אברהם אבא ורנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב אברהם אבא ורנר

הרב אברהם אבא ורנר (ה'תקצ"ז, 1837 - י"ג בטבת ה'תרע"ג, 23 בדצמבר 1912) היה רב ליטאי, הרב הראשי לפינלנד ורבה הראשון של קהילת מחזיקי הדת בלונדון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרב יעקב וורנר בטלז ובצעירותו למד אצל אביו הרב. בגיל 17 התחתן עם סימה גיטל, נכדתו של הרב יעקב ליפשיץ מקובנה. כיהן כרב בוואגר וכדיין בטלז. בין השנים תרמ"א-תרנ"א כיהן במשרת הרב הראשי של פינלנד, אז פרובינציה באימפריה הרוסית. ב-1891 נקרא לעמוד בראש קהילת מחזיקי הדת של יוצאי ליטא שהתארגנה באיסט אנד של לונדון, וכיהן כמנהיג הקהילה עד פטירתו בשנת 1912. מחליפו בתפקיד היה הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

הרב ורנר תמך בתנועה הציונית והשתתף כציר בכמה מהקונגרסים העולמיים. לפי הצעת הרצל שכיבד אותו, התמנה כנשיא הכבוד של הוועד המנהל של מועדוני המניות של אוצר התיישבות היהודים בלונדון.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לזוג ורנר נולדו אחד עשר ילדים. מהם נודע בנו הרב ברוך חומה מחבר הספר "מזקנים אתבונן" העוסק בחידוש הסמיכה וממייסדי אספת המורים. נכדו ברנרד חומה כתב ספר על תולדות מחזיקי הדת שבלונדון ובו פרק על קורות חייו של סבו כולל נספחי קטעי מקור.

צבי הירשפלד, איש העלייה הראשונה, היה בנה של בתו חיה מלכה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אברהם אבא ורנר בוויקישיתוף