אבני מילואים
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
אריה לייב הלר  |
| סוגה | ביאור לשולחן ערוך חלק אבן העזר |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | ה'תקע"ו 1816 |
| תאריך הופעה ראשונה | למברג, זאלקווא |
| מהדורות נוספות | |
| מספר כרכים | 2 |
| קישורים חיצוניים | |
| היברובוקס | אבני מילואים שני חלקים |
| הספרייה הלאומית | 990040649440205171 |
  | |
ספר אבני מילואים הוא ביאור חריף ועמוק לחלק אבן העזר בשולחן ערוך, שחובר על ידי הרב אריה לייב הלר. אף על פי שהספר חובר כביאור על השולחן ערוך, מגמתו של הספר היא עיונית-לימודית, וקישורו לשולחן ערוך רופף. ספר זה השפיע רבות על צורת הלימוד בישיבות, והוא נפוץ מאוד בחוגי הישיבות. הוא נלמד הן במסגרת לימוד עיוני ישיבתי והן במסגרת לימודי הלכה.
שם הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם הספר מבוסס על הפסוק: ”אַבְנֵי־שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפֹד וְלַחֹשֶׁן” (ספר שמות, פרק כ"ה, פסוק ז'). הוא נקרא כך למרות אי הקשר לפסוק, מכיוון שהוא ביאור לחלק אבן העזר בשולחן ערוך, ומוסיף עליו "מילואים"
הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר נכתב כביאור על חלק אבן העזר, והוא נחשב כספר המקביל לספרו הראשון של המחבר, "קצות החושן", על חלק חושן משפט. כקודמו, גם "אבני מילואים" הוא ספר למדני, הדן בפלפול ובעמקות בסוגיות הכרוכות בחלק אבן העזר של השולחן ערוך. כקודמו, גם ספר זה תרם תרומה עצומה לפריחת שיטת הלימוד החדשה וללמדנות באירופה (בעיקר פולין וליטא), ונתקבל בחיבה ובהערצה במרבית הישיבות הגדולות.
הוצאתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]שני כרכי הספר יצאו לאור רק לאחר פטירתו של המחבר, ואת ההקדמה לספר כתב בן המחבר ובה הוא כותב שהדפסת הספר היא תשלום נדרו שנדר לאביו "היום אחל לשלם נדרי אשר נדרתי לאבי, את עול הדפסת הספרים שכתב לעת זקנותו". את הדפסת הספר מימן הנגיד אריה לייב וואללרשטיין[1]. הכרך הראשון של הספר נדפס בשנת ה'תקע"ו (1816), ובסוף כרך זה הודפס קונטרס "משובב נתיבות". הכרך השני נדפס לאחר תשע שנים בזאלקווא, בשנת ה'תקפ"ו (1825), בסוף כרך זה הודפס שו"ת מאת המחבר "שו"ת אבני מילואים". מאז יצאו שני הכרכים לאור במהדורות רבות נוספות[2].
חיבורים על הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוף המהדורה הראשונה של ה"אבני מילואים", נדפסו הערות שכתב הרב שלמה יהודה ליב הכהן רפפורט (שי"ר), חתנו של המחבר, שהיה גם המוציא לאור של הספר[3] וכן מאת תלמידו מהריא"ז ענזיל. בהמשך נכתב ביאור והערות של הרב יחיאל דזימיטרובסקי בשם "מלואי חותם", ספר "מילואי אבן" (4 כרכים) - של הרב חיים פינחס שיינברג, ספר "שארית יוסף" של הרב יוסף ענגיל, והגהות של הרב ירוחם פישל פרלא ושל הרב יעקב ישראל קניבסקי[4].
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מובא בהקדמת בן המחבר לספר
- ^ אבני מילואים
- ^ רפפורט שלמה יהודה, שי"ר, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ^ אבני מילואים עם הערות הקהילות יעקב והרב ירוחם פישל פרלא, באתר אוצר החכמה
| פרשני הטור והשולחן ערוך | ||
|---|---|---|
| על כל החלקים | באר הגולה • באר היטב • ב"ח • ביאור הגר"א • בית יוסף • דרכי משה • כנסת הגדולה • ברכי יוסף | |
| על אורח חיים | מגן אברהם • ט"ז • פרי חדש • שערי תשובה • מחצית השקל • שולחן גבוה • מטה יהודה • פתח הדביר • תוספת שבת • מחזיק ברכה • פרי מגדים • משנה ברורה • שתילי זיתים • כף החיים • מור וקציעה | |
| על יורה דעה | שפתי כהן • ט"ז • מחצית השקל • פרי חדש • פתחי תשובה • כרתי ופלתי • שלחן גבוה • שבט יהודה • דגול מרבבה • מחזיק ברכה • פרי מגדים • כף החיים • בית הלל • חידושי הרי"ם • ערוגות הבושם | |
| על אבן העזר | חלקת מחוקק • בית שמואל • פתחי תשובה • בית הלל • חידושי הרי"ם • אבני מילואים | |
| על חושן משפט | סמ"ע • שפתי כהן • ט"ז • פתחי תשובה • אורים ותומים • נתיבות המשפט • קצות החושן • חידושי הרי"ם | |