקבות הבדיקה המליץ על שורת מהפכות בחיל, שלא מצאו חן בעיני מפקדי החיל והביאו לעימות ביניהם.

בין כ"ץ למפקדים הוותיקים של החיל התגלעו מחלוקות רבות: כ"ץ האמין שהחיל צריך להיות מפוצל ליחידות קטנות על מנת לתת סיוע הנדסי לכמה שיותר יחידות, לעומת מפקדי החיל שדבקו בהפעלת החיל במסגרות גדולות של גדודים וחטיבות. שנים רבות אחר כך, במבצע עופרת יצוקה, באה לביטוי תורת ההפעלה של כ"ץ, כאשר יחידות חיל ההנדסה הקרבית פוצלו לרמת המחלקה וזכו להערכה רבה על הסיוע ההנדסי שהעניקו לכוחות היבשה של צה"ל במבצע. גישתו החדשנית, שלעתים התנגשה עם הגישה ודרך העבודה של מפקדי החיל, הביאה ל"הגלייתו" מחיל ההנדסה לתפקידים אחרים בצה"ל, בהם סגן נציב קבילות החיילים (בו, לדבריו, סבל מאוד מאחר שלא היה עסוק בלפקד על לוחמים) תחת חיים לסקוב וקצין הנדסה של גייסות השריון. בתפקיד זה פרח כ"ץ: הוא עסק בפיתוח תורת לחימה חדשה לחיל ההנדסה והנחלתה לכוחות הלוחמים. באימוני גייסות השריון עם כוחות הנדסה, הקפיד כ"ץ שההנדסה תבוא לידי ביטוי, ובכך הרשים קצינים בכירים בצה"ל. אחרי תפקיד זה שימש כמדריך במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה.

למרות המחלוקות עם ראשי החיל, ועקב נחישותו, בפברואר 1979 מונה לקצין הנדסה ראשי (קהנ"ר)[2] על ידי הרמטכ"ל רפאל איתן (רפול) שהתרשם מתורת הלחימה והמהפכה שתכנן. כקהנ"ר החליט כ"ץ להמשיך את המהפכה בה החל, לדבריו:

"באתי עם תוכניות מוכנות, החלטתי שאני מבצע את המהפכה שתכננתי. מתן סיוע מקצועי לחילות הלוחמים תוך בנייה על עקרונות הנדסת הסער. הדבר היה כרוך בשינוי תפיסה בקרב קציני החיל. היו קצינים שלא הסתגלו לשינוי ונאלצו לעזוב את החיל ולפרוש מהצבא".

בתור קהנ"ר שינה את מבנה החיל וארגונו, הוא הכפיל את הסד"כ של החיל והקים יחידות חדשות. הוא הנחיל את תפישת הלחימה החדשה שפיתח, מתוך ידיעה שבקרוב יצטרכו צה"ל וחיל ההנדסה להילחם במלחמה גדולה, ולכן שם דגש על אימונים רבים שבה הוטמעה התפישה החדשה, כולל אימונים עם גייסות השריון. בנוסף, הכניס אמצעי לחימה וכלים הנדסיים חדשים לחיל.

ב-1982 יצא צה"ל למבצע שלום הגליל, שהתפתח למלחמת לבנון הראשונה (1982-1985). במלחמה באה לביטוי המהפכה שהנחיל כ"ץ בחיל וכוחות ההנדסה תפקדו בצורה טובה מאוד. במלחמה הפכו פלסי ומפעילי הצמ"ה של החיל ללוחמים בחזית, וזכו להערכה גדולה שהתבטאה גם בריבוי צל"שים. בעקבות ההתבססות בלבנון בעקבות מבצע שלום הגליל, הקים כ"ץ ב-1982 את סיירת יעל - יחידת הנדסה מובחרת שעסקה בקומנדו הנדסי, סיור, חבלה ומיקוש נגדי. סיירת יעל שיתפה פעולה עם יחידות מובחרות אחרות של צה"ל והעניקה להם סיוע הנדסי בתחום החבלה, הפריצה והטיפול במטענים.

בשנת 1983 החליט לשנות את צבע הכומתות של החיל משחור כדי לשפר את תדמיתו: כ"ץ נזכר שבילדותו הוא קרא סיפור בשם "מכרות המלך שלמה", אשר בו סופר על שני שבטים, האחד טוב, ואחד רע, כאשר השבט הטוב נקרא: "שבט כסופים", לא ניתן היה להשתמש בצבע כסף על הבד הצבאי, אז הוחלט לבחור בצבע דומה – אפור בהיר[3], שמוגדר רשמית ככסוף.

ב-1983 סיים כ"ץ את תפקידו והשתחרר מצה"ל. באזרחות ניהל את חברת דוד לובינסקי לייבוא מכוניות, ואחר כך עזב וב-1991 הקים את חברת אבישי כ"ץ לניהול הנדסי של פרויקטים. כתב אוטוביוגרפיה בשם "חיילי שוקולד" ובה כתב על מעשיו ועל לבטיו כחייל ומפקד בחיל ההנדסה. שם הספר לקוח מהתירוץ שהשמיעו לו מפקדים בבהל"ץ כאשר נלחם בטרטורים ובהתעללויות: הם טענו שללא הטרטורים והתנאים הקשים ייצמחו חיילי שוקולד שלא יהיו קשוחים די הצורך ללחימה ופעילות מבצעית.

לזכותו נזקפים שרידותם של סכר הרואיפה ואתר הבניאס שסירב לפקודת הממונים עליו, לפוצצם.

מתגורר ברמת השרון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1027 תארים אקדמיים במחזור החדש של הטכניון, דבר, 3 ביוני 1970
  2. ^ אבישי כץ - קצין הנדסה, מעריב, 2 בפברואר 1979
  3. ^ משה דוד, "תופסים צבע", מוסף "המגזין", של מעריב, 11 ביולי 2011. עמ' 4-5.