אברהם אדגה (סופר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם אדגה
אין תמונה חופשית
לידה 1965 (בן 57 בערך)
אתיופיה
עיסוק סופר
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלי
מקום לימודים הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית
נושאי כתיבה מורשת העבר וההווה של קהילת אתיופיה
יצירות בולטות
  • "המסע אל החלום"
  • ""עם הפנים קדימה"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אברהם אדגה (נולד בשנת 1965) הוא סופר, פעיל חברתי, מרצה במכללות, בתי ספר ומוסדות ציבור על מורשת העבר וההווה של יהדות אתיופיה, וכן מהנדס בניין וראש מחלקת מעבדות באגף הבינוי של הטכניון[1][2]. על פועלו הספרותי זכה בפרס השר לקליטת העלייה לעולים יוצרים לשנת 2008 ע”ש יורי שטרן[3][4].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדגה נולד בכפר באתיופיה. אביו היה נפח. יש לו חמישה אחים ואחיות. הוא למד בבית ספר יסודי במרחק שעת הליכה מביתו. בית הספר התיכון היה במרחק שלוש שעות הליכה מביתו, ולכן שכר דירה בעיירה. בכיתה היו גילאים מעורבים.

בגיל 17 ברח לסודאן לאחר ששמע שאנשי המוסד מארגנים נתיב עלייה למדינת ישראל. הוא הלך ברגל כ-600 ק"מ עם 15 יהודים אחרים. לאחר 38 יום נתפס בגבול בין אתיופיה לסודאן על ידי פטרול סודאני, והועבר למחנה פליטים, שם שהה כשנה. חלה במחלות טרופיות. הוא יצא בעזרת דרכון מזויף בטיסה לפריז, ובינואר 1984 הגיע לישראל. שנתיים לאחר עלייתו לארץ נוצר קשר עם הוריו.

סיים בית ספר תיכון בחיפה. סיים לימודי הנדסת בניין בטכניון.

משנת 1998 הוא מכהן כראש מחלקת מעבדות באגף בינוי ותחזוקה של הטכניון[1].

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדגה מרצה במכללות, בתי ספר ומוסדות ציבור על מורשת העבר וההווה של יהודי אתיופיה.

בשנת 2013 התמנה לחבר הוועדה בתחום ספרות השירה במשרד העלייה והקליטה[5].

אדגה מתנדב באתר ההתייעצויות של ממשלת ישראל "דרך חדשה" לגיבוש המדיניות לשילוב יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית[6].

ב-28 בספטמבר 2017 הנחה אדגה, במסגרת פסטיבל הפיוט העשירי, "אירוע געגועים לירוסלם שירת הקודש של יהודי אתיופיה במפגש עם השפה העברית"[7].

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "המסע אל החלום" - הוצאת המחבר, שנת 2000[8]
  • "עם הפנים קדימה" - הוצאת צ'ירקובר, שנת 2002

ממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "4000 יהודים שמקום קבורתם לא נודע"[9]
  • "מכתב אל הנספים בסודאן בדרכם לישראל"[10]
  • "סיפור"[11]
  • "הסיגד שלי"[12]
  • "הגדה של מסע" - פרויקט סיפור עלייתה של יהדות אתיופיה דרך סודאן", בהוצאת מרכז ההיגוי לעולי אתיופיה במערכת החינוך, 2003
  • "זיכרונות אבודים" (אגודת יהודי אתיופיה, קטגוריה: תרבות ומורשת כתבות, 8 במאי 2008)
  • "ליל הסדר: הזדמנות פז ל-והגדת לבניך ובנותיך על יציאת אתיופיה" (אגודת יהודי אתיופיה, קטגוריה: תרבות ומורשת כתבות, 8 באפריל 2008)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]