אבן קיסר שדות ים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אבן קיסר שדות ים
Caesarstone Sdot-Yam
לוגו אבן קיסר שדות ים
סוג: חברה ציבורית (נאסד"ק: CSTE)
שנת הקמה: 1987
מיקום המטה: שדות ים, ישראל
אנשי מפתח: יוס שירן - מנכ"ל
הכנסות: 260 מיליון דולר (2011 בארצות הברית)
רווח: 29 מיליון דולר (2011 בארצות הברית)
עובדים: 838
www.caesarstone.com

אבן קיסר שדות ים, או אבן קיסר, היא חברה ציבורית העוסקת בייצור ושיווק של משטחי קוורץ לשימוש בעיצוב פנים, עיצוב מטבח, ועיצוב חדרי שירותים. החברה נוסדה ב-1987 וממוקמת בקיבוץ שדות ים בישראל. המוצרים שלה נמכרים ב-42 מדינות.

פרופיל חברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת אבן קיסר מייצרת משטחי קוורץ בשני מקומות בישראל: קיבוץ שדות ים ופארק תעשיות בר-לב הממוקם על יד כרמיאל. המוצרים שלה נמכרים ב-48 מדינות ומשמשים לעיצוב הפנים של מבנים פרטיים ומסחריים. המוצרים העיקריים של החברה הם משטחי עבודה למטבחים, משטחים לחדרי אמבטיה ועיצובי פנים של חללי משרד לארגונים וחברות. המתחרים העיקריים של אבן קיסר הם קולד ספרינג גרניט ודופונט. השם אבן קיסר ניתן לחברה בגלל מיקומה על יד קיסריה[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפעל אבן קיסר סמוך לתיאטרון הרומי בקיסריה

במהלך שנות השמונים של המאה ה-20, מצבו הכלכלי של קיבוץ שדות ים היה חמור. החובות של הקיבוץ היו גדולים ומספר חברים החלו לעזוב אותו. עמוס אמיר, שהיה מנכ"ל מרצפות שדות ים, שכנע את חברי הקיבוץ לזנוח את מפעל הטרצו שלהם לטובת מיזם אבן קיסר. הוא חיפש שיטות יצור מודרניות יותר באירופה ויצר יחסי שיתוף פעולה עם חברת ברטון האיטלקית שפיתחה טכנלוגיה חדשה ליצור משטחי אבן וריצוף. מאוחר יותר עזב עמוס את המיזם ואת הקיבוץ מכיוון שהרגיש כי המאמצים וההמלצות שלו אינן באות לידי ביטוי. מפעל אבן קיסר החל לפעול ב-1987, אך עקב בעיות בייצור, נאלץ המפעל להתמודד עם תביעות נזיקין אשר הובילו להפסדים גדולים. ב-1988 ביקשו הרשויות לסגור את מפעל אבן-קיסר ודרשו להחרים את הציוד בו. צעדים שונים נעשו לפריסה מחדש של חובות הקיבוץ.

לבסוף משה נרקיס, מרצה בטכניון, מצא את הנוסחה הנכונה ליצור משטחי קורץ וב-1989 החליט הקיבוץ להפסיק את ייצור הטֱרַצוֹ והשקיע משאבים בייצור משטחי קוורץ. ב-1993 המפעל החל להיות רווחי ונחתמו מספר חוזים עם לקוחות גדולים באיטליה ואוסטרליה ובכך הגדילו את ההכנסות עוד יותר. ב-2005 מפעל נוסף נפתח באזור התעשייה בר-לב. ב-2006 קרן ההשקעות "טנא" השקיעה בחברה 25 מיליון דולר בתמורה ל-21.7% מהשליטה בה, מה שהוביל להקמת מפעל נוסף באזור בר-לב.

ביצועים פיננסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביצועים של אבן קיסר מושפעים בעיקר ממגמות השוק בתחומי השיפוץ והבניה. בין השנים 1999 ל-2010 תעשיית משטחי הקורץ גדלה בקצב שנתי של 16.4%. ב-2012 העריכה אבן קיסר כי היא חולשת על 13% משוק משטחי הקוורץ העולמי. השווקים הגדולים ביותר של החברה הם אוסטרליה, ארצות הברית וישראל.

בשנת 2009 מחזור ההכנסות של החברה עמד על 162 מיליון דולרים, מתוכם 15 מילון דולרים רווח נטו לחברה – 150% רווח נטו מהשנה שקדמה לה. ב-2011 מחזור ההכנסות שלה היה 260 מיליון דולר, מתוכם 29 מיליון דולר רווח נטו.

בפברואר 2012 אבן קיסר הגישה בקשה להנפקה ראשונה בשווי 115 מיליון דולר לוועדה לניירות ערך ולבורסה בארצות הברית ולהיסחר בבורסת נאסד"ק. בין החברות אשר לקחו חלק בהנפקה נמצאות ג'יי. פי. מורגן וברקליס. 6.7 מיליון המניות של אבן קיסר החלו להיסחר ברשימת הנאסד"ק ב-22 במרץ במחיר של 11 דולר למניה. באפריל 2013 מכרו קרן טנא וקיבוץ שדות ים מניות תמורת 181 מיליון דולר, לפי שער של 23.25 דולר למניה. לאחר המכירה מחזיקה קרן טנא 1.7% ממניות החברה, וקיבוץ שדות ים מחזיק ב-51% ממניות החברה[2].

ב-2015 עלו כלל המכירות לכל רבעון לכ-125 מיליון דולר, והצפי למכירה בשנת 2015 היה כ500 מיליון דולר. המניות נסחרו באוגוסט ב44.61 דולר למניה.

סיליקוזיס אבן מלאכותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2010 התפרסם תחקיר של "עובדה" בקשר למחלת הסיליקוזיס בקרב מעבדי שיש אבן קיסר בישראל[3]. בשנת 2012 פירסמה קבוצת חוקרים רפואיים מחקר בכתב העת הרפואי Chest בו נאמר כי עובדי שיש המעבדים אבן מלאכותית, נמצאים בסיכון גבוה פי 14 ללקות במחלת ריאות חסימתית קשה, בשם סיליקוזיס. המחלה כונתה במאמר בשם "סיליקוזיס אבן קיסר" (CaesarStone Silicosis), מאוחר יותר תיקנה מערכת כתב-העת Chest את המאמר בהשמטת המילה Caesarstone משמו[4].

בדצמבר 2013 ניתן פסק דין ראשון בתביעת מעבד שיש נגד אבן קיסר ומדינת ישראל. בפסק הדין נקבע כי החברה התרשלה באי אזהרה מפני מחלת הסיליקוזיס (אולם נקבע כי החל מ 2010 אבן קיסר מזהירה כנדרש), כי המדינה כשלה בפיקוח ובאכיפת תקנות הבטיחות וכי לתובע עצמו אשם תורם מאחר שידע על הסיכונים בעבודתו ועל אמצעי הבטיחות והזהירות שצריך לנקוט בהם[5][6][7]. בשנת 2015, לאחר שאבן קיסר הגיעה להסכמה עם מדינת ישראל באשר לאחריותן היחסית לתשלום פיצויים לנפגעי מחלת סיליקוזיס בעשרות תביעות בבתי משפט שונים בישראל, בוטל פסק הדין על ידי בית המשפט העליון והוחלף בהסכם שבין אבן קיסר למדינת ישראל[8].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]