אבנומיקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: הערך מכיל משפטים סתומים שנראים כמו תרגום מכונה, גם אם הם לא ("ההנפשה המושעית" כתרגום של suspended animation, "נויולוגיות" כ"תרגום" של neologism, "הרס" כתרגום של deflated, ועוד). ספק אם המתרגם באמת הבין את המאמר אותו תרגם מוויקינגליש..
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ראש הממשלה אבה שינזו דן במדיניותו הכלכלית בנאום בלונדון, יוני 2013.

אבנומיקסאנגלית: Abenomics) היא תוכנית כלכלית שקרויה על שמו של ראש ממשלת יפן, שינזו אבה (Shinzō Abe). אבנומיקס מבוססת על "שלושה חיצים" של הקלות מוניטריות, גירוי פיסקלי ורפורמות מבניות.[1] המגזין האקונומיסט (The Economist) הגדיר את התוכנית כ"תמהיל של רפלציה, הגדלה של הוצאות ממשלתיות ואסטרטגיית צמיחה שנועדו להתניע את הכלכלה מחדש ולהוציא אותה מתוך תהליך ההנפשה המושעית שאחז בה במשך יותר משני עשורים".[1]

המונח "Abenomics" ,מלשון אבה (Abe) ואקונומיקס (Economics), מחקה נויולוגיות פוליטיות קודמות למדיניות כלכלית הקשורה למנהיגים ספציפיים, כגון רייגנומיקס (Reaganomics), קלינטונומיקס (Clintonomics) ורוג'רנומיקס (Rogernomics).

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצב הכלכלי ביפן לפני אבנומיקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלת שיעור מס הצריכה מ -3% ל -5% ב -1997 על ידי מממשל יפן, החמיר את המיתון והרס את המשק. הממשלה העלתה את מס הצריכה ב -1997 במטרה לאזן את התקציב שלה, ולאחר מכן הכנסות הממשלה ירדו ב-4.5 טריליון ין כי הצריכה נחלשה. המדינה רשמה צמיחה של 3 אחוזי תוצר ב -1996, אך לאחר העלאת המיסים שקעה הכלכלה למיתון. שיעור צמיחת התמ"ג הנומינלי היה מתחת לאפס במשך רוב 5 השנים שלאחר העלאת המס.[2][3] ממוצע השכר השנתי ביפן גדל בשנים 1992-1997, אך השכר החל לרדת לאחר שעליית מס הצריכה נכנסה לתוקף בשנת 1997. לאחר 1997 ירד השכר בקצב מהיר יותר מירידת התמ"ג הנומינלי.

יישום התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית אבנומיקס מורכבת ממדיניות מוניטרית, מדיניות פיסקלית ואסטרטגיות צמיחה כלכלית לעידוד השקעות פרטיות. מבין המדיניויות הספציפיות: יעד אינפלציה בשיעור שנתי של 2%, תיקון ייסוף יתר של הין, קביעת ריבית שלילית, הקלה כמותית רדיקלית, הרחבת השקעות ציבוריות, רכישת איגרות חוב לבנייה על ידי בנק יפן (BOJ), וכן עדכון חוק בנק יפן.[2]

שניים מתוך "שלושת החצים" יושמו בשבועות הראשונים מאז עליית ממשלתו של אבה. אבה הכריז במהירות על הצעת חוק של מתן תמריצים בסך 10.3 טריליון, ומינה את הכלכלן הרוהיקו קורודה (Haruhiko Kuroda) לעמוד בראש הבנק המרכזי של יפן עם מנדט ליצור שיעור אינפלציה של 2%, באמצעות הקלות כמותיות.

הרפורמות המבניות לקחו יותר זמן ליישם, למרות שאבה הוביל כמה מהלכים מוקדמים בחזית זו, כגון דחיפה להשתתפות יפנית בשותפות טראנס-פסיפיק (Trans-Pacific Partnership).[1]

באמצע 2013 בית היועצים של יפן נתן לאבה שליטה מלאה על הפרלמנט אמנם הממשלה הראתה חוסר הסכמה פנימית בנוגע לרפורמות מבניות ספציפיות. חברי קבינט מסוימים העדיפו מיסוי נמוך יותר על רווחי חברות, ואילו אחרים נזהרו מפני התגובות הפוליטיות הפוטנציאליות להפחתת המיסים על חברות גדולות תוך העלאת המיסוי על הצרכנים. חוקי העבודה ושליטה בייצור האורז הפכו גם הם לסוגיות שנויות במחלוקת בקרב ממשלתו של אבה.[3]

הקלה כמותית: ב -4 באפריל 2013, הודיע הבנק המרכזי על תוכנית ההקלה הכמותית שלו, לפיו ירכוש איגרות חוב בשווי[4] 60-70 טריליון ין בשנה.[5] ב -31 באוקטובר 2014, הודיע הבנק המרכזי על הרחבת תוכנית רכישת האג"ח שלו, כדי לקנות כעת אג"ח בשווי 80 טריליון ין בשנה. [6]

תוצאות התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבנומיקס השפיעה מיידית על השווקים הפיננסיים השונים ביפן. בפברואר 2013, מדיניות אבנומיקס הובילה להיחלשות דרמטית של הין היפני ולעלייה של 22% במדד שוק המניות של טופיקס (TOPIX stock market index).[7] שיעור האבטלה ביפן ירד מ -4.0% ברבעון האחרון של 2012 ל -3.7% ברבעון הראשון של 2013.[8]

היין נחלש ב -25% לעומת הדולר האמריקני ברבעון השני של 2013 לעומת התקופה המקבילה ב -2012, עם יישום מדיניות מוניטרית מרחיבה מאוד.[9] עד מאי 2013, שוק המניות עלה ב -55%, הוצאות הצרכנים העלו את הצמיחה הכלכלית ברבעון הראשון ב -3.5% מדי שנה, ושיעור התמיכה של אבה הגיע ל -70%.[1] סקר של Nihon Keizai Shimbun מצא כי 74% מהנשאלים שיבחו את המדיניות בהקלה מהמיתון המתמשך.[10]

ההשפעות על השכר ועל הרגשות הצרכים היו עמומות יותר. סקר שנערך בינואר 2014 מצא כי 73% מהנשאלים ביפן לא הרגישו באופן אישי את ההשפעות של אבנומיקס, רק 28% צפו לראות עלייה בשכר וכמעט 70% שוקלו לצמצם את הוצאותם בעקבות הגידול במס הצריכה.[11]

החלשות הין תחת אבנומיקס גרם להגדלת עלות היבוא, כולל מזון, נפט ומשאבים טבעיים אחרים שעליהם יפן תלויה. עם זאת, ממשלת אבה ראתה בכך נסיגה זמנית, שכן הין החלש יגדיל בסופו של דבר את הייצוא. כמו כן הצליחה יפן לשמור על עודף בחשבון השוטף עקב הכנסות מהשקעות מחו"ל.[12]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אבנומיקס בוויקישיתוף

בשנת 2012, הפרלמנט של יפן, תחת ראש הממשלה הקודם, יושיקו נודה (Yoshihiko Noda), העביר הצעת חוק להגדלת שיעור מס ההכנסה ל -8% בשנת 2014 ו -10% ב -2015 [4] על מנת לאזן את התקציב הלאומי; העלאת מס זה הייתה צפויה לעודד את הצריכה עוד יותר.[5]

מצב הכלכלה העולמית לפני אבנומיקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המיתון הכלכלי העולמי, יפן ספגה הפסד של 0.7% בתוצר הריאלי בשנת 2008 ובעקבותיו ירידה חדה של 5.2% ב -2009. לעומת זאת, נתוני הצמיחה הריאליים בעולם הראו עלייה של 3.1% ב -2008, ולאחר מכן הפסד של 0.7% בשנת 2009.[13] היצוא מיפן הצטמצם מ -74.6.5 מיליארד דולר ל -545.3 מיליארד דולר, בין השנים 2008-2009, ירידה של 27%.[14] עד 2013, התמ"ג הנומינלי ביפן היה ברמה דומה לזו של -1991, בעוד מדד המניות של יפן Nikkei 225 היה בשליש ממה שהיה בשיא שלו.[1]

הבסיס האידאולוגי של אבנומיקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדיניות הכלכלית של שינזו אבה קשורה גם לעליית סין ככוח כלכלי ופוליטי. תומכיו של אבה קבעו מקבילות מפורשות בין אבנומיקס לבין תוכנית תקופת המייג'י (Meiji era) של פוקוקו קיוהי (fukoku kyohei) (העשירו את הארץ, חיזקו את הצבא). בנוסף לחיזוק יפן מול האיום הסיני באזור אסיה פסיפיק, חיזוק הכלכלה היפנית נועד גם להפוך את יפן לפחות תלויה בארצות הברית לצורכי הגנה.[1]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 "Abe’s master plan". The Economist (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-6 באוקטובר 2018. 
  2. ^ Diplomat, Anthony Fensom, The. "Can “Abenomics” Save Japan’s Economy?". The Diplomat (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-6 באוקטובר 2018. 
  3. ^ "Taxing times". The Economist (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-6 באוקטובר 2018. 
  4. ^ https://www.facebook.com/neil.irwin, Toyota is crushing it. Abenomics is the reason., Washington Post (באנגלית)
  5. ^ "Price Stability Target" of 2 Percent and "Quantitative and Qualitative Monetary Easing with Yield Curve Control" : 日本銀行 Bank of Japan, www.boj.or.jp (באנגלית)
  6. ^ Bank of Japan, Expansion of the Quantitative and Qualitative Monetary Easing, www.boj.or, ‏October 31, 2014
  7. ^ Abenomics Definition from Financial Times Lexicon, lexicon.ft.com (באנגלית) (ארכיון)
  8. ^ Adjusted Unemployment Rate in Japan (DISCONTINUED), 2013-09-03
  9. ^ https://www.facebook.com/neil.irwin, Toyota is crushing it. Abenomics is the reason., Washington Post (באנגלית)
  10. ^ "アベノミクスの成果「評価する」74%". 日本経済新聞 電子版 (ביפנית). בדיקה אחרונה ב-6 באוקטובר 2018. 
  11. ^ Over 70% of Japanese not feeling benefits of Abenomics - Channel NewsAsia, ‏2014-02-02
  12. ^ Mitsuru Obe, Is Abenomics Misguided? Officials Not Ready to Concede, WSJ, ‏2014-01-27 (באנגלית)
  13. ^ Japan, World - GDP - real growth rate - Historical Data Graphs per Year (באנגלית)
  14. ^ Japan, World - Exports - Historical Data Graphs per Year (באנגלית)