אבן ג'ובייר
| לידה |
1 בספטמבר 1145 ולנסיה, ספרד  |
|---|---|
| פטירה |
29 בנובמבר 1217 (בגיל 72) אלכסנדריה, מצרים |
| השקפה דתית |
אסלאם |
  | |
אִבּן ג'וּבָּיֶיר (בערבית: ابن جبير, תעתיק מדויק: אבו ג'ביר; 1 בספטמבר 1145 – 29 בנובמבר 1217) היה גאוגרף ערבי, נוסע וסופר מאל-אנדלוס.
שמו המלא היה מוחמד בן אחמד בן ג'ובייר, בן סעיד בן ג'ובייר, בן מוחמד בן סעיד בן ג'ובייר בן מוחמד בן מרוואן בן עבד א-סלאם בן מרוואן בן עבד א-סלאם בן ג'ובייר (محمد بن أحمد بن جبير بن سعيد بن جبير بن محمد بن سعيد بن جبير بن محمد بن مروان بن عبد السلام بن مروان بن عبد السلام بن جبير) בן לחמולת בני דמארה (بني ضمرة) משבט כנאנה, אל-מודריה, אל עדנאניה (كنانة, المضرية العدنانية)
לעיתים הוסיפו לשמו את הכינויים "אבו אל-חוסיין"[1] על שם בנו בכורו, או: "אל-אנדלוסי" על שם מוצאו.
בין יתר מסעותיו, הוא סייר בשנת 1185 בצפון ארץ ישראל.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]אבן ג'ובייר נולד בשנת 1145 בוולנסיה, ספרד, למשפחה ערבית משבט כנאנה (ער'). לאחר לימודיו הוא שימש מזכירו של מושל גרנדה בח'ליפות של אל-מוואחידון.[2][3]
תיאור המסע
[עריכת קוד מקור | עריכה]המניע למסע
[עריכת קוד מקור | עריכה]אבן ג'ובייר עצמו לא הסביר בספרו את המניע ליציאתו למסע. על פי המסופר, יום אחד הכריח המושל את אבן ג'ובייר לשתות אתו יין, על אף האיסור. המושל התחרט, מילא את הכוס שבע פעמים בדינרי זהב ושפך אותם לתוך גלימתו של משרתו. אבן ג'ובייר שממילא רצה לקיים את מצוות החג' במכה, החליט להקדיש את הכסף לשם כך.[1][4]
ייתכן והמניע היה דתי, כפי שכתב אבן ג'ובייר: "עבור המוסלמים, טקסי החג' הם משהו מהנשגב"[4] וייתכן שהוא רצה להתחקות אחר מוצא משפחתו, שבט כנאנה שחי באזור של מכה.[4]
המסע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מצרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אבן ג'ובייר יצא מגרנדה, יחד עם חברו אחמד בן חסן,[3] חצה את מיצר גיברלטר לסאוטה, שהייתה אז תחת שלטון אסלאמי והפליג משם והגיע לאלכסנדריה ב-26 במרץ 1183.
בתיאור מסעו במצרים, הרעיף אבן ג'ובייר שבחים על השליט הסוני צלאח א-דין. כך למשל כתב: "אין מסגד, בין אם גדול או קטן, אין מבנה מפואר על קבר קדוש, אין בית חולים או מדרסה, שבו לא ניכרת נדיבות ליבו של הסולטן כלפי כל המבקשים מחסה, או המתגוררים בו".
עוד סיפר אבן ג'ובייר כי בשנים שבהן מי הנילוס לא עלו דיים, פטר צלאח א-דין את האיכרים מתשלומי המס הקרקע.
אבן ג'ובייר ציין ש"כה רב הצדק בממלכתו, וכה בטוחות הדרכים תחת שלטונו, עד שאנשים יכולים ללכת בדרכים גם בלילה בלי שום פחד או חשש".
מנגד, הביע אבן ג'ובייר ביקורת חריפה על השושלת השיעית של הפאטימים ששלטה במצרים לפניו.
חג', מסופוטמיה וסוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאלכסנדריה, יצא אבן ג'ובייר לבקר בקהיר ומשם לדרום מצרים, סמוך לגבול עם סודאן, כדי לחצות בהפלגה את ים סוף ולקיים את מצוות החג' במכה ומדינה.[4]
בסיום החג' הוא הצטרף לשיירת עולי הרגל שהגיעו מבגדד ורכב עמם צפונה, חצה את מסופוטמיה, מבצרה בדרום, דרך בגדאד ועד מוסול שבצפון. הוא פנה מערבה לחלב ומשם דרומה לדמשק. הוא שהה בה חודשיים הרעיף שבחים על העיר.[4] בסיום תיאורו כתב: "צדקו האומרים על דמשק: 'אם גן עדן עלי אדמות הוא, הרי דמשק היא מקומו, ואם בשמיים הוא, הרי דמשק מתחרה בו ומתנשאת עד רומו!'"[1]
צפון ארץ ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]אבן ג'ובייר בילה 32 ימים בממלכת ירושלים של הצלבנים. לממלכה הוא קרא "בלאד אל-פרנג'" (بلاد الفرنج), כלומר ארצם של הפרַנקים. בכל פעם שהזכיר בספרו ישוב צלבני הוא הוסיף את המילים "אללה יחריבה ויחזירה [למוסלמים]" ולצד שמו של מושל עכו הוא הוסיף את התואר "חזיר".[5]
הוא החל את המסע בבית ג'ן ומשם מזרחה לבניאס וכתב: "על גבול ארצות המוסלמים ונהר יוצא ממנה... ממנו מסתעפת תעלה המזרימה מים אל הטחנות... מערבה שולטת המצודה הונין". הוא פנה מערבה לתבנין ועליה כתב: "היא הגדולה שבמצודות הצלבנים ופה משלמים מס דרכים לאשה המושלת, המכונה מלכה והיא אמו של החזיר שליט עכו, אללה יחריבה".[5]
לאחר ביקורו בתבנין הוא כתב בספרו: "עברנו מתבנין - שאלוהים יחריב אותה - עם עלות השחר ביום שני. דרכנו הייתה דרך חוות רצופות ויישובים מסודרים, שכל תושביהם היו מוסלמים, החיים בנוחות בתוך הפרַנקים.... הם מוסרים מחצית מהיבול שלהם לפרנקים בזמן הקציר, ומשלמים גם מס גולגולת של דינר אחד וחמישה קיראטים עבור כל אדם. מלבד זאת אין מפריעים להם, חוץ ממס קל על פרי עציהם. הבתים וכל חפציהם נותרים לרשותם המלאה. כל ערי החוף שנכבשו על ידי הפרנקים מנוהלות בצורה זו, המחוזות הכפריים שלהן, הכפרים והחוות, שייכים למוסלמים. אבל לבם התפתה, כי הם רואים עד כמה בנינוחות ובנוחות, לא דומים להם אחיהם, באזורים המוסלמיים, תחת המושלים שלהם [המוסלמים]. זו אחת הצרות שפוקדות את המוסלמים. הקהילה המוסלמית מתביישת על עוול בעל הבית של אמונתה, ומברכת על התנהלותו של יריב ואויבה, בעל הבית הפרנקי. היא רגילה לצדק ממנו".[1]
חזרה לאנדלוסיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר סיורו בעכו פנה אבן ג'ובייר צפונה והגיע לצור, ממנה הפליג באוניה לעבר דרום יוון ומשם לסיציליה וחזרה לאנדלוסיה.[1]
מסעות נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אבן ג'ובייר נסע למזרח בשתי הזדמנויות נוספות (1189–1191 ו-1217) אך לא כתב על כך. הוא מת ב-29 בנובמבר 1217 באלכסנדריה, במהלך המסע השלישי.[3][4]
ספרו וחשיבותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]את מהלך מסעו מ-1183 ועד לסיומו ב-1185, תיאר אבן ג'ובייר בספרו: "המסע" (בערבית: الرحلة, אל-רִחְלֶה, או: אל-רחלָה) שראה אור ב-1852. הספר מספק תיאור מפורט וגרפי של המקומות שבהם ביקר והוא נבדל מרשמי מסע אחרים בכך שאינו רק אוסף של שמות ותיאורים, אלא מכיל התבוננות בפרטים גאוגרפיים וכן בנושאים תרבותיים, דתיים ופוליטיים.[1]
אבן ג'ובייר נחשב למקור חשוב לחקר המוסלמים במדינות הפרנקיות, על אף שמסעו בממלכת ירושלים היה בן 32 ימים בלבד.
כרוניקת המסעות של אבן ג'ובייר שימשה מודל לסופרים מאוחרים יותר, שחלקם העתיקו ממנה ללא ייחוס. אבן ג'וזיי (אנ') שכתב את סיפור מסעותיו של אבן בטוטה בסביבות שנת 1355 לספירה, העתיק קטעים שנכתבו 170 שנה קודם לכן על ידי אבן ג'ובייר. קטעים שהועתקו מאבן ג'ובייר נמצאים גם בכתביהם של סופרי מסע אחרים.[4]
עותק שנותר מכתב היד של אבן ג'ובייר שמור באוסף ספריית אוניברסיטת ליידן, בהולנד. כתב היד בן 210 העמודים הופק במכה בשנת 1470 ונראה כאילו נכתב במהירות, שכן לעיתים קרובות חסרים סימנים דיאקריטיים, מילים מושמטות וקיים בלבול בין זוגות אותיות מסוימות.[6] הטקסט בערבית הודפס בשנת 1852[7] ומהדורה נוספת פורסמה בשנת 1907. תרגום לאיטלקית פורסם שנה קודם, ב-1906, תרגום לאנגלית פורסם בשנת 1952 ותרגום לצרפתית, בשלושה כרכים, בין 1949 ל-1956.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 6 FUNCI, Ibn Jubayr: An Andalusian Traveller for Penance, FUNCI - Fundación de Cultura Islámica, 2021-12-14 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Ibn Jubayr | Traveler, Poet & Geographer | Britannica, www.britannica.com, 2025-01-01 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 Kramer Oriental Scholars: Gibb, Encyclopaedia Dictionary Islam Muslim World, etc, Gibb, Kramer, scholars. 13 vols & 12 vols. 1960-2004.1875.2009., עמ' 755
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 AramcoWorld : Travelers of Al-Andalus, Part 1: The Travel Writer Ibn Jubayr, archive.aramcoworld.com
- ^ 1 2 זאב וילנאי, אריאל, אנציקלופדיה לידיעת א"י, כרך חוקרים תיירים, תל אביב: עם עובד, 1976, עמ' 21-19
- ^ Muḥammad ibn Aḥmad Ibn Jubayr, M. J. de (Michael Jan) Goeje pp.14-15, The travels of Ibn Jubayr, Leyden, E. Brill, 1907
- ^ Muammad ibn Amad Ibn Jubayr, William Wright, Rilat al-ktib ... Ibn Jubayr, Laydin Maba'at Brl, 1852
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבן ג'ובייר, ברשת החברתית Goodreads
