אברהם אהרן יודלוביץ'
 | |
| הרב אברהם אהרן יודלוביץ | |
| לידה |
1850 ה'תר"י  |
|---|---|
| פטירה |
1930 (בגיל 80 בערך) ה' בשבט ה'תר"צ |
| מקום פעילות | רוסיה מנצ'סטר ניו יורק |
| תקופת הפעילות |
?–1930 |
| השתייכות |
ההתנגדות לחסידות |
| תחומי עיסוק | רב קהילה |
| תפקידים נוספים | רב הכולל לאגודת הקהילות בניו יורק, ונשיא אגודת הרבנים המטיפים של ארצות הברית וקנדה. |
| רבותיו | הרב מאיר מארים שאפיט |
| חיבוריו | שו"ת "בית אב", ספר "אב בחכמה" ועוד. |
  | |
הרב אברהם אהרן יודלוביץ (ה'תר"י - 1850 - ה' בשבט ה'תר"ץ[1] - 1930) שימש כרב במנצ'סטר ובבוסטון ולימים היה רב ואב בית דין לאנשי בית הכנסת קהל עדת ישורון של אנשי לובץ' בניו יורק, רב הכולל לאגודת הקהילות בניו יורק ונשיא אגודת הרבנים המטיפים של ארצות הברית וקנדה. התפרסם רבות בזכות ספריו, אך בעיקר בעקבות פסיקה חדשנית בדיני חליצה.
תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד לשאשא ולר' בנימין בונם בנובהרדוק שברוסיה הלבנה. אמו הייתה אחותו של הרב מאיר מארים שאפיט (נפטר ב-1873), רבה של קוברין ומחבר הספר "ניר", פירוש על התלמוד ירושלמי וכן ספר "לולאות" על שני התלמודים. כמו כן, היה צאצא של המהר"ם פדובה ושל המהרש"ל, הרמ"א ומהר"י מינץ.
הרב יודלוביץ למד אצל דודו הרב מאיר מארים שאפיט מגיל 11, במשך חייו הרבה להדגיש ייחוס זה. לאחר כשש שנים הלך ללמוד בישיבת וואלוז'ין שם שהה כשנה. נסמך לרבנות על ידי הרב יום טוב ליפמן הלפרין, מחבר ספר "עונג יום טוב". החל משנת 1874 שימש הרב יודלוביץ בערים רוסיות אחדות כקונסטנטניה (אנ'), משם עבר למנצ'סטר, ולאחר שש שנים עבר לבוסטון והיה לראב"ד בבית מדרש שערי תפילה. ועקב קשיי פרנסה נאלץ לבסוף לעבור לניו יורק. בתחילה שימש כר"מ וראש ישיבה בישיבת רבי יצחק אלחנן, ולאחר מכן כרב קהילת בעיאן - הסמוכה לניו יורק, עד שבשנת ה'תרע"ט התקבל כרב "קהל עדת ישורון, קהילה של בני לובץ'. שם הוא כיהן כשתים עשרה שנה, עד פטירתו. בית הכנסת המפואר של קהילתו הפך ברבות השנים למוזיאון.[2]
משנתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
היה סופר פורה בכל מקצועות התורה, ונערץ על ידי רבים. כך במכתב לספרו "בית אב" כתב הגדול ממינסק כי ”דרכו בקודש - דרך הישר, והוא קולע אל המטרה בדברים נכונים וברורים, ובראיות ישרות, ויצאתי מגדרי לעשות רצונו”. בשנת ה'תר"ן שלח הרב יום-טוב ליפמן לוין - מלפנים רבה של מיר ורב בברוקלין, את נכדיו ודייניו אל אכסנייתו כדי לשמוע ממנו דברי תורה. כן היה מיודד עם האדר"ת. בספר שדי חמד מצטט פעמים רבות מספריו[3].
לרב יודלוביץ היו חידושים ייחודיים בתחום הפסיקה ההלכתית, כך בנידון שליחת שם חולה לצדיק בשבת, תוך איסור אמירה לעכו"ם בשבת, כתב באחת מתשובותיו:
בהיותי רב ואב"ד בעיר קאנסטאנטין ראיתי שהיו שולחים ציר עכו"ם בשבת להגיד להצדיק אדמו"ר שלהם שיתפלל על חולה, ודעתם היה כי גם ע"י עצמם מותר לנסוע להרב, דאם מותר לחלל שבת לנסוע אחרי רופא ערל כ"ש לנסוע לצדיק. ובעיני היה לפלא גדולה שלא ראיתי מימי... ומטעמא דספק נפשות להקל א"כ ה"נ דמותר לחלל שבת לנסוע להצדיק מטעמא דפן ואולי יעורר רחמים על החולה ולכן הנחתי לבני עירי מנהגם ולא מחיתי בהם ובאמת גם אם הייתי מוחה בזה לא היו שומעין לי והיו חושבים אותי לפוגע בכבוד הצדיק והרבי שלהם ובכגון דא ודאי טובה השתיקה
כך התיר שריפת גופת המת - אם ציווה על כך קודם מותו, או אם רשויות המדינה דורשות זאת, עם זאת הסתייג וכתב:
אך לאשר מי בא בסוד רפואתו, לכן ודאי צריך כל אדם לחוש לנפשו, ואולי הוא בכלל כל המשנה ידו על התחתונה ויהיה מעוות לא יוכל לתקן... וטוב שיעשו השריפה ע"י עכו"ם, ואח"כ קבורה
אולם חידושו הגדול ביותר הוא פסק הלכה הנוגע לדיני חליצה, פסיקה שעוררה ויכוח גדול, ובעקבותיה הוציא את ספרו "אב בחכמה" לגיבוי פסיקתו, הספר יצר תהודה רבה:
ויהי כאשר יצא ספרו זה לאור, הטיל רעש גדול בין גדולי ההוראה בארץ ובחו"ל, כי פסק שם נגד הקבלה והמסורת של רבותינו ז"ל, ותמהו על גאון עצום זה אשר כל ימיו לחם והכה על קדקדן של המחדשים והמתקנים המגלים פנים בתורה שלא כהלכה מקדם, מה ראה לפסוק ככה, אמנם הי' זה רק כשגגה היוצא מלפני השליט
— דב בער שווארץ, ארצות החיים, ניו יורק תשנ"ב, עמ' יב ע"א.[4]
בספר ביטויים חריפים על אחדים מהחולקים עמו, בעיקר על הרב יוסף רוזין. לימים סיפר הרב ראובן כ"ץ, שאמר לו הרב יודלוביץ בערוב ימיו שחוזר הוא מפסיקתו[5].
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנו בכורו הרב חיים מאיר מארים יודלוביץ - חתנו של הרב אליהו משה לוין מחבר ספר "יד אליהו" ורבה של ז'לודוק שברוסיה. כיהן בתחילה כרב בבית כנסת 'סטריינזשוויס' שבמנצ'סטר, ולאחר מכן כיהן כרבה של סויטהנד (אנ') שבאנגליה, רבים מחדושיו נדפסו בספרי אביו בשמו. בן נוסף הוא בנימין בייניש. יצחק לייב (נפטר צעיר), וכן ד"ר ירחמיאל יודלוביץ, בפליינפילד שבניו ג'רזי. חתנו הוא הרב שלמה שלאסברג במנצ'סטר.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עלים למבחן, פלפולים מצעירותו, באתר היברובוקס
- שו"ת בית אב קמא, באתר היברובוקס
- שו"ת בית אב תנינא, על הלכות עירובין, באתר היברובוקס
- שו"ת בית אב תליתאי, על הלכות שחיטה וטריפות, באתר היברובוקס
- שו"ת בית אב חמישאי, על יורה דעה, באתר היברובוקס
- שו"ת בית אב שביעאי, על אבן העזר, באתר היברובוקס
- אב בחכמה, באתר היברובוקס
- תפוחי זהב, באתר היברובוקס
- דרש אב בראשית, באתר היברובוקס
- דרש אב שמות, באתר היברובוקס
- דרש אב ויקרא, באתר היברובוקס
- דרש אב במדבר, באתר היברובוקס
- דרש אב דברים, באתר היברובוקס
- יד ה', על מגילת אסתר, באתר היברובוקס
- יד צר - על מגילת איכה, באתר hebrewbooks
- המצפה - כתב עת (ירחון) תורני, שיצא לאור בעריכתו של הרב יודולביץ בשנים תר"ע - תרע"א. באתר HebrewBooks.
השאיר בכתובים:
- בית אב רביעאי על יורה דעה
- בית אב שתיתאי על חושן משפט
- בית אב שביעאי חלק ב על אבן העזר.
- חבת אב על הגדה של פסח.
- חיבור על ספר הכל-בו.
- ביאורים על ספר פסקי ריקנאטי ישורון, ניו יורק-ירושלים, אדר תשנ"ז. באתר hebrewbooks
- כתב הסכמות לכמה וכמה ספרים אחד מהם מופיעה בראש הספר ישועה גדולה של הרב גדליה סילברסטון (נדפס בתרס"ד).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בן-ציון אייזנשטט, יודעלאוויץ, הרב אברהם אהרן, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ו, עמוד 38, באתר היברובוקס
- מצבת קברו ופרטים נוספים (כולל קישורים לכתבי יד שלו) באתר "kevarim.com"
- אב לחכמים, מאמר ביוגרפי מקיף מאת הרב משה צבי ברגר, ישורון, ניו יורק-ירושלים, אדר תשנ"ז. באתר hebrewbooks
- אשכול עם ציטוטים ופרטים על הרב יודלוביץ בפורום ספרים וסופרים באתר בחדרי חרדים.
- הרב אברהם אהרן יודלוביץ באתר ישיבה יוניברסיטי (כולל קישורים למידע נוסף) (באנגלית)
אברהם אהרן יודעלאוויץ (1850-1930), דף שער בספרייה הלאומית- מכירה פומבית של מכתבי מחאה של הרבנים.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ התאריך לפי הכיתוב על מצבתו, במאמר הביוגרפי של ברגר שמובא בפרק "קישורים חיצוניים", נכתב ד' בשבט.
- ^ אתר רחוב אלדרידג'.
- ^ מתוך הקדמת המחבר בספרו בית אב תליתאי
- ^ ראו גם מה שכתב הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל בקונטרס שליחות בחליצה, שנדפס בשו"ת משפטי עוזיאל, חלק אבן העזר סי' פח
- ^ ראו מאמר "אב לחכמים" בישורון (הובא בקישורים חיצוניים) עמוד תרצ