אבנר פיינגלרנט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אבנר פיינגלרנט
Avner Fainguelernt.jpg
לידה 22 בדצמבר 1961 (בן 57)
קיבוץ ברור חיל, ישראל
סוגה מועדפת סרט תיעודי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק במאי קולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה הסרט הארוך הטוב ביותר, פסטיבל טרנזיט לסרטים תיעודיים, פולין, 2012
פרס חבר השופטים, פסטיבל "דייגי העולם", 2008
פרס ראשון בפסטיבל דוקאביב, 1999
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אבנר פיינגלרנט הוא במאי ויוצר קולנוע עצמאי. בין סרטיו התיעודיים: במדבר - דיפטיך תיעודי - זוכה פרס הבימוי מטעם תא הכתבים פיפרסקי ופרס הצילום בפסטיבל דוק אביב 2018[1]. פרופסור חבר מיוזמי ומייסדי בית-הספר לאמנות הקול והמסך ופסטיבל קולנוע דרום במכללה האקדמית ספיר, ועמד בראשם במשך שמונה עשרה שנים. שימש כעורך אחראי של כתבי העת לקולנוע - מחברות קולנוע דרום, אוצרות דרום. מרצה אורח באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, האקדמיה לאמנויות הבמה של פראג "FAMU", בית הספר לקולנוע ב-Filmakademie Baden Württemberg והתוכנית לתואר שני בתרבות הקולנוע באוניברסיטת חיפה. עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת מזרח לונדון היא קריאה לאקניאנית של סרטי המסע בקולנוע האירופי. הקים עם הגר סעד שלום את חברת ההפקה סקינה בורדר פילמס[2].

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבנר פיינגלרנט נולד בקיבוץ ברור חיל להורים שהיו, כמו רוב תושבי המקום, עולים מברזיל. הוריו היו בין מקימי הקיבוץ. למד בבית חינוך שער הנגב[3] את שנות נעוריו העביר בעבודה בענף גידולי השדה והפלחה.

כבני משקים רבים בחר פיינגלרנט לעשות שנת שירות כרכז אזור בחטיבת בני הקיבוצים, באזור שער הנגב ושדרות. הוא התגייס לצה"ל בשנת 1981 ושירת כלוחם בסיירת מטכ"ל. השתחרר מהצבא בשנת 1984 ושוטט כחמש שנים בישראל ומחוצה לה. בין היתר עבד כנהג משאית ותאורן באתרי הסרטה בארצות הברית, וכדייג בניו יורק. לדבריו, החשיפה לעשייה הקולנועית, ובעיקר העבודה כתאורן עוררו בו את האהבה הגדולה לקולנוע, בעיקר לסרטים תיעודיים[4]. בשנת 1990 החל ללמוד בחוג לקולנוע וטלוויזיה ובחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, שם גם ביים את סרטיו הראשונים[5].

בשנת 1992, עת נולדה בתו הבכורה, חזר לקיבוץ הולדתו, והקדיש עצמו לבניית מערכת החינוך במקום, מתוך כוונה לבנות סביבה אידיאלית לילדיו ולילדי חבריו. לאחר מכן עבד כבמאי של כתבות לתוכנית התיעודית השאלה הבאה של שידורי קשת, בהפקתם של ירון לונדון ונורית קידר. ב-1997 ביים והפיק את סרטו התיעודי הראשון, ביחד עם מיה בר, ראשון יהיה אחרון.

השלב הבא היה חזרה לחיות ולעבוד בדרום ולבנות משם את היצירה הייחודית בשפה הקולנועית אותה חיפש. ב-1999 הקים סטודיו עצמאי לקולנוע תיעודי וניסיוני בקיבוצו ברור חיל, ועבד בשיתוף עם הבמאית מכבית אברמזון והעורך לב גולצר על סרטיו הבאים. היה בין מקימי בית הספר לאומנויות הקול והמסך במכללה האקדמית ספיר, ועמד בראשו מאז 2001 ועד 2018. יזם וייסד את פסטיבל קולנוע דרום בשדרות, את כתב העת מחברות קולנוע דרום וכן את אוצרות דרום, במה לדיונים ומאמרים על קולנוע. השלים את לימודיו לתואר דוקטור בלונדון.

אבנר פיינגלרנט הוא אב לשלושה ילדים.

קריירה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיינגלרנט הוא בעל תואר ראשון בקולנוע ובפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, 1993. בשנת 1999 יזם ביחד עם פרופ' חיים בראשית את המחלקה לאמנות הקולנוע והטלוויזיה במכללת ספיר בנגב. על הקמתה מספר:

"באתי [אל חיים בראשית, ראש מחלקת תקשורת במכללת ספיר] ואמרתי: למה אנחנו מבזבזים את הזמן על הדברים האלה, בוא נעשה בית ספר לקולנוע. יש פה ציוד, יש פה מורים, יש פה הכל. למה דווקא תקשורת והנדסאים? בוא נעשה בית ספר לקולנוע"[6]

החל מ-2001 הוא ראש המחלקה.

בין השנים 2005 ל-2009 למד לימודי תואר שני ושלישי בתקשורת ולימודי תרבות באוניברסיטה של מזרח לונדון, אנגליה. נושא העבודה לתואר הדוקטור שלו הוא: מסעו של האב בסרטי המסע בקולנוע האירופי כאודיסיאות מודרניות.

משנת 2007 ועד היום פיינגלרנט הוא עורך שותף לכתב העת 'קולנוע דרום' - כתיבה ביקורתית בעקבות פסטיבל קולנוע דרום.

החל משנת 2011, עם פתיחת התוכנית לתואר שני בלימודי תרבות וקולנוע באוניברסיטת חיפה מלמד פיינגלרנט כחלק מהסגל האקדמי של התוכנית.

בשנת 2012 היה פרופסור אורח בבית הספר לאומנויות של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק. כמו כן מעביר פיינגלרנט סדנאות "מדבר ומסע", שיתוף פעולה של תלמידים מבית הספר לקולנוע בפראג "FAMU" ותלמידי התואר השני במכללה האקדמית ספיר.

החל משנת 2014 משמש פיינגלרנט כראש בית הספר וראש התוכנית לתואר שני במחלקה לאומנויות הקול והמסך במכללת ספיר.

פיינגלרנט חבר באיגוד הבמאים והתסריטאים ובפורום היוצרים הדוקומנטריים.

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מבצע עמוד ענן ברצועת עזה, נוצר קונצנזוס רחב בקרב תושבי הנגב, בעד המבצע הצבאי, ורוב גדול של התושבים אף דרשו את הרחבתו והארכתו, והתנגדו להפסקת המבצע. פיינגלרנט היה בין המעטים מבין תושבי האזור, שהביעו דעה מתנגדת. הוא פרסם את עמדתו נגד המהלך הצבאי בוויכוחים בפורומים, ובעיתונות המקוונת[7].

פילמוגרפיה ומיצגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הסרט ושנת ההפקה תקציר תפקיד פרסים קטעי וידאו קישורים חיצוניים
קצה של חוט (1993) סרט עלילתי קצר בכיכובה של קאיפו כהן (הקיץ של אביה) המספר סיפור התבגרות של נערה במשך נסיעה אחת ברכבת הישנה מתל אביב לירושלים. תסריט, בימוי והפקה.
בוא נקרא לרוח (1994) סרט תיעודי אישי על בניית זהות אישית-חברתית על רקע השבר בקיבוצו של הבמאי ובחברה הקיבוצית בכלל. תסריט, בימוי, הפקה ועריכה. *פרס הקרן על-שם עליזה שגריר.
*מלגת קרן התרבות אמריקה ישראל.
*פרס הסרט הקצר מטעם הקרן של משרד המסחר והתעשייה.
הסרט המלא
לב - הצער והשתיקה (1995) סרט תיעודי ראשון, שעסק בשכול אצל משפחות עולות מחבר העמים, מגולל את סיפורו של לב פסחוב שנרצח במהלך שירותו הצבאי בידי פלסטינים בעודו שומר במחסום בשטחים. תסריט ובימוי.
ראשון יהיה אחרון (1997) סרט תיעודי באורך מלא, העוסק בקהילת הזיכרון של עקורי בירעם. הסרט מלווה מספר דמויות בולטות מבין קהילת העקורים על דורותיהם ומצייר תמונה של חברה המטפחת קהילה וזיכרון אל מול הריסות הכפר ומחכה ליום בו תקויים החלטת בית המשפט העליון והם יוכלו לחזור אל בתיהם שהפכו לפארק לאומי. תסריט, בימוי והפקה (לצד מיה בר). *פרס המועצה לתרבות ואומנות לסרט.
*מענק הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה.
*מענק קרן רשת לקולנוע ישראלי.
הסרט המלא על הסרט באתר הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה
נען שלי (2001) סרט ניסיוני קצר המספר קרע פנימי, שנפער בעולמה של אחת מיוצרי הסרט, בת נען, שהייתה בבית אמה באותו זמן שבת קיבוצה - שני, נרצחה בדשא שליד על ידי גבר שאהב אותה אהבה אובססיבית. תסריט, בימוי, צילום והפקה (לצד מכבית אברמזון).
אווה (2002) אווה, לוחמת יוגוסלבית אמיצה למען זכויות האדם, עמדה בפני רגע קריטי בחייה הסוערים בעבר, בו נאלצה לבחור בין נאמנותה לבתה הקטנה בת השש לבין נאמנותה לאידיאלים בהם האמינה. היא העדיפה לא לבגוד באידיאלים ונזרקה לכלא הנשים הנורא שבים האדריאטי 'גולי אוטוק'. בתה נזרקה לרחובות. עד היום טיאנה לא סולחת ושומרת בתוכה את פצע הנטישה של אמה. תסריט, בימוי וצילום (לצד מכבית אברמזון). *פרס המועצה לתרבות ואומנות לתסריט.
*פרס קרן אכסל שפרינגר לקולנוע - ברלין.
*מענק הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה.
*מענק קרן מקור לעידוד הפקות מקור בכבלים.
*פרס זית הכסף פסטיבל הסרטים הבינלאומי מונטנגרו.
הסרט המלא, חלק א'
הסרט המלא, חלק ב'
הסרט המלא, חלק ג'
טריילר
גברים על הקצה (2005) סרט תיעודי באורך מלא שצולם במשך ארבע שנים כיומן דייגים אינטימי של פליטים פלסטינים ומתנחלים ישראלים, ארבעה גברים קשוחים משני עמים אויבים החיים בשותפות. עלילתו התיעודית מתרחשת באותו אזור שהתפנה באמצע אוגוסט 2005 והיא מציגה תמונת חיים של ארבעה דייגים, שני מתנחלים יהודים ושני פלשתינאים מעזה, שעבדו וחיו יחד שנים רבות עד שהמציאות הפרידה ביניהם. תסריט, בימוי, צילום והפקה (לצד מכבית אברמזון). *פרס ראשון מטעם הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה בפסטיבל "דוקאביב".
*פרס המועצה לתרבות ואומנות עבור פיתוח תסריט.
*מענק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.
*מענק קרן גשר לקולנוע רב-תרבותי לפיתוח תסריט.
*פרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע פארגו שבפורטוגל.
*פרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בקטגוריה של הים התיכון - דוק פסט, איטליה.
*ציון לשבח פסטיבל הקולנוע RAY שברומא, איטליה (RaySat Cinema Premium) בשיתוף עם CMCA.
פרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע בסן קאסט שבצרפת.
הסרט המלא.
תקציר הסרט.
מטאדור האהבה (2006) סרט וריקוד על במה אחת המתאר מסע של אישה בארץ ישראל, בעודה חווה קשר קיצוני מול גבר שהיא חושקת עד מוות. יצירה לקולנוע ומחול המציעה אינטרפרטציה אכזרית ליחסי האהבה והתשוקה בין גבר ואישה, המשולים לדינמיקת היחסים בזירת הקורידה הספרדית של המטדור והשור. תסריט, צילום, בימוי והפקה (לצד מכבית אברמזון).
מטאדור המלחמה (2011) סרט תיעודי באורך מלא. במהלך מבצע עופרת יצוקה על קו הגבול של עזה חורף 2009 באים אנשים מכל רחבי הערץ לצפות בעשן הכבד מעל עזה. הזירה המזרח תיכונית מתוארת בסרט כמו קורידה שבה יש מטאדור ושור, גלגל של מקריב וקרבן, שאין מוצא ממנו מלבד למקום אפל בנפש האדם. תסריט, בימוי, צילום והפקה (לצד מכבית אברמזון). *הבחירה הרשמית בתחרות הבינלאומית של פסטיבל הקולנוע - דוק לייפציג.
*זכייה במכרז של ערוץ 1 לסרט תיעודי אודות מבצע "עופרת יצוקה".
*מענק קרן רבינוביץ' לאומנויות וקרן גשר לקולנוע רב תרבותי.
*Best Feature-Length Film Award: TRANZY International Documentary Film Festival - Pland 2012.
הסרט המלא
טריילר ראשון
טריילר שני
*"הקולנוע יורד לזירה: על מטאדור המלחמה לאבנר פיינגלרנט ומכבית אברמזון.
*"דרורית גור-אריה: הדרך לשום מקום".
במדבר بالصحرا - דיפטיך תיעודי (2018) "חלומו של עומאר" ו"חלומו של אבידן" הם שני סרטים תיעודיים, המצולמים בדרום הר חברון ומתבוננים באינטימיות ברועי צאן החיים במדבר, בשטח c של הרשות הפלסטינית הנשלט על ידי הצבא הישראלי. עומאר חליל מוחמד מביא את שתי נשותיו וילדיו מביתם הגדול ביטא לחיות באוהל באל מאג'ז, כפר ילדותו, ולעבוד עם הצאן שבעזרתו הוא מגדיר את גבולות האדמה הפלסטינית. אבידן אופיר, מנהיג צעירי המקום, מקים חוות צאן וחולם להתרחב עם עדר הכבשים שלו ברוח דוד המלך, לעבר המדבר והגבעות בהם רועים הפלסטינים. החיים במדבר חסרי רחמים, הפוליטיקה בלתי אפשרית, אך נראה שהדרמה הפנימית היא זו שמכריעה את גורל הגיבורים וחלומותיהם[8]. תסריט ותחקיר (לצד הגר סעד שלום; בימוי. *פרס הצילום בפסטיבל דוקאביב 2018
*פרס הבימוי בתחרות הישראלית מטעם פיפרסקי בפסטיבל דוקאביב 2018[9]
הטריילר לסרט *"עמוד הסרט באתר סינמטק תל-אביב
יומן ברזילאי (בתהליכי הפקה) אחת-עשרה שנים של צילומים שבהם מתעד פיינגלרנט באופן אובססיבי יומן חיים של חיפוש זהות ישראלי, משפחתי ואישי. מסע שהחל עם מות אביו שהיה חלוץ ציוני שבא להקים קיבוץ בנגב מתוך הציווי העמוק של אביו יעקב, והמייסד של בית הספר היהודי בריו דה-ז'ניירו. תסריט, בימוי, צילום והפקה.

מטאדור המלחמה (2010) - מיצב קולנועי רב מסכי הנפרש על פני מספר חללים, מגולל יומן מסע לאורך קו הגבול עזהישראל במהלך מבצע עופרת יצוקה. זהו דיוקן אינטימי של אזור ספר פגיע המבקש להציג את פניה של ישראל ברגע של משבר. בד בבד הוא בוחן את תופעת תיירות המלחמה, נהירתם דרומה של ישראלים רבים מכל גוני הקשת הישראלית, על מנת לצפות בעזה המופגזת. יוצרי הסרט מצביעים על שברים וסדקים בחברה הישראלית, המחברת בין כח צבאי לאמונות משיחיות. אקסטזת המלחמה ושכרון הכח המלווה אותם משולים למופע הראווה של הקורידה מלחמת השוורים – זירת המאבק האכזרית בין חיים למוות. הוצג במוזיאון פתח תקווה לאמנות, הגלריה האוניברסיטאית תל אביב.

יומן של ברזילאי (2013) - מופע יחיד, על במה ומסך, המגולל מסע חיפוש זהות ומשמעות של יוצר קולנוע, בעקבות מות אביו. עולמו הישראלי ציוני קיבוצי נחרך באחת והוא יוצא לעבר עולם הגלות ממנו באו וברחו הוריו והורי הוריו. במסעו הוא נודד בין עיירות יהודיות קטנות בערבות אוקראינה, אודסה, ריו דה ז'ניירו וסאו פאולו שבברזיל ועד לברור חיל, קיבוץ בנגב. מסע שמתרחש במציאות ובזיכרון מופשט בו זמנית, ששולטים בו פנטזיה ומפגשי רפאים מהעבר והגלות היהודית של מזרח אירופה וברזיל. במהלך המסע הוא מבקש לחדור לתוך עומק היחסים המורכבים שלו עם אביו סבו ובנו ודרכם לנפשו שלו. נבחר לפסטיבל המונודרמות - מרכז הבמה ז'ראר בכר בשיתוף פסטיבל ישראל והוצג בפסטיבל קולנוע דרום 2013 ובכנס שדרות ישראל לחברה 2013. בסיום ההצגה בכנס שדרות וישראל התקיימה שיחה על המופע עם הפרופסור אמנון רז-קרקוצקין[10].

מפיק-שותף[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פיינגלרנט, א. (2013) 'מלאכים שחורים מלאכים לבנים קריאה מחודשת ב'יומן' של דוד פרלוב' תקריב מס. 7 - כתב עת מקוון לקולנוע תיעודי (פורסם בדצמבר 2013) עורכים רן טל ענת אבן.
  • פיינגלרנט א. (2013 ) 'תכסית ותבליט כמונחי יסוד בשפה הקולנועית' בתוך קטלוג מוזיאון פתח תקווה (פורסם בדצמבר 2013) עורכת דרורית גור אריה.
  • פיינגלרנט, א. (2013) "על אפלה ואוטופיה בקולנוע החדש של אבי נשר", קולנוע דרום הגות וביקורת עמ' 37–43. בהוצאת רסלינג והמכללה האקדמית ספיר.
  • פיינגלרנט, א. (2013) "ראיון עם אלברט מייזלס", קולנוע דרום הגות וביקורת עמ' 199–216. בהוצאת רסלינג והמכללה האקדמית ספיר.
  • פיינגלרנט, א. (2012) הקולנוע הולך לפריפריה "פנים" לתרבות חינוך וחברה מס. 57 מרץ 2012 עמ' 94–100.
  • פיינגלרנט, א. (2011) "הפרה הקדושה והערת השוליים" בין סירוס לפסיכוזה – על הקולנוע של יוסף סידר בעקבות סרטו הערת שוליים. ספר קולנוע דרום - קריאה ביקורתית בעקבות פסטיבל קולנוע דרום העשירי, בעריכת אבנר פיינגלרנט וארז פרי, הוצאת פרדס והמכללה האקדמית ספיר, עמ' 29–40.
  • פיינגלרנט, א. (2010) "על הטרילוגיה האנטי צברית של אבי נשר" קולנוע דרום קריאה ביקורתית בעקבות פסטיבל קולנוע דרום התשיעי, בעריכת אבנר פיינגלרנט וארז פרי, המכללה האקדמית ספיר, עמ' 27–36.
  • פיינגלרנט, א. (2010) "העניים משלמים על הכל ..." ראיון עם יקי יושע קולנוע דרום קריאה ביקורתית בעקבות פסטיבל קולנוע דרום התשיעי, בעריכת אבנר פיינגלרנט וארז פרי, המכללה האקדמית ספיר עמ' 37–58.
  • פיינגלרנט, א. (2009) "רציתי לטלטל את עצמי", ראיון עם רנן שור קולנוע דרום, קריאה ביקורתית בעקבות פסטיבל קולנוע דרום השמיני, בעריכת אבנר פיינגלרנט וארז פרי, עמ' 17–36.
  • פיינגלרנט, א. (2008) שבעה, מותו של האחר הגדול, קולנוע דרום, קריאה ביקורתית בעקבות פסטיבל קולנוע דרום השביעי, בעריכת אבנר פיינגלרנט וארז פרי, הוצאת פרדס והמכללה האקדמית ספיר עמ' 35–45.
  • פיינגלרנט, א. (2007) בין הלהקה ל הסודות – מחבורה של צעירים חסרי מנוח לפרט שעומד אל מול גורלו, קולנוע דרום, קריאה ביקורתית בעקבות פסטיבל קולנוע דרום השישי, בעריכת אבנר פיינגלרנט וארז פרי, הוצאת פרדס והמכללה האקדמית ספיר, עמ' 77–86.
  • פיינגלרנט, א. (2014) אבי ואמי יצאו לציד או Strange Fruits, שיחה עם עצמי בעקבות 'בן זקן', סרטה של אפרת כורם. קולנוע דרום כתב עת מקוון בהמשך לפסטיבל קולנוע דרום. עורכים:ארז פרי נעה קולקר
  • פיינגלרנט, א. (2014) 'מלאכים שחורים מלאכים לבנים קריאה מחודשת ב'יומן' של דוד פרלוב' תקריב מס. 7 - כתב עת מקוון לקולנוע תיעודי עורכים רן טל ענת אבן
  • פיינגלרנט א. (2014) 'תכסית ותבליט כמונחי יסוד בשפה הקולנועית' בתוך קטלוג מוזיאון פתח תקווה עורכת דרורית גור אריה
  • פיינגלרנט א. (2015) 'אני בחיים לא אוכל לעשות סרט בלי אנשים רוקדים' ראיון עם קארים איינוז. בתוך 'אוצרות קולנוע דרום' בעריכת ארז פרי ואפרת כורם
  • פיינגלרנט א. (2015) על הפלאי והתבוני - על יצירתה של דנאי אילון בעקבות סרטה 'פה ולא שם'. בתוך 'אוצרות קולנוע דרום' בעריכת ארז פרי ואפרת כורם
  • פיינגלרנט א. (2016) 'אבינו' של מני יעיש - על האב העוקד את עצמו', בתוך 'אוצרות קולנוע דרום' בעריכת ארז פרי ואפרת כורם
  • פיינגלרנט א. (2017) 'הדימוי שהופך להיות הגיבור של הסרט' בין "סוויט גראס" ו"חלקים שבורים" ל"סומינילק" ו"לווייתן" – על הדימוי הקולנועי והמהפכה של הקולנוע האתנוגרפי. קולנוע דרום והעוקץ בעריכת מיטל אביקסיס.

לקריאה ולצפייה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ https://www.docaviv.co.il/2018/films/in-the-desert-ahttps://www.docaviv.co.il/2018/05-23-winners-announced/
  2. ^ https://www.skeneborder.com/about/
  3. ^ בית הספר שכן באותו אתר בו נמצאת היום מכללת ספיר, שבה הוא מלמד; פיינגלרנט העיד: "לפעמים נדמה לי, שכל הפרויקט הגדול הזה של הקמת בית ספר לקולנוע, פסטיבל קולנוע בדרום, באותו מקום בו נולדתי וחזרתי אליו אחרי הרבה שנים, היה רצון להמשיך את המעשים של ההורים שלי, שבאו להקים קיבוץ בנגב."
  4. ^ http://www.takriv.net/index.php?option=com_content&view=article&id=115:6-10&catid=18:-6&Itemid=29
  5. ^ סרטים כמו קצה של חוט, בוא נקרא לרוח ועוד
  6. ^ http://www.takriv.net/index.php?option=com_content&view=article&id=115:6-10&catid=18:-6&Itemid=29
  7. ^ "לדבר עם חמאס עוד לא ניסיתם", ynet.co.il, 18.11.2012
  8. ^ https://www.docaviv.co.il/2018/films/in-the-desert-a-documentary-diptych/
  9. ^ https://www.docaviv.co.il/2018/05-23-winners-announced/
  10. ^ http://vimeo.com/80073013