אבני מילואים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אבני מילואים
ספר אבני מילואים
מידע כללי
מאת הרב אריה לייב הלר
סוגה ביאור לשולחן ערוך חלק אבן העזר
הוצאה
שנת הוצאה ה'תקע"ו 1816
הופעה ראשונה למברג, זאלקווא
מהדורות נוספות
מספר כרכים 2
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 990040649440205171

ספר אבני מילואים הוא ביאור חריף ועמוק לחלק אבן העזר בשולחן ערוך, שחובר על ידי הרב אריה לייב הלר. אף על פי שהספר חובר כביאור על השולחן ערוך, מגמתו של הספר היא עיונית-לימודית, וקישורו לשולחן ערוך רופף. ספר זה השפיע רבות על צורת הלימוד בישיבות, והוא נפוץ מאוד בחוגי הישיבות. הוא נלמד הן במסגרת לימוד עיוני ישיבתי והן במסגרת לימודי הלכה.

שם הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הספר מבוסס על הפסוק: "אַבְנֵי־שֹׁ֕הַם וְאַבְנֵ֖י מִלֻּאִ֑ים לָאֵפֹ֖ד וְלַחֹֽשֶׁן" (ספר שמות, פרק כ"ה, פסוק ז'). הוא נקרא כך למרות אי הקשר לפסוק, מכיוון שהוא ביאור לחלק אבן העזר בשולחן ערוך, ומוסיף עליו "מילואים".

הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר נכתב כביאור על חלק אבן העזר, והוא נחשב המקביל של הספר הראשון של המחבר קצות החושן על חלק חושן משפט. כקודמו, גם 'אבני מילואים' הוא ספר למדני, הדן בפלפול ובעמקות בסוגיות הכרוכות בחלק אבן העזר של השולחן ערוך, וכקודמו גם הוא תרם תרומה עצומה לפריחת שיטת הלימוד החדשה, הלמדנות באירופה (בעיקר פולין וליטא), ונתקבל בחיבה ובהערצה במרבית הישיבות הגדולות.

הוצאתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני כרכי הספר יצאו לאור רק לאחר פטירתו של המחבר, ואת ההקדמה לספר כתב בן המחבר ובה הוא כותב שהדפסת הספר היא תשלום נדרו שנדר לאביו "היום אחל לשלם נדרי אשר נדרתי לאבי, את עול הדפסת הספרים שכתב לעת זקנותו". את הדפסת הספר מימן הנגיד אריה לייב וואללרשטיין[1]. הכרך הראשון של הספר נדפס בשנת ה'תקע"ו (1816), ובסוף כרך זה הודפס קונטרס "משובב נתיבות". הכרך השני נדפס לאחר תשע שנים בזאלקווא, בשנת ה'תקפ"ו (1825), בסוף כרך זה הודפס שו"ת מאת המחבר "שו"ת אבני מילואים". מאז יצאו שני הכרכים לאור במהדורות רבות נוספות[2].

על שמו נקרא רחוב "אבני מילואים" במצפה יריחו[3].

חיבורים על הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף המהדורה הראשונה של ה"אבני מילואים", נדפסו הערות שכתב הרב שלמה יהודה ליב הכהן רפפורט (שי"ר), חתנו של המחבר, שהיה גם המוציא לאור של הספר[4]. בהמשך נכתב ביאור והערות של הרב יחיאל דזימיטרובסקי בשם "מלואי חותם", ספר "מילואי אבן" (4 כרכים) - של הרב חיים פינחס שיינברג, ספר "שארית יוסף" של הרב יוסף ענגיל, והגהות של הרב ירוחם פישל פרלא ושל הרב יעקב ישראל קניבסקי[5].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מובא בהקדמת בן המחבר לספר
  2. ^ אבני מילואים
  3. ^ מצפה יריחו, בזק
  4. ^ רפפורט שלמה יהודה, שי"ר, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
  5. ^ אבני מילואים עם הערות הקהילות יעקב והרב ירוחם פישל פרלא, באתר אוצר החכמה