אבראהים ראיסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אבראהים ראיסי-סאדאתי
ابراهیم رئیس‌الساداتی
ראיסי, 2019
ראיסי, 2019
לידה 14 בדצמבר 1960 (בן 60)
משהד, המדינה האימפריאלית של איראן
מדינה איראןאיראן  איראן
השכלה חווזה עלמיה בקום עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק קאדי, פקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה אגודת הכמורה הלוחמנית
דת אסלאם שיעי
בן או בת זוג Jamileh Alamolhoda עריכת הנתון בוויקינתונים
raisi.ir
נשיא איראן ה־8
5 באוגוסט 2021 – מכהן
(17 שבועות)
הממונה על קופות התפעול של המקומות הקדושים בעיר משהד
7 במרץ 2016 – מכהן
(5 שנים ו־38 שבועות)
התובע הכללי של איראן ה־12
23 באוגוסט 20146 במרץ 2016
(שנה ו־28 שבועות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סייד אבראהים ראיסי-סאדאתיפרסית: سید ابراهیم رئیس‌الساداتی; נולד ב-14 בדצמבר 1960) הוא איש דת ומדינאי איראני, המכהן כנשיא איראן החל מה-3 באוגוסט 2021.

קודם היבחרו לנשיאות, כיהן במספר משרות במערכת המשפט של איראן, ביניהן כסגן נשיא בית המשפט העליון (2004–2014), כתובע הכללי של איראן (2014–2016) ואף כנשיא בית המשפט העליון (2019–2021). כמו כן שימש כיו"ר אסתאן-י קודס-י ראזאווי (פרסית: آستان قدس رضوی; קרן צדקה עשירה ורבת-השפעה) בשנים 2016–2019 וכן כתובע וכסגן התובע של טהראן בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20. ראיסי חבר גם במועצת המומחים האיראנית מטעם מחוז דרום ח'וראסאן, ונבחר לראשונה לתפקיד זה בבחירות 2006.

ראיסי התמודד לראשונה לנשיאות ב-2017, כנציג של מפלגת חזית המהפכה האסלאמית, אך הפסיד לנשיא המכהן, חסן רוחאני. ב-2021 התמודד בשנית וניצח לאחר שזכה ב-62% מהקולות[1].

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראיסי נולד ב-14 בדצמבר 1960, במחוז נוע'אן של העיר משהד. אביו, סייד חאג'י, נפטר כשהיה בן חמש. בגיל 15 הוא נרשם ללימודים בסמינר קום, החווזה הגדולה ביותר. באתר האינטרנט של ראיסי עצמו מצוין כי הוא בעל תואר שני במשפט בינלאומי פרטי ממוסד בלתי ידוע, וכמו כן בעל דוקטורט בתחום תורת המשפט ויסודות ההלכה האסלאמית, מאוניברסיטת השהיד מוטאהרי.

קריירה משפטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראיסי נואם מעל דוכן הנושא את תמונתו של רוחאללה ח'ומייני בימי מלחמת איראן–עיראק, שנות ה-80

ב-1981 מונה ראיסי לתובע הראשי של העיר כרג'. בהמשך, מונה גם לתובע הראשי של העיר המדאן, וכיהן בשני התפקידים במקביל. הוא היה פעיל בו-זמנית כראש התביעה של שתי הערים הללו, המרוחקות כ-300 קילומטר האחת מהשנייה. לאחר כארבעה חודשים מונה לתובע הראשי של מחוז המדאן.

סגן התובע של טהראן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראיסי מונה לסגן התובע של טהראן ב-1985, ועבר לגור בבירת איראן. בראשית 1988, לאחר כשלוש שנים בתפקיד, דווח על תפקודו למנהיג העליון באיראן באותה העת, רוחאללה ח'ומייני, אשר קירב אותו אליו, ונתן לו הוראות מיוחדות, ללא תלות במערכת המשפטית, לטפל בעניינים משפטיים במחוזות דוגמת לורסתאן, סמנאן וכרמאנשאה.

ההוצאות להורג של אסירים פוליטיים ב-1988[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוסיין עלי מונתזרי נקב בשמו של ראיסי כאחד מארבעת האנשים שהיו אחראים להוצאות להורג שנמשכו כחמישה חודשים ובמהלכן הוצאו להורג בין 4,482 ל-30,000 פעילי ותומכי מוג'אהדין ח'לק וארגוני שמאל אחרים. מעורבים אחרים בהוצאות להורג היו מורתזא אשראקי, שהיה אז התובע הכללי של טהראן, השופט חוסיין-עלי ניירי, ומוסטפא פּורמוחמדי, נציג משרד המודיעין האיראני בשכונת אווין, שבצפון טהראן. שמותיהם של שני הראשונים מוזכרים בצו של ח'ומייני. פּורמוחמדי הכחיש שמילא תפקיד בהוצאות להורג, ראיסי טרם התייחס בפומבי לנושא.

תפקידים משפטיים בכירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מותו של ח'ומייני ובחירתו של עלי ח'אמנאי כמנהיג העליון החדש, מונה ראיסי לתובע הראשי של טהראן על ידי מוחמד יזדי, ראש מערכת המשפט האיראנית. ראיסי החזיק במשרה במשך חמש שנים, בשנים 19891994. ב-1994 מונה לראש משרד הפיקוח הכללי (רשות תלונות ציבור ומלחמה בשחיתות המהווה חלק ממערכת המשפט האיראנית, וממונה גם על הפיקוח השוטף והרגולציה של המגזר הציבורי).

בשנים 2004–2014 שימש כסגן הראשון לנשיא בית המשפט העליון של איראן, תפקיד אליו מונה על ידי מחמוד האשמי שאהרודי. ראיסי שמר על משרתו זו במהלך תקופתו הראשונה של צאדק לאריג'אני כנשיא בית המשפט העליון. בהמשך, ב-2014, מונה לתובע הכללי של איראן, תפקיד בו החזיק עד 2016, כאשר התפטר על מנת לשמש כיו"ר אסתאן-י קודס-י ראזאווי. בנוסף כיהן כתובע כללי מיוחד של בית המשפט - פונקציה לבחינת עבירות בתוך הממסד הדתי. הוא פועל באופן עצמאי, ללא תלות במערכת המשפט האיראנית, והוא כפוף ישירות למנהיג העליון, לו הוא מוסר דין וחשבון.

יו"ר אסתאן-י קודס-י ראזאווי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראיסי החל בתפקידו כיו"ר אסתאן-י קודס-י ראזאווי ב-7 במרץ 2016, לאחר מותו של קודמו בתפקיד, עבאס ואעז טַבַּסי. ראיסי הוא האדם השני בלבד המכהן בתפקיד מאז 1979. המנהיג העליון עלי ח'אמנאי קבע את תפקידו של ראיסי כמתן שירותים לעולי הרגל המגיעים למקדש הקדוש, בפרט לאנשים העניים ולאלו המשרתים בקרבת מקום. שתי המחויבויות החשובות שצוינו הן דאגה לעניים ולמנושלים.

הבחירות לנשיאות איראן 2017[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2017 נקבע שמו של ראיסי כאחד המועמדים של כוחות החזית העממית של המהפכה האסלאמית לנשיאות, בבחירות לנשיאות איראן שהתקיימו ב-19 במאי 2017. מועמדותו נתמכה גם על ידי חזית יציבות המהפכה האסלאמית. ראיסי הודיע על מועמדותו באופן רשמי בהצהרה שפִרסם ב-6 באפריל 2017 וציין כי זוהי אחריותו "הדתית והמהפכנית לרוץ לתפקיד", בצטטו את הצורך ב"שינוי מהותי בהנהלה הבכירה של המדינה" ובממשלה ש"נלחמת בעוני ובשחיתות"[2]. ב-14 באפריל 2017 נרשם ראיסי במשרד הפנים בהצהירו שזה הזמן להוציא לפועל את זכויות האזרח, ולא להשאירן בגדר חוק כתוב גרידא.

ב-15 במאי 2017 משך המועמד השמרני מוחמד באקר קאליבּאף את מועמדותו לנשיאות לטובת ראיסי. עלו השערות כי קאליבּאף יכהן כסגנו של ראיסי אם זה ייבחר לתפקיד הנשיא. השניים גם הופיעו יחדיו באספת בחירות בטהראן.

"הניו יורק טיימס" תיאר את ראיסי כ"יורשו האפשרי המועדף" של המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי.

לאחר שפורסמו תוצאות הבחירות התברר כי ראיסי זכה בקולותיהם של 15,786,449 מתוך 42,382,390 האזרחים שהשתתפו בבחירות (38.3% מהקולות). הוא הפסיד לנשיא המכהן רוחאני וסיים במקום השני מבין המועמדים. ראיסי בירך את רוחאני על ניצחונו, אך מחה בפני מועצת שומרי החוקה על הפרת חוקי הבחירות.

עמדות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראיסי תומך בהפרדה מגדרית. ב-2014 התייחס בריאיון להפרדה מגדרית בעיריית טהראן ואמר כי "אני חושב שזהו צעד נכון משום שרוב הנשים תעשינה עבודה טובה יותר באווירה נינוחה לחלוטין ונדרשות התאמות". ראיסי אף תומך באסלאמיזציה של האוניברסיטאות והטלת צנזורה על תרבות המערב. ראיסי רואה הזדמנויות בעיצומים שהוטלו על איראן[דרושה הבהרה].

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראיסי אמר בעבר כי "אני רואה בהפעלת כלכלת התנגדות (דרך לעקוף את העיצומים המוטלים על איראן, באמצעות הגברת החוסן על ידי החלפת תשומות מקומיות עבור תשומות מיובאות, הברחת סחורות וגידול בסחר החליפין) כדרך היחידה לשים קץ לעוני ולחסכים במדינה". הוא תומך בפיתוח המגזר החקלאי והעדפתו על פני הקמעונאות המסחרית, אשר "תועיל בסופו של דבר למותגים זרים".

ראיסי התחייב לשלש את הטבות המדינה המוענקות לאזרחים מדי חודש, העומדות כיום על 450,000 ריאל לאזרח, על מנת להתמודד עם השחיתות וליצור שישה מיליון מקומות עבודה חדשים.

מדיניות חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתשובה לכתבים אודות מדיניות החוץ שלו, אמר ראיסי כי "יכונן קשרים עם כל מדינה מלבד ישראל"[3].

הישגיו בבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה בחירות קולות אחוז דירוג תוצאה
2006 מועצת המומחים האיראנית 200,906 68.6 ראשון ניצח
2016 מועצת המומחים האיראנית 325,139 80 ראשון ניצח
2017 הבחירות לנשיאות איראן 2017 15,786,449 38.3 שני הפסיד
2021 הבחירות לנשיאות איראן 2021 17,926,345 62 ראשון ניצח

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראיסי נשוי לג'מילה עלם אל-הודא, בתו של אחמד עלם אל-הודא, מנהיג תפילות יום שישי של העיר משהד והאימאם הגדול של מקדש האימאם א-רידא. ג'מילה מכהנת כפרופסור באוניברסיטת השהיד בהשתי, וכמו כן היא נשיאת המכון ללימודי יסוד במדע וטכנולוגיה של האוניברסיטה. לזוג שתי בנות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אבראהים ראיסי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]