אבני חמשת המלכים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הגבעה מדרום

גבעת אבני חמשת המלכים היא גבעה בגובה 204 מ' מעל פני הים, מדרום לעיר מודיעין-מכבים-רעות, בין העיר ליישוב מבוא חורון. על הגבעה נמצא מחשוף ייחודי של אבני צור, חלק משורת מחשופי צור הממוקמים לאורך הדופן התוחמת את קצהו הצפון-מערבי של עמק איילון[1]. ישנה השערה לפיה האבנים הגדולות, הנראות כאילו הוטלו על הגבעה מן השמיים, הם עקבות המסופר בספר יהושע, פרק י', אודות הקרב שניהלו בני ישראל עם מלכי האמורי במסגרת מלחמת מלכי הדרום, במהלכו "וַיְהִי בְּנֻסָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הֵם בְּמוֹרַד בֵּית חוֹרֹן וַה' הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם."

הסבר גאולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחשופי הצור אינם ייחודיים לגבעה זו, אלא מצויים לאורך עמק איילון, כולל ריכוז גדול בכפר הפלסטיני בית עור א-תחתא.

דב גינזבורג מן המכון הגאולוגי לישראל מסביר כי הגושים מונחים בשדה, בנטייה כמעט אנכית, מפוזרים בצורה בלתי רציפה על גבי קרקע חרסיתית עמוקה, באופן שניתן להסבר כעדות להתמוטטות סלעים והיסחפותם, עקב פעילות אקטיבית בקווי השבירה של בקע. גושי הצור הקשה גלשו משכבת צור קדומה עקב רעידת אדמה לאחריה סחפו שיטפונות את גושי האבן למדרגות הנמוכות יותר ולבסוף נשארו כתמי צור במרחבי השטח[2].

התייחסות הלכתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסכת ברכות מובאת ברייתא:

תנו רבנן. הרואה מעברות הים, ומעברות הירדן, מעברות נחלי ארנון, אבני אלגביש במורד בית חורון, ואבן שבקש לזרוק עוג מלך הבשן על ישראל, ואבן שישב עליה משה בשעה שעשה יהושע מלחמה בעמלק, ואשתו של לוט וחומת יריחו שנבלעה במקומה, על כולן צריך שיתן הודאה ושבח לפני המקום.

בבלי מסכת ברכות נד עמוד א

בעקבות ברייתא זו נפסקה הלכה שעל הרואה מקומות אלו לברך ברכת הנסים:

הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל, כגון מעברות הים ומעברות הירדן ומעברות נחלי ארנון, ואבני אלגביש של בית חורון, ואבן שביקש עוג לזרוק על ישראל, ואבן שישב עליה משה בעת מלחמת עמלק, וחומת יריחו, מברך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה. ובין ברכה זו ובין שאר ברכות הראיה הרי הם כשאר ברכות וכלם בהזכרת שם ומלכות.

שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ריח

מאיר בר-אילן כתב על הברייתא הזו שהיא ייחודית במגמתה ה"תיירותית", שנועדה עבור נוסעים וצליינים שביקשו לראות בארץ את המקומות בהם אירעו ניסים ושמורי דרך השתמשו בה על מנת להראות לחפצים בכך את אשר ביקשו לראות בשטח[3].

מאחר שזיהוי מחשוף האבנים שבגבעה עם האבנים עליהם מסופר בספר יהושע הוא השערה בלבד וישנו איסור הלכתי לברך מספק, אין הנחיה למבקרים במקום לברך את ברכת הניסים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 31°51′45″N 35°00′51″E / 31.862542°N 35.014029°E / 31.862542; 35.014029

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]