נולד בשנת 1557 לערך בקושטא, וגדולי הדור התכתבו עמו בהלכה, ביניהם רבי משה בנבנישתי, מחבר ספר פני משה, רבי חיים אלפאנדרי הזקן מחבר ספר מגיד מראשית,[1] עמו התווכח ויכוח גדול בנושא סבלונות.[2] בפולמוס הנפיחה צידד ברבי עזריה יהושע שעמד כנגד רבי יוסף איסקפה והיקל כדעת רוב רבני שאלוניקי וכנגד דעת רבני קושטא. נודע בעיקר בזכות חיבורו החשוב על ספר המצוות להרמב"ם.
שער ספר לב שמח על ספר המצוות לרמב"ם, קושטאנדינה ה'תי"ב
לב שמח (קושטא ה'תי"ב, ולאחר מכן בדפוסים רבים של ספר המצוות לרמב"ם) שם הספר רומז לשמו של המחבר, אליגרי בלאדינו: שמח, ולחיבתו לרמב"ם ולספר המצוות שלו - לב.[4][5] על ספר המצוות לרמב"ם, שמטרתו העיקרית היא ליישב את שיטת הרמב"ם ולהשיב על השגות הרמב"ן לספר.[6] יצא לאור בשנת פטירתו על ידי חתנו, שכותב בהקדמה לספר:
אמר לוי טילייו, חתנו של הרב המחבר. היתה עלי יד אדוני ומורי, אבי אבי רכב ישראל ופרשיו, ביום צוותו אל ביתו אבי השביעני לאמר: זה חסדך אשר תעשה עמדי להיות עיניך פקוחות על כל יגיע כפי אשר טפחתי ורביתי בתורה שבכתב, דרושים לכל חפציהם, ובתורה שבעל פה, בפסקים והלכות להוציאם החוצה לאור הדפוס, ובייחוד ספר זה לב שמח, ידך תהיה בו בראשונה תוך שנתי להדפיסו, שאליו נשאתי נפשי וה ארבעים שנה, ובכל כחי עברתי בארבעה עשר שרשיו, בינותי בעומק דבריו וטעמתי דבש אמריו, ולגלות סתריך שמתי לילות כימים, להסיר מעליו את תלונות המשיגים אשר הם מלינים עליו, ועל ראשי לעטרת הוד ענדתיהו, סמכתיהו אף תמכתיהו בראיות ראויות מסוגיות התלמוד, אשר על כן לעשות רצוני חפצתי ונזדרזתי תכף ומיד להוציא לאור משפטו
— לב שמח, הקדמה
שער שו"ת מהרב בעל לב שמח, שאלוניקי 1793שו"ת מהרב בעל לב שמח (שאלוניקי תקנ"ג, תקס"ח) - חיבור עצמאי ובו חמישים ושש תשובות של הרב אליגרי בארבעת חלקי השלחן ערוך. לאחר השו"ת נדפסו ליקוטים מהרב יעקב אשכנזי שנמצאו יחד עם תשובותיו של אליגרי, עם שער נפרד, בשם "רוח יעקב".[7][8]
הגהות על הטור (בכת"י) - כך לפי עדות ראייה של החיד"א.[9]
^שם הגדולים מערכת גדולים אות א [יח] מהר"ר אברהם אליגרי
^ראה שם הגדולים מערכת גדולים אות ל [ד] מהר"ר לוי טילייו
^ אוצר הלשון הספניולית (לאדינו) לדורותיה: מילון מקיף היסטורי מאת ד"ר אבנר פרץ, ערך מספר 15460.
^"בכל פינות אפנה אל ימין, זה ספר תולדות אדם, א' מאלף רב ורם הר"ם, ואשימה עיני עליו כי מיום דעתי אותו, ואכלתי יערו עם דבשו, ובא אל קרבי אהבת נפשי אהבתיו והוא כלב"י אי לזאת ביאורי זה עליו לב שמח קראתי בשמו כי על לבי אכתבנו, עטרות לי אעדננו, בשמי אקראנו, ועל ראש שמחתי אעלנו..." מתוך הקדמת המחבר לספר לב שמח, קושטא ה'תי"ב, דף ב' עמוד ב'.
קושטא
