אבי ליברמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

אבי ליברמן (נולד ב-15 במאי 1955 בנס ציונה) הוא כדורגלן עבר ישראלי, שיחק בליגה הראשונה בעמדת שוער בין השנים 1975-‏1990. עד אז עסק בתחומי ספורט נוספים הכוללים בין היתר כדורסל, קפיצה לגובה, טניס שולחן, התעמלות קרקע ועוד.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הקריירה התחיל ליברמן בקבוצת סקציה נס ציונה והיה שוער נבחרות הנערים והנוער של ישראל בהדרכתו של דויד שוייצר. לאחר מכן, ליברמן התגייס לקורס טיס ושירת בהמשך בגדוד הנחל. באמצע שירותו, הוחתם על ידי קבוצת בית"ר תל אביב שבה שיחק את מרבית שנותיו. הוא החל לשחק בה באוקטובר 1975 כאשר הקבוצה שיחקה בליגה הלאומית, שהייתה אז הליגה הבכירה, ובין השאר עמד בשערה במשחק גמר גביע המדינה ב-1 ביוני 1977, בו הפסידה הקבוצה 0–1 למכבי תל אביב.

בינואר 1986 עבר ליברמן לקבוצת מכבי יפו וסייע לה להישאר בליגה הבכירה. בסוף אותה השנה, נבחר ליברמן על ידי מאמני ושחקני הליגה הראשונה לשחקן היעיל ביותר של השנה. בנובמבר 1986 עבר לקבוצת מכבי שעריים שבה שיחק חצי שנה. בשנת 1988, ליברמן חתם חוזה בקבוצת הפועל באר שבע, שבה שיחק שנתיים ועמה זכה בגביע הטוטו בשנת 1988. בשנתו האחרונה כשוער פעיל, נבחר בתוכנית הספורט של הרדיו כשוער השנה ושבוע לאחר מכן הודיע על פרישתו כשוער. לאחר מכן עבר עם אשתו וארבעת ילדיו לארצות הברית לתקופה של שנתיים, שימש כעוזר מאמן לניסים בכר וזאביק זלצר בין השנים 1992–1994 בעירוני אשדוד, ליגה ראשונה.

בסה"כ שיחק ליברמן 247 משחקים בליגה הבכירה וב-96 מהם לא ספג שער. ליברמן היה ידוע כשוער בעל אינסטינקטים מצוינים ובעל יכולת גבוהה לעצירת פנדלים. לשיאו הגיע במשחק רבע גמר גביע המדינה בית"ר תל אביב נגד מכבי פתח תקווה שבה עצר ארבע בעיטות עונשין מ-11 מטר.

במהלך הקריירה, ליברמן חזר פעמיים מפציעות קשות אשר גרמו להפסקה של כשנה בקריירה שלו כשוער בכל פעם.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום, אבי מתגורר עם אשתו, מימי, ביישוב חד-נס ברמת הגולן. הוא מנהל את פארק הירדן ואשתו, מנהלת את הצימרים המיוחדים שלהם - אניצ'ה.[1]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Football Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא כדורגל ישראלי. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.