אבן הזוחלת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עיר דוד, שיחזור מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני

אֶבֶן הַזֹּחֶלֶת הוא שמו של אתר הסמוך לעין רוגל בסביבות ירושלים בתקופת המקרא. ישנם חוקרים הטוענים שאבן הזוחלת הייתה אבן מקודשת לפולחן הנחש שהיה נהוג בתקופה הכנענית.[1]

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר מלכים מסופר על זבח בקר וצאן שערך אדוניהו באתר כאשר הומלך למלך.[2]

"וַיִּזְבַּח אֲדֹנִיָּהוּ צֹאן וּבָקָר וּמְרִיא עִם אֶבֶן הַזֹּחֶלֶת אֲשֶׁר אֵצֶל עֵין רֹגֵל וַיִּקְרָא אֶת כָּל אֶחָיו בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְכָל אַנְשֵׁי יְהוּדָה עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ"

רש"י, אשר חי בימי הביניים בצרפת, פירש ש"אבן הזוחלת" היא: "אבן גדולה שהיו הבחורים מנסין בה את כחם להזיזה ולגררה לשון מים זוחלין זוחלי עפר.[3] תרגום יונתן תרגם "אבן סכותא שעומדין עליה וצופין למרחוק". "מצודת ציון" פירש שאבן הזוחלת נקראת כך בגלל שמים היו זוחלים סמוך לה. וכך כתב גם הפרשן רד"ק.

במאה ה-20 הציעו חוקרים לזהותה במספר אתרים בסביבות ירושלים; האחת, באבן גדולה בכפר השילוח הקרויה זחוילת; השנייה, באבן גדולה הנמצאת ליד עין רוגל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הערך: אבן הזוחלת, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 8.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אליה שמואל הרטום, "אֶבֶן הַזֹּחֶלֶת", אנציקלופדיה מקראית, א, ירושלים: מוסד ביאליק, תש"י, טור 47.
  2. ^ ספר מלכים א', פרק א', פסוק ט'.
  3. ^ בפירושו על דברים לב כד