אבן הטוען

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אבן הטוען (או אבן הטועים) הייתה במה גבוהה בירושלים ששימשה לאיתור אבדות על ידי בעליהן. מקום האבן היווה מעין מרכז מתווך בין המוצאים ובין בעלי האבדות בתקופת בית המקדש השני.

הנוהג המקובל היה להגיע לאבן הטוען ולהכריז בזמן שלושת הרגלים על האבדה שנמצאה, כאשר עולי רגל רבים מגיעים לירושלים, כדי לאפשר למאבדים זמן סביר לאיתור אבדותיהם[1].

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי האקדמיה ללשון העברית מקור השם בשורש טע"ה במובן שכחה או אבידה. (בערבית, איבד: ضيّع צַ׳יַّע). על פי זה, אבן הטועים נקראת על שם המאבדים ששכחו את מקומה של אבדתם[2].

דעה אחרת סוברת כי טוען (מלעיל) לקוחה מן השורש טע"נ במשמע של תביעת בעלות[3]. לפי הסבר זה, המאבדים הגיעו לאבן הטוען על מנת לטעון בעלות על רכוש אבוד ולקבלו בחזרה לרשותם.

אבן הטוען במקורות חז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבן הטוען נזכרת בספרות חז"ל בשני מקורות בלבד. שני המקורות שונים באופיים ובזמן חיבורם והאבן מכונה בכל אחד מן המקורות בשם שונה, אך נראה[4] ששניהם מתייחסים לאותה אבן:

תנו רבנן: אבן טוען היתה בירושלים, כל מי שאבדה לו אבידה נפנה לשם; זה עומד ומכריז וזה עומד ונותן סימנין ונוטלה

על פי מקור זה, הייתה אבן הטוען מוקד מתווך בין המאבדים והמוצאים, שמטרתה לאפשר את קיום החובה המוטלת על המוצא להכריז על האבידה.

אמר להם: 'צאו וראו, אם נמחֵת אבן הטועים'

במקור זה מוזכרת אבן הטוען כמקום ידוע ומוכר. חוני חושש על פי המסופר, שהאבן נמחתה בשל הגשמים העזים שירדו ומבקש מקהל שומעיו ללכת ולבדוק את מצבה.

מיקום גאוגרפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקר המשנה בן-ציון סגל סבור[5], שממקורות חז"ל ניתן ללמוד, שהייתה אבן הטוען בירושלים, במקום גבוה שלא מוצף בקלות על ידי הגשמים. מיקום גבוה תואם גם את ייעודה של אבן הטוען כבמה להכרזה פומבית על אבידות.

ניתן לשער, שמקומה היה בראש העופל, דרומית- מזרחית להר הבית, במקום ממנו נשקפו עיר דוד - בדרום, ונחל קדרון והר הזיתים - במזרח. 

אולם דברי רמב"ם במשנה תורה משקפים דעה אחרת, על פיה הייתה אבן הטוען מחוץ לירושלים ׁׁׁ(העתיקה):

ואבן גבוהה הייתה חוץ לירושלים, שעליה היו מכריזין.

בחפירות ארכיאולוגיות שנעשו בעיר דוד נחשף מבנה יחודי בעל גרם מדרגות בעל צורת פרמידה, אשר נבנה מאבני גזית גדולות אשר לטענת הארכיאולוגים ייתכן ושימש כ'אבן הטוען' התלמודית. מיקומה של האבן הוא על ציר העלייה לירושלים המוביל מנקבת השילוח להר הבית, שנקרא "דרך העולים"[6].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ י"מ גוטמן, האנציקלופדיה העברית, ספרית פועלים, כרך א
  2. ^ טעה ותעה, האקדמיה ללשון עברית, ‏20/07/2017
  3. ^ "ונקראת אבן טוען פירוש שטוענין עליה עניין האבדות" - רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול, עשה עד.
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף כ"ח, עמוד ב'
  5. ^ ב"צ סגל, הגיאוגרפיה במשנה, המכון לחקר המשנה, 1979
  6. ^ https://www.cityofdavid.org.il/חדשות/האם-התגלתה-אבן-הטוען