אבן קתייבה
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת וויקיזציה.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת וויקיזציה. | |
| לידה |
828 כופה |
|---|---|
| פטירה |
889 (בגיל 61 בערך) רג'ב |
| שם מלא | אבּוּ מֻחַמד עַבּדאללה בּן עַבּד אל-מַג'יד בּן מֻסְלִם בּן קֻתַ֫יְבַּה א-דִּינַוַרִיּ אל-מַרְוַזִיּ |
| מדינה | הח'ליפות העבאסית |
| עיסוק | תאולוג, שופט, בלשן, פילולוג, היסטוריון, סופר, פילוסוף, אסטרונום, בוטניקאי |
| דת | אסלאם סוני |
  | |
אבּוּ מֻחַמד עַבּדאללה בּן עַבּד אל-מַג'יד בּן מֻסְלִם בּן קֻתַ֫יְבַּה א-דִּינַוַרִיּ אל-מַרְוַזִיּ או פשוט אִבְּן קֻתַ֫יְבַּה (בערבית: ابن قتيبة, בלועזית: Ibn Qutaybah; 828 - 13 בנובמבר 889 לספירה / 213 - 15 רג'ב 276 לספירת ההג'רה)[1] היה מלומד מוסלמי ממוצא פרסי.[2][3][4][5] הוא שימש כשופט במהלך הח'ליפות העבאסית, אך היה ידוע בעיקר בזכות תרומתו לספרות הערבית.[6] הוא היה איש אשכולות[7][8][9] שכתב על נושאים מגוונים, כגון פרשנות הקוראן, החדית', תאולוגיה, פילוסופיה, חוק ומשפט, בלשנות, פילולוגיה, היסטוריה, אסטרונומיה, חקלאות ובוטניקה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמו המלא הוא אבּוּ מֻחַמד עַבּדאללה בּן עַבּד אל-מַג'יד בּן מֻסְלִם בּן קֻתַ֫יְבַּה א-דִּינַוַרִיּ. הוא נולד בכופה שבעיראק,[10] ממוצא איראני; אביו היה ממרב. לאחר שלמד מסורת ופילולוגיה הוא מונה לקאדי בדינאוואר במהלך שלטונו של אל-מתוכל הראשון, ולאחר מכן למורה בבגדאד שם נפטר. הוא היה הנציג הראשון של בית הספר לפילולוגים בבגדאד שהחליף את בתי הספר של קופה בצרה.[11] הוא היה ידוע כמתנגד חריף לאסלאם שועובי, הפתוח לחוכמה ולערכים שאינם אסלאמיים.[12]
מוֹרֶשֶׁת[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבן קותייבה נחשב על ידי המוסלמים הסונים כאשף החדית', בראש ובראשונה פילולוג, בלשן ואיש אשכולות. בנוסף לביקורת הספרותית ולאנתולוגיות שלו, הוא היה ידוע גם בפועלו בתפסיר (פרשנות הקוראן).[6] הוא חיבר גם עבודות בנושא אסטרונומיה ותורת משפט.[10] ספרו עיון אל-אח'באר, יחד עם הספרות הרומנטית של מוחמד בן דאוד אל-זהרי ואבן אבי טהיר תיפור, נחשבו על ידי הלקסיקוגרף אבן דורייד לשלוש היצירות החשובות ביותר עבור אלה שרצו לדבר ולכתוב ברהיטות.[13][14]
לא תיתכן ממשלה ללא צבא, צבא ללא כסף, כסף ללא שגשוג ושגשוג ללא צדק ומִנְהל טוב.
— אבן קותייבה
יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבן קותייבה כתב יותר מ-60 ספרים,[15] ובהם:
- ע'ריב אל-קוראן (בגרסה אחרת: מֻשְׁכִּל אל-קוראן), מורכבות מילונית בקוראן.
- תַאְוִיל מֻחְ'תַלִף אל-חדית' (הפרשנות לסיפורים סותרים), הגנה על החדית' נגד מבקרים מועתזילים.[16]
- כִּתַאבּ אַ֫דַבּ אל-כַּ֫אתִבּ ("אדב אל-כאתב של אבן קתייבה", בעריכת מקס גרונרט, ליידן, 1900)
- כתאב אל-אַנְוַ֫אא'. (היידראבאד, 1956)
- כתאב אל-מַעַ֫אנִי אל-כביר פי אַבְּיַ֫את אל-מעאני. 2 כרכים. (היידראבאד, 1949)
- כתאב אל-מַעַארִ֫יף, היסטוריה אוניברסלית קצרה, מהבריאה ועד הגַ'אהִלִ֫יַּה (התקופה הקדם-אסלאמית); עם רשימת בני לווייתו של מוחמד, פוסקי הלכה מפורסמים ומומחי חדית' ("Ibn Coteiba’s Handbuch der Geschichte", בעריכת פרדיננד ווסטנפלד, גטינגן, 1850); (עורך, Tharwat 'Ukāshah, קהיר, 1960).
- כתאב א-שִּעְר וא-שֻּעַרַ֫אא' (עורך: מ. ז'. דה חואז'ה, ליידן, 1904)
- כתאב עֻי֫וּן אל-אח'באר. 4 כרכים. (קהיר, 1925-30); היסטוריה ביוגרפית של דמויות בולטות.[17][18]
- כתאב אל-אמוואל
- כתאב אל-ערב ועֻל֫וּמֻהַא; היסטוריה של חוקרים ערבים
- כתאב אל-אַ֫שְרִבַּה; משקאות אלכוהוליים.
- כתאב דַלַאאִל אל-נֻּבֻּ֫וַּה, או אַעְלַ֫אם א-נֻּבֻּ֫וַּה, על הוכחות הנביאים.
- כתאב פַדְ֗ל אל-עַ֫רַב עלא אל-עַ֫גַ'ם, בשבח הערבים על פני הפרסים.
- כתאב אִעְרַ֫אבּ אל-קוראן, פרשנות פילולוגית על הקוראן.
- כתאב אל-אִחְ'תִלַ֫אף פי א-לַּפְז וא-רַּדּ עלא אל-ג'חמיה וול-מֻשַבִּّהַה, הפרכה של האלגוריזמים והאנתרופומורפיסטים. (מצרים, כמה מהדורות)
- כתאב אל-אִשְתִקַ֫אק
- כתאב אִסְ֗לַ֫אח עַ֫'לַט, תיקונים של ע'ריב אל-חדית' על ידי אל-קאסם בן סלאם.
- כתאב גַ'אמִע אל-פִקְהּ, משפט משפטי, שנפסל כלא אמין על ידי א-תעברי ואבן סורייג', וכך גם אל-אמוואל של אבן קותייבה.
- כתאב גַ'אמִע א-נַּחוּ אל-כביר וגַ'אמִע א-נַּחוּ אל-סַּ֗עִ'יר
- כתאב אל-ג'ראת'ים, בלשנות.
- כתאב אל-גַ'וַאבַּ֫את אל-חַ֫אדִ֗רַה.
- כתאב אל-מעאני אל-כביר
- כתאב אל-אִמאמה וא-סיאסה (שנוי במחלוקת)
- כתאב אל-מַסַ֫אאִל וַאל-אַ֫גְ'וִבַּה.
- כתאב אל-מַיְסַר ואל-קִדַאח ('קוביות ומזלות').
- כתאב א-נַּעְם ואל-בַּהַ֫אאִם, בקר ובעלי חיים.
- כתאב א-נַּבַּאת, בוטניקה.
- כתאב אל-קִרַאאַ֫את ('הקריאות הקנוניות').
- כתאב א-רַּדּ עלא אל-קַ֫אאִל בִּחַ'לְק אל-קוראן ('התשובה למי שטוען שהקוראן נברא').
- כתאב א-רַּדּ עלא א-שֻּעַיְבִּ֫יַּה ('הפרכה של השועייביה' – תת-כת של עַגַ֫'ארִדַה עַטַוִ֫יַּה, שהם בעצמם תת-כת של החַ'וַארִג').
- כתאב א-רַּחְל ואל-מַנְזִל.
- כתאב תעְבּיר א-רֻּ֫אְיַא ('פרשנות החלומות').
- כתאב תַלְקִ֫ין אל-מֻתַעַלִּם מן א-נַּחוּ, על הדקדוק.
- כתאב עֻי֫וּן א-שִּעְר, על שירה.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Qutaybah (Ibn), Abū Muḥammad ‘Abd Allāh (1900). Max Grünert (ed.). Kitāb Adab al-Kātib (Ibn Kutaiba’s Adab al-Kātib). Leiden: Brill.
- Qutaybah (Ibn), Abū Muḥammad ‘Abd Allāh (1956). Kitāb al-Anwā’. Hyderabad: Dā’irat al-Ma‘ārif al-‘Uthmānīyah.
- Qutaybah (Ibn), Abū Muḥammad ‘Abd Allāh (1949). Kitāb al-Ma‘ānī al-Kabīr fī Abyāt al-Ma‘ānī (בערבית). Vol. 2. Hyderabad: Dā’irat al-Ma‘ārif al-‘Uthmānīyah.
- Qutaybah (Ibn), Abū Muḥammad ‘Abd Allāh (1850). stenfeld, Ferdinand (ed.). Kitāb al-Ma’ārif (Ibn Coteiba’s Handbuch de Geschichte) (בערבית). ttingen: Vandenhoek und Ruprecht.
- Qutaybah (Ibn), Abū Muḥammad ‘Abd Allāh (1960). ‘Ukāshah, Tharwat (ed.). Kitāb al-Ma’ārif (בערבית). Cairo: Dār al-Kutub.
- Ibn Qotaiba (Ibn Qutaybah), ʻAbd Allāh ibn Muslim (1904). Goeje, M. J. de (ed.). Kitāb al-Shi‘r wa-al-Shu‘arā’ (Liber Poësie et Poëtarum) (בלטינית). Leiden: Brill.
- Qutaybah (Ibn), Abū Muḥammad ‘Abd Allāh (1930) [1925]. Kitab ‘Uyūn al-Akhbār (בערבית). Vol. 4. Cairo: Dār al-Kutub al-Miṣrīyah.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Kunitzsch, Paul (2008) [1970-80]. "Ibn Qutayba, Abū Muḥammad ʿAbdallāh Ibn Muslim Al-Dīnawarī Al-Jabalī". Complete Dictionary of Scientific Biography. Encyclopedia.com.
- האימאם אבן קותייבה
- עבודותיו של אבן קותייבה בקטלוג WorldCat
- אבן קתייבה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Joseph T. Shipley, Encyclopedia of Literature, Volume 1 - Page 37
- ^ Rosenthal, Franz. "EBN QOTAYBA, ABŪ MOḤAMMAD ʿABD-ALLĀH". Encyclopædia Iranica. נבדק ב-9 ביוני 2012.
...he seems to refer, if the text is correctly understood, to his own Persian (ʿajam) descent and declares himself to be by nature not prejudiced for or against either Arabs or Persians. His father or family seems, indeed, to have come from Marv (hence the nesba Marvazī). He himself was, however, an eloquent spokesman for Arab civilization and in intellectual makeup was totally committed and assimilated to it
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Adamec, Ludwig W. (11 במאי 2009). Historical Dictionary of Islam (Historical Dictionaries of Religions, Philosophies, and Movements Series) (Second ed.). Scarecrow Press. p. 259. ISBN 0810861615.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Camilla Adang, Muslim Writers on Judaism and the Hebrew Bible: From Ibn Rabban to Ibn Hazm, BRILL (1996), p. 58
- ^ Arnold E. Franklin, This Noble House: Jewish Descendants of King David in the Medieval Islamic East, University of Pennsylvania Press (2012), p. 63
- ^ 1 2 Abd Allah Abu Muhammad Abd Allah ibn Muslim al-Dinwari Ibn Qutaybah from The Oxford Dictionary of Islam. Oxford Reference, Copyright © 2013.
- ^ Michael Bonner, Jihad in Islamic History: Doctrines and Practice, Princeton University Press (2008), p.8
- ^ Issa J Boullata, Literary Structures of Religious Meaning in the Qu'ran, Routledge (2013), p. 61
- ^ Sean Anthony, The Caliph and the Heretic: Ibn Sabaʾ and the Origins of Shīʿism, BRILL (2011), p. 162
- ^ 1 2 John C. Lamoreaux, "Sources on Ibn Bahlul's Chapter on Dream Interpretation." Taken from Augustine and His Opponents, Jerome, Other Latin Fathers After Nicaea, Orientalia, pg. 555. Ed. Elizabeth A. Livingstone. Volume 33 of Studia patristica. Peeters Publishers, 1997. ISBN 9789068318685
- ^ Thatcher, Griffithes Wheeler (1911). "Ibn Qutaiba". In Chisholm, Hugh (ed.). Encyclopædia Britannica. 14 (11th ed.). Cambridge University Press. p. 222
- ^ Hoyland, Robert G. (2014). In God's Path The Arab Conquests and the Creation of an Islamic Empire. Oxford University Press. pp. 217–8. נבדק ב-14 בינואר 2020.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Shawkat M. Toorawa, "Defing Adab by re-defining the Adib: Ibn Abi Tahir Tayfur and storytelling." Taken from On Fiction and Adab in Medieval Arabic Literature, pg. 303. Ed. Philip F. Kennedy. Volume 6 of Studies in Arabic language and literature. Wiesbaden: Harrassowitz Verlag, 2005. ISBN 9783447051828
- ^ Shawkat M. Toorawa, "Ibn Abi Tayfur versus al-Jahiz." Taken from ʻAbbasid Studies: Occasional Papers of the School of ʻAbbasid Studies, pg. 250. Ed. James Edward Montgomery. Volume 135 of Orientalia Lovaniensia analecta. Peeters Publishers, 2004. ISBN 9789042914339
- ^ Nabi Bakhsh Khan Baloch, Great books of Islamic civilization, Pakistan Hijra Council, 1989, p. 136
- ^ A.C. Brown, Jonathan (2009). Hadith: Muhammad's Legacy in the Medieval and Modern World (Foundations of Islam series). Oneworld Publications. p. 166. ISBN 978-1851686636.
- ^ See: Luisa Arvide, Relatos, University of Almeria Press, Almeria 2004 (in Arabic and Spanish).
- ^ Arvide Cambra, L.M. (2014), "Kitab 'Uyun al-Akhbar of Ibn Qutayba (828-889)", Advances in Education Research (Proceedings of the 4th International Conference on Applied Social Science, ICASS 2014), vol. 51, pp. 650-653.
